צריך להבין מה קורה בדו-שיח בין הקב"ה לבין בלעם, ומה רוצה ממנו המלאך הניצב בדרך.
בפעם הראשונה ה' אומר לבלעם "לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא"
בפעם השניה ה' אומר לו "קום לך איתם, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה"
מיד אחר-כך "ויחר אף ה' כי הולך הוא", ומלאך ה' ניצב לו בדרך.
ואח"כ אומר המלאם לבלעם "לך עם האנשים, ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר"
וצריך להבין:
א. מדוע חרה אף ה' שבלעם הולך, אחרי שה' אמר לו "קום לך איתם"?
ב. רש"י בפעם האחרונה אומר על המילים "לך עם האנשים" - בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו.
ונשאלת השאלה, מדוע רש"י לא כתב את זה למעלה בפעם השניה שמלאכי בלק היו אצל בלעם וה' אמר לו "קום לך איתם"?
ניתן לפרש הכל ע"פ דברי הגאון מוילנא שמסביר ש"איתם" - הכוונה: הולכים יחד אך לא באותה מטרה, לעומת "עימהם" - הולכים יחד באותה מטרה.
עכשיו הכל ברור:
בפעם הראשונה ה' אומר לו לא ללכת עמהם באותה מטרה שלהם, לקלל את ישראל.
בפעם השניה כשבלעם מבקש שוב ללכת, ה' אומר לו ללכת איתם, לא לאותה מטרה, לקלל את העם.
אולם בלעם קם בבוקר "וילך עם שרי מואב", לכן חרה אף ה' על כך שבלעם לא עשה את דבר ה', ולכן ניצב לו המלאך בדרך.
בסוף אומר לו המלאך, "לך עם האנשים" לאותה מטרה, ולכן מיד רש"י מתקשה מדוע מלאך ה' מרשה לו ללכת לאותה מטרה שלהם, לקלל את ישראל?
לכן רש"י מסביר על "לך עם האנשים" - בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו.
תוקן על ידי העצלן ב- 03/07/2009 14:24:18
 |
|
|
}
