שאלת השאלות: אם הקב"ה יודע הכל היכן הבחירה, ואם יש בחירה, היכן הידיעה?
בהמלצת 3ברית הצטרפתי לפורום זה. ברכותי על הפורום בתור סיפתח, אני מעלה שאלה מהותית אם יש בחירה היכן הידיעה של הקב"ה, ואם הקב"ה יודע הכל היכן הבחירה יש בידי הקלטה של מישהו שנותן תשובה מאוד ברורה בענין זה, אך לפני שאעלה אותה אשמח לקרוא תשובות אפשריות מהמשתתפים בפורום בינתיים בתור "טיזר" אני מפרסם פה שני שיעורים קצרים של אותו מישהו שיכולים לעזור בפתרון השאלה יכולת ההחלטה (רצון) http://bilvavcha.adamsmac.com/yaakov_ratzon.mp3 השכל http://bilvavcha.adamsmac.com/yaakov_hasecel.mp3 השיעורים האלה מופיעים באתר לב ברסלב עם וידאו תחת הכותרת "מדברים התורת ברסלב"
נשלח ב-30/3/2009 00:05
הנה לשונו של הרמב"ם:
""שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע. אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו. דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר. כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שנים. אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו, וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: 'כי לו יראני האדם וחי', כך אין כח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא הוא שהנביא אמר- 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי' . וכיון שכן הוא, אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים, אבל נדע, בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך. ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלויין בו".
והראב"ד השיגו על כך:
א"א(אברהם אומר )"לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר ליבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבוא הרהור בלבם על זה".
בהמשך ניסה הראב"ד לתרץ עניין זה ונאלץ להודות בלשונו הקדושה...
"וכל זה איננו שווה"...כלומר אין תשובה לשאלה זו!
לסיכום:
עומדים כאן שני ענקי עולם (הרמב"ם והראב"ד) ובעצם מודים שאין תשובה
ניצחת לשאלה זו...לכן אין עניין לשאול אותה וכבר נאמר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
לי באופן אישי אין בעיה עם זה שהקב"ה כביכול יודע מראש מה יהיה באחריתי
האם אהיה צדיק או רשע...זו לא בעיה שלי!!! אני לא יודע שום דבר מראש,
וזה לא סותר בחירה חופשית בשום אופן...כי מה שהוא יודע שאני עתיד לעשות
נעשה מבחירה אישית שלי!!! אני צריך לשאוף לתקן עצמי כמיטב יכולתי בתנאים שניתנו לי...
ואין מקום לשאלה הפילוסופית שהעלית בפורום מהסיבה
הפשוטה שהיא "התעסקות בעניינים לא לנו"
"הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם"
בשורות טובות במהרה.
העלוב,גיל.
נשלח ב-30/3/2009 00:16
אדמק, שימחת אותי מאד. ברוך הבא. יברך אותך השם.
יש לי איזו תשובה קצרה "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"...
אבל התשובה שלי לא מספיק רצינית. יש כאן תלמידים ממש חכמים, רוצה ללמוד מהם וממך.
נכנסתי להודות לך על ה"סיפתח".
תוקן על ידי 3ברית ב- 30/03/2009 0:15:53
נשלח ב-30/3/2009 01:07
kiitoob למה אתה מכנה את עצמך עלוב ? אני מסתובבת בפורומים ורואה שזה הופך מודרני כל חד מכנה עצמו שפל ועלוב וכהנה וכהנה . שמעתי שהחפץ חיים אוסר להוציא על עצמנו לשון הרע ולכנות את עצמנו בכינויים .
השאלה אדמק שכתבת היא אחת השאלות הראשונות שנשאלות או מדובר בהם כשהתחלתי לקבל שיעורי תורה. המשפט "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" מספיק בלי להיכנס למעמקים שלא נמצא בהם לא את הסוף ולא את ההתחלה כמו שkiitoob אומר. יש לאדם יכולת לשלוט ביצרים שלו והוא הגיע לכאן לעשות את התיקון. אז נכון שגבולות הבחירה גם תלויות באופי שהאדם נולד איתו, הוא לא יהיה קדוש בדרך כלל אבל ההשגחה נותנת לו את גבולות הבחירה כדי שיוכל לשלוט על המעשים.
