גדולי ישראל על הקמת מדינת ישראל 
אתחלתא דגאולה - משמעותה 
רמזים (חלקם לא משתמעים לשתי פנים) על יום העצמאות 
מרן הרב קוק 
למה הגאולה מתחילה מלמטה (ע"י כופרים וגויים)?

גדולי ישראל על הקמת מדינת ישראל (רשימה חלקית):

1. רבי משולם ראטה: "ואני תפילה, כאשר זכיתי אחרי השואה הנוראה לראות באתחלתא דגאולה כן יזכני ה' לשמוע קול מבשר גאולתינו השלמה... בב"א" (הקדמה לשו"ת קול מבשר). 
2. רבי אליעזר וולדנברג: "... מדינת ישראל שזכינו להקמתה בעזרת צור ישראל וגואלו ויראים ושלמים רואים בה בצדק ראשית צמיחת גאולתנו..." (ציץ אליעזר) 
3. הרב עובדיה יוסף: "... רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה 'אתחלתא גאולה'... והגר"מ כשר הביא כרוז שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם 'אתחלתא דגאולה', " "... רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה 'אתחלתא גאולה'... והגר"מ כשר הביא כרוז שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם 'אתחלתא דגאולה', 
4. הרב יוסף משאש (רבה של תלמסאן וחיפה): "שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו' וכו'. תשובה: אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו. אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים". "לדעתי הדבר פשוט וברור שיסוד מדינה יהודית היא חיי היהודים ודתם... ועל ה'חלוקה', כל מי שיש בידו יכולת ראוי להלחם בכל האמצעים ולא נוותר אף שעל אחד ברצון...". 
5. רבי מאיר אבוחצירא (בנו של הבבא סאלי):"יסד ארץ על בלימה, גרש נא את בן האמה, דגל ישראל הרימה, דין איהו הדר, יפה מהודר". פיוט שחיבר מעט לפני שהוכרז על הקמת המדינה. ונוסיף, כי גיסו מסר שכאשר הוקמה המדינה ואכן הונף הדגל, אמר על כך ה"בבא סאלי": תפילת בני עשתה רושם גדול בשמים. 
6. רבי שלום משאש (רבה של ירושלים): "ראיתי את הספר, והוא סידור נפלא השייך ליום העצמאות, מסודר היטב מכל התפילות והברכות השייכים... לחזק ולקיים תקנת הרבנות הראשית... לומר הלל שלם ביום העצמאות...". שנהג לבוא ביום העצמאות, לבוש בגדי שבת, לבית הכנסת, לתפילה החגיגית, ולאחר מכן קיים סעודת חג בשיר והלל לשם יתברך. ואכן בסידור 'מזרח שמש' שיצא בפיקוחו האישי, הקפיד להביא את כל נוסח התפילות ליום העצמאות וליום ירושלים 
7. רבי צבי פסח פראנק: "זכינו לראות ניצני גאולה בוקעים כשחר... הישוב מתגדל ומתרחב..."; "בדורות האחרונים עם תחילת הקץ המגולה... לעינינו הולכים ומתקיימים יעודי הנביאים...". 
9. רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין וחותנו רבי ישראל מהוסיאטין שאמר "היא אתחלתא דגאולה"; האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא ואחיו האדמו"ר רבי שלמה חיים מסדיגורא שכתב כי "הגענו בעזרת השם אל סף הגאולה השלישית ואנו נמצאים בתור עם עצמאי במדינתו"; וכן האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ שכתב כי "מי שמסתכל בעיניים בהירות, בעין חודר ובוחן אמונתית את כל מה שמתרחש ומתקיים מסביבנו... רואה בעליל שכל היעודים של חכמינו ז"ל בנוגע לגאולתנו השלימה, הממשמשת ובאה, מתקיימים ב"ה באופן נפלא מאוד ובדייקנות מקפידה ונמרצת... אתחלתא דגאולה יש כאן ועוד יותר מאתחלתא".

ענין אתחלתא דגאולה (רשימה חלקית):

1. מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא (מגילה יז:) 
2. ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינוניים הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ אור הגאולה (רבי יהושע מקוטנא – שו"ת ישועות מלכו) 
3. כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה (שם). 
4. "ואצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות – שתהיה התחלת הגאולה, גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך. (נדפס בראש ס' "נפש חיה" – רבי אליהו גוטמאכר).

