|
|
| נשלח ב-31/3/2009 01:12 |
 |
| |
זה שעיתונאים יוצרים סיפורים, ידוע.
אבל מסתבר, מה שידוע עידן ועידנים, שפרופ' הבלין נוטל בזה חלק.
ליבי אומר לי שהוא הוא אחד "העוסקים בנושא" שהעלה את ההשערה (אוף דה רקורד כמובן).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 02:32 |
|
| |
תוהה אני האם אין המדפדף מאותם העיתונאים שעליהם מתלונן לבנוני.
פותח ב'מסתבר', ומיד הופך ל'שידוע' ועוד 'עידן ועדנים', שפרופ' הבלין נוטל בזה חלק. אולי יואיל המדפדף לפרש מהו 'בזה'.
ומהי 'ההשערה' שהוא מדבר עליה (אוף דה רקורד כמובן)?
לבנוני התלונן על המאמר ב'קולמוס', אך גם בחלק החדשות של עיתון זה כתב העיתונאי 'אלי חריש', כתבה בכותרת מרעישה על רקע אדום:
חשיפה ספר התורה שיוחס לר"ן - מזוייף!
ויש לשאול כמובן מה מזוייף כאן, האם חלילה התורה זוייפה?!
ובהמשך מדווח הכותב כי הרב משה אייזיק בלוי
מכותביו הוותיקים של 'קולמוס' הצליח להוכיח
כי מה שנחשב עד כה לספר התורה שאותו כתב
הר"ן - רבינו נסים אינו אלא זיוף.
ומה רצונו לומר, שאינו ספר תורה אמיתי?!
ועוד נאמר בדיווח כי גדולי החוקרים (ד"ר שבט, ד"ר גלצר, פרופסור הבלין, פרופסור צוקר) הסכימו ואישרו חשיפה זו.
אבל הקורא את המאמר ב'קולמוס' רואה שד"ר גלצר פקפק כבר בתחילה, ומחמת אותן הקושיות שבמאמרו של הבלין. כמו כן הוצגו שם מכתבי החוקרים זה לזה, ואין שם כלום על הסכמה ל'חשיפה', המתוארת כאן בבטלנות וברישול כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 02:41 |
|
| |
המשך:
בקטע נוסף מדווח בלשון זו:
בשנת תשמ"ז טען הרב קלמן כהנא במאמר, כפי הנראה
בעקבות מה ששמע ממרן בעל החזון איש, שייתכן
שעצם הטענה שאת הספר כתב הר"ן אינה נכונה
- בגלל בעיות הלכתיות שונות שהתעוררו בספר עצמו.
הרי גיבוב השערות שתוכ"ד הופכות לעובדות, 'כפי הנראה',
'שייתכן', שעצם הטענה וכו' 'שמע מהחזון איש', על יסוד מה?
והלוא במאמרו של הרב כהנא אין מאומה, ומנין לו לעיתונאי
לומר שדברי הרב כהנא הם 'כפי הנראה' 'בעקבות'?
האין כל זה מצוץ מהאצבע?!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 03:16 |
|
| |
הצפן,
בשורה התחתונה אתה מחזק את טיעוניו של לבנוני, אלא מרחיק את הבלין מהקלחת?
קראתי בעבר ברפרוף את מאמרו של הבלין ומשם היה נראה לי שהוא הוא הבוחש בקערת חיזוק ההשערה שהחזו"א אמר "בעל פה" שהס"ת לא מיוחס לר"ן.
אשיג בימים הקרובים שוב את דבריו ואכתוב.
ב"ידוע ליודעים" התכוונתי לרומן הבלתי מוסבר בין פרופ' הבלין להאדרת הפן המטפיזי באישיותו הכל כך ישרה ואנושית של מורנו החזו"א.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 12:16 |
|
| |
ממכתבו של הבלין עולה כי הריאה מכתב יד בנו של הר"ן אינה ראיה, מכיון שלשון "מכתיבת הרב ראובן..." אינו בהכרח מובן של כתיבה אלא חיבור, ומביא דוגמה לזה. המערערים התעלמו מזה וכתבו שכל החוקרים "מתיחסים לאפשרות שמדובר בזיוף".
מקומם...
תוקן על ידי רזייא ב- 31/03/2009 12:14:33
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 12:55 |
|
| |
בקשתי שטוחה לבעלי קולמוס, שיואילו בטובם לסרוק את החומר הרלוונטי, ותודתי נתונה מראש. או שאחרים יביאו את צילום עדות בנו של הר"ן או שאר חומר הקשור לענין.
הרי "לא יעלה על הדעת" שבדיון כאן יוכלו להשתתף רק מנויי "משפחה".
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 14:09 |
|
| |
תיבת "מכתיבת" יכולה להתפרש גם כ"נוסח", באם, למשל, פירושו של הר"ן לב"מ נמצא בכמה העתקות שיכולות להיות משונות זו מזו, והמעתיק דנן העתיק מכתיבת ר' ראובן בן הר"ן שהיא מוסמכת.
ואולי לכתחילה לא הר"ן כתב את פירושו אלא בנו ר' ראובן כפי שלמד מפיו וכיו"ב.
ודבר זה ידוע כנראה ליודעים, ואין אני נמנה עמם.
אבל יש דוגמאות למכביר מחיבורים שנכתב עליהם "מכתיבת" פלוני, ואין לזה שום קשר למציאות.
