היום בהסטוריה

הרב מנחם זמבא נרצח (1943)
הרב מנחם זמבא, שהיה גאון עצום בחוכמת התורה, תמך במרד גטו וורשא ואף העניק למורדים את ברכתו וסיוע רב. חמישה ימים לאחר שפרץ המרד, בי"ט בניסן, שלחו האס.אס. אש בבית בו התחבא הרב זמבא. כשניסה להימלט, נורה למוות על ידי הנאצים.
בשנת 1958 גופתו הועלתה לארץ ונקברה אחר הלוויה רבת משתתפים.

הימלר מורה להקים מחנה ריכוז באושוויץ (ה'ת"ש)
היינריך הימלר ימ"ש מבעלי ההשפעה הגדולים ביותר בגרמניה הנאצית; הוא הנהיג את האס אס והגסטפו, והיה אחראי להשמדתם של מיליוני בני אדם במחנות ההשמדה, רובם יהודים.

פיגוע חבלני בקריית שמונה (ה'תשל"ד)
בפיגוע נרצחו 18 אנשים, בהם שמונה ילדים ושני חיילים.

נוסדה העיר גבעתיים (ה'תרפ"ב)
גבעתיים ממוקמת באזור הדרומי של מישור החוף והיא גובלת ברמת גן ובתל אביב. היא ידועה בצביונה הקהילתי ובאופן מסורתי היא נחשבת לעיר שקטה ושלווה.

האצ"ל כובש את יפו (ה'תש"ח)
במלחמת העצמאות כבשו את העיר כוחות האצ"ל וההגנה. בשנת 2008 הוקמו בעיר ישיבת הסדר וגרעין משפחות שנועדו על פי מארגניהם לשמר את הנוכחות היהודית ביפו אל מול המגמות הקיימות.

נפטר הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי המזרחי (ה'תש"ט)
הרב מאיר בר-אילן (ברלין), רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי הציונות הדתית.

נפטר הרב אהרון מקרלין (ה'תקל"ב)
הרב יעקב היה מחסידי הבעש"ט ונהג להגיע לבתי יולדות על מנת להסיק את הבית ולתת אוכל לילדים. היה הראשון שהפיץ את תורת החסידות בערי ליטא, ייסד את חסידות קארלין, חיבר את הניגון "י-ה אכסוף נועם שבת" המתאר את גודל קדושת השבת והורה ללמוד גם בספרי מוסר ובעיקר ב"ראשית חכמה".

נפטר הרב יהושע פולק כ"ץ
בעל הסמ"ע. נפטר בשנת שע"ד.

היום ארבעה ימים לעומר
התורה ציוותה עלינו לספור שבעה שבועות "ממחרת השבת" (דהיינו, ממחרת חג הפסח) כאשר בתום שבעה שבועות אלו אנו חוגגים את חג ה"שבועות". היום אנו מתחילים בספירת העומר, ונספור "ארבעה ימים לעומר".
על-פי הקבלה, מידותיו של האדם מורכבות משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מידות אלו כלולות זה בזה ויחדיו הם יוצרות 49 מידות. בכל יום עד חג השבועות, נברר מידה אחת ממידות אלו. היום נברר את המידה "נצח שבחסד".
נצח שבחסד – מצביע על עשית פעולה של חסד שהיא נצחית, המשכית, אור תדיר שמנצח את החושך.

פרעה מקיף את בני-ישראל (ב'תמח - 1313 לפנה"ס)
לאחר מרדף קצר השיגו פרעה וצבאו את בני-ישראל והקיפו אותם כאשר בפניהם עומד ים סוף. בני-ישראל הנבוכים נחלקו לקבוצות שונות; חלקם ביקשו להתאבד, אחרים ביקשו להיכנע למצריים, כשאחרים טענו כי יש להתפלל לאלוקים שיושיע אותם.
אך אלוקים ציווה להם להתקדם הלאה: וכך הם אכן עשו. ים סוף נבקע בפניהם בלילה לאחר-מכן.

נפטר רב האי גאון, מאחרוני גאוני בבל (ד'תשצ"ח)
אחרון גאוני בבל שהתייחס לבית דוד נולד בבבל בשנת ד'תשט"ז.
בצעירותו עזר לאביו בהנהלת ענייני הישיבה, נתמנה לאב בית הדין הגדול של פומבדיתא ואביו (ר' שרירא) הסמיך אותו לגאון בהיותו בן 20 שנה.
לרב האי ולאביו היו חילופי מכתבים ושו"ת עם יהודים מארצות שונות ופריצי ישראל הלשינו לממשלת הישמעאלים שלא נאמנה רוחם לממשלת הכליף, לאחר שהם נאסרו נגזר על רב שרירא עונש גדול ורב האי יצא זכאי.
הסתלק בשנת ד'תשצ"ח ועם הסתלקותו נחתמה תקופת הגאונים.

