|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:06 |
|
| |
| אמבר25 כתב: |  | סנשו
נכון. ברמה המהותית, אין מוסר אבסולוטי. לכן אני לא מתלוננת על פושע ברמה המוסרית-ערכית של העניין. אני רק סוגרת אותו על מנעול ובריח על מנת שלא יטריד אותי ואת חבריי וכדי להרתיע פושעים פוטנציאליים.
הרכיב 'גמול' במשפט הוא בעיניי לא מוצדק. אין ביכולתי לדעת מהם המניעים הפסיכולוגיים שהפכו את הפושע לכזה, ולהאשימו על סמך הצורה שאני הייתי נוהגת במקומו לא נשמע לי צודק.
|
|
OK, טיעון הגיוני (דון_קיחוט טען אותו ביתר בהירות) מסקנתי היא שאין מקום לדיון מוסרי איתך את שוללת את קיומו של מוסר. לא מובן לי תלונתך - באשכולות אחרים - כלפי חז"ל והציבור הדתי, הם הסתדרו בעולם אחרת.
אגב, יש סתירה לוגית מעניינת בדברייך "הרכיב 'גמול' במשפט הוא בעיניי לא מוצדק", טיעון מוסרי? מפיך? היתכן?
תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 06/04/2009 12:26:04
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:11 |
|
| |
סנשו
טענתי באשכולות האחרים היא: א. מנקודת המבט של הטוענים למוסריות, שהם רוב חברי הפורום, המעריצים את חז"ל וטוענים להיותם מוסריים מחד ומצטטים בשמם אמירות בלתי מוסריות מאידך. ב. סלידתי האישית מדעות המובעות באשכולות הנ"ל היא עבורי מניע, כאישה וכאדם, למחות נגד הטיעונים, אך אקפיד לא להשתמש בסלידה הנ"ל כטיעון, אלא רק ב-א'.
תוקן על ידי אמבר25 ב- 06/04/2009 12:13:53
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:14 |
|
| |
| chouteng כתב: |  | סנשו_פנשה:
יש שני הבדלים בסיסיים בין מערכת הערכים של האדם דתי למערכת הערכים של האדם החילוני.
א. אדם דתי בוחר לעבוד אלוהים דבר שמחוצה לו. אתיאסט מצוי בוחר לעבוד את עצמו. (איני מכיר תורה אתיאסטית שגורסת שצריך לעבוד את 'מין האדם.')
ב. בהנחה שאכן יש אתיאסט שעובד את 'מין האדם' עדיין יש הבדל מאד חשוב. אדם דתי מאמין שאוביקטיבית החיוב לעבוד אלוהים בא מחוצה לו. בין אם האדם קיים ובין אם האדם אינו קיים, יש אלוהים. אתיאסט לעומת זאת מאמין שכל מה שהוא מרגיש ומאמין זו רק הראייה הסובקטיבית שלו. אם האדם לא קיים כבר אין סיבה לעבוד את 'מין האדם.' כיון שמערכת המוסר האתיאסטית היא סוביקטיבית היא חלשה בהרבה ממערכת המוסר הדתית שהיא אוביקטיבית. (אני מניח כאקסיומה, שהאובקטיבי יותר חזק מהסובקטיבי.)
|
|
א. ניתן לטעון שרוב בני האדם רוב הזמן עובדים את עצמם, המאמין מעוניין בגן עדן ופוחד מגיהנום והלא מאמין מעוניין בהנאות העולם הזה, ובכל זאת רוב בני האדם מקבלים גם ערכים שמעבר לתועלת האישית שלהם ומוכנים לפעמים להקריב בשל כך. הומניזם באופן בסיסי היא תורה שמעמידה את האדם במרכז העולם, אני השתמשתי בהשאלה מעבודת אלוהים לעבודת האדם, תורה זו לא מכוונת לאדם פרטי כלשהו אלא לכל בני האדם.
ב. לא מבין אותך, איך החיוב לעבוד אלוהים בא מחוצה לי? אם אני לא אחליט מעצמי לעבוד אלוהים לא אעבוד אותו בלי קשר לקיומו. מה אובייקטיבי יותר בהחלטה לעבוד אלוהים מאשר בהחלטה להיות הומניסט/קומוניסט/אנרכיסט וכו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:19 |
|
| |
| דון_קיחוט כתב: |  | | לא ניתן לתת הוכחה שאין מוסר אמיתי - כלומר שהאמירה "יש מוסר אמיתי" היא אמירה שקרית. הפוזיטיבם הלוגי הראה יפה שהאמירה "יש מוסר אמיתי" היא אמירה חסרת משמעות. |
|
אני לא טוען שיש מוסר אמיתי אני פשוט מקבל ערכי מוסר מסוימים.
תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 06/04/2009 12:19:57
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:19 |
|
| |
גם אם נניח שיש מוסר א-לוהי, האם ננעלו שערי תרוצים?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:25 |
|
| |
דון-קיחוט,
עידכון: הפוזיטיביזם הלוגי כבר נחשב מזמן נחלת מיעוט בפילוסופיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:36 |
|
| |
דון_קיחוט:
האם לדעתך האימרה, 'אמא שלך אוהבת אותך,' היא אמירה חסרת משמעות?