רמזים ליום העצמאות (רשימה חלקית):

1. האר"י הקדוש בפירוש הפסוק: "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר" 
"ואמר: "חי השם" - "חי" הוא בסוד "יסוד", ו"השם" הוא סוד "תפארת". ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה" 
יום העצמאות חל בעשרים לעומר, הספירה של אותו יום הינה "יסוד שבתפארת".

2. ב-א"ת ב"ש של ז' ימי פסח, חל יום העצמאות באותו יום השבוע של שביעי של פסח, שהיה חסר בן זוג עד זמנינו.

א"ת – א' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול תשעה באב. 
ב " ש - ב' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול חג שבועות. 
ג " ר - ג' של פסח חל בשבוע ביום שבו יחול ראש השנה. 
ד " ק - ד' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול חג תחילת קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל). 
ה " צ - ה' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול צום כפורים. 
ו " פ - ו' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול חג פורים. 
ז " ע - ז' של פסח חל בשבוע ביום בו יחול יום העצמאות

3. עפ"י דברי רמב"ן שכל אלף שנה מקביל ליום אחד בבריאת העולם, שנת תש"ח מקביל לסוף שעה חמישית של יום השישי, שבאותה שעה נופח נשמה באדם וקם לתחייה (עפ"י המדרש המדבר על יצירת אדם הראשון).

4. וכן באותה שנה הגיע מספר היהודים בא"י לשישים ריבוא. (ובשנת תשכ"ז, מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים הגיע מספר הגברים למעלה מגיל עשרים לשישים ריבוא.)

5. ומה שמפליא ביותר הוא, שתאריך זה של ה' באייר תש"ח לא נקבע ע"י ישראל בכלל, אלא ע"י פקיד בריטי באופן שרירותי, שבתאריך 14 במאי 48' למניינם יסתיים המנדט, ולא ידע מכל רמזים הנ"ל.

6. ובאותה שנה יצא תאריך זה בה' אייר, וליל שבת קודש היה, וכל זה מורה על ההשגחה האלוקית שבדבר.

7. הרב מרדכי אליהו שליט"א: "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב". המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.

8. תאריך היום קובע את הנס הגדול: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". ראשי תיבות: "זיו ה". "זיו" הוא השם של חדש אייר בתנ"ך, וביום ה' בחדש זיו (אייר) נקבע יום העצמאות.

9. בעל התניא: ה' באייר – הכנה לקבלת התורה - יום זה הוא תחילת שלושים יום שלפני חג מתן תורה, חג השבועות. אמרו חכמים בתלמוד (מגילה דף לב): "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום... בהלכות חג בחג - שלושים יום לפני החג". וביום ה' באייר, יום עצמאותנו, אנו זוכים להתחיל ללמוד בענייני יום מתן-תורה.

10. גם בבחינת הכתוב במשלי (טז, ז): "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ", ומה שהחל בהסכמת העמים בהצהרת בלפור וכו' נשלם במלאך רע העונה בעל כורחו "אמן", אלו גם דברי ה"אור שמח" בסגנון אחר.

11. ספירת העומר ויום מתן תורה וקדושת ירושלים, על נושא זה דרש בעל קול ישועה ר' יוסף הסופר בשבת תרכו, ימי הספירה איפה הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם רגישים יותר להתדבקות בקליפות הטומאה, כי כלל ידוע הוא שכל המקודש ביותר הן במקום, הן בזמן, בכל נושאי הקדושה, עלול להפגע ע"י הסטרא אחרא שיונקת את תינתנה רק מהקדושה, וזהו הטעם שבימי הספירה צריך להזהר יותר מפגע עם חברותא רעה ומרברי סכנה. זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר (ה' אייר, יום העצמאות) ויום הארבעים ושניים בעומר (כ"ז אייר) כידוע ליודעי ח"ן ועובדת היסטורית מופלאה היא שתלמידי הגר"א ביום העשרים בעומר בזמן תחילת פעולתם ביסוד הישוב בירושלים בשנת תקע"ב אותה שנה הניחו את היסוד של בית מדרש אליהו על שם רבנו הגר"א בירושלים. ראו ברוח קדשם שנפתח חלון הראשון במחיצה הברזל להחזרת החבור של זכות אבות שהיה נפסק מאז זמן חורבן בית המקדש. תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיהם הבאים אחריהם נצלו את שני הימים האלה להנחת יסוד למפעלי קדושת שונים בירושלים.

12. בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם, בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה', למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם, בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם, ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה, תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ונפש. (פירוש חמש מגילות להרב דון יוסף ב"ר דוד אבן יחייא ז"ל מגולי ספרד)

13. אדם-אדם, דוד משיח מאדם עד דוד - 2854 שנה. מדוד עד תש"ח-2854 שנה.

14. בשנת היובל הזאת תשבו (=תש"ח) איש אל אחוזתו"

15. בקול התור פרק א אות ט: שאלתי את פי רבנו (הגר"א) אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ-ישראל, כיצד לעשות הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו. אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים רבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד כי מספר זה של ששים רבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים, ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך נסית. ועפ"י חז"ל (שבת פח) בפסוק זה נכלל המספר ששים רבוא.

16. והנה בשנת תש"ח כשנאספו בארץ יותר מששים רבוא יהודים זכינו לקום המדינה. ובשנת תשכ"ז כשנאספו בארץ יותר מששים רבוא גברים בני עשרים ומעלה, זכינו להנסים של ששת ימי המלחמה, ולעיל פ"ג אות המדף מא הבאתי גירסא נפלאה בילקוט שמעוני שכן מפורש בגמרא סנהדרין שכניסתן לארץ בימות המשיח בששים רבוא כמו יציאתן ממצרים וכמו שששים רבוא יציאתן ממצרים הכוונה לגברים בני עשרים ומעלה כן המונה בשיבתם לציון, וכן מן הראיה שהביא מגמ' שבת הרי מדבר מששים רבוא גברים למעלה מעשרים.

17. ובחזון דניאל נאמר: ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש (ח, יד).

ועתה צא וחשוב: נבואתו היתה בבבל בתחלת הבית השני, והנה הבית השני עמד ארבע מאות ועשרים שנה, ומחורבנו עד שנת ה'תש"ח עברו אלף ושמונה מאות ושמונים שנה, והרי הן יחד אלפים ושלש מאות. ונצדק קדש - ישראל שנקראו קדש נצדקו בעמים להחזיר להם את נחלתם, ארץ קדש.

18. אייר – בו הושיעם הקב"ה מיד עמלק, שנאמר (שמות יז, יג) ויחלוש יהושע את עמלק.

בלילי שביעי של פסח עברו ישראל את ים-סוף. שביעי של פסח הוא ראש-השנה למסירות-נפש. כשהודיע משה רבינו ע"ה את מאמר השי"ת "דבר אל בני ישראל ויסעו", מיד קפץ נחשון בן עמינדב לתוך הים בכח של מסירות נפש. אדמו"ר בעל "צמח-צדק" זצ"ל

גדולי ישראל על מרן הרב קוק (רשימה חלקית):

1. הרב שלמה עלישאוו (אלישיב) - בעל ספר הקבלה "לשם שבו ואחלמה", שאמר על הרב קוק, שהוא "כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה", וכן שהוא איננו שיטה מסוימת בקבלה אלא כולל את כל השיטות, "ועליו ניתן לומר 'כל רז לא אניס ליה!

2. הנצי"ב אמר עליו לתלמידי ישיבתו: "ראו ידיעותיו של זה שגדול בתורה ויראה, אתם מתיימרים בהשכלתכם, והרי גם בזה אינכם מגיעים לקרסוליו".

3. חותנו האדר"ת אמר עליו: "לקחתי חתן לבתי, שאינני מגיע לקרסוליו".

4. הרב מרדכי אליאשברג, רבה של בויסק אמר עליו: "בטוחני בו כי יחולל גדולות בארץ ישראל"

5. בהספדו אמר עליו הגר"מ חסקין רבה של פרילוקי: "הרב היה הרמב"ם של דורנו".

6. החפץ חיים עזב את הכינוס של אגודת ישראל בתרפ"ג בוינה בטריקת דלת, לאחר שהשמיצו והכפישו שם את הרב קוק, וסירב להיפגש עם המכפישים שביקשו להתנצל, וכן סירב ללחוץ את ידיהם של בני המשלחת הירושלמית ואמר להם: "לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום!" והוסיף: "דעו לכם כי הוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה!".

