|
|
| נשלח ב-27/3/2009 11:33 |
 |
| |
ואם יגיע בתשרי, תגיד שששה חדשים עסק בהקמת הממשלה החדשה?
"בניסן נגאלו" - משה רבינו במשך כמה חדשים נכנס ויצא אצל פרעה - אבל היציאה הסופית היתה בניסן.
אין לי בעיה שתהיה גם גאולת אייר, אבל אם רוצים שהיא תהיה גאולת אייר ובו בזמן גאולת ניסן - זה דורש הסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 11:45 |
|
| |
הסוברים שנשים אינן מברכות משום שפגמו בחמה, סוברים שמעיקר הדין הן פטורות כיון שזו מ"ע שהז"ג, אלא שמנהג רוב האשכנזים שנשים מברכות גם על מ"ע שהז"ג כדעת ר"ת, ולכן הוצרכו לדברי קבלה כדי למנען.
החולקים סוברים שאין זו מ"ע שהז"ג, כיון שהברכה מצידה קיימת תמיד, אלא שהחמה היא שאינה מתחדשת אלא אחת לכ"ח שנה, ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 11:56 |
|
| |
בא"א,
תשובתך לכאורה נכונה, אך לפחות לפי הצד של היחוו"ד שברכת החמה כמוה כברכת הנותן לשכווי בינה, היינו שהברכה תלויית זמן ולאו דווקא מראה, ובפרט לפי מסקנתו שאף כשהיו עבים ונתפזרו ובזמן שחמה היתה מכוסה בירך ללא שו"מ יחזור ויברך בשו"מ, מדוע אין מברכים לפחות בלא שו"מ בלילה - בזמנה?
חלמ"צ,
ראיתי בשו"ת הר-צבי (או"ח א' קיח) שסבר לומר שנשים אכן יכולות לברך על מ"ע שהזמן גרמא, אך אינן מברכות ברכת החמה בגלל שאין שום מעשה מצווה מלבד הברכה. הוא מסתמך על המג"א (או"ח רצו) שמסיק שנשים יכולות להבדיל כי יש מעשה בהבדלה, אך מצוות שאין בהן עשייה פטורות הן, ומהאי טעמא נשים אינן מקדשות את הלבנה.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 12:20 |
|
| |
לכאורה לסוברים שאין לברך שהחינו וגם המברכים לצאת מידי ספק לובשים בגד חדש.
(כמנהג האדמו"ר מליובביטש הסובר שהברכה היא כללית וזמן הברכה הוא רק תוצאה וסימן)
אין זה מצווה שהז"ג .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 12:44 |
|
| |
יש שמסבירים שמברכים שבחיינו בברכת החמה מכיוון שהברכה נדירה והאדם שמח בליבו על שזוכה לקיים את הברכה פעם בעשרים ושמונה שנים ומודה לקב"ה שקיימו והגיעו לזמן הזה.
לפי הסבר זה אין כל הבדל אם ברכה"ח היא מ"ע שהז"ג או לאו.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 12:56 |
|
| |
זוהר
מה השמחה שהאדם שמח? בברכת החמה.
לפני כמה ימים היתי בשבע ברכות בבני ברק- ישב שם יהודי וסיפר בהנאה, כי זו תהיה הפעם הרבעית שהוא יברך על החמה.
להנאה זו התכונת?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 00:01 |
|
| |
בנ"א,
זה שנוהגים לפי תקופת שמואל לגבי ברה"ח למרות שידוע שאינו מדויק כבר תירץ החזו"א שהובא למעלה שלסמליות הנדרשת לצרף את הבריות א"צ בדיוק ועדיפה התייחסות טבעית אף שאינה מדוייקת. כן י"ל לגבי בקשת הגשמים ששים יום מהתקופה שהוא לכא' גם ענין של כבוד השבים מהרגל [אם כי כאן יש מקום לויכוח ובפרט לחושבים שתפילה היא כהשתדלות מעשית]. אך התמוה הוא על ההימנעות מלשתות מים בתקופת תמוז משום סכנתא שאז הרי לא הולכים לפי כללים כיון שחמירא סכנתא מאיסורא ולכן הרי מחלקים בין טרפות דבהמה לאכילה מטריפות דבנ"א להצלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 01:42 |
|
| |
ירוחם,
אכן, להנאה זו התכוונתי וזה גם ההסבר שכתבתי לבע"ג באשכולו על ברכת שהחיינו.
