|
|
| נשלח ב-27/3/2009 16:34 |
 |
| |
מעובדי הוא בטח מתיחס אליו בהערצה, אבל איפה ראית שקורא להרב קוק מורו ורבו כדבריך?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 16:44 |
|
| |
יש לציין שבהסכמות ל'מאורי אש' הנ"ל, מי שקרוי "מורי ורבי" הוא הגרא"ז מלצר (שאכן היה מורו ורבו הישיר).
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 27/03/2009 16:50:14
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 17:27 |
|
| |
| אריהדל כתב: |  | | אגב צינזורה של תלמידי ובני הרבנים, יש לציין גם את "הלכות מדינה" לר"א וולדינברג, שהמשפחה התנגדה להדפסתו (אתמול מצאתיהו בחנות ספרים!).
|
|
גם בלווייתו היו כל ההספדים באידיש, למרות שחלק נכבד מן המשתתפים היו ד"לים.
אני בטוח שהנפטר היה שמח אילו הרב עובדיה יוסף, ידיד נפשו, היה מספידו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 18:20 |
|
| |
באמת הנושא "הגרשז"א" כואב מאד, דווקא בגלל אישיותו הכל כך חיננית ונוחה. בעבר נהגתי להתווכח עם נכדיו (כמו טרגר, אויערבכים למיניהם העוסקים בעריכה), אבל אחרי מחשבה דומני ש"נוצר תאנה יאכל פריה".
רשז"א עם כל הכבוד הוא עצמו נתן לכל הצנזורה הזו מקום, בעצם אישיותו. אני אישית יודע על שלשה מקרים שרש"ז 'טיפל' בהם בצורה דו כיוונית כדי להיות נוח עם כל הצדדים ובסוף תמיד מישהו נפגע. ואם הדברים אמורים בענינים אישיים ברור שכךלאורך כל חייו התנהג בענינים ציבוריים.
כשכבר כן אמר משהו חד משמעי, מיד השתיק זאת.
לפרט? אולי בהמשך.
לסיכום: כן היתר מכירה, לא היתר מכירה. כן מדינה לא מדינה, כן פא"י לא פא"י, כן להתפלל מאוחר לא להתפלל מאוחר. כן מצות מכונה לא מצות מכונה. ועוד ועוד ועוד
זה בדיוק רשז"א.
ולאחר מחשבה? יש בזה משהו ייחודי...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 22:06 |
|
| |
המדפדף
סלח לי אבל הדבר האחרון שאפשר לומר על הגרש"ז הוא שלא היתה משנתו ברורה ובהירה
כנראה שלא עיינת מספיק בתשובותיו ובכתביו,
תורתו הכריזה על עצמה ברה מאירת עיניים,
אך מה? הוא קירב לכל יהודי ומחמת מדותיו התרומיות לא רצה לגרום כאב לשום יהודי, לכן לפעמים כשבא אחד עם מערכת שלימה של דינים הנהן לו הסכמה בשפה רפה, אבל כל מי שבאמת רצה לדעת את דעתו ובמקום לבקש ממנו הסכמה אכן שאל את פיו והטה אזנו לתשובתו, קיבלה בברירות מוחלטת.
ואולי התחשב שבתור פוסק לכלל ישראל, אל לא לקחת עמדה פומבית לצד זה או אחר, אבל בוודאי שהיתה לו דעה ברורה. ולכן נתקיים בו שכל אחד נדמה לו כאומתו.
אך נבצר להבין האיך יכולים לטעון שאדם מן החוץ ידע את דעותיו ואת השקפתו יותר מבניו ובני משפחתו?
ובפרט הרוצים לטעון שבאמת לא היה חרדי "קלאסי",
האיך חינך את בניו ובנותיו? בימים ההם לא היו בירושלים "תאונות" כאלו, הרבה עמל ויזע היו צריכים להשקיע עד שראה צאצאים כאלו. שהרבה גדולים וטובים לא זכו לכך.
כאמור, את הרב קוק הוא העריץ ומכנה אותו הרב הראשי, אבל מורי ורבי הוא כותב על ר' איסר זלמן מעץ חיים ובדרכו חינך את צאצאיו.
"זה בדיוק רשז"א.
ולאחר מחשבה? יש בזה משהו ייחודי... "
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2009 21:27 |
|
| |
אשכול ישן בנושא שאוחד לכאן:
הודעה של *קא_משמע לן*
מהדורות השונות של תשובות הגרשז"א
מי יודע מה פשר שתי המהדורות השונות של שו"ת מנחת שלמה של הגרשז"א חלקים ב-ג?
המהדורה
הראשונה נדפס בשנת תשנ"ט בשני חלקים עם מכתב בראש הספר מבנו הר"ש, ואילו
המהדורה השניה נדפס בשנת תש"ס בכרך אחד שעליה נאמר: ב-ג, "יו"ל ע"י בני
הגאון המחבר זצ"ל".
עיון בפנים הספר מגלה שהחומר די חופף, אבל בכל זאת עם שינויים והוספות.
מה הפשר? ואיזה מהם מיותר?