7. האדמו"ר מגור, שבחמש הפעמים שבהן ביקר בארץ ישראל ביקר אצלו, אמר עליו: "בעל מוח כזה לא היה במאה השנים האחרונות" וכאשר חזר לפולין לאחר ביקורו הראשון, זימן אליו את עורכי העיתון האגודאי "דער יוד" והזהירם שמכאן ולהבא לא יצטטו סיפורים ושמועות שיש בהם פגיעה ברבה של ירושלים.

גאולה ע"י פחותי ערך:

1. עיין במהר"ל שפירש את דברי הגמ', "כלבים נובחים – אליהו בא לעיר." (ב"ק ס.) למה ביאתו מתבשרת דווקא ע"י כלבים? שאילו היה מתבשר ע"י אדם גדול היו אומרים שהגאולה תלויה בחכמת אדם לחשבו. אלא דווקא "כלי ריק מביא גאולה," ולכן הכלבים נובחים לבשר את בואו של אליהו. וכן הראשון שהמציא את השם "עם בני ישראל" הוא פרעה (שמות א:ט), והשם "ישראל" עצמו הוא דווקא ע"י שרו של עשיו.

2. רחם זו שרקרק א"ר יוחנן למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא שנאמר (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם (חולין סג.)

ופירש"י שכשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק. ואומרת שם הגמ': "גמירי, דאי יתיב אארעא ושריק-אתא משיחא, שנאמר "אשרקה להם ואקבצם" (זכריה י', ח'), ונקרא רחם, שאז באו רחמים לעולם.

ומדוע גילוי המשיח צריך להיות ע"י עוף טמא? ופירש שזה דרכו של משיח להתגלות דווקא בדרך לא כשרה, והשריקה הזאת ? עומק גדול יש בה, שהיא מורה על הסדר ההפוך מהרגיל, תשר"ק בניגוד לאבג"ד, וכך תהיה דרך הגאולה דווקא ע"י עוף טמא ובסדר הפוך, עד שיתגלה האור הגדול.

זהו שאמר המגיד (מגיד מישרים) לב"י, שע"י שבא דוד מרות, יש לו תוקף להתגבר על הסט"א.

וזהו שאמרו חז"ל (סנהדרין צז.) שמשיח בא בהיסח הדעת, היינו בהיסח הדעת של המקטרגים, שיש ענין להעלים מהם, עד שהענין מתפתח, ושוב אינם יכולים לעכב בעדו.

-הגר"א ז"ל אמר לתלמידיו שבזמן שיהיו 600,000 יהודים בא"י תהיה הגאולה. זה המספר בזמן הקמת המדינה. -לגבי טענת הכותב, 'טועים לחשוב', 'בגלל השותפות עם המוסדות' (ציטוט לא מדוייק): דברי הרב קוק נוקבים עד השיטין ומיוסדים על דברים מפורשים של התנ"ך, הזוהר ותיקוני זוהר, הרמח"ל והגר"א, ובקיצור נמרץ: ישנם שני צדדים, הגוף והנשמה, שבהם יש לעבוד, כנגדם מצוות לא תעשה ומצוות עשה, והתפקיד של משיח בן יוסף, לגבור על הס"א, לעומת התפקיד של משיח בן דוד, להרבות קדושה. בחינת שתי נשי יעקב אבינו, רחל שבנה הוא יוסף לתיקון החיצוניות, הגוף, ולאה שממנה יהודה, ומשיח בן דוד לעבוד על הפנימיות. כנגד זה- הפילוג בין עשרת השבטים ושבט יהודה בבית ראשון, ועוד העניינים עמוקים. אך לענייננו, ישנם כיום שני צדדים בעם ישראל, ובעצם- שני שלבים בגאולה המתמשכת והולכת, החומר, גוף, טבע; והרוח, שבאה על גבי החומר ומשלימה אותו. כללו של דבר, מי שאין לו יד ורגל ואינו מבין דבר, ישמור פיו ולשונו ויתן לגדולים לומר דברם.

מקורות מצומצמים לעיון. רמח"ל-קנאת ה' צבקות. הגר"א-קול התור. הרב קוק- מאמרי הראי"ה, המאמר 'המספד בירושלים'. וכן 'המדינה היהודית'- חוברת לעיון הלכתי, ולאו דווקא אמוני בסוגיות הגאולה.