נשלח ב-30/3/2009 01:28
אדמק, היתה לנו שיחה על זה, נדמה לי בהקשר אחר. אישית אני חושבת שנדע רק כשבאמת
תהיה הגאולה, כי איך אפשר למדוד את הבחירה שיש לנו ? קיטוב כתב לדעתי את הדבר הכי
נכון: עומדים כאן שני ענקי עולם (הרמב"ם והראב"ד) ובעצם מודים שאין תשובה
ניצחת לשאלה זו...לכן אין עניין לשאול אותה וכבר נאמר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
ואם גדולי עולם אמרו את זה מי אנחנו שנפשפש בשאלה הזאת, שהרי את מציאותו אי אפשר
להשיג בכלל, בכלל ככל שאני קוראת יותר ונכנסת לעולם התורה, אני חושבת שהבחירה היחידה
שיש לנו היא לבקש מהשם שיעזור לנו והוא כבר 'עושה את העבודה עבורנו'.
אני גם לא כל כך מקבלת את המשפט שכתבתי כאן "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים" אלא
אם מדובר ביראה שהכוונה היא ל'ראיה' - שיש מי שרואה כל מה שאנחנו עושים, כיוון שגם
להתקרב לשם זאת זכות גדולה ולא כל אחד מקבל את הזכות הזאת.
שמעתי את השיעורים שהבאת, מכירה את זה בורסיות אחרות גם, לאו דווקא מברסלב.
נשלח ב-30/3/2009 08:32
קיטוב, אכן הרמב"ם וראב"ד נמנעים מלתת תשובה ברורה, כי אכן אין תשובה ממשית, התשובה גלומה במשהו אחר.
אך תמים תהיה עם ה' אלוקיך ניתן גם לפירוש אחר.
תמים זה גם מלשון תם - שלם
על מנת לעבוד את ה' בשלמות יש גם צד של הכרת האל, כמובן עד למדרגה הגבוהה ביותר שאדם מסוגל אליה - כי אי אפשר מעליה
שזה בבחינת "לא יראני האדם וחי"
אך עדין השאלה בעינה עומדת
אם למשל הקב"ה יודע שאדם יחטא, הרי איזה כח יש ביד האדם שלא יחטא, איפה הבחירה, הרי הוא יחטא ויענש?
העלאת השאלה אינה התרסה אלא בירור, יש לה כבר סימוכין במקורות
רק צריך לגלות אותם
העלתי את את השאלה, כי כבר העלה אותה משה רבינו כאשר ראה את ר' עקיבא נשרף באש
הוא שאל "זו תורה זו שכרה?"
כל התשובה טמונה בדברי הקב"ה
"שתוק - כך עלה במחשבה לפני"
לפני שאעלה את הקטע עם התשובה (בהודעה הבאה)
אתייחס גם לדברייך 3ברית
הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים - מדבר על יראה ממש ולא ראיה
כל דבר שאנו מדברים ממנו יתברך הוא רק מצד התפישה שלנו - אין כל חידוש בזה שהוא רואה מה אנו עושים - זה ברור
החידוש הוא שהיראה - כלומר תפישת גדולותו של הקב"ה, זה כביכול אינו בידי שמיים.
ולעומק
יש 4 סוגי יראה
יראה נפולה - שזה בעצם סתם פחד והיא הגרועה שביראות
יראת העונש - שהיא מעליה - ומשמעותה הכרה ראשונית בכך שעל כל פעולה יש תגובה
יראת החטא - עוד יותר גבוהה - שלא העונש הוא המשפיע אלא עצם עשיית החטא מרחיק את האדם ממנו
ויראת הרוממות, שזו המדרגה הגבוהה ביותר, בו האדם מקושר לבוראו, לא מצד ההתרחקות מהחטא אלא מצד רצונו להדבק אליו, וממילא הוא מרחיק עצמו ממה שאינו קיים אצל הבורא ששורשו טוב ולהיטיב.