נפטר הרב בוגיד חנינא סעדון
כיהן כראב"ד בג'רבה עד שנת ה'תשנ"א. לאחר שהקים את הישיבה "תורה ורחמים" על שם רבו (הרב רחמים חי חויתה) החתים בשנת ה'תשנ"ו את בני העדה שהישיבה תמשיך להתנהל ללא תערובת של לימודי חול למרות שבכך נמנע מהם קבלת תקציבים ממשלתיים.

נפטר הרב שלמה דוייטש
מעמודי החסד בירושלים.

נפטר הרב יצחק דוב
ביום זה נפטר רבי יצחק דוב מחב"ד.

נפטר הרב יצחק חדאד
מחכמי ג'רבה, נפטר בשנת תרמ"ג.

נפטר הרב יצחק חורי
דיין בג'רבא, נפטר בשנת תרכ"ח.

נפטר הרב יחזקאל פאנט
מח"ס מראה יחזקאל, נפטר בשנת תר"ה.

נפטר הרב יעקב דוד
הרב מראדומסק. מחבר ספר "נאוה תהלה"

היום חמישה ימים לעומר
התורה ציוותה עלינו לספור שבעה שבועות "ממחרת השבת" (דהיינו, ממחרת חג הפסח) כאשר בתום שבעה שבועות אלו אנו חוגגים את חג ה"שבועות". היום אנו מתחילים בספירת העומר, ונספור "חמישה ימים לעומר".
על-פי הקבלה, מידותיו של האדם מורכבות משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מידות אלו כלולות זה בזה ויחדיו הם יוצרות 49 מידות. בכל יום עד חג השבועות, נברר מידה אחת ממידות אלו. היום נברר את המידה "הוד שבחסד".

משה יוצא ממדין (1314 לפנה"ס)
לאחר שציווה עליו האלוקים בסנה הבוער לגאול את עם ישראל, משה רבינו מתכונן לצאת ממדין למצרים. הוא נפרד מחותנו, מרכיב את אשתו ובניו על החמור ויוצא למצרים, שם הוא יתבע מפרעה: שלח עמי ויעבדוני!

קריעת ים סוף (ב'תמח - 1313 לפנה"ס)
שבעה ימים בלבד לאחר שיצאו ממצרים, מצאו בני ישראל את עצמם במצב מדאיג כאשר צבא פרעה סגר עליהם מכל עבר ולפניהם עמד רק ים סוף. אלוקים ציווה עליהם להתקדם הלאה; נחשון בן עמינדב ממטה יהודה קפץ אל הים, משה הניף את מטהו והים נבקע ובני ישראל עברו בתוך הים בחרבה. כתודה לבורא העולם, שרו בני-ישראל את "שירת הים", וגם מרים ונשי ישראל שרו שירה משלהם בתופים ובמחולות.

הוקם ארגון השומר (ה'תרס"ט)
השומר היה ארגון שמירה להגנת היישוב היהודי בארץ ישראל שפעל בעיקר בתקופת האימפריה העות'מאנית.

פיגוע בקיבוץ משגב עם (ה'תש"מ)
שני אזרחים ישראלים נרצחים בפעולה של החזית העממית לשחרור פלסטין בקיבוץ משגב עם.

נפטר הרב יצחק מוורקא (ה'תר"ח)
הרב יצחק מוורקא היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, שימש כאדמו"ר לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים.

נפטר הרב דוד לייקעס
תלמיד הבעש"ט, נפטר בשנת תקנ"ט.

נפטר הרב שמואל שפירא
מזקני חסידי ברסלב, נפטר בשנת תשמ"ט.

נפטר הרב שלום טייאר
ראב"ד כומס.

חצי הלל
שלא כמו שאר החגים, בשביעי של פסח אומרים רק חצי הלל. הסיבה לכך נעוצה בסיפור שמביא המדרש שבקריעת ים סוף ביקשו המלאכים לומר שירה, אך האלוקים גער בהם "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"?

יזכור
ביום זה אומרים בבית-הכנסת לאחר קריאת התורה את נוסח ה"יזכור", תפילה לזכר נשמת הורים שהלכו לעולמם.

סעודת משיח
רבי ישראל "הבעל שם טוב" תיקן לאכול ביום האחרון של פסח סעודה שנקראת "סעודת משיח". רבי שלום דובער מליובאוויטש, הרבי הרש"ב, תיקן כי במהלך סעודה זו ישתו ארבע כוסות יין, כמו בליל הסדר.
סעודת משיח היא הזדמנות מצויינת להתבונן בגלות בה אנו נמצאים, ולהעתיר לפני בורא העולם שישלח לנו את משיח צדקנו, במהרה בימינו.