ווטו,
בצורה לא מדוייקת ניתן לברך ברכת החמה פעם בשש שנים, האם גודל הסטיה קובע?!
בחשבון פשוט שעשיתי כעת יצא לי שיום, 5 שעות, 48 דקות ו46 שניות (הזמן שנותר בכל שנה מלבד 52 שבועות) כפול 6, שווה לשבעה ימים וכאחת עשרה שעות - סטיה של אחת עשרה שעות מן הזמן המדוייק (תחילת הלילה) של תחילת הלילה.
לעומת זאת הסטיה לפי תקופת שמואל מהזמן המדוייק של תחילת הלילה הינה למעלה מחמש שעות.
האם לא מספיק אותו היום ואפילו אותו החצי של היום בשביל הסימליות (ובפרט לפי מה ששאלתי לעיל שאפילו לא מברכים בזמן המדוייק אלא רק בבוקר למחרת)?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 04:24 |
|
| |
ירוחם
<"המשיח לדעתי כבר הגיע בפסח-ניסן - התש"ח">
באותו זמן היה רק "עקבתא דמשיחא".
<"שאין ענין להצטלם עם הפטר חמור">
או עם פרה אדומה בפילם "שחור-לבן"
תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/03/2009 4:25:56
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 11:49 |
|
| |
נישטאייך
באותו זמן היה רק "עקבתא דמשיחא".
ידידי היקר עקבות יש לאדם או גוף שעבר כבר, ולא שיעבור בעתיד, מי שיעבור לא משאיר עקבות!!!
אבל כבר הקדימוך חז"ל אין בעל הנס מכיר בניסו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 15:19 |
|
| |
מפרוייקט השו"ת בר אילן
הרמ"א יו"ד קט"ז ה':
הגה: וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה, כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור... ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה
שו"ת צמח צדק (הקדמון) סי' י"ד:
... הוריתי שלא ישנו מנהג קדמונים ולפי שלא רצו להשגיח בדברי וצויתי לשאול את פי הרב הגדול זקן ויושב בישיבה בק"ק קרקא הוא הגאון מהר"ר ליפמן בעל תוספת י"ט שהוא יודע מנהגן של ישראל כמעט בכל תפוצותיהם שהיה מורה הוראה בק"ק פראג ובק"ק ווינא ובארץ רוסיא ונתגדל בארצות אשכנז. וזה אשר השיב בכתיבת ידו:
וז"ל נשאלתי על דין התקופות שאנו נזהרין מפני הסכנה ולכן מכריזין בבה"כ אותה שעה שהיא נופלת ובתקופת תמוז וטבת יש ספק כיצד מחשבין והסכים השואל לחשוב השעות שוות לעולם כמו שהן בתשרי וניסן אף שלפי התכונה ושינוי אריכות הימים או הלילות אינו כן. ואני אומר שכפי האמת ה"ל שלא להכריז כי אם כפי אריכות וכו' אלא שהניהוג הוא כהסכמת השואל וכבר קדם הרב בעל הלבוש בדבר הזה ואמר על המנהג דשומר פתאים ה' והנני מוסיף על דברי הרב הזה שאף אם יהיו מכריזים כפי אריכות וכו' אכתי לא יצאו מידי הלצה זו דשומר פתאים ה' כי החשבון שאנו מכריזין על פיו בין שיהיה כפי הסכמת השואל או כפי אריכות וכו'. הנה יסוד מוסד על חשבון צ"א וז"ח לא יזח והוא תקופת שמואל שעל פי החשבון האמצע ואינו אמיתי שהוא על פי תקופת רב אדא. אלא על כרחינו צריכין לומר שאותו הסכנה כך היתה מימות עולם על פי חשבון האמצעי. ואם כן גם שבחשבון האמצע אף על פי שהיה יותר נכון להכריז כפי אריכות וכו' עם כל זה מנהג עוקר הלכה וכך נתיסד המנהג מפני שנודע למיסדי המנהג שכך היתה גזירת הסכנה. וכלל גדול כל שההלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר. דברי דובר שלום ודורש טוב הטרוד יום טוב הנקרא ליפמן בן לא"א הר"ר נתן ז"ל ה"ה לוי העלי"ר יום הששי ג' מנחם בקראקא לפ"ק עכ"ל
