'בעל המאור' בהוצאת מכון המאור. מי המהדיר?

חק"ל תפוחין. ודוק.

יבאר מישהו מהי כוונת המשורר!

ולעניינינו: זהו הרגל נפוץ, ולמה להלין על הרב ביטון דוקא? בהרבה מן המבואות לספרי הוצאת 'מכון ירושלים' חותמו של יעקב ב. פרידמן טבוע עליהם, וכי מישהו מצא בכך פגם? כמדומני שגם בספרים אקדמיים קיימת תופעה זהה והעולם כמנהגו נוהג.

ביטון חתום על כל ספרי המאור בשפה מליצית עמומה (שגם אותה איני משוכנע שהוא כותב), שאינך יודע מה חלקו בספר. ולמעשה רוב ככל הספרים אין לו יד בהם כלל.

התעוררי, מה ההנאה המוזרה לענות את חברי הפורום בר"ת ללא פיתרון? אנא כתוב השם המלא.

נ.ב. קביעת השם 'בעל המאור' מגוחכת למדי. והרי זה כמי שכתב 'הרבינו יונה'. עי' לגלוגו של רצ"ה אויערבך במבוא לספר האשכול על 'בעל קורא' ודומיו.

התעוררי, התכוונת לר' חיים לייב קצנלבוגן?

האמרגן מאפיל על האמן.

חק"ל תפוחין - חקרי לב. כך נהג החבי"ף ז"ל במקומות ספרים בספריו לכנות את ספרו של זקנו ת"ד מ"ד אור היר"ח ז"ל בעל ספר מערכי לב.
ספר חק"ל נדפס על ידי המאור לפני איזה שנים, עם מבוא מדהים לספר מגדול הדור בעניני אזמיר ודומיהם ד"ר דב הכהן נר"ו. אלא ששמו נשמט מזה, וכפי ששח לי מבואו "בן יתום". זו כונתי.
עניני אמרגנות ואמנות לא הבנתים.
לוצאטי - קצת מליצות. מה רע? אני מוקף בהן ברובי וראשי, כך שמעת לעת נפלטות לי כמה מהן...

במופעי זמר מסויימים שם הארגמן מופיע באותיות קידוש לבנה ואילו שם הזמר מוצנע איש שם.

אני מחבב מאוד מליצות, אך לא ר"ת בלתי מובנים.

יש יהודי בשם דניאל ביטון המתגורר בבית שמש שחיבר כמה ספרים שמתוכם ניכר שהוא מחוגי הנטו"ק, ומהקנאים שבהם. האם מדובר באותו אדם? [יש דמיון בסגנון הכתיבה אבל אינו חורג מסגנון הכתיבה הכלל ספרדי-רבני]

מתוך ידיעה: דניאל ביטון מבית שמש הוא אמנם מחוג הקנאים וראש כולל אם איני טועה. בעל שם זהה מירושלים אין לו שום קשר אליו והוא קשור היטב לתקציבים מן המדינה... אין ראיה מסגנון הכתיבה, כיון שאת המבואות של זה האחרון כותבים שכירי עט.

ראיתי מהדורה נאה של שו"ת רעק"א בהוצאתו וגם אני תמהתי ששמו של הרב ביטון מוזכר בשער ואילו שמו של העורך, הרב דוד מצגר, שעשה עבודה נאה, מופיע רק בהקדמה.

זה עוד בחסד. בבעל המאור לא מופיע כלל שם המהדיר

בעל בעמיו.
גם זה בכלל על דאטפת אטפוך..


  באופן כללי : שתי מידות בגונבי קרדיטים, ישנם כאלה שמשלמים עבור העבודה ולכן מרשים לעצמם להשמיט, להוסיף, לשנות ולהעלים שמות. לא ניזיל כרוכלא למנותם כי רבים המה ואי אפשר לפורטם, וכיון ששנו בה נעשית להם כהיתר.
אך ישנם כאלו שאפילו היתר קלוש זה לא נמצא באמתחתם ובכל זאת בכל מיני טריקים ושטיקים הם מנכסים לעצמם עבודות אחרים.

כל המצויים בתחום מלאים ספורים אין סוף.