| נשלח ב-26/3/2009 13:28 |
 |
| |
בעל
לא פינחתי את א"א,ולכן לא הבנתי למה כיון המשורר, שהטריחני לאשכול ישן.
אבל מה שראיתי, כי הרב מימוני, לומד את תיק"ו כנוטריקון, המקובל אצל הילדים, תמהתי, כי הרי תיקו אינו נוטריקון.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 13:28 |
|
| |
בעל בעמיו,
אין לדמות נרטיב מסורתי להלכה מקומית, ואין לדמות מצוה שעל עניינה חינוך (למען תספר) לברכה שמברך אדם בינו לבין קונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 14:55 |
|
| |
בא"א
לדבריך עדיף לברך את ברכת החמה ברוב עם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:22 |
|
| |
ירוחם
"המשיח לדעתי כבר הגיע בפסח-ניסן- התש"ח,"
כמדומני שהמאורע שעליו אתה מדבר ארע כחמישה ימים מאוחר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:33 |
|
| |
מיכה
ראה מה שכתבתי עד הסוף! הוא התגלה חמישה ימים מאוחר יותר. אבל הגיע בניסן, מענין פעם הראו לי מלבי"ם, המציין את היום ה' באייר כיום התגלות המשיח, מי שמכיר את המלבים אודה לו,
לפני פסח לחפש, לא חבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:34 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | בא"א
לדבריך עדיף לברך את ברכת החמה ברוב עם.
|
|
להיפך. משנקבעה חובת ציבור אין לפרוש מן הציבור, ומשנקבע נרטיב כמחנך לא ראוי להתעלם ממנו. אבל על כגון אלו נאמר על הראשונות אנו וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 15:52 |
|
| |
ירוחם
אבל מה הראיה שהוא הגיע בניסן?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 16:16 |
|
| |
בא"א
כל הטעם בברכה הוא רק אם היא נרטיב, ונרטיב בהגדרה הוא צבורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 19:56 |
|
| |
ירוחםשמ
אמנם איני מכיר את המלבים שהזכרת, אבל מכיר אני רמז אחר הנוגע ל ה' באייר
(אולי מוכר לך כבר, אבל אביאו עבור מי שאינו מכיר)
א"ת=
ביום הראשון של פסח יחול תשעה באב
ב"ש=
ביום השני של פסח יחול חג השבועות
ג"ר=
ביום השלישי של פסח יחול ראש השנה
ד"ק=
ביום הרביעי של פסח תחול "קריאת התורה" (הכוונה להושענה רבא)
ה"צ=
ביום החמישי של פסח יחול צום כיפור
ו"פ=
ביום הששי של פסח חל פורים שעבר
ומה עם היום השביעי של פסח?
במקורות הישנים יש התייחסות רק לקשר של ששת ימי החג הראשונים לתחולת היום של החגים האחרים, ומה עם השביעי של פסח?
ובכן: ההתייחסות ליום השביעי של פסח הגיעה בשנת ה'תש"ח בחמישי לחודש אייר.
אמור מעתה:
ז"ע=
ביום השביעי של פסח יחול יום ה עצמאות
גם אני אשמח לשמוע על המלבים אם אכן יש כזה
תוקן על ידי - שמניךטובים - 26/03/2009 19:54:25
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 20:03 |
|
| |
ברכת החמה ספק ברכות להקל
חלמישצור פתח עוד אשכול באותו נושא:
ההלכה קובעת כי ספק ברכות להקל כלומר בכדי לא להוציא ברכה לבטלה כאשר יש ספק לא מברכים.
מי ששכח האם אכל מצה וברך עליה ואוכל מצה בכדי לצאת ידי חובתו אוכל מצה אך אינו מברך שכן הפעם השניה היא מחמת הספק וכן כל המצות.
רבים וטובים כיום טוענים כי השמש אינה נעה אלא כדור הארץ הוא המקיף את
השמש נכון כי גם רבים וטובים בינהים הפרופסור אינשטין טוענים כי:
"המאבק, כה אלים בימיו המוקדמים של המדע, בין ההשקפות של פתולמאי
וקופרניקוס אז יהיה חסר משמעות למדי. ניתן להשתמש בכל אחת ממערכות
הקואורדינטות באותה מידת הצדקה. שני המשפטים: "השמש היא במנוחה וכדור הארץ
נע" או "השמש נעה וכדור הארץ הוא במנוחה" משמעם פשוט יהיה שתי קונבנציות
שונות ביחס לשתי מערכות קואורדינטות שונות.
כלומר אי אפשר לקבוע מה מסתובב סביב מה השמש היא זו שנעה או כדור הארץ הוא זה שנע.
(את קביעתו זו של אינשטין מביא האדמו"ר מליובאוויטש בכמה מכתביו ומכתביו)
אך אין בזאת להוציא ברכה משום ספיקה כלומר כל מיצווה שאין ודאות במציאותה פטורה מברכה.
זאת ועוד גם אליבא דחז"ל נקט אביי שקבע את ברכת החמה (וי"א שם דברכת
החמה היא אחרי ימים מעוננים שמתגלת החמה ברכות נט:) כרבי יהושע דלא כרבי
אלעזר דבניסן ניברא העולם שאז ניתלו המאורות.
והרי אנחנו נוהגים כרבי אלעזר שבתשרי נברא העולם שאז ר"ה ויהכ"פ וכ"ו
הרי שוב אנו במצב של ספק ובכן איך אנו מברכים ברכת החמה בשם ובמלכות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 20:04 |
|
| |
ymy33655 ענה
חלמיש
אם לדבר על מדע, אז תקופת שמואל אינה נכונה כלל ועיקר. התקופה המדעית,
שגם הרמב"ם כבר ידע אותה כמעט במדויק, חלה בין 20 ל21 במרץ, יום ששי שעבר.
ב8 באפריל לא קורה כלום. השמש כבר עברה זה מכבר את נקודת האביב והפליגה לה עמוק לתוך הקיץ. סביר להניח שגם שמואל ידע את זה.
אם מצד הגמרא, אזי נכון אמרת שזה תלוי לכאורה במחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע, אך גם בפירוש הגמרא נחלקו הראשונים.
רס"ג לא גרס את דברי אביי וסבר שאת ברכת החמה יש לברך כאשר השמש 'בתקופתה' כפשוטו, בשיא תקפה, ביום תקופת תמוז, שיא הקיץ.
הירושלמי פירש את הברייתא על מצב שהשמים התכסו שלשה ימים בעבים ונתגלתה החמה אחר כך.
דווקא הבעיה שאתה מעלה מצד מי מקיף את מי, לא אמורה להפריע. מי אמר
שהברכה היא על תופעה המתרחשת בשמש? אפשר באותה מידה לברך על חזרה למצב
בראשיתי של היחס של כדור הארץ לשמש.
תכלס' אנחנו מברכים כי כך כתוב בשולחן ערוך.
|
|
|
|
|
