|
|
| נשלח ב-26/3/2009 18:01 |
 |
| |
מדבריו של הרמב"ם (בקטע בו הוא מסביר את הרקע ההיסטורי להתפתחות נוסח התפילה) ברור שתפילה נאמרת בכל לשון.
הגמרא בסוטה מביאה את הדין שתפילה נאמרת בכל לשון, אבל מיד מסיקה שתפילת היחיד אינה צריכה להיאמר בארמית (יש שהבינו שהכוונה בכל לשון חוץ מעברית) כי אין מלאכי השרת בקיאים בשפה זו ולא יסייעו בעד התפילה. הטור והמחבר הביאו דין זה. הרמב"ם כמובן השמיטו, ואם נכונים דבריך כנראה השמיט לגמרי את הדין כדי שלא יצטרך להתעלם מדברי הגמרא בצורה בוטה מדי, ע"ע בבואה דבבואה וכדומה וכן הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 21:46 |
|
| |
מעניין שבפרוש המשניות הרמב"ם הביאו.
פעם עלה בדעתי שהרמב"ם השמיטו מכיון שבהלכות תפילה הוא דן בנוסח התפילה הקבוע שחכמים תקנוהו בעברית דווקא, אבל בתפילה דאורייתא הוא יוצא בכל לשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2009 00:07 |
|
| |
שבתי וראיתי בעמוד האחרון של מסכת סוטה, שרבי המליץ לדרי א"י לדבר עברית או יוונית ולא לשון סורסי (רש"י מפרש שזו הארמית הסורית) ורב יוסף המליץ לתושבי בבל לדבר עברית או פרסית ולא ארמית. כלומר הארמית נתפסה אצלם כשפה ירודה.
כנראה צודק סנשו בהשערתו לעיל ששפת ההמון נראית ירודה כי שומעים בה דברים ירודים. עובדה מענינת היא שכותבי ספרי הקודש של הנוצרים שחיו באותו זמן בחרו לכתוב ביוונית ולא בארמית, למרות שיש להניח שהדייגים הטבריניים אותם ציטטו דברו ארמית בחיי היום יום שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 01:25 |
|
| |
אגב גיליתי היום כי אחד הלימודים שמציעה הגמרא בסוכה (לה.) לדעת כי "פרי עץ הדר" הוא אתרוג היא מכך שאתרוג גדל על כל מים. ומה הקשר בין מים לעץ הדר? "אל תקרי הדר אלא הידור (אידור) שכן בלשון יווני קורין להדר הידור" כלומר הוא מפרש כי "עץ הדר" הוא "עץ הידראולי"!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 09:27 |
|
| |
מכיוון שסוכות הוא חג המים הפרוש הזה בהחלט מתקבל על הדעת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 18:56 |
|
| |
הדרשה בגמרא קושרת את המילה 'הדר' לכך שהאתרוג 'דר' על כל מים, ולא למים עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 21:05 |
|
| |
מיכי לא הבנתי. הגמרא במפורש מקשרת בין "הדר" לבין hydro.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 22:13 |
|
| |
נו אז מה מפליא אותך?
עץ הדר-עץ מים.
כשם שיש עופות מים ושיחי מים ואין הכוונה שהעוף הוא המים אלא שהעוף דר במים כך גם עץ האתרוג דר על מים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 22:30 |
|
| |
מה שכנראה מפליא את שנרב (והפליא גם אותי כשלמדתי זאת) הוא שלפי הגמרא - התורה בעצם מדברת ביוונית. אם ניקח כמשל את האנגלית (היוונית של ימינו?) הרי זה כאילו כתוב "פרי עץ ווטר (water)".
אגב, זהו לא המקום היחיד בו לפי הגמרא כתבה התורה את דבריה ביוונית. עי' בשבת לא ע"ב: "דא"ר יוחנן משום ר' אלעזר אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וכתיב ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו' שכן בלשון יוני קורין לאחת הן".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2010 22:48 |
|
| |
ולמה טט בכתפי שתיים פת באפריקי שתיים לא הפליא אתכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 00:01 |
|
| |
סליחה, טעיתי. אני זכרתי הדר על כל מים. אבל יש שם דר באילנו, וגדל על כל מים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 10:48 |
|
| |
.
בסה"כ זו דרשה "רגילה", המתייחסת לעובדה הידועה לקהל השומעים, ודורשת משמעות. שומעי המדרש ידעו שאתרוגים, להבדיל מעצי לימון, למשל, דורשים השקיה יתירה לאורך כל השנה - והדרשן לכך כיוון.
הרי אין הכוונה ש"ממש" כתבה התורה ביוונית. פרפראות לחכמה הן.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 10:56 |
|
| |
[ככל הנראה כל יתר פירות ההדר חוץ מאתרוג - כולל לימון אשכולית תפוז וכו' - לא היו ידועים כלל בימי חז"ל וגם הרבה זמן לאחריהם]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 11:11 |
|
| |
אגב יש הבדל במשמעות בין הידרולי-הקשור במים לבין הידראולי-הקשור במכניקה.
ולכן,אם כבר,אז האתרוג הוא עץ הידרולי ולא הידראולי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 15:32 |
|
| |
למה אין מבדילים בין השפה, אותה חז"ל מקלסים, ובין התרבות אותה משקצים.
נראה שלחז"ל לא היתה בעיה עקרונית עם תאטראות וקרקסאות אלא עם מה שהיה בהם. לעומתם, השפה היא רק כלי - בנידון דנן כלי יפה מאד - וכדאי להשתמש בו כדי ליפות את התורה.
|
|
|
|
|