בזה הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים, כלומר השגת האדם את האלוקות מצד היראה, זה תלוי באדם וזה שורש הבחירה
(להמחיש זאת אתן דוגמא כללית: לפעמים אפשר לראות שני בני אדם האחד מאושר והשני לא, כאשר בודקים מוצאים שלשניהם יש את אותם תנאים אלא מה, כל אחד מסתכל על מה שיש לו בצורה אחרת, האחד מתייחס למה שיש לו שזה די והותר וכלן הוא מאושר, השני מתייחס למה שיש לו כאילו אין זה מספיק ולא הוא ממורמר. כל התפישה לגבי האלוקות, מי שביראת הרוממות, מבין שהבורא עושה הכל לטובתו, וכך גם אם נכשל, הרי מתוך הכשלון הוא יבין שהוא צריך להתרומם, אך אותו אחד שביראה נפולה, הרי ברגע שהא חוטא הוא נופל יותר עמוק כי הוא חושב שבורא התרחק ממנו, ולא הוא, הוא עצמו התרחק מהבורא)
בע"ה - ולאחר שאראה תגובות לדברי לעיל, אביא את הקטע עם התשובה לשאלה לעיל
נשלח ב-30/3/2009 11:22
יש שני מיני ברורים הקדושים, הינו הברור האחד הוא הברורים הגדולים והתקונים הנפלאים הנעשים על ידינו הבעלי בחירה, הינו על ידי כל המצוות ומעשים טובים שאנו עושין על ידי אתערותא דלתתא שלנו. והברור השני הוא התקונים הנפלאים והנוראים שנעשים בכל רגע על ידי השם יתברך בעצמו בבחינת אתערותא דלעלא, כי השם יתברך בעצמו עוסק בזה לתקן ולברר כל העולמות. ובאמת שני הברורים אלו הנ"ל נכללים כאחד, כי 'באתערותא דלתתא - אתער לעלא, וכן כל כח האתערותא דלתתא שלנו הוא רק על ידי השם יתברך בעצמו, רק שאי אפשר לנו עכשו להשיג ולהבין כל זה בשלמות, כי זה סוד הענין של הידיעה והבחירה שבאמת שניהם נכללין כאחד, רק שאי אפשר לנו להשיג ולהבין כל זאת ועל ידי זה דיקא עקר כח הבחירה:
ועל כן מי שהולך בתמימות לא יכשל לעולם, וכמו שנאמר: "הולך בתם ילך בטח", כי על ידי תמימות ואמונה הוא מקים כל התורה כדינו עם כל פרטיהם ודקדוקיהם, כי מאמין שתקון כל העולמות תלוי רק בנו, הינו על ידי זה שנזכה לקים כל המצוות עם כל הדקדוקים שבהם על ידי אתערותא דלתתא שלנו, ואף על פי כן כשנכשל, חס ושלום, באיזה חטא ועוון לא יפל בדעתו על ידי זה חוס ושלום, ויתחזק לשוב בתשובה, כי יודע שיש בחינת הברור שלמעלה בחינת אתערותא דלעלא שלשם אין מגיע שום פגם כלל, בחינת: "אם חטאת מה תפעל בו". ושם יכל להתתקן הכל וכל העוונות יתהפכו לזכויות על ידי תשובה, כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך ומכל הקלקולים יכול להוציא מהם תקונים גדולים. ועל כן על ידי שיודע ומאמין כל זאת ישאר קים בעבודתו יתברך לעולם יהיה איך שיהיה. כי כל הנפילות וההתרחקות מהשם יתברך נמשך מהמבוכה שיש בשני בחינות ברורים הנ"ל:
תראו, אפשר להגיד בצורה אמיתית כך:
ישנן שתי אפשרויות בלבד...
