|
|
| נשלח ב-20/6/2010 00:57 |
|
| |
כמה פירושים יפים שקראתי:
"ויקחו אליך פרה אדומה"
מפרש רש"י: "תבוא פרה ותכפר על העגל". חטא העגל נבע מחוסר אמונה, וכמענה על כך ניתנה מצוות פרה אדומה, שהיא חוקה ללא טעם, וקיומה הוא אך ורק מתוקף אמונה. (רבי יצחק מוורקה)
"אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול"
אם נמצא אדם מישראל הסובר שאין בו מום, שהוא כליל השלמות, סימן שלא עליו עול מלכות שמים. לכן אין הוא יודע מה רבים מומיו. (החוזה מלובלין)
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2010 01:02 |
|
| |
"ולקח הכהן עץ ארז ואזוב... והשליך אל תוך שריפת הפרה"
ארז רומז לגאווה, ואזוב לענווה ושפלות. שתי המידות אינן יפות לאדם, ולשתיהן יפה השריפה. כשם שאין אדם רשאי להיות בעל גאווה, כך אין לו להיות שפל רוח יותר מידי. וע"כ יש לאדם ללכת בדרך המיצוע.
(כלי יקר)
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2010 07:53 |
|
| |
יפה מעשיה.. עכשיו יצא לי לקרוא
_________________
"המין האנושי רוחש סלידה רבה לעבודה אינטלקטואלית, אבל גם אם אנשים מניחים שניתן לרכוש ידע בקלות, רבים מסתפקים בבורות, ובלבד שלא לטרוח אפילו מעט בכדי לרכוש אותו" (סמיואל ג'ונסון, 1709-1784)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 15:14 |
|
| |
מוש' תעלי גם את משהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 15:21 |
|
| |
ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך .ומה משיב לו בלעם? "הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה". ביאור נפלא בדרך רמז, בקובלנת בלק ותשובת בלעם, מובא בספר ברית אבות: דבר ידוע הוא שחז"ל דייקו בשמם של בני אדם כדי לדעת את מהותם, הרי ששמו של האדם מלמד על תוכו ועל מהותו. והנה, אותיות "בלק" בהיפוך – הם לקב, ועל כן חרה אפו של בלק כאשר ראה את בלעם מברך את ישראל, וטענתו היתה: "לקב" אויבי לקחתיך, ושמי מורה על זה, והנה ברכת ברך! ובלעם משיב לעומתו באותה מטבע: "הנה ברך לקחתי" וכוונתו: הרי המילים ברך לקחתי הם בראשי תיבות "בלק", ואם כן אדרבה, שמך מורה על ברכה! ושמא תאמר: מנין לך לפרש כך את שמי, ולא כפי שפירשתי אני שהוא מורה על "לקב" אויבי? על כך אשיב לך: "וברך ולא אשיבנה", כלומר תברך, ואל תשיב ותהפוך את האותיות, כפי שצריך לעשות לשיטתך...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 15:55 |
|
| |
יפה ישיבאיש. תודה.
בס"ד פרשת בָּלָק בלק בן ציפור מלך על מלכות מואב לאחר שבני ישראל ניצחו בניסים גלוים את סיחון מלך האמורי, בלק לא היה אמור לחשוש מבני ישראל, מכיוון שהיה צווי לא לצאת למלחמה מול מואב, אבל בלק למרות שהיה מלך מואב הוא למעשה במוצאו ארמי והוא שיער לעצמו שבגלל זאת בני ישראל ילחמו בו, בלק מחפש כל דרך לפגוע בעם ישראל עד למצב שהוא אפילו מאבד את ביתו שלו בצורה לא נאותה והכול במטרה לפגוע בעם ישראל. בלק משתמש ב"שירותים" של בלעם הרשע שהיה נביא ברמה גבוהה במטרה לפגוע בעם ישראל, הוא הבין שלא ניתן לפגוע בעם בצורה פיזית , והעם זוכה להשגחה עליונה לכן הדרך היחידה לפגוע בהם היא פגיעה רוחנית שתביא נפילה פיזית. "כוחו" של בלעם הרשע היה בפיו ובעינו הרעה , הוא ניסה לאמור דברים שיפגעו בעם ישראל והם נהפכו מקללות לברכות, הדברים שהוא אמר חלקם היו נבואה שהוא קיבל, וחלק מהברכות היו דברי התפעלות מההתנהלות של עם ישראל