| נשלח ב-27/3/2009 10:15 |
|
| |
הפורנוגרפיה של החסד
כמעט בכל פעם שאני פותח את ערוץ רדיו כל חי ובמיוחד בתקופה זו של לפני חגים אני נחשף לקול הבוכיים (בדרך כלל של יואב די לאון) הזועק ומבקש תרומות להצלת ילד זה החולה במחלה נוראה,אברך חשוב אב לעשרה ילדים החולה,אלמנה אם לחמישה החולה ועוד ועוד והכל בזעקות מרות ורמות.
אני מודה ומתוודה שזה מעצבן אותי ואני מעביר ערוץ. באותה נשימה אני גם מתוודה בפניכם שאני מתבייש על שזה מעצבן אותי שהלוא אנחנו יהודים רחמנים בני רחמנים צריכים להישמע לתחינות ולתרום.
קשה לי להסביר מה מעצבן אותי בדיוק אבל פעם שמעתי את המינוח הנ"ל - הפורנוגרפיה של החסד שמתאר את תהליך גביית הכספים שעושה דרמטיזציה של האירוע כאמור - בעל פה או בכתב על מנת לייצר מעיין מסחטת דמעות שתגרום לתרומה. הכוונה היא לזילות תהליך ה"שנור". אני מרגיש שאני מתחבר לתיאור למרות שעדיין קשה לי להסביר את הדברים.
אשמח לשמוע דעת חכמים\ות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 10:45 |
|
| |
גם אני מרגיש כך.
ולגבי מה שכתבת "באותה נשימה אני גם מתוודה בפניכם שאני מתבייש על שזה מעצבן אותי שהלוא אנחנו יהודים רחמנים בני רחמנים צריכים להישמע לתחינות ולתרום" יש לי פתרון -
בכל פעם שאתה שומע בקשה לתרומה מארגון שעושה דרמטיזציה מוגזמת - תתרום לארגון אחר שאינו נוהג כך, למשל * גמ"ח מקומי בעיר שלך, הפועל בהתנדבות וללא תקציב פרסום * ארגון חסד ארצי, שמפרסם את עצמו במודעות צנועות בעיתונים ולא בהפקות-ענק
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 11:22 |
|
| |
רבותי סיפור עם תובנה-
בשעות המאוחרות של הלילה, דופקים בדלתו של מוטי זיסר, מוטי פותח את הדלת והנה יהודי מבקש בבכיה נדבה צדקה וכ' להצלה ולרפואה,
רבי יהודי בשעות הלילה אתה מעיר אנשים משנתם ? אתה לא לא יכול לבא בבוקר ?
תראה מר זיסר- אל תלמד אותי איך לעשות את העבודה ב צדקה, זה המומחיות שלי. אני גם לא מלמד אותך בעסקים שלך.
אז בבקשה כל אחד יתעסק במקצוע שלו ובמה שהוא מומחה- ותנו ל- די לאון- לעשות את מומחיותו, כנראה שהו מצליח
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 13:03 |
|
| |
אראל
השאלה היא מה רע בתופעה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 16:31 |
|
| |
למישקולצר
"פעם שמעתי את המינוח הנ"ל - הפורנוגרפיה של החסד "
כך כתבת.
מעיון בויקיפדיה המילה פורנוגרפיה קשורה לנושא המין (לפי פרוש המילה פורנו ביוונית)וכל העתקה של המושג הזה לתחומים אחרים ,כפי שראיתי בנושאים אחרים היא המעצבנת מפני שאיזה מהות יש בפורנוגרפיה במובנה המקורי שמתאימה לדרמטיזציה של המיסכנות?
ובאשר לנושא עצמו-כלומר הדרמטיזציה של המיסכנות-כפי שאמר ירוחם,יש לה מטרה ויש אנשים שהדרמטיזציה הזאת כלל לא מעצבנת אותם אלא להפך:הם תורמים יותר ולהם לא מפריע לשמוע את הפרסומות האלה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 16:53 |
|
| |
"השאלה היא מה רע בתופעה" -
א. העלות הגבוהה, שבאה על-חשבון העניים ב. העלאת סף הרגישות של הציבור
ושני הדברים קשורים.
פעם, תיאור פשוט בשחור-לבן של משפחה הזקוקה לעזרה היה מספיק.
היום סף הרגישות עלה, סיפור בשחור לבן כבר לא מספיק מזעזע, אז צריך להפיק חוברות בצבע מלא עם תמונות של ילדים בוכים, או להעסיק קריינים עם קול רדיופוני שיזעזעו את הציבור.
ייתכן שאנשים תורמים יותר כשהם שומעים סיפורים מזעזעים, אבל בסופו של דבר הסכום שאנשים תורמים הוא מוגבל, 10-20% מהכנסתם. אז במקום לתרום לארגון א הם יתרמו לארגון ב. במקום לתרום לארגון צנוע, שחוסך בהוצאות, הם יתרמו לארגון שמבזבז את כספי התרומה על הפקת חוברות צבעוניות.