אפשרות א': הקב"ה ח"ו לא יודע מה יהיה באחריתנו...ומכאן הבחירה.
אפשרות ב':הקב"ה יודע מראש את אחריתנו...ולכן אין באמת בחירה.
ולא לסבך את העניין יותר מדי!
ברמה הפשטנית ביותר חייבים אנו לומר שאפשרות ב' היא הנכונה
מכיוון שהאפשרות הראשונה מגבילה את הקב"ה, דבר שלא ייתכן!
אני באופן אישי מאמין בפשטות באפשרות השנייה ולא יכול להתעלם ממנה...
כלומר אנו חיים בבחינת:"הכל צפויוהרשות נתונה"...
הכל צפוי אצל הקב"ה ולא אצלנו!!! והרשות נתונה לנו לעשות כרצוננו...
אני לא חושב שמישהו יכול לתת תשובה לשאלה הזו וכל "תשובה" לשאלה זו תהיה מבחינתי תשובה תאורטית בלבד שלא פותרת את הבעיה...וצריך לחיות איתה...
ושוב אני מעתיק את הסיפא של דבריי הקודמים...
אין בעיה עם זה שהקב"ה כביכול יודע מראש מה יהיה באחריתי
האם אהיה צדיק או רשע...זו לא בעיה שלי!!! אני לא יודע שום דבר מראש,
וזה לא סותר בחירה חופשית בשום אופן...כי מה שהוא יודע שאני עתיד לעשות
נעשה מבחירה אישית שלי!!! אני צריך לשאוף לתקן עצמי כמיטב יכולתי בתנאים שניתנו לי...
בקשר להערה של הגברת שרה הנכבדה, אני מקבל את דברייך!
נשלח ב-30/3/2009 11:54
יש לי איזה רעיון מצחיק, קצת מדע בדיוני. ייתכן ויש אין סוף עולמות מקבילים והקב"ה משיג את כולם, אבל אנחנו בוחרים לפי הבחירה החופשית שלנו איזה עולם אנו נכנסים אליו!!!
נשלח ב-30/3/2009 12:06
בכל מקרה , כמו שכתב kitoob , אין בידיעתו של הקב"ה את בחירתי, דבר שמגביל את בחירתי. רק בדיעבד. הרי גם אני נבראתי בצלם אלהים, לכן אני שותף. הרי הקב"ה נתן לאדם שלטון מסויים בעולם. "...פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו..". וכן בתהלים: "ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו. תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו"
נשלח ב-30/3/2009 12:17
אבל באמת כדאי לשים לב למעשים היום יומיים שלנו, ישנם דברים שאנחנו מרגישים שיש לנו
איזו בחירה לכאן או לכאן, אתן דוגמא: פעם מאד כעסתי על חברה שלי, החלטתי להוציא את
הכעסים שלי במכתב. נזכרתי שרבנית שלי אמרה שיש דרך לעבוד על מידת הכעס - לכתוב
ולא לשלוח מיד, אלא לחכות יום או יומיים.
אז כתבתי את המכתב ועשיתי כמצוות הרבנית. למחרת ראיתי מה כתבתי וחשכו עיני, מיד קרעתי
את המכתב וזרקתי לפח - היה כאן תהליך של בחירה ? אני חושבת שכן. לא בעובדה שלא
שלחתי, אלא בכך שכתבתי והשהיתי את המשלוח. ההשהייה עצמה היא הבחירה.
לגבי 'יראת שמים' ודבריך אדמק. כשדיברתי על 'ראיה' זה כולל יראה, מה הכוונה: יש יהודים
מאמינים אבל לא מקיימים מצוות, מה שמונע מהם לעשות דברים מסויימים - הוא ידיעת קיומו
של השם וראייתו את מעשיהם, ברגע שהם יודעים שיש מי שרואה ועלול להעניש, זה ירתיע אותם
מלעשות את המעשה (אז כן יש בזה מידה של יראה).
