בס"ד

פרשת נֹחַ

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו(ו,ט)"

רש"י - בדורותיו - (סנהדרין קט) יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ"ש שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

כפי שרש"י אומר יש רבים שדורשים את נח לשבח ויש רבים לגנאי, ברצוני להביא כפי שמסביר הרש"ר הירש שאכן נח היה צדיק והדבר לשבח ולא לגנאי.

נח התחתן בגיל מאוחר יחסית לאבות הקדושים רק בגיל 500 שנה הוא התחתן, הוא לא ביקש ליהנות מהחיים לפני החתונה או לצבור קצת כסף לקנות דירה , נח היה אדם צדיק, הוא נולד מהול והתנהג בצורה ישרה , מה שגרם לנח לדחות את מעוד נישואיו הוא מצב הדור באותם ימים, בני דור המבול חיו בשפע גשמי זרע אחד ששתלו הספיק להניב להם תבואה למשך 40 שנה, דבר שגרם להם לבטלה והבטלה הביאה אותם לידי חטא והרס התא המשפחתי והחברתי בכלל.

נח רצה להתחתן ולהביא ילדים לעולם אך הוא הרגיש כי אינו מוכן עדיין להתחתן , הוא לא היה מוכן מבחינה רוחנית לגדל את ילדיו רק לאחר שהיה משוכנע שהוא מספיק חזק מבחינה רוחנית הוא התחתן, נח הבין שלא העיקר להתחתן ולהביא ילדים לעולם, מה שהטריד אותו זה איך לגדל ילדים בדור כזה ואיך לשמור עליהם מההשפעה הסביבתית , גם בימנו אנו הדור פרוץ וישנם תופעות שלא " מביישות " את דור המבול, רבים מתקשים לגדל את ילדיהם וה"כלי" היחיד שמאפשר לגדל את הילדים, הוא ללכת בדרכה של התורה, התורה נותנת את הכלים ובזכות מאמץ ותפילה רבים זוכים להצליח בחינוך הילדים, ומהנהגתו של נח אנו לומדים כמה חשובה ההתחזקות הרוחנית לפני החתונה.

נח מכוון את כל דרכו לעבודת השם , הוא נותן לילדיו שמות בעלים משמעות רוחנית ולא שמות חסרי תוכן שנותנים לילדים כיום כמו "אופק, "ים", "צוף"...

מובא בשם הה"ק מפשיסחה פירוש השמות של בניו,"שם" – לזכור תמיד את שם הקב"ה: 
את "חם" – לקיים כל מצווה בחום ובהתלהבות : ואת "יפת" – לעשות אך ורק מעשים שהם "תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם..", ואכן שם ויפת זכו שמהם תצא התרבות לעולם והפצת האמונה ואכן בהמשך החומש אנו לומדים על כך שיעקב אבינו זכה ללמוד בישיבה של שם ועבר, ואנו לומדים שנתינת שם לילד היא בעלת משמעות רבה ומשפיעה על המהות הרוחנית שלו והיעוד שלו בעולם הזה,וכשם שמבוא במסכת מכות דף י' "בדרך שאדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו".

לנח היה חשוב לבנות בית טוב וחזק מבחינה אמונית ולהתקרב לבורא והוא זכה להצלחה, הוא השקיע את כל כולו ללכת בדרכי הבורא במיוחד בדור כזה , ובורא עולם רואה את הדברים מלמעלה ואכן רואה שדרכו של נח היא דרכו של צדיק אמיתי והוא מחליט שמהצדיק הזה ניתן לבנות את האנושות מחדש לאחר המבול שיבוא.

כל יהודי שזוכה להתקרב לבורא עולם וללכת בתמימות כמו נח זוכה לקרב את הגאולה לעם ישראל, ללכת בדרכם של שומרי ותורה ומצוות היא אינה קלה כלל אך היא הדרך היחידה להציל את האדם, בראש השנה כל באי העולם עמדו למשפט מול בורא עולם, ועם ישראל כל אחד בנפרד, את הגויים כל מדינה ומדינה נשפטה בנפרד, ובעם ישראל כל יהודי עמד למשפט בפני עצמו, בעולם כל האירועים שקורים במדינות הם במטרה לעורר את עם ישראל בתשובה ולכן כל מדינה נשפטת בנפרד.  בעם ישראל בידי כל יהודי בזכות מעשיו הטובים להביא גאולה לכל העולם, נח היה צדיק ובזכות מעשיו הטובים זכינו להמשך קיום האנושות להראות לנו כמה המעשים של האדם משפיעים על כל העולם.

שבת שלום!

לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל ,עליזה בת רוזה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל ,רחל סבן בת חיים ז"ל , לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה וכל אשר לה לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים [email protected]   

  בס"ד

פרשת לֶךְ-לְךָ

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךּ"ָ(יב,א) רש"י - לך לך - להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם .

בפרשה השבוע אנו לומדים על אבי האומה אברהם אבינו, כבר בתחילת הפרשה מובא הניסיון הראשון שאברהם עבר מתוך עשרה נסיונות, הניסיון הראשון נראה לכאורה לא קשה ואף לרגע נראה ניסיון קל במיוחד לאור ההבטחות שאברהם מקבל שיזכה לשפע גשמי, משאת נפשו היא לחבוק בן שימשיך את דרכו תתגשם ואם צריך לעזוב את ארצו לצורך הדבר, עדיף לעמוד בניסיון הזה. הניסיון האמיתי האם אברהם יקיים את ציווי הבורא בגלל שהשם רצה או בגלל השכר הצפוי אכן אברהם בניסיון הראשון מתנתק מהסביבה הקרובה אליו ויוצא לדרך חדשה רק בגלל שזה מה שרוצה בורא עולם, אומנם שכר הוא יקבל אבל רצון השם הוא העיקר, זה השיעור הראשון שאנו מקבלים בשמירת מצוות , עושים מצווה כי זה מה שהשם רוצה וקודם עושים ורק אח"כ שואלים שאלות בלי מחשבה על שכר ומה יצא לי מכך, כל מה שבורא עולם מצווה אותנו הם דברים לטובתנו, אין רצון השם להכביד על האדם כאשר יהודי שומר תורה ומצוות ע"פ ההלכה זה עניין של איכות חיים, חייו טובים יותר וכל מצווה נותנת חיות לאדם וכל מצווה מתרי"ג המצוות משפיעה על גופו של האדם.  מסופר על יהודי שומר תורה ומצוות שאחיו נפטר בארה"ב והובא לקבורה בארץ, משך הזמן מהפטירה עד הקבורה ארך כ 48 שעות, אותו יהודי מספר שאלו השעות הקשות שהיו לו בחייו שמלבד הצער על אובדן האח היקר היה מנוע ממנו לקיים מצוות וללמוד תורה בגלל שהוא נמצא במצב של אנינות,  ההלכה פוטרת את האונן מקיום מצוות עשה ולפי שיטות מסוימות אף אוסרת עליו לקיים מצוות אלו. כך למשל פטור האונן מהנחת תפילין, תפילה וברכת המזון. לצד פטור זה מחויב האונן במנהגי אבלות מסוימים, וההפסקה בקיום המצוות היא קשה לאדם כי יהודי שמקיים מצוות באהבה הם מחיות את נפשו.

אברהם אבינו זכה לכינויי אברהם העברי, שכל העולם נמצא בצד אחד של העולם והוא נמצא בצד השני מעבר, בניגוד לדעות שהיו באותם ימים  בקרב העמים,אברהם אבינו סימל את האמונה באל אחד היושב במרומים, זה לא היה פשוט להיות לבד כנגד כל העולם, במיוחד שלא האמינו לדבר, אבל אברהם היה שלם באמונתו ועם שרה אימנו עשה חייל.

אחד הדברים החשובים שאברהם מלמד אותנו בקיום תורה הוא מצוות,היא היכולת לחיות כמיעוט, יש לעם ישראל יכולת לחיות כמיעוט ולא משנה באיזה מדינה ולא לאבד את צביונו, לכן אנו רואים איך בגלות גם במדינות רחוקות בהם היו מעט יהודים, הם שמרו על אורח חיים יהודי ע"פ ההלכה, אברהם אבינו מסביר לנו שאנו מיעוט, יהודי שומר תורה ומצוות בצורה מלאה ע"פ ההלכה הוא מיעוט גם אם הוא גר בריכוז של חרדים, עליו להרגיש שהינו הדתי היחיד בסביבה למרות שכולם לבושים כמותו ומקיימים תורה ומצוות בדומה לו, מבחינתו הוא צריך להרגיש כיהודי שדבר אחד מייחד אותו, כל יהודי בדור שלנו בא לקיים ולתקן מצוות שהוא פגם בהם בגלגול קודם.                   בסוף ימיו לאחר שהוא השלים את תיקונו בעולם הזה מעלתו היא גדולה, ותחילת מעלתו היא בחייו שהם הניסיון להגיע לשלמות בקיום המצוות.

ולכן כל יהודי צריך להרגיש כמו אברהם אבינו, אני לבד, אני צריך לשמש דוגמא לאחרים ואיך אני עושה חסד עם הסביבה.