אז אני מעדיף לתרום לצנועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2009 17:47 |
|
| |
אכן, זה מעצבן ולא סתם מעצבן, אלא עולה על העצבים ואינני מתבייש להגיד זאת במפורש. (הדרך והסגנון המלאכותיים והצבעוניים בצורה מוגזמת הם שמעצבנים, ולא עצם הבקשה לו היתה נעשית בדרך ראויה ומכובדת.) אמנם לא עלה בדעתי לכתוב על כך כאן, אבל הקדמת אותי, כי כנראה עוד הרבה אנשים זה מעצבן. וכל כך למה? אכן, בשל הזילות של אותם מצבים/מקרים אנושיים הדורשים יחס של כבוד וכובד ראש, ואילו אותם "מקדמי מכירות" של החסד עושים זאת ללא כבוד. בשורה אחת ובאותו טון וסגנון של פרסומות למוצרים שונים, נשמעים הפרסומות למצבים אנושיים הדורשים יחס אנושי ומכובד. אותם פרסומאים הסכילו (הסכילו, לא השכילו!) לעשות בזה שהפכו את הבקשה לחסד לעבודה על הרגשות הנמוכים ביותר במקום לגעת במקומות האציליים שלנו כבני אדם וכיהודים. הטירטור החוזר ונשנה, הטון, הסגנון החזרה המונוטונית על מספר הטלפון (1800.......) בטון כל כך מעצבן רק מוזיל את הבקשה לעשיית מעשה החסד במקום להוקירו. יצא לי לומר לא אחת, שלו היתה לי היכולת לתרום, ספק רב אם הייתי תורם רק בגלל הדרך הקלוקלת בה מנסים להגיע ללב המאזינים. ולדעתי הדבר נכון במידה לא מועטה גם לגבי העלונים הצבעוניים המחולקים בתיבות הדואר בשכונות החרדיות. הדרמטיזציה והצבעוניות (תרתי משמע) בה מנסים לדבר אל ליבם של עמך בית ישראל, וגם התדירות הגבוהה בה בכל שבוע מחולקים בתיבות סיפורים אחרים, זה פשוט מעצבן ודוחה. אינני יודע מי הם אותם אלה שהגו את הרעיון של שימוש בשיטות קידום מכירות אגרסיביות גם לתחום זה של החסד ועזרה לזולת. הרעיון הוא אוילי מאוד כי מה שמתאים למכירת קוקה קולה, הינו גרוע מאוד לגיוס תרומות למצבים אנושיים. ואולי אם יש למישהו כאן קשר עם אותם "מקדמי מכירות", כדאי שיידע על הדרך האוילית בה הם משתמשים.
תוקן על ידי - שמניךטובים - 27/03/2009 18:01:07
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2009 13:57 |
|
| |
עם צאת השבת
<"מעיון בויקיפדיה המילה פורנוגרפיה קשורה לנושא המין (לפי פרוש המילה פורנו ביוונית)וכל העתקה של המושג הזה לתחומים אחרים ,כפי שראיתי בנושאים אחרים היא המעצבנת מפני שאיזה מהות יש בפורנוגרפיה במובנה המקורי שמתאימה לדרמטיזציה של המיסכנות?">
הביטוי אינו אלא תרגום של הביטוי באנגלית "... the prostitution of" שפירושו הפיכת דבר "חשוב" לזול.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/03/2009 14:01:37
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2009 20:58 |
|
| |
לגבי הביטוי, ראו *--m*ויקרא כ17: "ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא "*--n*
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2009 23:50 |
|
| |
צענע
נישטאיך הקדים אותי. הכוונה היא כמובן בהשאלה ובמובן של זילות.
שמניך
אני מזדהה עם עצביך אבל לא נתת כל הנמקה. כתבת כי הענין דורש כובד ראש אבל לכאורה הענין דורש כסף ולא כובד ראש ואם זו הדרך להשיג את הכסף לו יהי כך. מדוע אתה אומר כי הענין דורש כובד ראש?
אראל העלה הנמקה תועלתנית והיא שכספים רבים מתבזבזים על ההפקות הנ"ל. אבל אם יוכח שהתועלת רבה על ההוצאה וכי בזבוז הכספים הנ"ל על תשדירי רדיו וחוברות מגדיל משמעותית את התרומה גם בניכוי ההוצאות האם אז תוכשר התופעה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 04:19 |
|
| |
מישקולצר
מה אתה אשם שהשבת יוצאת במקומי מספר שעות קודם מקומך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 04:53 |
|
| |
נישטאיך
ההסבר של ויקיפדיה למילה נשמע לי יותר מתאים מצד דמיונה בשמיעה. מה גם שה"גרפיה" ידועה כמשולבת בתוך מילים שונות.
