| נשלח ב-26/3/2009 21:21 |
 |
| |
דווקא התלות בשיטה התלמית אינה מוכרחת כלל. בין אם נסביר שנטיית השמש לצפון ולדרום בחורף ובקיץ תלויה בתנועתו של גלגל נוסף העושה סיבוב שנתי; בין אם נסביר את הנטיה במחזור אליפטי ומפותל; ובין אם נסביר שהשמש לא נעה כלל אלא הארץ - בכל מקרה תהיה תופעה אחת שתחזור על עצמה מדי שנה: הימצאות השמש בנקודה המסויימת, בקו המשווה השמימי, שזה קורה ביום תקופת ניסן וביום תקופת תשרי.
מה שהשתנה הוא רק שהתברר שהדבר לא חוזר להיות באותו יום ובאותה שעה מדי 28 שנים, וכפי שהשתדלתי להסביר למעלה.
ואשר לקביעה שיש בברכה זו מצוה לשמוע דברי חכמים אני מסופק טובא. תינח אם היו חז"ל קובעים תקנה, או אפילו אם היו אומרים בגמרא: יש לברך עושה מעשה בראשית על ראיית החמה בתקופתה אחת לכ"ח שנים - ניחא. קביעה היא שקבעו באלפים שנות תורה ואין לזוז ממנה. אלא שלא כן אמרו, ואמרו רק "הרואה חמה בתקופתה מברך". ואם כן הסבור שרואה הוא את החמה בתקופתה - מברך, אך היודע שאינו רואה אותה בתקופתה, לא חלו עליו דבריהם. הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 21:44 |
|
| |
אם אני הבנתי נכון אזי יש הוכחות נוספות לתנועת כדור הארץ ביחס לשמש ולא רק תנועה של שני גופים זה לעומת זה שבהגדרתה היא יחסית, לדוגמא הסבר מסלול כדור הארץ סביב השמש בהנחה שהגוף הגדול יותר הוא שמושך את הקטן יותר אינה יכולה להיות מסוברת בצורה הפוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 22:31 |
|
| |
בא"א, לא נתכוונתי לקיום מצוה לשמוע דברי חכמים במובן ההלכתי ולקבוע שיש חיוב בדבר במקרה זה. הבנתי שיש קושי לעשות דבר שאתה יודע שאינו, ועל כך הערתי שמהבחינה הערכית יש לזה משמעות. לגבי הדיון ההלכתי לא הערתי דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 22:48 |
|
| |
בן איש.
דומני שההסבר הפשוט (שמעתי ממישהו, ואיני זוכר) לכך הוא שלפי החישוב של שנת ר' אדא לא תוכל למצוא מחזור כלשהו לברכת החמה, אלא במאות אלפי שנים (כ-700,000). לכן נקטו בחישוב הקל יותר. הרי המטרה אינה לשחזר באמת את בריאת העולם, אלא לתת לנו אפשרות להתפעל ממחזוריות הבריאה ומתפקודה, ואולי גם מעצם הבריאה. אז עשו זאת לפי החישוב של שמואל, שנותן לך מחזור פשוט של 28 שנים.
הערה נוספת, כדי להציג את חישוב המחזור אין צורך להיכנס לחישוב התקופות ולהנחות על אורכן. בכל שנה יש יום ורבע עודף על מספר שבועות עגול (364 ימים = 52 שבועות), ולכן המחזור הוא 28 שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 22:58 |
|
| |
הרב מיכי, דבריך אינם מחוורים. אכן, לרב אדא לא שייכת מחזוריות כזו, ואם כך יש לברך על התפעלות מתופעות טבע אחרות, המבוססות על אמיתויות.
להערתך הנוספת - הרי הנחה זו שבכל שנה יש יום ורבע עודף על מספר שבועות עגול היא רק לחישובו המקורב של שמואל, ולא לרב אדא שפוסקים כמותו.
האזנתי מעט לשיעורו של של ר' מרדכי גנוט המולנק לעיל, ושמחתי שרבים מגדולי ישראל אכן לא בירכו בשם ומלכות, בעיקר מטעם זה, והם: בן יוחאי המעיד כן על מהר"ל מפראג, החתם סופר אורח חיים סי' נו שהאריך בזה, וכן כתב בשכנה"ג לומר את הברכה בלי שם ומלכות, ובחתם סופר כתב שזה גם ביאור דעת ההגמ"י בשם הערוך שלא לומר שם ומלכות, ובשו"ת ריב"ם שנייטוך סי' לח כתב בשם מורו רצ"ה יאנוור שרק הש"צ יברך שלא להרבות בברכות.
וכן ראוי לעצכחניק להורות :)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2009 23:48 |
|
| |
מיכה
כפי שהבאתי את הגמרא בר"ה-- כי בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל-
שמניך
את המלבי"ם עוד לא מצאתי ,בדיוק מה שחיפשתי, אבל זאת מצאתי
האר"י הקדוש בפירוש הפסוק: "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר"
"ואמר: "חי השם" - "חי" הוא בסוד "יסוד", ו"השם" הוא סוד "תפארת". ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה"
יום העצמאות חל בעשרים לעומר, הספירה של אותו יום הינה "יסוד שבתפארת".