לאברהם אבינו מצטרף לוט בן אחיו, השאיפה של אברהם היא שגם לוט ימשיך את דרכו כרגע בזמן שאין לו בנים, ולוט יצא למסע עם אברהם , הפרידה בין השניים מתחילה לאחר הביקור בארץ מצרים פרעה נותן מתנות רבות לאברהם, ואברהם שמודע לכך שלמעשה אין ברכה בדבר והכול כתוצאה מגזל שומר את המתנות שהוא קיבל ולא רוצה ליהנות מהם ובהמשך החומש הוא מביא אותם לבניו מהשפחות. לוט לעומת זאת מתחיל לאכזב את אברהם אבינו ולוקח את המתנות לעצמו למרות שלמראית עין לא נראה הגזל, עצם הרכוש שהגיע אליו כתוצאה מגזל משפיע עליו רוחנית וגורם לשינוי בהתנהגות שלו ולכך שעבדיו מנסים לגזול את עבדי אברהם. השיא של הירידה הרוחנית מגיע בפרידה מאברהם בכך שלוט בוחר ללכת לסדום, הוא מתרשם מהגשמיות של איזור הבקעה ובלי להתייחס לטיב של האנשים באזור, לוט נפרד מאברהם, אברהם אבינו מרגיש צער שלאחר כל השנים והניסיונות להשפיע על בן אחיו ברמה הרוחנית, לוט נמשך לגשמיות ותחילת המהלך באה כתוצאה משימוש בדבר גזול, ללמד אותנו שיהודי שמשתמש בכסף גזול להאכיל את בני ביתו סופם שיצאו לתרבות רעה, לכן עלינו להיזהר מגזל מאוד.

שבת שלום

לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל ,עליזה בת רוזה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל ,רחל סבן בת חיים ז"ל , לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה וכל אשר לה לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים [email protected]

תפילת ערבית מידי ערב בבית כנסת מגן דוד בשעה 19:00

  בס"ד

פרשת חַיֵּי שָׂרָה

"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל. "

 רש"י - בירך את אברהם בכל - בכל עולה בגימט' בן ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אישה.

אברהם לקראת סוף ימיו זכה להתברך בכל הרמות הרוחניות והגשמיות, כאשר יצא מהעולם הזה הוא היה שבע מכל תאוות העולם הזה ולא חסר לו כלום, בנוסף זכה להתחתן שוב עם קטורה שהיא ע"פ המפרשים הגר וזוכה לחיי נישואים של 35 שנה יותר מכל זמן ממוצע של חיי נישואים, מהגר נולדים לו ילדים נוספים וגם הם זוכים לקבל מתנות מאברהם. לגבי הפסוק הנ"ל יש סוברים שלאברהם אבינו היתה בת ששמה היה בכל, הרמב"ן מביא בשם הגמרא מסכת ב"ב ,טז שאומרת וה' ברך את אברהם בכל, רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת, רבי יהודה אומר בת היתה לו, אחרים אומרים בת היתה לו ובכל שמה. דרש רבי מאיר שלא היתה לו בת לאברהם, וזו לו לברכה כי לא היה יכול להשיאה רק לבני כנען הארורים, ואם ישלחנה לארצו עלולה לעבוד שם עבודה זרה כמותם, כי האישה ברשות בעלה, ואברהם לא יחפוץ שיצא זרעו הכשר משרה אשתו חוצה לארץ, ואף יעבוד עבודה זרה. רבי יהודה דרש כי בת היתה לו, דאפילו ברתא לא חסריה רחמנא (שם קמא.), והיא הברכה בכל, כי היה לו כל אשר יחמדו האנשים לא חסר דבר.  באו אחרים והזכירו שם הבת:
ובאמת שאין הכוונה לאחרים והמחלוקת להם עם רבי יהודה להודיע אותנו שם הבת הזאת בלבד, וחלילה להם שיוציאו ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין זה, שיאמר הכתוב כי ברך אתו השם בבת אחת ששמה כך. אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב הזה ענין עמוק מאד ודרשו בזה סוד מסודות התורה, ואמרו כי "בכל" תרמוז על ענין גדול והוא שיש להקב"ה מדה תקרא "כל", מפני שהיא יסוד הכל, ובה נאמר (ישעיה מד כד) אנכי ה' עושה כל, והוא שנאמר (קהלת ה ח) ויתרון ארץ בכל הוא, יאמר כי יתרון הארץ וטובה הגדולה השופע על כל באי עולם בעבור כי בכל היא, והיא המדה השמינית מי"ג מדות, ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה, ובה הוא מנהיג את הכל, והיא בית דינו של הקב"ה הנרמז במלת וה' בכל מקום (ב"ר נא ב), והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים, בעבור שהיא כלולה מן הכל, והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל במקומות רבים בעבור שהיא כנוסת הכל.

