עונג שבת- פרשות שבוע

בזכות ישיבאיש סוויט והבחור יש לי מה למכור כל שבת .....תודה לכם  ישר כוח .

הפירוש של ישיביש על "אמור ואמרת"  "להזהיר" הוא פירוש ממש "מזהיר", מסוג הוורטים המתוקים שתמיד נעים להזכר בהם והמשאירים טעם מתוקמאחריהם. 

אתם יכולים להצטרף...
והינה עוד ד"ת על פרשת דברים:
נאמר בפרשה "כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאותם..." (ויקרא א' ג')
והקשה הרמב"ן מדוע כאן כאשר נפקדו ישראל לא היה בהם נגף ואילו כאשר דוד מנאם בימיו נהרגו במגיפה שבעים אלף מישראל,הלא קשה לחשוד את דוד המלך שעבר על הפסוק "ולא יהיה בהם נגף" וכו'? והסביר הרמב"ן דאצל דוד הספירה היתה שלא לצורך שמנאם כדי לשמח את ליבו שמולך על עם רב. אך לפי"ז יש להבין שאם דוד חטא מדוע נהרגו בני ישראל?

ויש לתרץ ע"פ דברי הרבינו בחיי בפרשתינו שמסביר שהספירה אצלנו היתה ע"י מחצית השקל ולא ספירה לגולגלותם משום שכאשר מונים את ישראל לגולגלותם נידון כל יחד לבדו ודינו יכול להיפסק לחובה ומשא"כ כאשר אינם נמנים הקב"ה מודד את זכויותיהם ככלל ישראל, ולכן כל יחיד ויחיד ניצול בזכות הכלל וא"כ מובן שכאשר דוד מנאם לגולגולותם כ"א נידון בפני עצמו וממילא נידונו במגיפה כי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" אבל אצלנו מנאם ע"י מחצית השקל (ולא "לגולגלותם") ולכן לא היתה מגפה בהם.

יה"ר שנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן...
שבת שלום ה_בחור.
*-- 6 *

אווווו אחי הצדיק אני מחזיק ממך !!! יפה מאוד שכוייח !

לפרשת בהעלותך:
נאמר בפרשה: "ויאמר משה לחובב נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'... לכה אתנו...
ויאמר אליו לא אלך... ויאמר אל נא תעזוב אותנו... והיה כי תלך עמנו...".
יש להבין מה השתנה בין הפעם הראשונה שמשה ביקש שאז יתרו סירב לבין
הפעם השניה שאז יתרו הסכים?

אומר הגר"א שיש הבדל בין הלשון "אתו" לבין "עמו" שהלשון "אתו" זה אומר ששנים הלכו
יחד אבל לא ששניהם הלכו למטרה מסוימת אבל לשון עמו כוונתה שהלכו יחד עם שותפות
רעיונית למטרה משותפת. וא"כ בהתחלה שמשה ביקש לכה איתנו אז יתרו סרב אבל כאשר
משה ביקש לכה עמנו שאז יצטרף ממש לישראל אזי הסכים.

שבת שלום... אשמח אם תכתבו גם..

הבחור בזכותך יהיה לי מה להגיד על שולחן שבת
שכויח