|
|
| נשלח ב-10/6/2009 17:46 |
 |
| |
הודעה של *ניחא*
עוללות משבוע הספר העברי
במסגרת "הספר הכי טוב שקראתי השנה" סוקר הרב פרופ' נריה גוטל בעיתון הארץ את "הקרב על 'מעדני ארץ'" של רש"ז אויערבאך. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1091513.html מרתק.
הכתבה במלואה:
| שבוע הספר | ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ" |
 |
| מאת נריה גוטל |
|
|
|
|
הספר
הטוב של השנה והספר המוחמץ של השנה הם - כמעט - אותו ספר. הראשון הוא זה
שכמעט הודפס והשני הוא הספר שהודפס "במקומו", שהוחמץ גם משום שהציבור לא
נחשף בסקירות ספרותיות מיטביות על סיפור "מאחורי הקלעים" שלו וגם משום
שהדפסתו טירפדה, ולמעשה מנעה, את הדפסת הראשון.
במה דברים
אמורים? כזכור, שנת תשס"ח היתה שנת שמיטה ומטבע הדברים לקראת אירוע זה,
החל אחת לשבע שנים, רואה אור ספרות עניפה, רובה תורנית-הלכתית. לא מפתיע
שלקראת שנה זו עלתה יוזמה מאוד ברוכה להדפיס מחדש ספר תורני חשוב ביותר
שאזל מהשוק: "מעדני ארץ" על שביעית מאת הרב שלמה זלמן אוירבך (1910-1995).
חשיבותו נובעת מההכרה בגדלותו התורנית של המחבר, שהכל צמאים להכרעותיו
ההלכתיות ולהברקותיו הלמדניות. ספר זה, שראה אור לראשונה בשנת תש"ד, שב
והודפס בחיי המחבר הן כמות שהוא והן עם הוספות. משנסתלק הרב אוירבך לעולמו
ומשקרבה שנת השבע, עלתה כאמור יוזמה להדפסתו.
דא עקא, התעוררה
בעיה קשה, שכן "מעדני ארץ" המקורי פותח במבוא שסוקר את הליכי גיבושו של
"היתר המכירה", אותו היתר שאומץ על ידי הציונות הדתית כדי לאפשר את המשך
קיומה של חקלאות יהודית בארץ ישראל. מבוא זה, שמבאר את עקרונות ההיתר, לא
רק שאינו שולל אותו, הוא אפילו רואה בו דגם לגיטימי. יתרה מזו, המחבר
מתייחס בו בכבוד ובהערכה מרובה לגדולי התורה שייסדו את ההיתר ולגדולי תורה
שמצדדים בו, כולל ביטויי הוקרה אישיים מופלגים למדי. אלא שאותם מצאצאי הרב
אוירבך ששקלו את הוצאת הספר לאור מחדש נמנים עם אסכולה חרדית הרואה ב"היתר
המכירה" את אחד העוונות החמורים ביותר שייתכנו. אסכולה זו רואה בהיתר דגל
ציוני, ציוני-דתי, כזה שחובה להתקיפו עניינית וגם לא עניינית בבוטות,
בנחרצות, בביזוי ובהשמצות. ומה עכשיו? עוד עלול להתברר, רחמנא ליצלן,
שאישיות תורנית רמת מעלה לכולי עלמא דווקא לא שללה את "היתר המכירה", ודאי
וודאי לא ביזתה אותו ואת הרבנים מצדדיו.
ומאחר שדבר זה לא ייתכן,
עלתה יוזמה לפרסם הוצאה מצונזרת של הספר "מעדני ארץ", תוך השמטת המבוא
וסילות כתובים בספר עצמו. משנודע לאישים מסוימים שזה הכיוון, הודיעו הללו
למדפיסים, ובלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: היה לא תהיה! אם תעזו להדפיס את
הספר תוך צנזורו, אמרו, אנחנו נמצא לנכון לפרסם דברים כאלה ואחרים שדעתכם
מאוד לא תהא נוחה מהם.
לבסוף נמצא "פתרון": יוציאו לאור "כאילו"
ספר חדש - לא "מעדני ארץ" אלא "כתבי מעדני ארץ". ומה בין זה לזה? חצי ספר
אכן חדש - חשיפה ראשונה של הערות בענייני שביעית שהותיר אחריו הרב אוירבך
במחברותיו, בשולי ספריו ושמועות תלמידיו. ומה יהיה החצי השני? זו תהא
הדפסת חוזרת של "מעדני ארץ", אך "לא בדיוק". לא רק המבוא יושמט לחלוטין,
גם כותרות סימני הספר ואפילו חלק מאמירותיו ישונו לחלוטין, כך שלא יהיה
ולו גם בדל של רמיזת צידוד ב"היתר המכירה". ויש לכך דוגמאות רבות של
השמטות מהספר המקורי.