דוקא בגלל שאלות מסוג זה נכשלה הפוזיטיביזם הלוגי. המקום היחיד שנשאר זכר לשיטה הזו, הוא בישיבות שבו שואלים על כל חקירה, מה הנ"מ?
סנשו_פנשה (האם יש קשר בינך לבין דון_קיחוט מעבר להקשר הספרותי?):
ברור הוא שכל אחד גם דתי וגם חילוני פועל לפי מה שהוא אישית רוצה. דומה הדבר לאחד שבוחר להיות עבד למלך, ואחד שבוחר להיות תעשיין. אחד בוחר את העושר דרך העשייה שלו האישית ללא שהוא מחוייב למישהו אחר, והשני בוחר להשיג העושר בשירות המלך. יום אחד האשה מחליטה שהיא רוצה לצאת לטיול. התעשיין אומר שהוא עסוק, העבד אומר שהמלך צריך אותו. איזה טיעון יותר מובן? הרי אם התעשיין יפסיק מה שהוא עושה, מקסימום הוא יפשוט את הרגל, העבד לעומת זאת, יכול להפסיד גם את הראש. אז הנה לך שני אנשים שפועלים מתוך רצון אישי שלהם, אבל התוצאות שונות לחלוטין.
כשאני מחליט להיות קומוניסט אני מאמין שהערך הזו בא מתוכי ואין קיום לקומוניזם בלעדי, כשאני מחליט לעבוד אלוהים, אני מאמין שקיום אלוהים אינו תלוי בי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:40 |
|
| |
הנורמות של יושר בציבור החרדי הן כאלה שלא היו אפילו עולות על דעתם של החילוניים ,אפילו המוסריים ביותר ביניהם.
למשל חברות שלי שכאשר חוזרות מהלוויה ונוטלות ידים במסעדה שאינן מתעתדות לאכול בה-מבקשות לשלם חצי שקל עבור המים(יש כאלה שמסרבים לקחת ויש כאלה שלוקחים-אולי גם הוכחה למוסריות כן או לא.)
או חברה אחת שהזדמנתי איתה לתחנה מרכזית בעיר קטנה שהשרותים בה היו סגורים ונאלצנו להשתמש בשירותי ספריה סמוכה.
חברתי לא נגעה בנייר שהיה שם אלא השתמשה בנייר מהתיק שלה ועדיין ייסרה את עצמה על המים שנאלצה להשתמש בהם ללא תשלום.
אלה הנורמות של החרדים האמיתיים כי אלה הנורמות של התורה.
זה שאולי חלק גדול (או קטן .אין לי מושג כי לא עשיתי מחקר על הנושא ולא אסתמך על ניסיוני כי זה לא אומר כלום.)לא נוהג לפי הנורמות הללו זה רק בגלל שאותם חרדים לא מייצגים לצערינו את החרדיות.
תוקן על ידי צענערענע ב- 06/04/2009 12:40:19
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:41 |
|
| |
צ'וטנג
גם בלי להיכנס לשאלת אפשרות קיומו של מוסר ללא אלוהים, והשאלה האם ניתן ליצור מוסר אלוהי שאינו מבוסס על תשתית של מוסר ללא אלוהים, החלוקה שיצרת חסרת בסיס.
לפי הטענה שלך, הן החוזר בתשובה והן החוזר בשאלה בוגדים בנשותיהם וילדיהם באותה המידה בדיוק, שכן שאלת הבגידה נגזרת מהשאלה מה כוללת ההתחייבות שלו כלפיהם בזמן הנישואין. אם המעשה של היוצא בשאלה אינו הגון כלפיהם, גם זה של החוזר בתשובה חסר הגינות באותה המידה. יתכן שיש מקום לחלק בין הסיבות המניעות את האנשים, שכן החוזר בתשובה בוגד באשתו בשל אמונתו ואילו היוצא בשאלה עושה זאת בגלל האינטרס האישי שלו (כך לדעתך לפחות), אך רמת הבגידה שלהם זהה לחלוטין.
השאלה האם זכותו של החוזר בתשובה לבגוד בהתחייבות שלו לאשתו בגלל האמונה החדשה שלו, ראוייה לדיון ארוך בפני עצמו (וכמוה השאלה איזה פיצוי הוא חייב לה בתמורה), אך הניסיון להציג את מעשהו כאקט פחות של בגידה הוא עיוות גמור.
כמובן שהטענה של היוצא בשאלה (והיא גם הגיונית ביותר לטעמי), היא שההתחייבות שלו לא כללה להמשיך באותה ההתנהגות ודרך החיים עד סוף ימיו, שכן האפשרות שבשלב זה או אחר הוא יגיע למסקנה שהיא מוטעית בלתי ניתנת להזנחה.
מה היית מציע לאדם שלאחר כמה וכמה שנות נישואין הגיע להבנה שלמעשה הוא הומוסקסואל (אילולא הייתה בעייה הלכתית עם ההתנהגות הזו)? אתה חושב שבגלל שהוא התחייב לאשתו הוא אמור להישאר איתה ולא להתגרש - היפך כל מה שטבעו מורה לו?