____
הודעה של *אילפא*
מהדור' אחת יצאה ע"י בני המחבר בראשות ר' מרדכי
מת"א והשני' ע"י הנכד הרב אהרן גולדברג בנו של ר' זלמן נחמי'. האחים הק'
התרעמו על אחיהם הגדול ר' שמואל שנתן יד לנכד לדחוק את רגלי הבנים, וכנראה
שר' שמואל נימוקו עימו.
בנו של הגרש"ז ר' אברהם דב אף אמר לי בשעתו בתרעומת גלוי': "הלכה היא
בשו"ע שאם יש לו לאדם בן עם הארץ וז' נכדים תלמידי חכמים - הבן יורש.
ואילו ר' שמואל חידש שגם היכן שיש ז' בנים ת"ח ונכד עם הארץ- הנכד יורש".
____
הודעה של *שיבד*
אני שמעתי שהמהדורא קמא הוא המקורי, ובבתרא נשמטו איזה
דברים שלא יושבים טוב עם מושגי עולמנו החרדית. יש בחלק יו"ד הצעתו להשתמש
בשפופרת להציל מטומאת נדה (לאשה שביעוצה מוקדם) - אולי תשווה מה מובא בב'
המהדורות.
____
הודעה של *חזקואמץ*
שיבד, אין לך מושג עד כמה אתה צודק.
המוזר הוא באיחוד בין ר"ש לגולדברג כנגד האחרים, ואכמ"ל.
____
הודעה של *הרבהז*
במהדורא הראשונה הובאו דברי הגרש"ז באמיתותם בכל
העניינים, כולל שמות הרבנים, ובמהדורא החדשה השמיטו את מה שלא התאים להם,
כגון היתר מכירה בשביעית ואת שמו של מרן הגרע"י שליט"א
אני לא משתמש בהוצאה החדשה, ולא מכניסה לביתי כלל
ואותו דבר לגבי המעדני ארץ על שביעית, הם עשו את אותם שטויות. וכנראה עמי הארץ הם אלה שהוציאו את הספר באחרונה
____
הודעה של *רזייא*
אתה יכולתת דוגמה לשינוי במעדני ארץ שביעית. תודה.
____
הודעה של *אריהדל*
אולי הכוונה היא ל"כתבי מעדני ארץ-שביעית" המיותר (כמעט כולו לפחות).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 02:27 |
|
| |
| מרחביה כתב: | | מעובדי,
השמועה כפי ששמעתיה מייחסת את המעשה לבנו הגר"ש, שביקש להשמיט את הסכמת הראי"ה ולא נענה. לאחר זמן ביקש להדפיס את הספר ללא הסכמות כל, בטענה שכיוון שכבר יצא שמו של הגרש"ז בכל העולם אין בהן חפץ, ונענה כי אפשר ובלבד שיותיר את הסכמת הראי"ה. |
|
המדפדף,
כמי שיש לו קשר עם נכדיו, אולי תוכל לברר לנו את דיוקו של מעשה היכי הוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 02:57 |
|
| |
באצ'י. השוני בין ילדיו (חסידים ליטאים, חתנו הגרז"נ גולדברג לא נקרא חרדי במלא מובן ההשקפה) מראה שלא בדיוק היה לו קו החלטי בחינוך (או בהשקפתו עצמו אם מותר להגיד כך).
עצם כניסתו של ר' שמואל להנהגה הציבורית מראה שאת חינוכו לא ירש מאביו שהתרחק מכל התערבות בענייני הכלל. על השקפתו הפנאטית ודאי א"צ להרחיב שלא קיבלה מאביו.
בנוגע להערצתו להרב קוק (מלבד מה שסתם כשאמר "הרב" היה הראי"ה), שמעתי כמה סיפורים, הא' שפעם ר' שמואל אמר בביתו "קוק" ללא הרב, והגרש"ז הוציאו מהבית (כמדומני ששמעתי סיפור זה גם מהמשפחה, עוד דבר שלא קיבל מאביו).
עוד סיפור שמעתי ממשפחת פורוש (נכדי ר' מנדל פורוש שהיה נחשב ה"קוקניק" בירושלים), שכשבעלזא הסתכסכה עם "העדה", היו כתובות גרפיטי בירושלים: קוק - רוקח - פורוש. כשר' חיים שלום פרוש (נשוא הכתובות, בזכות היותו ר"י בעלזא) הגיע לר' שלמה זלמן, קיבלו ר' שלמה זלמן בחיוך באמרו אשריך שזכית להכתב ליד הרב....
ואם כבר הרב קוק, ר' מנדל פורוש אמר, לבעש"ט שהיה לפני 250 שנה יש עשרות תלמידים ושיטות שנחלקים מה הוא התכוין, על הרב קוק לכולם ברור מה הוא התכוין?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 13:52 |
|
| |
אני חולק על דברי משיח לתומו.