הר"ר יוסף אביב"י יכול לספק דוגמאות מכת"י שנכתב עליהם שהם נעתקו אות באות מכתיבת הרח"ו, בה בשעה שהחיבור עצמו כלל אינו מחיבורי הרח"ו אלא מעריכת זולתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 18:22 |
|
| |
באלו מגליונות קולמוס מדובר? אקווה שאוכל לסרוק את הגליונות המדוברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 20:05 |
|
| |
ד"ר עזרא שבט כתב לי שלדעתו מדובר בסופר שונה, הכתיבה בכתב-היד עצמו היא של סופר מקצועי והקולופון מרושל במקצת. בכל זאת אינני בטוח שהצדק עם דבריו, ומן הראוי לבדוק במקור אם צבע הדיו של הקולופון זהה לשאר כתב היד, ימים יגידו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 23:53 |
|
| |
אם מדובר בסופר שונה, יש להבין מהי מטרת העדות הזאת. אם כדי לרומם ערכו של הספר, הרי חשיד אשיקרא, בדיוק כפי שחושדים את כותב הקולופון של הס"ת. ומאי אולמיה דהאי מהאי.
ואולי יוכל אחד מהחו"ר דכאן להאיר עיני, למה עד כה נטו רוב החוקרים להתיחס בפשיטות לס"ת זה כאילו כתבו הר"ן בכתב ידו? הרי בקולופון רק כתוב שהוא "של" הר"ן, ועדות השמיעה בתשב"ץ סי' נ"א, אף אם נאמינה, ואף אם נאמר דזהו הס"ת עליו שמע רשב"ץ את שמועתו, הרי יתכן שהכוונה ב"כתב ספר תורה לעצמו" היינו ע"י שליח. כפי שעושים רוב אלו המקיימים מצוות כתיבת ס"ת. ויתכן שלא הכל נכתב על דעתו וביקש לתקנו ולא עלה בידו.
תוקן על ידי צלצח ב- 01/04/2009 0:02:03
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 00:33 |
|
| |
דומני שממדבש מדבר על הקלופון של חידושי ר' ראובן בר"ר נסים.
לא יודע מי חושב הס"ת לכתב יד הר"ן עצמו, אבל אם קרא בו בקבעות משמע שלדעתו ספר כשר היה...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 01:02 |
|
| |
א. אף אני דברתי על המציאה החדשה - הקולופון של חידושי בבא מציעא להר"ן [ולא לבנו] שבו נאמר שהחידושים הם "מכתיבת" בנו ר' ראובן.
וע"ז הערתי, שגם אם נקבל ש"כתיבת" היינו כתיבת ידו ממש, וגם אם המעיד שזו כתיבת ידו אינו מעתיק החידושים אלא סופר אחר, הרי יתכן שכתב כך כדי להשביח את הספר שהיה ברשותו.
ב. לא יודע מנין לך שקרא בו בקביעות. על זה אין אפילו שמץ של עדות. אולם מצטטים את דברי התשב"ץ במובן שהר"ן כתב בכתב ידו, וכך מציגים גם את הס"ת המיוחס.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 02:16 |
|
| |
כל דבר ניתן להוציאו מפשוטו. "אמר" אינה אמירה, אלא אמר בלבו. אז "יבנה", ביקש לבנות ולא בנה. "הלך" יכול ללכת לדרכו גם ברכב. "נסע", יכול ללכת למסעיו גם רגלי. "כתב ס"ת לעצמו", ע"י שליח. ואותו שכתב ס"ת לעצמו ובנו הציל את הס"ת של אביו, לא את הס"ת שכתב אביו אלא הס"ת שהיה שמור אצלו בכספת בבנק.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 14:15 |
|
| |
למה להיכנס לדוחקים בלשון כשהדוחקים הם בגוף הענין.
"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ס"ת לעצמו... ואע"פ שהניחו לו אבותיו ס"ת, מצוה לכתוב משלו. ואם כתבו בידו, הרי הוא כאילו קיבלה מהר סיני. ואם אינו יודע לכתוב, אחרים כותבין לו" (פ"א הל' ס"ת לרמב"ם ה"א).
"ספר תורה שכתבתי אני..." (שם פ"ט ה"י).
מעתה שתי דרכים לפנינו לפרש את מ"ש שהר"ן כתב ס"ת לעצמו, ודנין בו מדין מעשה רב לכתיבת אותיות:
א] הר"ן ידע לכתוב וכתב בידו ס"ת לעצמו כדי לקיים מ"ע, ואנו למדין מכתיבתו הלכות כתיבת סת"מ.
ב] הר"ן עצמו לא ידע לכתוב, ביקש מסופר לכתוב עבורו, לא טרח לבדוק את אופן כתיבתו של הסופר, לא טרח להציץ מפעם לפעם כיצד הסופר כותב, ורק אחרי שנגמרה הכתיבה הבחין שרגליהן של הקו"פין דבוקות לגגן, ביקש לתקן ולא עלתה בידו, אבל החליט להשאירו בידו, ומס"ת זה למד הרשב"ץ את אופן כתיבת האות קו"ף לדעת הר"ן. וכששאלו על כך את הר"ן לא השיב, כדי שלא לזלזל בכבודו של הסופר.
והבוחר יבחר בין שתי הדרכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 16:32 |
|
| |
לבנוני, אם נסמוך על השערתך בוודאי אפשר לסמוך על ההשערה ב"מעשה" דהחזו"א (יתכן עוד מליון ואחד אפשרויות).
לעצם העניין אבקש אם תוכל להחכימני ולהתייחס:
א) לתגובת ארעי בהקשר לדעתו של החזו"א.
ב) האם הטענה שבה פתחת את האשכול הוא הטיעון היחיד של בעל המאמר?
|
|
|
|
|