ידידנו -אראל סגל- באתרו, יש פרק שלם על הגאולה המרומזת על יום העצמאות- נבקש ממנו יפה להציג זאת כאן. בתודה!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 00:00 |
|
| |
מצטער על ההפרעה שלא בענין ההלכתי של סב"ל -
מי שיוכל להסביר לי מה הפסטיבל הזה סביב ברכת החמה? אני לא מתכוון לציניות או לעצכ"חיות. יש פה משהו שמקיף חלקים גדולים באוכלוסיה. אני צעיר, ובברכת החמה הקודמת עוד לא ממש עסקתי בכגון דא, אבל סיפרו לי כי כיכר מלכי ישראל (כשמה דאז) הייתה מלאת אדם, ולאו דווקא דתיים.
ברור לי שלא מדובר רק בכך שהברכה הזו נדירה. את האדם הלא דתי, ברכת ראייה חד שנתית על אילנות או פעם בכ"ח שנה - אין שום הבדל. משהו כאן 'תופס', ואני מדבר על האלמנט האקזיסטנציאלי (אם מישהו יסביר לי אלמנט רציונלי לזה, עוד יותר טוב). מה זה? ממתי אנחנו מתעניינים בחמה? הרי כנסת ישראל תמיד רואה את עצמה 'יפה כלבנה' ולא 'ברה כחמה'?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 00:18 |
|
| |
מדוע אין מברכים ברכת החמה בתחילת ליל רביעי בזמן תקופתה?
ישנו דיון בפוסקים האם מברכים ברכת החמה כשהחמה מכוסה בעבים ולא רואים את החמה עצמה אלא רק את אורה. בשו"ת פנים מאירות (ח"ב ס' ל"ח) נפסק לברך אף אם החמה עצמה לא נראית אלא רק האיר היום מברכים בשם ומלכות.
בשו"ת יחוו"ד (ח"ד ס' י"ח) האריך לדון בכך ואף דימה זאת לברכת הנותן לשכווי בינה שאף אם לא שמע קול תרנגול צריך לברך. ומסיק שאם השמים מכוסים בעבים יברך בלא שם ומלכות וחידושו הוא שאם נתבהרו השמיים לאחר מכן יחזור ויברך בשם ומלכות.
עכ"פ, אם יש צד לברך על עצם היות החמה במקום בריאתה אף ללא ראייתה, מדוע אין מברכים בלילה שזהו זמן חידושה. ואף אם צריך להנות מאור חמה בלא ראייתה, האין להסתפק באור הלבנה הבא מכוח אור החמה (ולמסקנת היחוו"ד מדוע אין מברכים בלילה ללא שם ומלכות)?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 09:11 |
|
| |
קאהן
הצבור מחפש ריגושים וכבר אמר ת"ח חשוב שאין ענין להצטלם עם הפטר חמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 09:55 |
|
| |
ירוחם
הגמרא אומרת שנגאלים בניסן
אתה אומר שנגאלו באייר
קשיין אהדדי
תירוץ: הגאולה התחילה בניסן.
והמדע הנסיוני להיכן הלך?
אני חושב שבאמת כדאי לחכות ולשמוע מה דעת תשבי בעניין.
בדניאל נאמר
"ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו"
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 10:31 |
|
| |
מקאהן
<ברכת ראייה חד שנתית על אילנות או פעם בכ"ח שנה - אין שום הבדל>
לא נראה לך שהגזמת?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 10:39 |
|
| |
מ. זוהר,
לכאורה המענה הפשוט לשאלתך הוא, שאור היום מתייחס בתודעה לאור החמה, ולכן בהופעתו יש מן הסמכת הברכה לדבר שעליו מברכים, אך אור הלבנה אינו מתייחס בתודעה לאור החמה אף על פי שבאמת ממנה היא מקבלת את אורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 11:02 |
|
| |
אראל סגל
ברשות מרנן מתוך האתר של תורה- על הגאולה בה' באייר התש"חhttp://www.tora.us.fm/tnk1/messages/msr_atid_0.html בעיקר הפרק השני.
מיכה
הגאולה והמשיח לא פועלים מיד בהופעתם, אלא קמע קמע, המשיח בא בניסן התש"ח, ויפן- כה וכה- ראה כי היהודים בישראל ראוים לגאולה ראה את האנשים מסביב שקל- וירא כי טוב, וזרח בה' באייר. מה קשה בזה?
לפני שנים כשהתעסקתי בעניני קבלה, קראתי כי בשנת ת"ח- בפרעות המליניצקי ימ"ש, פרעות שבה נהרגו ונטבחו מעל שלש מאות אלף יהודים, נהרסו קהילות ומעשי אונס והשמד היה לחם חוקם של עם ישראל,
כתבו המקובלים כי זו השנה שבא יבא המשיח- סימן שנת ת"ח- תא -חזי- שבו מתחילים הפרקים בזהר.
גם השנה בה התחילה השואה הגדולה, היתה שנה עם סימן, ת"ש סימן, שבו מתחילות הסוגיות בגמרא ת א שמע,
אבל השנה שבה היה גם תא חזי וגם תא שמע היא תש"ח
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 11:27 |
|
| |
לדעת רוב הפוסקים גם נשים מברכות ברכת החמה וצריך ביאור הרי זו מצווה שהזמן גרמא.?
אומנם ראיתי מבאים בשם השל"ה וכן מובא המ"א בריש סימן תכ"ו (מוריה שבט תשמ"א
הגאון רבי ידידיה טיאהוויל זצ"ל) שיכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא ומה שלא מברכות על קידוש לבנה הוא מישום שהם גרמו פגם בלבנה. וצריך ביאור האם מישום דברי קבלה מבטלים מצוות עשה?
|
|
|
|
|