סוף דבר, מה יש לנו כאן: הטעיית הבריות,
שרובם אינם מבחינים בהבדל שבין "מעדני ארץ" ל"כתבי מעדני ארץ" ואינם
מודעים להבדל התהומי שבין שני הספרים; הפצת ספר מצונזר ומסולת, שבו גברה
ידי צאצאים על משנת המחבר, אביהם; מניעת הדפסתו של ספר חשוב מאוד, יסודי
מאוד, מוערך ביותר. לשון אחר: הספר הטוב לא הודפס; הסיפור שמאחורי הספר
"השני" הוחמץ.
|
תוקן על ידי ספרות ב- 10/06/2009 17:43:28
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 23:20 |
|
| |
כתבי מעדנ"א מבוסס על דברים שכתב בכתב ידו אגב שיעור שהיה נוהג לומר. השיעור הנ"ל היה על משניות שביעית כסדר ועל פיו כתב את הדברים. בחלק השני שהינו מערכות בעניני שביעית ליקטו המו"ל מחיבורו מעדנ"א המקורי וממנחת שלמה. הטענה על כך שלא הביאו גם את דבריו לגבי היתר המכירה לא מובנת בדיוק שהרי הרבה דברים מספר זה לא הובאו שם.
אגב. אחד הסימנים בספר עוסק בענין 'קנין נכרי בא"י' ועובד ע"י בנו אב"ד טבריה בשפה קולחת והפשטת מושגים נעימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 13:28 |
|
| |
מה לא מובן ? כתבי מעדנ"א - זה ספר שהומצא על ידי עורכיו על מנת להימנע מהדפסת מעדנ"א המקורי והמביך.
אם רצו - היו מוסיפים את ההערות של הליקוטים לספר המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 13:53 |
|
| |
דוקא מובן. הספר כתבי מעדנ"א מבוסס על כת"י על המשניות. ולא ניתן להוסיפם כהערות על מעדנ"א המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 14:29 |
|
| |
הספר כתבי מעדני ארץ מורכב משני חלקים.
ח"א: חידושים ע"ס המשנה. מקורם ברשימות שעשה הגרשז"א לעצמו כטיוטות לשיעורים במשניות ועל זה הוסיפו העורכים קטעי קישור מהמעדני ארץ והמנחת שלמה.
ח"ב: מערכות בעניני שביעית שנלקטו מהספרים מעדנ"א ומנח"ש. עבודת הליקוט כוללת העתקת קטעים שלמים כצורתם בשינויי פיסוק קלים. והשמטת קטעים שאינם נוגעים במישרין לנידון.
קשה מאד להבין מה היתה מטרת העורכים בזה שכן שפתו של המחבר ברורה וצחה. והשערתו של הרב גוטל אפשרית [כמובן שכדי לצאת מחשש קונספירציה היא זקוקה להוכחה מכרעת] אם כי גם בכתבי מעדנ"א לא טשטשו לגמרי את עמדת הרשז"א ביחס לתוקפו של היתר המכירה.
האם אמור לצאת כתבי מעדני ארץ גם על עוד מסכתות?
תוקן על ידי אלייעזר ב- 11/06/2009 14:29:54
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 01:42 |
|
| |
אם איני טועה, (הרבה פעמים כן), באחת מהוצאות של פרוייקט השו"ת (גירסה 5 או 6 או יותר) הם הכניסו "מנחת שלמה" חלק ?, ובגירסאות אחרות השמיטו את אותו חלק(ים) והביאו ספר אחר.
אולי מישהו יודע יותר בענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 16:32 |
|
| |
האם מדובר באחד מנושאי האשכול (מנח"א או מעד"א), או בספר אחר?
