עונג שבת- פרשות שבוע

קידוש ה'

החפץ חיים צריך היה להגיע לעיר וילנא לצורך חשוב ,על כן ,נחפז בדרכו על מנת להספיק להגיע לרכבת טרם תיסע . כאשר עבר באחד הרחובות , פנה אליו אדם וביקשו לסור לבית אבל כדי להשלים מנין לתפילת מנחה .
החפץ חיים כבר התפלל מנחה ,והרכבת עמדה לנסוע ,אבל אם יסרב יאמרו שבגללו לא היה מנין .
החליט להכנס להשלים מנין על מנת לא לגרום לחילול ה' .
כתוצאה מכך איחר את הרכבת והוצרך להמתין במשך שעות ארוכות בקור העז לרכבת הבאה .
בפרשתינו מצווים אנו " לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל " אסור לחלל את השם וצווי לגרום לקידוש ה' .
על כן אנו עובדי ה' צריכים לקדש את שמו יתברך ע"י שדיבורנו יהיה בנחת עם הבריות , נאיר פנים לכל אחד , נישא וניתן באמונה ,נשמר מלשה"ר , נגמול חסד עם כל אדם ,נראה דוגמא אישית כמה כדאי להיות דתי וירא שמים ,וגם אם נכשלנו בחילול ה' בידנו לתקן ע"י קידוש ה' .

שבת שלום .

אח סוויט דברים מתוקים מדבש...ממש סוויטי......

אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים
פרשת השבוע פותחת בפסוק: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, א). הקשו המפרשים, מדוע כפלה התורה וכתבה "אמור ואמרת", די היה לומר "ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן" ? (ועוד מקשים, לכאורה היתה התורה צריכה לכתוב "בני אהרן הכהנים", ומדוע הפכה התורה את הסדר וכתבה "הכהנים בני אהרן"?) ומבאר רש"י, וז"ל: "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים", עכ"ל.
הפשט הוא, ישנו חיוב על הגדולים להשגיח ולהזהיר את הקטנים לפרוש מכל איסור.
ויש שדייקו בלשון רש"י מזה שכתב "להזהיר גדולים על הקטנים", ולא כתב "להזהיר גדולים את הקטנים", משמע שהתכוון שהגדולים משפיעים "על" הקטנים, וביאור המילה "להזהיר" אינו מלשון "אזהרה" אלא מלשון "זוהר", כמו "מזהירים כזוהר הרקיע", והביאור הוא, שהגדולים צריכים לשדר בהתנהגותם "זוהר" ו"אור" ולהוות דוגמא אישית שילמדו הילדים ממעשיהם, ויגדלו על אדני התורה והיראה.
ויש עוד פירוש :
שהכוונה להזהיר הגדולים אלו הת"ח והצדיקים על הקטנים – על המצוות שנראות לנו קטנות חלילה ועל מצוות שאדם דש בעקביו.                 
                                                        שבת שלום השקט ובטח - שלכם : ישיבאיש

ממש יפה ישיבאיש ,יישר כוח ,עכשיו נותר רק ליישם :)

שכוייח !!! סוויט וישיבאיש כל הכבוד !!    רק בשביל האשכול הזה אני נכנס לאינטרנט כל שישי . תמשיכו כך בע"ה...

אני לא מרבה לכתוב הודעות אבל באמת מגיע לכם סוויט ויש'
( ישי' באיזה ישיבה אתה לומד ? )

מה זה ? אני רואה שיש בפורומים ראשי ישיבות ורבניות ...שמח מאוד לדעת....

ב"ה יש דברים טובים גם בנט...
ישכויח על הד"ת....

ישיבאיש הגדול  וסוויט אמרתי את הדברי תורה שלכם על שולחן שבת אז תודה רבה ותזכו למצוות.

אין בעד מה

פרשת בחוקותי

השתוקקות לקיום כל המצוות פרשת בחוקותי פותחת בחשיבות עמל התורה ושמירת המצוות ,והשכר העצום המובטח למי שמקיימם ( וגדול לאין ארוך שכרו של מי שמקיים הכל לשם שמים,ללא מטרה וכוונה לקבל שכר).בפסוק הראשון של הפרשה נאמר :" אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם "(ויקרא כו,ג ).
האור החיים אומר על הפסוק : "ואת מצוותי תשמרו " שזה מלשון ציפייה והשתוקקות לשמור ולקיים את כל המצוות .וכמו שכתוב בפסוק :"ואביו שמר את הדבר " ופרש רש"י(בראשית לז ,יא ) וז"ל : "שמר את הדבר-שהיה ממתין ומצפה מתי יבוא". כלומר ,למרות שגער יעקב אבינו ביוסף הצדיק בשעה שבא לספר לו את דבר חלומותיו ,וזאת כדי שלא יקנאו בו אחיו ,אבל הוא "שמר" את הדבר , הוא ציפה והשתוקק לראות מתי יתקיימו החלומות. כך גם כאן , האדם צריך לצפות ולהשתוקק מתי תגיע לידו הזכות והאפשרות לעמול בתורה ובמצוות. ואומרים חז"ל שחייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותי,אברהם יצחק ויעקב .וכי אדם יכול להגיע למעשי האבות הקדושים ? אלא הפשט הוא , שאדם צריך להשתוקק ולצפות מתי באמת יגיעו מעשיו למעשי אבותיו,ועצם הציפייה וההשתוקקות יש בהם מעלה וחשיבות מיוחדת .

                                    שבת שלום לכולם

ישכויח חברים ויש לי גם ד"ת על הפסוק...
נאמר ""וזכרתי את בריתי יעקב... יצחק... ואף את בריתי אברהם אזכור" 

 וברש"י על המקום כתוב: "למה נמנו אחרונים? כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי". ותמוה: הא יעקב הינו בחיר האבות (כמובא בישעיהו כ"ט, כ"ה) ולמה התחיל מהגדול?

 ומסבירים על הפסוק "זכור לאברהם וליצחק ולישראל עבדיך", שאם מגיע לבני ישראל שריפה - זכור את אברהם שקפץ לתוך האש למען קדוש שמך, ואם נדונו לשחיטה - זכור את יצחק שפשט צווארו לשחיטה, ואם נדונו לגלות - זכור את יעקב שנדון לגלות בגלל עשיו אחיו. ולגבי נדון זה נחשב יעקב כקטן האבות, ותורצה שאלתנו.