לגבי הסיפור עם משה רבנו ורבי עקיבא, קדמה לזה השיחה שבה משה רבנו אומר לבורא עולם,
(וזה אחרי שראה ברוח הקודש את רבי עקיבא) "איך אתה רואה בי כזה שליח כשיש כזה צדיק
בעולם - והתייחס לרבי עקיבא, ובורא עולם לא עונה לשאלתו, ואח"כ מה שאתה הבאת לכאן,
זה מעיד שבורא עולם רואה מתחילת העולם ועד סופו, מה שבן אנוש לא יכול להשיג (למרות
שמשה רבנו היה כמעט בבחינת מלאך, כי ביטל לגמרי את אישיותו), והקב"ה ידע את הסיבה
לדרך בה יבואו סופו של של רבי עקיבא ולא רצה לגלות למשה.
כיוון ששמעתי את הקלטת שעוד לא הבאת לכאן - אמתין שאתה תעלה את התשובה.
נשלח ב-30/3/2009 14:39
שלום לכם. אני עוקב ונהנה ומצטער שרוב הזמנים אני מחוץ לבית. חיפשתי תשובה לשאלה כאן ומצאתי משהו זה נראה לי מעניין:
בהלכות תשובה כותב הרמב"ם כי "רשות לכל אדם נתונה אם רוצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק ,הרשות בידו,ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו."ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר "ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו." על פי הרמב"ם כושר הבחירה של אדם הוא עיקר גדול ועמוד התורה והוא נסמך על הפסוק "נתתי לפניך את החיים".
ואילו על דרך המדרש מפורשת יכולת הבחירה של האדם בין טוב ורע בהבנת תהליך הבריאה ביום השני. ביום השני לבריאת העולם אלקים הבדיל בין מים למים בין מים עליונים למים תחתונים" וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן". ביום השני הלויים היו שרים בבית המקדש מזמור "גדול השם ומהולל מאד".ולמה? מפני שביום השני "חילק מעשיו ומלך עליהם" ופירש רש"י ש"חילק מעשיו" משמעו שהבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים . ונראה כי שירת מלכות שמים ביום השני לא נתפרשה עד בוא יום השישי . ביום השישי, היום בו נברא אדם היו הלויים שרים "השם מלך ". המלכת השם נעוצה על פי פרשנות זו ביום השני, היום בו נבדלו המים העליונים מן המים תחתונים.
הרב אוטנר בעל "פחד יצחק" ,מסביר לנו שעלינו לראות עקרון רוחני בתורה על פיו כל תכונה של אדם נעוצה בשורש המקביל של סדרי בראשית . על פי עקרון זה, טוען הרב ,ניתן לראות גם את עיקרון הבחירה המסמנת את עיקר אופיו של האדם שיש לה שורש בסדרי העולם. סוד הבחירה של אדם גנוז בכפילות היצירה שלו הנובעת מכך שנוצר גם מעליונים ותחתונים, רוח ואדמה. שורש כפילות זו נעוץ, אם כן, ביום השני של הבריאה בו נחלקו המים העליונים והמים התחתונים. בחלוקה הקמאית של מים עליונים ומים תחתונים נגנז גם הצער של המים התחתונים .על פי תיקוני הזהר לאחר החלוקה של יום השני באו המים התחתונים ובכו לפני בורא העולם "אנן בעינן למיהוי קדם מלכא" כלומר, אף אנו מבקשים לבוא בפני המלך. כיון שתכונת הבחירה של יצירת האדם מושרשת בהבדלה זו, הרי ההכרה כי "נוח לו לאדם שלא נברא" מושרשת בדמעותיהם של המים התחתונים הבוכים על פעולה של הבדלה זו בין עליונים ותחתונים .ונוח לו לאדם שלא נברא מפני שהאדם הוא בעל בחירה היינו בעל אפשרות של כשלון ושל ריחוק מהקדושה. ובכי זה אותו מזכירים הצלילים של השופר הוא הבכי על חופש הבחירה, ההבדלה בין טוב לרע, בין עליון ותחתון ומתוך כך גם על אפשרות הריחוק מן הקדושה. ואולם, על פי תיקוני הזוהר, הקדוש ברוך הוא שומע לקול בכיתם של המים התחתונים (שהם הסמל להיבטים החומריים באדם, החשופים לחטא ולריחוק מן הקדושה) ומבטיח להם לעלות על גבי המזבח בניסוך המים בחג הסוכות, זמן שמחתנו. זוהי גם ההבטחה לאדם הבוחר ללכת בדרך של צדקה ומשפט שנאמר " וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחה".