היום ששה ימים לעומר
התורה ציוותה עלינו לספור שבעה שבועות "ממחרת השבת" (דהיינו, ממחרת חג הפסח) כאשר בתום שבעה שבועות אלו אנו חוגגים את חג ה"שבועות". היום אנו מתחילים בספירת העומר, ונספור "ששה ימים לעומר".
על-פי הקבלה, מידותיו של האדם מורכבות משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מידות אלו כלולות זה בזה ויחדיו הם יוצרות 49 מידות. בכל יום עד חג השבועות, נברר מידה אחת ממידות אלו. היום נברר את המידה "יסוד שבחסד".

באשכול "ספירת העומר" של המשקיף יש את ביאור המידות.

קישור: http://bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2607511&forum_id=20388

יצחק נימול (1713 לפנה"ס)
ביום השמיני לאחר לידתו, נימול יצחק אבינו. הוא היה הראשון שנימול בגיל שמונה ימים.

עם ישראל מקיף את חומות יריחו
זמן קצר לאחר שנכנסו לארץ, פנו היהודים לכבוש את העיר יריחו. בכ"ב בניסן הם החלו להקיף את חומות העיר לקול השופר על-פי הוראותיו של יהושע בן-נון, ממלא מקום משה. הם שבו ועשו זאת בשבוע לאחר-מכן עד שחומות יריחו נפלו באופן ניסי בכח בניסן.

הרב דוד פאפו
מחבר הספר "פני דוד". כיהן כחכם באשי בבבל.

הרב יהודה רוזניס - המשנה למלך
נולד בשנת התי"ז 1657, נפטר בשנת התפ"ז 1727. ראש רבני טורקיה בדורו ומגאוני ההלכה האחרונים. מחשובי המפרשים של הרמב"ם. נתמנה לרבה של קושטא, וכיהן בתפקיד זה עד סוף ימיו. למרות גדולתו בתורה, התנהג בענווה יתירה ולא רצה להדפיס את חיבוריו בחייו. קנה שם עולם בזכות חיבורו הגדול "משנה למלך" - על "משנה תורה" של הרמב"ם, שנדפס לראשונה לאחר פטירתו. ספר זה הכיל חידושים כלליים על התלמוד, על הרמב"ם, חקירות הלכתיות ועוד. הספר מצטיין בבקיאות עצומה ובחריפות עמקנית והתקבל בעולם הישיבות בהתלהבות ומשמש בהן כאחד מספרי היסוד. גם ספרו "פרשת דרכים" - 26 דרשות, בהן שזר הלכה ואגדה בחריפות ובפלפול, זכה לפרסום רב. ר' יהודה לחם בתנועה השבתאית עד חורמה, וב-1714 חתם על כתב החרם נגד נחמיה חיון, שנתפרסם בכל תפוצות ישראל. ב-1725 הוסר החרם, בתנאי שחיון יחדל מעיסוק בקבלה בתורות השבתאיות, דבר שעורר זעם והתנגדות מצד כמה רבנים. כתביו האחרונים של ר' יהודה הובאו לדפוס על ידי תלמידו ר' יעקב כולי מחבר הספר "מעם לועז".

הרב יצחק לומברזו השני
מגאוני טוניס. נפטר בשנת התקנ"ט.

הרב ישראל יצחק קאליש מוורקא
נולד בשנת התקל"ט 1779, נפטר בשנת התר"ח 1848. מייסד שושלת אדמו"רים ורבנים מסועפת שפעלה בפולין ובארץ ישראל. דבק בחסידות והתקרב לר' יעקב יצחק הורוביץ "החוזה מלובלין". לאחר מכן התקרב לר' שמחה בונים מפשיסחא, ולאחר פטירתו עמד בראש חסידיו. נודע כעסקן ציבורי בעל שיעור קומה ועמד למעשה בראש היהדות החרדית בפולין. נחשב ל"עמוד החסד" ולאוהב ישראל והתפרסם בטוב ליבו.

הרב נסים רפאל פרנקו
כיהן כדיין בחברון. נפטר בשנת התרע"ד.

הרב ראובן קרישבסקי
נפטר בשנת התשנ"ו.