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:42 |
|
| |
סנשו
אם אתה לא טוען שיש מוסר אמיתי למה אתה מקבל ערכי מוסר מסויימים למעט נימוקים פסיכולוגיים.
בןאישאחד
הפוזיטיבים הלוגי בכללותו וכבר לא כל כך מודרני אבל לגבי הטענה שיצאה מבית מדרשו כי "טענה בלתי ניתנת להוכחה אמפירית מכח הגדרתה היא טענה חסרת משמעות" אין עוררים רבים לפחות כשאנו דנים במובנים הרגילים של "משמעות".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:45 |
|
| |
סנשו
'אגב, יש סתירה לוגית מעניינת בדברייך "הרכיב 'גמול' במשפט הוא בעיניי לא מוצדק", טיעון מוסרי? מפיך? היתכן?'
המילה 'מוצדק' לא מבטאת בהכרח טיעון מוסרי. הצורך בעשיית צדק (או אי אפליה) הוא צורך רגשי טבעי המתבטא גם בילדים בגיל רך וגם בקופים.
בכל אופן, בשבילך: הרכיב 'גמול' במשפט הוא בעיניי מיותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:48 |
|
| |
| chouteng כתב: |  | סנשו_פנשה (האם יש קשר בינך לבין דון_קיחוט מעבר להקשר הספרותי?):
ברור הוא שכל אחד גם דתי וגם חילוני פועל לפי מה שהוא אישית רוצה. דומה הדבר לאחד שבוחר להיות עבד למלך, ואחד שבוחר להיות תעשיין. אחד בוחר את העושר דרך העשייה שלו האישית ללא שהוא מחוייב למישהו אחר, והשני בוחר להשיג העושר בשירות המלך. יום אחד האשה מחליטה שהיא רוצה לצאת לטיול. התעשיין אומר שהוא עסוק, העבד אומר שהמלך צריך אותו. איזה טיעון יותר מובן? הרי אם התעשיין יפסיק מה שהוא עושה, מקסימום הוא יפשוט את הרגל, העבד לעומת זאת, יכול להפסיד גם את הראש. אז הנה לך שני אנשים שפועלים מתוך רצון אישי שלהם, אבל התוצאות שונות לחלוטין.
כשאני מחליט להיות קומוניסט אני מאמין שהערך הזו בא מתוכי ואין קיום לקומוניזם בלעדי, כשאני מחליט לעבוד אלוהים, אני מאמין שקיום אלוהים אינו תלוי בי.
|
|
למה? (סטלין הוכיח שיש קיום לקומוניזם ללא אלו שנאבקו למענו אבל זה נושא אחר). אדם יכול להיות הומניסט גם אם הוא יודע שלא יהיו בני אדם בעולם בעתיד. ללא בני אדם גם לא תהיה עבודת אלוהים, מה קיום האלוהים ומלכותו ("בטרם כל יציר נברא") קשורים להכרעה הערכית שלי? אדם יכול לקבל את כל הטיעונים העובדתיים של הדת ולהחליט שהוא מעדיף 70 בתולות בעולם הזה ביחד עם סטייק לבן על פני 70 בתולות בעולם הבא עם שור הבר ולוויתן.
תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 06/04/2009 12:58:05
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:54 |
|
| |
ועוד נקודה אחת.
אתה טוען שכאשר אתה מתנהג לפי מערכת הערכים הקומוניסטית, ההחלטה הזו נובעת מצורך פנימי שלך. אם כן אבקשך להסביר לי, כיצד מתנהלת ההחלטה שלך לקיים את חוקי התורה?
גם אם אתה מאמין שקיום האלוהים אינו תלוי בך, מה גורם לך להחליט שאתה מחוייב להוראותיו? אם הסיבה היא החשש שלך מהעונש הצפון בעולם הבא, הרי שאתה אינטרסנט גמור, בדיוק כמו אותו יוצא בשאלה שבכתבה. אם הסיבה היא שאתה חושב שאתה מחוייב לאותה ישות אלוהים מסיבה כלשהי, הרי שזהו שיקול מוסרי הנובע מערך הבא מתוכך (הוא לא יכול להסתמך על הוראות האלוהים שכן אז יהפוך לטיעון מעגלי למהדרין), ואינו עדיף על הקומוניזם בכלל.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:59 |
|
| |
| דון_קיחוט כתב: |  | | סנשו' אם אתה לא טוען שיש מוסר אמיתי למה אתה מקבל ערכי מוסר מסויימים למעט נימוקים פסיכולוגיים. |
|
אני בוחר לקבל ערכים מסוימים, מה לזה ולפסיכולוגיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 12:59 |
|
| |
צענע
כל מילה אמת. אבל יד הלב, האם לדעתך גם במישורים אחרים, קנה המידה המוסרי של החרדי\ה המצויה, כלפי זולתו או סביבתו, (-בעיקר אם סביבתו או זולתו אינם מאנ"ש)- מוסרית?
בקנה מידה שלך ורק שלך, האם את יכלה לאמץ את קביעתך כי החרדי מוסרי יותר?
|
|
|
|
|