ברכת החמה: סימן לגאולה? ספק ברכה לבטלה?

כמו שבטח חלק מכם יודעים, השנה חג הפסח יוצא בדיוק על היום שבו מברכים את ברכת החמה. ברכת החמה נאמרת פעם ב28 שנה, וזה מאוד נדיר שהיא תצא על פסח. אולי פעמיים שלוש באלף שנה.
הקטע הוא, שע"פ המסורת, בשנה של יציאת מצרים ובגאולת פורים ברכת החמה נפלה על פסח. והשנה זה יקרה שוב בפעם האחרונה באלף השישי. אי לכך, יצא לי לשמוע כמה שמועות נרגשות על המשיח שיבוא בפסח הבא עלינו לטובה...
מה דעתכם?

.

... לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה. הצד השווה שבהן - שבכולן מאמינין מי שמאמינין.

_________________

בספרו של גנוט, מובא ציטוט מהאוסטרובצער, שרק ג' פעמים בהיסטוריה יצא 'קידוש' החמה (כך במקור)
בסוף שמיטה ובערב פסח.
ביציאת מצרים, ובשושן בזמן אסתר.
ובפעם הבאה..... המשיח וכו'!

הוא מעלה מספר "תמיהות":

א. בשנת יציאת מצרים לא היה ברכת החמה [2668 לא מתחלק ב28!]

ב.איך אפשר לדעת באיזה תאריך זה היה כאשר קדשו את החודש על פי ראית הלבנה?

ג.לעולם יצא ברכת החמה במוצאי שביעית [28 לחלק ל4 זה 7]

ד.מאז שהתחיל הלוח העברי חלה ברכת החמה עוד כמה פעמים בערב פסח.


יש לו שני תירוצים:

א. האוסטרובצער התכוון שאז זה היה זמן ה'מסוגל' לברכת החמה
ב.תלמיד טועה כתב ולא הבין וכו'

תוקן על ידי מנהג ב- 26/03/2009 11:48:07

בשנה של יציאת מצרים כלל לא התחיל מחזור חדש של החמה.

חשבון פשוט של חלוקת  השנים 2448 ולפי שיטות אחרות 2668 - השנה בה יצאו בנ"י ממצרים - ב28 התוצאה אינה עגולה, כלומר לא יתכן שהתחיל מחזור חדש של החמה בשנים אלו.

_________________

מ. זוהר

בלוח השנה שלי כתוב, ש"תקופת רב אדא" חלה מחר (יום שישי, ב בניסן) ב 10:05 בבוקר, זה גם היום הראשון של שעון קיץ. האם זה במקרה או בכוונה?

לעצם הברכה על מחזוריות החמה, הסתפקתי אם תלמידי חכמים "מן הקבוצה השלישית" יכולים לברך ברכה זו, או שמא יש להם להחמיר משום ספק ברכות להקל ולא לברך, כיון שעיונם מביא אותם על כל פנים לידי שתי אפשרויות השומטות את הבסיס העובדתי לברכה זו.

אקדים את ההסבר ההלכתי לברכת החמה: שמואל (עירובין נו, א) נוקט שתי הנחות. האחת, שאורך השנה הוא 365 יום ו 6 שעות בדיוק, והשניה, שאורך כל שנות החמה שוה ואורך כל התקופות שוה. לכן הוא מעלה, שאורך כל תקופה הוא (365.25/4) = 91 יום ועוד 7.5 שעות. כיון ש 91 יום הם בדיוק 13 שבועות, נמצא שהתזוזה בימי השבוע בין תקופה לתקופה הוא 7.5 שעות. כך בכל שנה התנודה היא ביום אחד ו 6 שעות, עד שמידי 28 שנים תיפול תקופת ניסן באותו יום בשבוע ובאותה שעה בדיוק, ואז "נשלם מחזור" חמה, ומברכים ברכת החמה. שתי הנחות אלו אינן עולות בקנה אחד עם המציאות הגלויה.

והנה, כאן סיכם בבהירות "החופש לדעת" שלושה קבוצות בציבור הדתי, ואשתמש לצורך הענין בחלוקה ובניסוח שלו. בקבוצה השלישית הוא שם את ה"מאמינים ומתייסרים. קבוצה של תלמידי חכמים, הנוטעים עמוק בעולמה של הלכה ומחשבה, מכירים ויודעים, ויתירה מזו – על ברכיה גדלו, לאורה נתחנכו. היא חייהם ועיקר עולמם. ולא מתוך שהם חסרי יראת שמים, אלא מתוך יושר ההבנה וההתבוננות, ומתוך קריאה סקרנית וביקורתית התפתחו בקרבם מצוקות הרבה."

קיימות מספר דרכים ליישב את העובדה שחז"ל נקטו מספר שאינו מדוייק (תקופת רב אדא המדוייקת יותר לא נזכרה כלל בספרות חז"ל, והיא מוזכרת לראשונה אצל רבי אברהם בר חייא הנשיא, אלא שיש לו הסבר מפולפל למה הצניעו חז"ל חשבון זה):

1. הקירוב הזה נאמר בזמן חז"ל משום שהמדע ככלל טרם הגיע אז לדיוק מספיק, והם סברו שתקופת שמואל היא האמיתית. גישה זו נסמכת על שיטת קצת מהגאונים והראשונים שחז"ל לקחו את ידיעותיהם בטבע מחכמי האומות, ולא מרוח הקודש.