ע"פ דעת המפרשים המילה בכל מדברת על אחת מהמידות של הקב"ה ויהודי הזוכה להידבק במידות האלו הם נחשבות לו כבת, ולזה זכה אברהם להתברך בכל, הדבקות בדרכי הבורא היא השאיפה של כל יהודי היראה לדבר השם ורק שאנו דבקים במידות שלו אנו זוכים שברכתנו מתקיימת בכל מעשה ידינו.

הבאת ילדים לבית כנסת:

חינוך לתפילה בפרט ולמצוות בכלל, הינם מהחשובים והיסודיים שבחיינו.   במשנה (מסכת אבות, פרק ב', משנה ח')  נאמר: "רבי יהושע: אשרי יולדתו" ובפירוש התפארת ישראל  נאמר: "ואני מצאתי בירושלמי שאימו הוליכה עריסתו לבית הכנסת". הרי שייחסו חשיבות רבה לעובדת הבאתו לבית הכנסת משחר טל ילדותו כגורם מכריע בעיצוב אישיותו כגדול בישראל. הרמ"א פסק :"ויש שכתבו שמביאים התינוקות  לנשק התורה  כדי לחנכם ולזרזם במצוות וכן נוהגים".

ישנה מעלה גדולה בכל מה שקשור להרגלת ילד קטן לכל דבר שבקדושה, כל ילד מגיל חינוך צריך להביא לבית הכנסת, ישנם נשים רבות שמביאות את התינוק בעגלה בשבת לתפילה שיספוג קדושה.

אבל עלינו לזכור דבר חשוב, שבית כנסת הוא אינו גן משחקים , את הילד צריך להביא לבית הכנסת מגיל 6 ובהדרגה לזמנים קצרים ולהרגיל אותו להתפלל, ישנם רבים וגם אני ביניהם שמביאים ילד לבית הכנסת שהוא מתחת גיל חינוך, לא סתם אנו מצווים להביא את הילד לבית הכנסת מגיל חינוך, לילד קטן אין מספיק סבלנות לשבת לאורך זמן ללא מעשה, הכי הרבה זמן שהוא יכול לשבת זה חצי שעה ובמקרה הזה מדובר בילד רגוע במיוחד, ילד אחר אחרי עשר דקות מאבד סבלנות, לכן לא מביאים ילד בגיל כזה לבית הכנסת כי אי אפשר להתפלל, ההורה צריך להשגיח עליו והכי גרוע הרעש שהילד יכול לעשות גורם להפרעת התפילה לשאר המתפללים, מכאן שאין להביא ילד לבית הכנסת מתחת לגיל חינוך, וישנם נשים רבות שמבקשות מהבעל לקחת את הילד לבית הכנסת במטרה "להקל" עליהם ושיהיה להם קצת שקט בבית, הדבר הזה גרוע מאוד כי אותו ילד גורם לרעש בתפילה לאחר שהוא משתעמם בבית הכנסת, על הבעל לעזור לאשתו הוא יכול לקחת את הילד לגינה הציבורית במהלך היום או לפני התפילה, אך לא לבית הכנסת , כי ברגע שילד רץ ומשתולל בבית הכנסת הוא לא יודע להעריך את החשיבות והקדושה של המקום וחושב שזה מקום מפגש עם ילדים מהגן. כל הורה צריך להביא את בנו לבית הכנסת מגיל 6 בהתחלה לתפילת ערבית של שבת ולאחר זמן לשחרית וכ"ו , להרגיל את הילד למקום לשבת לידו לתת לו תחושה טובה, אל להורה לבוא לבית הכנסת ולהשאיר את הילד בחוץ. כאשר ילד יושב ליד אביו והאב מתייחס בסבלנות לילד ומלמד אותו את התפילה הדבר מחזק את הקשר בן האב לבן וגם גורם לילד תחושה טובה לגבי השהות בבית הכנסת וזה מה שמזכה את הילד להמשיך בשמירת תורה ומצוות, אם אב מביא את הילד והילד נשאר בחוץ עדיף שהילד לא יבוא בכלל, ולכן כדי שנזכה להמשכיות ב"ה עלינו להרגיל את ילדינו לתפילה בבית הכנסת באהבה מגיל חינוך.

שבת שלום!

לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל ,עליזה בת רוזה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל ,רחל סבן בת חיים ז"ל , לבריאות ולהצלחת מנחם יעקובי וכל אשר לו, אלברט בן עליזה וכל אשר לו, שושנה בת עדינה וכל אשר לה, פרי בטן לנטע בת חווה.

 לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים [email protected]

  בס"ד

פרשת תּוֹלְדֹת