וחלקם היו שאיפה שלו לזכות בגורל של עם ישראל ולמות, מות ישרים , להיות רשע כל החיים ורגע לפני המוות לחזור בתשובה והכול במטרה שהתשובה תועיל , למרות שכל יום אדם יכול לחזור בתשובה וגם סמוך למוות שלו, ככל שהתשובה היא מוקדמת המעלה שלה היא יקרה מאוד, אין אדם צריך לחשוב שאפשר "ליהנות" מהחיים ואז סמוך למוות לחזור בתשובה, כי לא בטוח שיתאפשר לו לחזור בתשובה, וזה מה שבלעם רצה למות כיהודי הוא ידע שיש המשכיות לנשמה והיא נצחית . מובא דוגמא בשם הרב הגאון אמנון יצחק על נושא התשובה, הוא הביא משל על אדם שבגיל 90, נותר לו לחיות שבוע והוא זוכה ב 100 מיליון שקל, מה הוא כבר יספיק לעשות עם הכסף הזה? ליהנות אין לו זמן רב, רק לכתוב צוואה ולרשום למי לתת אותה, לעומת זאת אם הוא היה זוכה בפרס בגיל 70 הוא היה יכול קצת ליהנות מהפרס, ואם זה היה בגיל 50 הוא היה מחתן את ילדיו בנחת ודואג לקנות בית לכל אחד , אבל אם הוא היה זוכה בפרס בגיל 20 אז החיים שלו היו נראים אחרת, והנמשל הוא האדם ככל שהוא מקדים לחזור בתשובה, הוא זוכה למעלה גדולה וגם זוכה להנאה בעולם הזה ושכר לעולם הבא והחיים שלו יהיו יותר שלווים. למרות שבכל זמן המעלה של חזרה בתשובה היא גדולה, רבים שחזרו בתשובה באמצע החיים ידעו לספר על קשיים רבים ועל הקושי בהחזרת שאר בני המשפחה בתשובה, מכאן שעלינו לא ללכת בדרכו של בלעם הרשע אלא להקדים לחזור בתשובה , ולא לבקש ליהנות קצת מהחיים ורק אחר כך נחזור בתשובה כי לא בטוח שהדבר יתאפשר. דיבור לאחר התפילה: כולנו יודעים כמה חמור הדיבור בבית הכנסת במהלך התפילה וכמה עיכובים הדבר גורם וכמה הוא מסלק את ה"שכינה" מבית הכנסת על כן נזהרים מאוד לשמור על השקט במהלך התפילה ואף דורשים בנושא רבות. יש לדעת אם בבית הכנסת לא דיברנו במהלך התפילה עלינו להיזהר שלא לדבר גם לאחר התפילה , באלו דברים מדובר: יכול להיות שאדם מסוים לא עלה לתורה אז יש לו כעס מסוים על גבאי הצדקה, יכול היות את ההפטרה קרא יהודי שמתקשה בקריאה רציפה והדבר גרם לתפילה להסתיים מאוחר מן הרגיל וכ"ו. אותו אדם יכול לכעוס ולחזור לבית עם הכעסים ואז לספר לאישתו כמה הגבאי לא בסדר ולמה נותנים לאנשים שלא קוראים טוב לקנות את ההפטרה, שאדם אומר את הדברים הללו מלבד לשון הרע שבדבר והחומרה שלו, ילדיו ששומעים מבינים דבר אחד על בית הכנסת שזה מקום חלילה למריבות ולא מקום לתפילה, לכן גם אם אתה כועס, תמיד שחוזרים מבית הכנסת צריך לספר כמה התפילה הייתה טובה ומה טוב חלקנו שזכינו להתפלל , כי כל דיבור אחר בגנות בית הכנסת יגרום לילדים ששומעים את הדברים "לסלוד" מבית הכנסת ולא להתייחס בכבוד ואף לגרום לפריקת עול תורה ומצוות, לכן עלינו להקפיד לא לדבר גם אחר התפילה . שבת שלום! לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל ,עליזה בת רוזה ז"ל, רוננה בת אהובה ז"ל,אלה בת מיכאל ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,גיל בן רחל, פרי בן לגנית בת ניצה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 16:03 |
|
| |
כל הניקים מוזמנים להעלות גם...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 16:56 |
|
| |
"ועתה לך נא ארה לי את העם הזה"
מבארים בשם החפץ חיים על כוונת בלק, כאשר יהודי נתון בצרה הריהו מבקש ברכה מפי צדיק, ומתפלל אל ה' שיעזרהו. לא כן בלק בן ציפור, שהתיירא מבני ישראל, ותחת לבקש מבעלם שיזכהו בברכתו - דרש שיקלל את עמ"י.