_________________
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 29/03/2009 15:17:21
בברכה
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 15:31 |
|
| |
ווטו,
על דבריך אלו הקשיתי - מלבד מה שהעיר בזה כעת מ. זוהר - שהרי אין מברכים ברכת החמה על עובדת השלמת המחזור השנתי של השמש, שמאורע זה מתרחש מדי שנה, אלא על שהיא משלימה את המחזור הזה באותה שעה ובאותו יום שבהם היא נתלתה. והרי לפי תקופת רב אדא, וכל שכן לפי התקופה האסטרונומית, מאורע כזה לעולם (לפחות בכמה עשרות אלפי השנים הנוכחיות. לא בדקתי יותר) לא יקרה.
מעתה, בשלמא בהלכה שיש לה מקום על פי התורה, והשאלה היא אם לקיים אותה בדקדוק או בערך - יש להעדיף את הקיום בערך, כדי להקל על הבריות לקיים אותה, ותכלית המצווה מתקיימת בכל מקרה. אך במקום שכל הבסיס להלכה אינו קיים על פי האמת, מה הענין לקיים את ההלכה?
(זולת אם נאמר שהענין היה בהשרשת אמונת החידוש, ולא אאריך בדברים שכיסו הראשונים).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 15:42 |
|
| |
מתי ברך הרמב"ן ברכת חמה?
אם נניח שהעולם לא קיים בדיוק ה' תשסט, הרי אין מקום לברכה השנה, והרמב"ן הרי כותב בפרשת בוא שבני ישראל ישבו במצרים 430 שנה ואם כן אנחנו היום בתשצט שאינה מתחלקת ב 28 עם שארית 1.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/03/2009 15:39:33
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 15:57 |
|
| |
בנ"א,
איני בטוח אם הבנתי נכונה את שכ': "במקום שכל הבסיס להלכה אינו קיים על פי האמת". האם כוונתך שכעין "גזירת הכתוב" היא לברך על החמה בשובה למקומה הראשוני? אתמהה עצכחיותך להיכן הלכה?! הלא יש כאן בסיס עקרוני של ביטוי הכרת הטוב או הכרת אדון השמש שהחמה בתקופתה רק ביטוי סמלי להכרה זו. תדע שהסוברים ש"חמה בתקופתה" פירושו לאחר שמתגלה מחדש לאחר הסתרתה מהעננים למשך שלושה ימים וכדומה או בשיא זהרה בתקופת תמוז, ע"כ זהו בסיס הברכה והיש לך בסיס אחר שהוא פחות מחודש ושהוא ידרוש דיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 16:07 |
|
| |
להוסיף רק על דברי לווטו,
החשבון שלפי תקופת שמואל חסרות למעלה מחמש שעות כדי שתחילת ליל רביעי יחול בדיוק בזמן שהשמש עומדת במקום שנבראה, וכ"כ הסטיה של כאחת עשרה שעות כל כשש שנים, זה רק במחזור ראשון, אולם כיום - במחזור ה206 של 28 שנים - הסטיה יכולה להיות גדולה הרבה יותר או פחותה הרבה יותר, וכ"כ כל שש שנים הסטיה תהיה שונה. כל זאת מכיוון שבכל מחזור מתווספת סטיה על פני הסטיה שכבר קיימת - למעליותא ולגריעותא.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