תוקן על ידי מרחביה ב- 06/09/2009 16:30:00
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 17:50 |
|
| |
מן הסתם הדברים אמורים כלפי ספר עינים למשפט של ר' יצחק אריאלי זצ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 18:22 |
|
| |
אמנם הדברים מסתברים, כי שם הובאו הדברים להכרעת הרב אלישיב, אך האם תוכל להפנות למקום בו כתב על כך הרב גוטל? (על הקטע המושמט והשבתו ראה דברי הרב א. מלמד.)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 18:29 |
|
| |
אחד מניני הרב אריאלי הוא מו"ל (ומפיץ) של ספרים מבית מדרשו של הרב קוק. אחד הספרים שהוציא היה 'ירח האיתנים' של סבו הגדול. לשאלתי מדוע השמיט התייחסות כלשהי לרב קוק, ענה לי שהדבר מסובך ותלוי גם בצאצאים אחרים (קובי אריאלי, לתשומת לבך!).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 21:30 |
|
| |
מרחביה - הרב גוטל כתב על כך ב"מוסף ספרים וספרים" (ז"ל) של 'הצופה', א' אלול תשס"ו. מה שאני תמה עליו בהקשר זה, הוא מדוע התעורר הרעש דווקא על השמטה קטנה זו של פיסקה אחת בסוף ההקדמה לכרך ברכות מהד' תשס"ו, בעוד שהשמטה גדולה פי כמה שנעשתה קרוב לשני עשורים לפני כן, בכרך קידושין מהד' תשמ"ט - בה הושמטה כמחצית (!) מן ההקדמה הארוכה, במגמה זהה - לא זכתה לשום תהודה בשעתו וממילא גם לא תוקנה עד היום.
אגב, אותו מו"ל שאחראי על ההשמטה בספרו של סבו 'עינים למשפט', עשה כמעשה זה והרבה יותר מכך בספרו של אביו, וד"ל. ומתחרים עמו בשדה זה רק צמד אחים שאף הם בני אחד מתלמידי הראי"ה (אריכות עמי בכתובים בזה, ועוד חל"מ).
____
מלח, איפה רצית שיוזכר הראי"ה ב'ירח האיתנים'? הקדמת מו"ל נורמלית יש שם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 07:53 |
|
| |
היות וסו"ס "זכתה" פרשת ההשמטה מספר עינים למשפט לעלות על שולחננו. אעתיק קטע מעניין שכתב הרב יצחק אריאלי בהקדמה לספר "תורת המלך" של בנו ר' גרשון [ירושלים תשי"ח].
'לעת כזאת אשר קול התור הגיע עת לחנה כי בא מועד רבים שבים מארץ שבים לבית אמם חדר הורתם. הארץ הנשמה הולכת ונבנית ונעבדת, עץ נשא פרי. בחסד ה' צור ישראל וגואלו כי נחם ה' ציון כל חרבותיה - "כל' שאף שעל אדמה לא ישאר חרב. ואף גם חבלי הגאולה הבאים מאלה שנדבקו מחלאת חשכת הגלויות יעברו מתוך שגם על הנחשלים יופיע אור הגאולה, ויכירו וידעו כי כל זאת מפעל תמים דעים אלקי ישראל ומושיעו וכו''.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 07/09/2009 7:51:04
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2010 09:49 |
|
| |
במלאות ט"ו שנים לפטירתו של הגאון רש"ז אוירבעך ניסתי להשוות מעט בין מהדורות קבצי התשובות. כאמור ישנם שני מהדורות של תשובות הגרשז"א שייצאו אחר פטירתו (לבד מהמנח"ש קמא שנדפס עוד בחייו בשנת תשמ"ו). ספר מנחת שלמה תניינא הוצאת מכון אוצרות שלמה ירושלים תש"ס (הדפסה חדשה תשס"ב). כרך אחד המחולק לשני כרכים. (להלן תניניא). לעומתו עומד ספר מנחת שלמה הוצאות מכון אוצרות שלמה (!. כתובת מו"ל שונה) ירושלים תשנ"ט. כרך ב' וג'. (להלן ב' וג')
מבחינה כמותית יש עדיפות ברורה למנח"ש ב' וג' הכולל קסב תשובות. ואילו במנח"ש תנינא מכיל רק קמ תשובות.
למעשה מספר התשובות לא מבטא נכונה את הפער כי בשתי המהדורות כללו העורכים כמה תשובות קצרות בסימן אחד ופעמים שתשובה שזכתה במהדורה אחד לסימן בפנ"ע נכללה בקובץ השני עם תשובות נוספות. מכיון שגודל הכתב והדף די זהה בשתי המהדורות ניתן להתרשם מהפער שיש בין מספר הדפים. במנח"ש תניינא יש 495 עמודים ואילו במנח"ש ב' וג' יש סה"כ 615 עמודים (ב' 371 ג' 244. מניתי כמובן רק את עמודי התשובות ולא את אלו של המפתחות והמבואות) עובדות אלו - הפוגמות כמובן בערך המנח"ש תניינא - מחלישות מעט את טענות הצנזורה. כי אין כל ודאות שישנה העלמה מכוונת בתשובות מסוימות, אחרי שאנו רואים שתשובות רבות ומגוונות נעלמו מעיני העורכים. (מה שמוכיח גם שלא היה קובץ מוכן ומוסדר להדפסה אלא ליקטו מאוספים שונים. מסתבר אם כן שעורכי המנח"ש ב' וג' היו חרוצים בעבודתם יותר).