בראש השנה קוראים אנו את סיפור עקדת יצחק. סיפור העקדה מעלה המון שאלות, ודור אחר דור של פרשנים מנסים לפענח את האוצר הרוחני הטמון בו. בפרוש המופיע בסידור עולת הראי"ה, דן הרב קוק בפסוק הראשון בסיפור העקידה: "וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם".
הרב קוק מתחיל את תיאור הניסיון בקביעה שמרכזת בתוכה את כל הפרשנות כולה. לדבריו, "גבול יש לחופש הרצון". למעשה, נושא הדיון בעקדת יצחק הוא חופש האדם וגבולותיו. יש גבול לחופש הרצון, כי לאמיתו של דבר, האדם אינו חופשי בעולם הזה. אפילו החלטות ומעשים, הנתפסים בעיני האדם כמשקפים חופש בחירה, הם תוצאה ממערכת ענפה של מניעים שאין האדם מודע להם – "גם באותן ההופעות, שאנו חושבים אותן לחפשיות...יש בעומק הויתן דברים מכריחים שהם נסתרים ונעלמים מן העין".
אליבא דהרב קוק, אפילו מעשים ומחשבות הנתפסים על ידינו כתוצאה של בחירה חופשית, הם למעשה תוצאה של מערכת סיבתית שאין אנו מודעים לקיומה. לכן, אין אנו בעלי בחירה חופשית, וחיינו מתנהלים באשליה של חופש, כשלמעשה אנו מהווים חוליה אחת בלבד בתוך מערכת סיבתית הכרחית.
אלהים מעמיד את אברהם בניסיון כדי להביאו לשאיפה להשתחרר מכל הכבלים האנושיים, הן באופן מודע והן באופן בלתי מודע. אברהם נדרש להתנתק מכל קשריו ויחסיו עם העולם הזה על מנת למצוא את עצמו.
עוד אומר הרב קוק:
"אין אנו צריכים כלל להיות כבולים בכבלים חברתיים, שהם מחנקים את הרוח העליונה החפשית, שהם מחללים את הקודש, הבא מעולם העליון, מעלמא דחירו [עולם החרות], אשר שם דרור נתן לשרעפים, חירות מוחלטת לשאיפה, חופש גמור לנטית הרצון, וליצירה. וכגודל החופש כן תגדל הקדושה…מתרוממים אנו על הבשר וזוהמותיו, מתעלים אנו על השקר והחונף של הסביבה, באמת אל אמת אנו מתדבקים, והאור מתגבר, והחיים מתעלים" ("ההופעה כשריד הנבואה" ו"התגלות היצירה" (אורות הקודש א', ירושלים 1985)עמ' קסו-קסז).
נשלח ב-30/3/2009 18:11
שלום ר' יעקב.
בקשר לציטוט מהרמב"ם ז"ל שהבאת כאן אין מחלוקת!
לאדם יש בחירה חופשית, נקודה!!! הבעיה מתמקדת בידיעתו מראש של הקב"ה מה תהיה בחירתך טרם נבראת!!!
כלומר, אם הקב"ה יודע שבבוראו אותך אתה עתיד לבחור בדרך רעה
ולהגיע לגיהנום ח"ו האם זה הוגן לברוא אותך?? בידיעה שאתה עתיד להזיק לעצמך?