ברב רשעותו לא חיפש ברכה לעצמו, אלא לקללה לזולת.
שב"ש.
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 00:47 |
|
| |
ישר כוח לכל מי שטורח\ת ומעלה . תזכו בע"ה לשפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 07:37 |
|
| |
סורי ישיבאיש לא יכולתי להעלות כי לא הצלחתי להכנס לאתר חצי מהשבוע שעבר...
_________________
"המין האנושי רוחש סלידה רבה לעבודה אינטלקטואלית, אבל גם אם אנשים מניחים שניתן לרכוש ידע בקלות, רבים מסתפקים בבורות, ובלבד שלא לטרוח אפילו מעט בכדי לרכוש אותו" (סמיואל ג'ונסון, 1709-1784)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2010 19:33 |
|
| |
בס"דפרשת פִּינְחָס " פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי שָׁלוֹם. " (כה,יא-יב) . הפרשה מתחילה בדברי שבח על פינחס הכהן במעשהו בכך שקינא את קינאת השם בכך שהרג את זמרי בן סולא מנהיג שבט שמעון ואת כזבי בת צור. זמרי החליט לזנות עם כזבי בת צור שהייתה בת מלך מדין לעיני משה וכל העדה. בתחילה כזבי סירבה ואמרה לו שהיא מוכנה לעשות את המעשה הלא ראוי רק עם הבכיר שבעם וזה משה רבנו אך זמרי הסביר לה שהוא יותר בכיר ממשה רבנו מכיוון שמשה משבט לוי והוא משבט שמעון שנולד לפני לוי. המעשה הנורא נעשה לעיני כל ועוד זמרי התריס במשה רבנו ושאל האם כזבי מותרת לו, שכן היא בדיוק כאשתו של משה, ציפורה, שגם היא הייתה מדיינית. כאשר ראה העם את מעשה ההתגרות של זמרי געו כולם בבכייה. פנחס ידע שההלכה היא ש"הבועל ארמית קנאים פוגעין בו", ודקר את זמרי וכזבי. פינחס לא יכול עוד לראות את המראה הקשה והרג את זמרי ואת כזבי לעיני כל ישראל היה חשש כבד שיפגעו בו בני ישראל ואז אמר הקב"ה שמעשה פינחס הציל את עם ישראל . המושג שנשאר מן הפרשה וחקוק עד היום הוא :
עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִינְחָס = חוֹטֵא הַמַּעֲמִיד פְּנֵי חָסִיד,מַרְאֶה עַצְמוֹ כְּצַדִּיק תָּמִים. ישנם רבים שנראים לעיני כל צדיקים ומחסדים אך למעשה הם מבצעים מעשה נורא ומבקשים שכר כאילו הם עשו מצווה גדולה, אבל כל אדם שעושה פשע בסתר נפרעים ממנו בגלוי, ניתן לראות זאת בדוגמא הבאה:
הַשַּׂר הֶעֱסִיק בְּנִגּוּד לַחוק אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בַּעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת לְלא מִכְרָז, וּבְהִתְקָרֵב מוֹעֵד הַבְּחִירוֹת הִתְגָּאָה בְּכָךְ, בְּקִצּוּר: עָשָׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּבִקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִינְחָס. ואנו רואים את אותם אנשים ללא בושה גאים במעשים ואומרים שהם למעשה סיפקו פרנסה למי שצריך, מנסים לצייר את המצב כאילו הם עשו מצווה ומגיע להם על זה תשבחות , הם לא מציינים את העובדה שהעסקת מקורבים גרמה לאנשים אחרים ללכת הביתה וגם מנעה קידום למי שבאמת בעל יכולות ותרומה למשרד. ועל כך אמר אָמַר לָהּ יַנַּאי הַמֶּלֶךְ לְאִשְׁתּוֹ [שֶׁלּוֹמְצִיּוֹן הַמַּלְכָּה]: אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁין וְלא מִמִּי שֶׁאֵינָם פְּרוּשִׁין, אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִין שֶׁדּוֹמִים לַפְּרוּשִׁין, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְּשִׁין שָׂכָר כְּפִינְחָס [סוֹטָה כב]. הצביעות ואותם מעשים של האנשים מהסוג הנ"ל היא אחת הצרות הגדולות שיש ואנו רואים זאת רבות בימינו, אם קם יהודי ומתלונן על השחיתות מנסים לפגוע בו כמו שניסו לפגוע בפינחס, אבל הקב"ה אוהב אנשי האמת ושומר עליהם מכל צרה. ימי בין המצרים: אנו נמצאים בימי בין המצרים החל מי"ז בתמוז , ימי בין המצרים הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש. ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן הבית. הביטוי "בין הַמְצָרִים" מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה--הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים." (איכה א, ג). גדולי המוסר דרשו על הפסוק שמתוך צערו של אדם ליבו מתעורר לחזרה בתשובה. יש איסור חמור לשמוע מוזיקה בימים אלו ולערוך מסיבות שאינם מסיבות שבזמנם ורבים נמנעים מלהתגלח ולהתחתן בימים אלו. אלו ימים קשים מאוד לעם ישראל וצרות רבות התרחשו בתקופות של ימי בין המצרים, מלחמת לבנון השנייה התחולל בימים אלו וצה"ל ספג אבידות קשות, אלו ימים לא קלים ולכן צריך להרבות בתפילה, בתשובה ולהשתדל להתנהג בצניעות ולא לעורר דינים, לא רצוי לרחוץ בים בימים אלו, החל מראש חודש אב יש להימנע מרכישת דברים חדשים, וכל טיפול רפואי או תיקון מקצועי בבית יש להקדים בשאלת רב , אסור לצבוע את הבית בימים אלו, מי שיש לו דיון משפטי במיוחד מול גוי רצוי לדחות את הדיון לאחר ט' באב. על כל אדם צריך לחשוב מה הוא יכול לקחת על עצמו כדי לעבור את הימים הללו בשלום, וזה מה שיוכל ב"ה לזכות אותנו בתום אותם ימים לביאתו של משיח צדקנו. יהי רצון שנתבשר בשורות טובות אמן!. שבת שלום! לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל ,עליזה בת רוזה ז"ל, רוננה בת אהובה ז"ל,אלה בת מיכאל ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,גיל בן רחל, פרי בן לגנית בת ניצה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים [email protected]
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2010 13:03 |
|
| |
"יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה"
"איש על העדה" שלא כמו שאמרו ישראל בימי שמואל "תנו לנו מלך", שהמלך יהיה בדים,
אלא איש על העדה" - שהוא למעלה ממנה ומשפיע עליה, ולא שיהיה מושפע ממנה.
(דגל מחנה אפריים)
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 15:45 |
|
| |
בס"ד פרשת מַּטּוֹת- מַסְעֵי אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה. ... (ל, ג) הפרשה מטות-מסעי מתחילה בנושא דיני נדירים וחומרתם. הפרשה מציגה לנו את הנושא ההלכתי של נדרים וכמה חשוב לקיים נדר שמבטיחים ומי חייב בנדרים, נושא הנדרים הוא נושא לא פשוט, דבר המצריך זהירות רבה, חז"ל אמרו בגמרא במסכת שבת (לב) שבעוון נדרים אשתו ובניו של אדם מתים. כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן. אז יש מי שירצה חלילה שחיי אישתו יהיו קצרים אז הוא ינדור נדרים ולא יקיים אותם , אבל מטרה מסוג זו לא תתממש אלא תביא לתוצאה הפוכה. עניין הנדרים הוא נושא לא פשוט ואסור לנדור נדרים סתם, במידה והדבר נעשה יש לעשות אותו בשיקול דעת ולא כתוצאה מכעס רגעי. בימינו אנו הנושא של נדרים נתפס יותר במנהגים של אנשים שונים, יש הנהגות שנוהגים אותם וכדי להפסיק אותם יש לבצע התרת נדרים בפני תלמיד חכם. ישנם נשים שמחליטות להדליק נרות שבת כמספר בני המשפחה או לאחר שנפטר אחד מבני המשפחה מוספים נר נוסף להדלקת הנרות, הדבר מיותר ואינו לצורך, רבים מבזבזים את ממונם על