לגבי עצם העניין, נראה שהסבריו של אראל הם מסבירים דיים, ובעיקר ההסבר של סף הרגישות, כי הרעיון במילה הראשונה בכותרת, ובשלושת המילים שבכותרת כשהם כתובים יחד, הוא ששניהם מיועדים לעורר רגשות באופן לא-קונבנציונאלי. אם נשתמש לרגע במונח "דרך האמצע" אזי דרך האמצע היא להרגיש את הצער במידה כזאת שתספיק כדי לעורר אותך לתרום לנזקק. ואם הוא בסביבתך, גם כדי לחוש אמפתיה ושהוא יחוש באמפתיה שלך גם כן. ברור שקשה לקבוע היכן יוצאים מדרך האמצע, אבל נראה בהחלט שהם יצאו ממנה זה מכבר.
(אמנם יש לדון, האם אין בזה 'תשובת המשקל', מול ה- האמיתית. וכבר אמר מי שאמר, כי הקליפה של החסד היא גילוי עריות.)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 08:25 |
|
| |
"הביטוי אינו אלא תרגום של הביטוי באנגלית "
"הכוונה היא כמובן בהשאלה ובמובן של זילות"
ברור מאליו שידעתי שיש כאן השאלה ולא מדובר כאן על מעשה פורנוגרפי.
אלא שבדיוק על זה דיברתי .
יש נושאים שההשאלה מהם היא היא גורמת לזילות של המושג עצמו.
אם פרסומת לצדקה היא זולה כמו סרט פורנוגרפי אז ההשוואה יוצרת זילות של הפורנוגרפיה.
כמו שאם נתחיל להשתמש במילה:רצח על כל פגיעה אחרת הדבר יוזיל את הרציחה עצמה על אף שמדובר בהשאלה.
שפה יוצרת תודעה.וגם ההשאלות צריכות להיות כאלה שלא יגרמו לזילות של הדבר האמיתי.
תודה לאראל שהביא את הפסוק היחיד בתנ"ך שבו המילה חסד פרושה חרפה.
ונדמה לי שאם כותרת האשכול היתה:החרפה שבחסד זה היה מספיק והותר כדי לתאר את הדרמטיזציה של המסכנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 11:31 |
|
| |
בנותני תרומה וצדקה, יש דרגות שונות, יותר נכון אנשים תורמים, מסיבות שונות ורגישויות שונות. בתורה זה כתוב בצורה יפה.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת-- לי לשמי. זה הנותן צדקה משום מצווה,הכל לשם שמיים
כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ ליבו-- אדם עם לב רחום, שלא יכול לראות בסבל הזולת.
תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: -יש אנשים שלא רוצים לתת- קחו מהם במניפולציות- בלחץ חברתי ורגשי.בכח.
גבאיי הצדקה של בני ברק- ואולי גם בערים אחרות. אמצו לעצמם שיטה, כשרואים מודעת אבל ששם יושבים שבע, נכנסים לבית האבל בבכי ונהי על גודל האבידה, וכך הם מקבלים את מבוקשם בלחץ רגשי, על האבלים.
מישקולצר נקרא לזה -החי על המת
בבית אבלים- נכנס יהודי כזה וכבר בדלת החל בצעקה אוי איזה אסון קרה! אוי איזה אסון!
קפצו ממקומם האבלים בבהלה -מה קרה? מה קרה? איזה אסון? מה קרה?
(הם היו בני שבעים וחמש +. וישבו על אביהם שנפטר בגיל 97 בשיבה טובה)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 12:37 |
|
| |
" אם יוכח שהתועלת רבה על ההוצאה וכי בזבוז הכספים הנ"ל על תשדירי רדיו וחוברות מגדיל משמעותית את התרומה גם בניכוי ההוצאות" - אני בטוח שזה מגדיל את התרומה לאותו ארגון שמפרסם (הם בוודאי יודעים לעשות חשבון עסקי), אבל זה בא על חשבון ארגונים אחרים שלא מפרסמים, כך שבסופו של דבר, לא בטוח שזה מגדיל את התרומה הכללית לנזקקים.
גם אם זה מגדיל את התרומה הכללית לנזקקים - צריך לבדוק האם האפקט הזה נמשך לאורך זמן, או שסף הרגישות יורד אחרי כמה עשרות מקרים, ואז שכרנו יצא בהפסדנו.
אם בסופו של דבר יתברר שהתרומה הכללית לנזקקים גדלה לאורך זמן, אז לכאורה זה עדיף, במקום שאנשים יבזבזו כסף על מותרות הם תורמים לנזקקים (ולמדפיסים).
אבל אפשר לשאול שאלה אחרת - נניח שהעלות היא אותה עלות - עלון פרסום פשוט, בשחור לבן, עם תיאור טקסט בלבד. האם במקרה זה יש יתרון/חיסרון לתיאור דרמטי ומזעזע על-פני תיאור ענייני ויבש?
|
|
|
|
|