ולזה התכוון הרמב"ם באומרו שתשובה לשאלה זו היא עמוקה מני ים וכו'...
בקשר לדברים המעניינים שהבאת מהרב בעל ה"פחד יצחק" ז"ל...הדברים
עמוקים וקשים להבנה, אך ודאי שנותנים קצת הסבר לעניין הבחירה החופשית
במיוחד לאלה מאיתנו שאינם הולכים בדרך טובה...הנה הציטוט...
הקדוש ברוך הוא שומע לקול בכיתם של המים התחתונים (שהם הסמל להיבטים החומריים באדם, החשופים לחטא ולריחוק מן הקדושה) ומבטיח להם לעלות על גבי המזבח בניסוך המים בחג הסוכות, זמן שמחתנו.
דברים נפלאים, אכן מעודד!
הדברים שהבאת בשם הרב קוק ז"ל...ש...
אפילו מעשים ומחשבות הנתפסים על ידינו כתוצאה של בחירה חופשית, הם למעשה תוצאה של מערכת סיבתית שאין אנו מודעים לקיומה. לכן, אין אנו בעלי בחירה חופשית, וחיינו מתנהלים באשליה של חופש, כשלמעשה אנו מהווים חוליה אחת בלבד בתוך מערכת סיבתית הכרחית.
הם דברים שיותר מתיישבים על דעתי ולו בגלל פשטותם לעומת דברי ה"פחד יצחק" זצ"ל.
תודה רבה שהעלית את הדברים.
גיל.
נשלח ב-30/3/2009 18:38
אחחח. איזה תשובות נפלאות, תודה לכם על תוספת מקורות שלא ראיתי קודם
בקשר לדברים שהבאת מהרב בעל ה"פחד יצחק" ז"ל...הדברים
עמוקים וקשים להבנה, אך ודאי שנותנים קצת הסבר לעניין הבחירה החופשית
במיוחד לאלה מאיתנו שאינם הולכים בדרך טובה...הנה הציטוט...
הקדוש ברוך הוא שומע לקול בכיתם של המים התחתונים (שהם הסמל להיבטים החומריים באדם, החשופים לחטא ולריחוק מן הקדושה) ומבטיח להם לעלות על גבי המזבח בניסוך המים בחג הסוכות, זמן שמחתנו.
דברים נפלאים, אכן מעודד!
הדברים שהבאת בשם הרב קוק ז"ל...ש...
אפילו מעשים ומחשבות הנתפסים על ידינו כתוצאה של בחירה חופשית, הם למעשה תוצאה של מערכת סיבתית שאין אנו מודעים לקיומה. לכן, אין אנו בעלי בחירה חופשית, וחיינו מתנהלים באשליה של חופש, כשלמעשה אנו מהווים חוליה אחת בלבד בתוך מערכת סיבתית הכרחית.
הם דברים שיותר מתיישבים על דעתי ולו בגלל פשטותם לעומת דברי ה"פחד יצחק" זצ"ל.
גיל שלום וברכה.
לא הספקתי להוסיף אבל כיוונת לדעתי והסכמתי למה שאתה מזדהה איתו, מצד אחד הקדוש ברוך הוא יודע שיורדת נשמה רעה לעולם ומבטיח שיתן לאותה נשמה הזדמנות 'לעלות על גבי המזבח בניסוך המים בחג הסוכות, זמן שמחתנו" זה גם מעודד ונותן 'זמן' לחוטא להתעלות ולתקן, והזדהיתי עם דברי הרב קוק ז"ל שאנחנו הרי לא מלאכים ולמרות שאין לנו בחירה חופשית החיים שלנו מתנהלים באשליה של חופש.
אני מחבר זה ועוד זה ומתעודד מדברי הרב קוק ז"ל שבשעה שיש לי אשלייה של חופש , אז בעת רצון, או כפי שכותב הפחד יצחק ז"ל , אני גם יכול לתקן את חטאי ולהתעלות רוחנית.