דברים שאין להם צורך וללא מקור בהלכה, טוב יותר לנפטר שבן המשפחה ייקח על עצמו להתחזק במצווה מאשר הוספת נר שלא לצורך, הדבר הנ"ל רע ומגונה מאוד, זהו נדר שלא לצורך ואם אותה אישה רוצה להפסיק את הדבר היא צריכה לעשות התרת נדרים, כי שעושים את הטפל עיקר מפסידים את הכל , בכסף של הנרות הנוספים ניתן לתת צדקה שתועיל לכולם. ניתן לראות זאת בהמשך הפרשה שבני ראובן ובני גד שמים את הטפל עיקר ומבקשים לבנות ערים לצאן לפני בניית בתים לבני משפחתם והעניין בסופו של דבר הוא תוצאה של חוסר אמונה וביטחון בבורא עולם שהוא ידאג לשמור על ביטחונם והם חשבו שבניית ערי ספר זה מה שיקנה להם ביטחון לכן חוסר האמונה בבורא עולם ועשיית הטפל עיקר גרמה לכך שבני ראובן וגד הם השבטים הראשונים שיוצאים לגלות. " וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד--עָצוּם מְאֹד"(לב,א) " כאשר האחים במצרים עמדו מול יוסף מי שדיבר ראשון היה יהודה, הוא היה הבכיר שבאחים והוא זה שדיבר מול יוסף והציג את עמדת האחים, אף אחד לא נכנס לדבריו ולא הקדים אותו, הכבוד הבסיסי הזה היה תמיד נשמר לאחר שיהודה הבכיר שבאחים דיבר רק אז דיברו אחריו האחים האחרים. כבוד בין אחים זה דבר חשוב במעלה, אנו רואים בפרשה שבני גד מדברים לפני ראובן שהוא הבכור, היה צריך לתת לבני ראובן לדבר , מתוך כבוד בסיסי לאח הבכור, אבל הכסף הרב והמעמד שהיה לבני גד מבחינת עושר כספי, גרם להם לזלזל בכבוד הזה והם דיברו לפני בני ראובן, לכן כתוצאה מחוסר הכבוד הזה הם השבט הראשון שיצא לגלות. יכול להיות שבני גד חשבו שהם ידעו להציג טוב יותר את הדברים בפני משה רבנו, אבל עליהם היה לכבד את בני ראובן ולהקשיב להם קודם ולאחר מכן אם היה מקום להוסיף, הם היו מוסיפים את דבריהם. אנו תמיד חושבים שמה שיש לנו להגיד זה הדבר הנכון ביותר, תמיד אנו יודעים להגיד לשני במה הוא טועה ולא מבין בכלל , אבל אם היה לנו מספיק כבוד עצמי מול הזולת, היינו יודעים להקשיב לשני ולא הייתה יוצאת תקלה כזו מידנו. באותו הקשר משה כעס בתחילה על בני גד וראובן בבקשה שלהם לקבל אזורים שנכבשו לפני הכניסה לארץ, רק לאחר הבטחה שבני גד וראובן יהיו בכח החלוץ שיכבוש את הארץ , רק אז הסכים משה שהם יקבלו את הנחלה בעבר הירדן. רק אם נדע לכבד אחד את השני לא תצא תקלה מידנו. ימי בין המצרים: האם על משקפי ראייה מברכים ברכת "שהחיינו"? והאם מותר לקנותם בימי בין המצרים?
תשובה : לא מברכים ומותר לקנות כי זה שימושי ורפואי ולא הנאה. האם מותר בבין המצרים לקנות בגדים ולחדש אותם לכבוד שבת ?
האם מותר לקנות נעליים ולחדש אותם ? מכיוון שעל נעליים לא מברכים שהחיינו
תשובה : אסור בהחלט כי זה גורם שמחה.
שבת שלום! לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל ,עליזה בת רוזה ז"ל, רוננה בת אהובה ז"ל,אלה בת מיכאל ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה והילדים ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה, שלומי יעקובי בן עדינה,גיל בן רחל, פרי בן לגנית בת ניצה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 17:07 |
|
| |
יפה לכם צדיקים וצדיקות כתבתם מאוד מענין ומחכים גוד שבאס!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 23:55 |
|
| |
לא אני כתבתי.. זה מברי עוז.
תעלו גם. תזכו את הרבים.
שב"ש
_________________
מי שאינו רואה את המקום בכל מקום אינו רואהו בשום מקום. (הרבי מקוצק)
|
|
|
|
|