רק רגע אחד בודד...

שלא ישוב עוד לעיתים רחוקות.

יודעת, שמיד לכשייתם,

ישוב החיוך לשכון על שפתי,

משל זהו מקומו הקבוע.

צריכה להיות חזקה,

אם לא בשבילי, לפחות בשבילכם.

לא רוצה יותר לראותך עיניך מאוכזבות, אמא.

לא יכולה לראות מבטך המודאג, אבא.

אני בטוחה שהוא עוד יגיע.

רוצה לחייך, ללטף, להרגיע.

אבל לפעמים נשבר,

לא רוצה עוד להיות חזקה.

עודני צעירה,

חיי עוד לפני.

על מה הדאגה?

לאן הדהירה??

עוד הזמנה מונחת לה במגירה,

ועוד טלפון בהול המבשר על לידת 'אחיינית' לכתה.

ואני, אני שמחה. מאושרת.

משתתפת בלב שלם בשמחתכן.

אך בלילה שקט,

כשכולם כבר ישנים,

ורק אני- במיטה מתהפכת.

רואה אותך למולי

מבעד למסך ערפילי,

מביט בי במבט האומר הכל.

אוהבת, עוד לפני שהכרנו.

משתוקקת להכירך,

אך מרגישה שהדרך עוד ארוכה...

ליל ירח מלא,

ואני יוצאת אל המרפסת,

מצטנפת למול הקור שחודר תוכי,

מתכופפת, קוטפת לי ורד.

נדקרת, ומניחה לטיפה האדומה להתמזג

עם דמעה קטנה הגולשת מסנטרי.

והאדום העז, הופך לו לורוד,

מבשר על עתיד טוב יותר.

יחד עם השמש המתחילה לזרוח,

המבטיחה,

'מחר אור חדש יזרח'...

מוקדש לכל אותם אלו, שנותרו לבדם, פוסעים בשבילי החיים, ונותרים חזקים.

[וואוו.. זה רק רגע אחד, המגיע לעיתים רחוקות רחוקות. פעם ראשונה שאני כותבת שיר. אנא קבלו בהבנה...]

_________________

"כל העולם כולו- גשר צר מאד..."

_________________

            !! JUST GO FOR IT

_________________