כך לדוגמה תשובה מחמירה יחסית בהלכות צניעות (מנח"ש ג' סי' קג אות טו) לא נדפסה במנח"ש תניניא כלל. כמו"כ בתשובה העוסקת בענייני קרבנות בזה"ז. (מנח"ש ג' קסב. תניינא קמ) הושמט מהתנינא קטע שלם המשמש כעין הקדמה לתשובה. גם עיקר דברי הרב גוטל כאילו תשובות העוסקות בהיתר מכירה הושמטו ביד גסה מהמנח"ש תניינא איני מכיר להם פנים, מכיון שבשתי המהדורות לא מוזכר על כך כמעט כלום. (למעט אולי תשובה אנמית על היתר מכירה בגדולי מים. ח"ג קנח ט וכן שם אות ג על היתר מכירה במקום שלא הוחזק ע"י עולי בבל. החסרות במנח"ש תנינא.)
אולי היה מקום יותר להתרעם על כך שמתוך שלוש הערות שכתב הגרשז"א כנגד אוצר בי"ד (ח"ג סי' קלב אותיות טז, יז, יח) הדפיסו בתניינא רק חד מתלת (סי' קכג אות יא). אלא שכאמור החסרונות במהדורה זו גדולים מכדי לתרצם בצנזורה כזו או אחרת. לעומת זאת דווקא בתשובה עליה יצא קצפו של הרב גוטל (יו"ט שני באילת. ח"ב מד. תניינא מו) הרי שבח"ב החסירו קטע שלם ואילו בתניינא "רק" השמיטו כמה מילים כפי שיראה המעיין. (מימין ח"ב. משמאל תניינא. הקטע המושמט מסומן בתכול) 
[נראה כי הרב גוטל השווה את הנוסח המקורי לנוסח שנדפס במנח"ש תניינא אולם העיר את חמתו על מנח"ש ח"ב שכאמור השמיטו הרבה יותר] לסכומו של דבר נראה כי עורכי שתי המהדורות שלחו ידם בדברי המחבר, מלבד זאת כדי להקיף את החומר בכלול כולו בתשובות יש לעשות השוואה מדוקדקת בבין המהדורות כי בכל אחד יש תוספות על חברו. ועדיין לא נגענו במנח"ש קמא מהד' תשס"ה (ב"כ. נמצא בהיברובוקס) לראות אם התחדש בה דבר בחסר או ביתר ועוד חזל"מ.
אילפא כתב: |
| מהדור' אחת יצאה ע"י בני המחבר בראשות ר' מרדכי מת"א והשני' ע"י הנכד הרב אהרן גולדברג בנו של ר' זלמן נחמי'. האחים הק' התרעמו על אחיהם הגדול ר' שמואל שנתן יד לנכד לדחוק את רגלי הבנים, וכנראה שר' שמואל נימוקו עימו. |
|
לכאורה מהדורה שניה הכוונה למהד' מנח"ש ח"ב וח"ג שעליה מתנוססת הסכמת ר' שמואל.
תמוה א"כ ששמו של הרב אהרן גולדברג מוזכר דווקא בין העומדים על הברכה של מהד' מנח"ש תנינא: 'לב"א [=לבן אחותנו] הרב אהרן גולדברג וביתו על טרחתם בסידור והבאה לבית הדפוס'
תוקן על ידי אלייעזר ב- 07/03/2010 09:51:13
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2010 10:11 |
|
| |
רבותי, חלק מהנדון המקורי (בעמוד הראשון) הוא סערה בכוס מים. משום שלפני ארבעה חודשים יצא "מאורי אש" בשלישית ערוך כדת ('אוצרות שלמה', רוטר) - לראשונה לאחר פטירת הגרש"ז - והסכמת הרב קוק נותרה על מכונה.
אני יודע גם, שר' שמואל ור' מרדכי היו מעורבים בכל שלבי הספר!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2010 10:54 |
|
| |
דוקא על "מעורבות" זו אנו מצרים!
|
|
|
|
|