אסרו חג
אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחת משלוש הרגלים. תאריכי אסרו חג הם לפיכך כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות).
מקור השם הוא הפסוק: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" (תהלים קי"ח), שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה: ).
בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף לט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" - בנו של המועד בארמית. המנהג יוחס לימי עזרא ונחמיה. המקור הוא בהכרזתם על צום וחגירת שק בכ"ד בתשרי (נחמיה ט', א'), ומכך שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג הסוכות, מסיקים שביום זה יש לשמוח.
נוהגים שלא להתענות באסרו חג. על פי הרמ"א, נוהגים להרבות בו באכילה ובשתייה, והסיבה היא שהקורבנות נאכלו גם ביום שלמחרת החג. בבית הכנסת אין אומרים תחינות. אף על פי כן אירע בתולדות ישראל שצמו באסרו חג של פסח לזכר פרעות, ויום זה פותח למעשה את ימי האבל של ספירת העומר.
בקרב יהדות אשכנז היו ימי אסרו חג מעין חג דמוקרטי: נבחרו אז גבאים ונושאי משרה.
ביהדות מרוקו יש לאסרו חג של פסח משמעות מיוחדת - זהו חג המימונה.

יום טוב שני של גלויות
בטרם קביעת הלוח העברי, הייתה הסנהדרין מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים כדת וכדין שראו את הלבנה בחידושה. לאחר מכן, היו משיאים משואות על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.
לאחר שהכותים, שחלקו על שיטת קביעת החודשים החלו להשיא משואות בתאריכים שונים, בוטלה השאת המשואות, וההודעה על ראש החודש בחודשים החשובים הועברה על ידי שליחים.
וכך מתארת זאת המשנה (מסכת ר"ה י"ח.) "על ששה חודשים השלוחין יוצאין,על ניסן מפני הפסח ועל אב מפני התענית,על אלול מפני ר"ה (שיידעו מתי יום ל' של אלול ויעשו בו ר"ה ולמחרת-רש"י) על תשרי מפני תקנת המועדות,על כסלו מפני החנוכה ועל אדר מפני הפורים,וכשהיה ביהמ"ק קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן".
במקומות שהיו מרוחקים מירושלים, לא יכלו השליחים להגיע בזמן והיה חשש שמא אותן קהילות יטעו בתאריכי החגים. לפיכך, תיקנו חז"ל שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות - המיוחד ליושבי הגולה.
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה ויסוד הלוח העברי, עדיין חוגגים את יום טוב שני באותם מקומות כדי לא לשנות המנהג, וכן משום שחששו חכמים שתגזור המלכות גזירה שלא יעסקו בתורה (דבר שהיה שכיח מאוד בזמנם) וישכחו את סוד עיבור החודש (שיש חודש בן 29 יום ויש בן 30 יום בלוח העברי) ולא יחשבו נכון את ימי החודשים,וכך לשון התלמוד במסכת ביצה (דף ד: ) "דשלחו מתם (שלחו משם-מא"י לבבל) היזהרו במנהג אבותיכם בידיכם (כלומר מנהג יו"ט שני) זמנין דגזרו המלכות גזירה ואתי לאקלקולי" (פעמים שתגזור המלכות גזירה ויבואו לקלקלה).
והחמירו חכמים מאוד בענייני יו"ט שני של גלויות שלא יבואו לזלזל בו וינהגו בו קדושה כיו"ט לכל דבר כדוגמת הקידוש שתקנו בו אעפ"י שמן התורה הוא יום חול ולא חששו בזאת משום הזכרת שם ד' לבטלה, וכמו כן אין מניחין בו תפילין שהיא מצוה של תורה שכח בידם של חכמים לעקור דבר מן התורה ב"שב ואל תעשה" כדוגמת אי נטילת לולב בשבת של סוכות וכיוצא בזה, ואף היו חכמים מנדין את המחלל יו"ט שני של גלויות.

היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לעומר
התורה ציוותה עלינו לספור שבעה שבועות "ממחרת השבת" (דהיינו, ממחרת חג הפסח) כאשר בתום שבעה שבועות אלו אנו חוגגים את חג ה"שבועות". היום אנו מתחילים בספירת העומר, ונספור "שבעה ימים שהם שבוע אחד לעומר".
על-פי הקבלה, מידותיו של האדם מורכבות משבע מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. מידות אלו כלולות זה בזה ויחדיו הם יוצרות 49 מידות. בכל יום עד חג השבועות נברר מידה אחת ממידות אלו. היום נברר את המידה "מלכות שבחסד".

הרב דוד פאפו, נולד או נפטר היום (בהיסטוריה)?

יום פטירתו של הרב דוד פאפו חל ביום זה. את יום הולדתו לא הצלחתי למצוא.

ספר "פני דוד" להורדה: http://www.hebrewbooks.org/download.aspx?req=1959