2. חז"ל נטו לפשט מספרים סבוכים ולנקוט בהם בדרך קירוב בלבד (כדברי התשב"ץ לענין חישוב הפאי).

3. מחזור השמש הגשמית הוא מעט פחות מ365.25 יום, אבל ברכת החמה נאמרת כלפי השמש הרוחנית, השורש (האידאה?) של השמש הגשמית, שהמחזור שלה כן מצטיין בפשטות אלנגטית והוא בן 365.25 יום בדיוק.

4. שחשבון מחזור השמש אינו מתייחס לסיבוב השמש, אלא לחישוב מתמטי כלשהו המבסס את המחזוריות שכן קיימת באורך שנת החמה, אף על פי שבפועל השנים לעיתים ארוכות ולעיתים קצרות. בדרך זו דרך ר' בצלאל כהן מוילנא בספרו ראשית בכורים (המאמר מתחיל בראש הספר ומסתיים בסופו).

לענין ברכת החמה אין די בהסבר השני, שחז"ל נקו בדרך קירוב, כיון שלפי החישוב המדוייק לאורך שנת החמה, לעולם לא תהיה השמש באותה נקודה באותו יום ושעה כבעת בריאת העולם. ואם כך, כדי להסביר את ההלכה של ברכת החמה יש לנקוט באחת הדרכים האחרות. הדרך השלישית אינה סבירה הלכתית, והיא מתאימה לספרי דרוש וכיוצ"ב; הדרך הרביעית אף היא אינה עולה יפה עם המציאות, ומה שנשאר זו הדרך הראשונה, לפיה הלכה זו אינה רלוונטית היום.

בנוסף, עלולים בני הקבוצה השלישית להיתקל בבעיה נוספת. הלכת ברכת החמה מניחה כהנחה פשוטה שהשמש נבראה לפני 5769 שנים. אך גישות אלגוריות המבארות את מעשה בראשית שבתורה בצורה שונה, כמו שלמד אותה רג"נ, או כמו שלמדו אותו אחרים, ונוקטים משום כך מספר שונה כגיל העולם, אין להם את נבסיס העובדתי לברכת החמה.

ובכן, היש לירא שמים בן הקבוצה הזו, לחשוש מספק לברכה לבטלה?

_________________

אין לו מה לחשוש.
הוא מברך מספיק ברכות לבטלה כשקר קדוש.

כמו?

_________________

המשיח מגיע בפסח? המשיח לדעתי כבר הגיע בפסח-ניסן- התש"ח, והתגלה לכולם חמישה ימים אחר כך.

בא"א
לדוגמא

מואדיב,

כתבת <כל האומר כי בתקופה בה קבעו את ברכת החמה לפי שיטת שמואל לא ידעו את החישוב המדוייק יותר, אינו אלא טועה. בנוסף, החשבון המדוייק הזה היה ידוע - ככל הנראה - גם לאסטרונומים מאומות העולם (בבבל ובמצרים), ולא ברור לי הצורך להניח כי הבבלים ידעו, אך תלמידיהם היהודים - לא. >

א. עליך מוטל מעתה להידחק - ואמור לי באיזו מהאפשרויות אתה בוחר - כדי להסביר איך נקבעה ברכה שאין לה שום בסיס מציאותי לפי החשבון האמיתי.

ב. רבי אברהם בן רבנו עזריאל מבעלי התוספות, מקשה בספרו ערוגת הבושם (מהדו' אורבך עמ' 281) את קושית הראב"ח, על כך שלפי תקופת שמואל נופלת תקופת ניסן פעמים רבות אחרי ט"ז ניסן, וכותב על כך ש"לית נגר ובר נגר דיפרקינה", ובסוף הוא כותב ש"ראיתי כתוב כי לתקופת רב אדא לעולם לא תימשך עד אחר החג". נראה שלדעתו הפתרון שחז"ל ידעו מתקופת רב אדא לא נכלל במסגרת תירוצי הנגרים ובניהם.

יעקב לוינגר בספרו על השמינית סיכם יפה את הדעות והראיות בענין, ודעתו היא שתקופת רב אדא היתה ידועה לבעלי הגמרא, אך לאו דווקא כתקופה מדוייקת יותר אסטרונומית, אלא כתקופה שלפיה אפשר לחשב את הלוח באנגלנטיות. לפי זה סביר ההסבר - שכבר נאמר על ידי כמה מגדולי ישראל - שחז"ל לא ראו את תקופת רב אדא כ"אמיתית", ולכן יכלו לקבוע את ברכת החמה לפי תקופת שמואל.

דבריך שהחשבון המדוייק היה ידוע לאסטרונומים אחרים מפליאים אותי. מה שידוע לי הוא שחשבונותיו של תלמי קרובים במידת מה לתקופת רב אדא, ולא יותר.

עכ"פ לענייננו, מאחר ובכל מקרה התקופה האמיתית (שהיא משתנה משנה לשנה, ואף לא כרב אדא) לא מצדיקה את קיום הלכת ברכת החמה, חוזרת טענתי הנ"ל למקומה.

תוקן על ידי בןאישאחד ב- 26/03/2009 14:05:03