1. דבריו מבוססים על ההנחה הרוווחת שההשקפה על עניני ציבור היא בעלת משקל באישיותו של אדם. רש"ז עצמו לא חשב כך. ולכן, המשפט "השוני בין ילדי רש"ז מראה שלא היה לו קו החלטי בחינוך" משקף את התפיסה החינוכית של הכותב בלבד, אך לא את מציאות חייו של רש"ז. שכן ניתן לקבוע שבעניני המהות של חייו, הצליח רש"ז להקים דור נאמן לחלוטין לדרכו, והלואי על כל אב שיצליח להוריש כך את השקפתו לבניו.
2. כל נושא ה"קוקניקיות" של רש"ז אף הוא בכלל הבחנה זו, שכן לדידו שלרש"ז הנושא היה ציבורי, מה שאותו לא העסיק, ואין לזה קשר עם "מזרוחניקיות", בעיקר זו של היום, שהיא שאלה הנוגעת גם לזהותו ואורח חייו של היחיד. [ידוע שהחיבור בין הקוקניקים למזרחי לא היה טבעי, והוא התגבש לאיטו.
3. רש"ז עצמו היה בן לאב מקובל חסידי, שהוא עצמו היה קרוב יותר לפרושים ולנגלה. אך טבעי שמשפחתו אף היא תהא רב גונית בענינים שכאלו. ואני הכותב, זכיתי להיות נוכח ב"שבת התאחדות" של בני רש"ז לרגל שמחה משפחתית, שנכחו בה כל בניו מהגר"ש ועד הגר"י [למעט הגר"ע שנעדר מסיבה אישית] ולא היה ניתן להמלט מהתחושה שרוחו של רש"ז שורה על המקום.
4. וכן דברי משיחלתומו על השפעת רש"ז על בנו ר"ש אף הם אינם משקפים את רש"ז, שבעיניו דבקות בתורה ובעבודת השם [ובצורה שמרנית-חרדית] הם הגורמים המכריעים מהותו של אדם, ולא השקפותיו על בעיות שהזמן גרידא גרמן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 13:54 |
|
| |
הרצון להיות טוב עם כל הזרמים ולא להסתכסך עם אף אחד יכול לבוא מתוך אהבת הכלל ויכול לבוא מתוך פחדנות ומהעדר חוט שדרה. ומי יוכל לראות ללבב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 15:11 |
|
| |
הפסיכולוגיה של חז"ל היא יותר חד משמעית. אמר אביי
האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו
במילי דשמיא. כתובות דף קה:
תוקן על ידי בליסטרא ב- 29/03/2009 15:08:51
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 19:11 |
|
| |
דברי המבקרים אינם שייכים לענינינו. מי קבע שהאחריות לשאלות ציבוריות מוטלת על רש"ז? אדרבא זהו כבודו של מלך, שיש לו כמה חילות, ואין המשוערים והמשוררים נוגעים זה בתפקידו של זה. ואי"ז שייך למאי דמייתי בליסטרא [כשאלוקים רוצה גם מטאטא יורה], ששם איירי שא"א לעשות ע"י אחרים.
וכבר אמר ר"ד פוברסקי ששליחותו היא להיות ר"י במשרה מלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 19:44 |
|
| |
כדי להחזיר האשכול לתלמו - עתה ראיתי שבגליון 'שבת' האחרון (עש"ק ויקרא) נתפרסמה תגובה מעניינת לדברי הרב גוטל, מאת הרב פנחס מונדשיין, ר"מ בישיבת 'מרכז הרב'.
לא נמנעתי מלסרוק אגב עמה איזו הערה קטנה על השמטה קטנה שנעשתה באיזה מאמר, על מנת להסתיר את יחסו של רבי שמואל שטראטשון (הרש"ש) למשה מנדלסון וכדומה.
הסליחה עמכם על הסריקה החותכת מספר שורות - אין עתה הסיפק בידי להקפיד יותר.
תוקן על ידי ספרות ב- 10/06/2009 17:40:56
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 19:46 |
|
| |
חלילה לנו לשפוט גדול שכמותו (בליסטרא - חתנו ותלמידו הגדול הוא חבדני"ק...), אך כפי הנראה לעין בו"ד, היתה זו דרך חיים ולא איזו הוראה לוקאלית. (אפשר להביא דוגמא מהסטייפלער, שלא רצה להתערב בענינים ציבורים ורצה לשבת על תלמודו בשקט, אך כשלחצו עליו או כשראה צורך גדול - יצא מגדרו. הגרש"ז לעומת זאת לא הסכים להתערב אף בדברים העומדים ברומו של עולם, ושוטה מי שיגיד שלא היתה לו השקפה בנושא. אם לא כתלמיד חכם לפחות כפקח עצום...).
[קצת חרגנו מהנושא המרכזי באשכול, אבל מ"מ]:
לא הבנתי את דברי תרבות. אם תוכל להסביר את דבריך בעברית צחה (אפשר גם באישי).
אין ספק ואני לא מבין את מי שמתווכח ע"ז, שר' שמואל לא הולך בדרכי אביו הן בהשקפה והן בדרך חיים. (אין לי טענות עליו, אך עובדה זו עובדה). [בעז"ה אשתדל לברר במשפחה בדיוק את הפרטים על השקפתו ועל חינוך ילדיו].
|
|
|
|
|
