מאמר מהאדמו"ר הריי"ץ "מה טובו אוהליך"

מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל, ואמרו רז"ל (סנהדרין ק"ה ע"ב) מברכתו של אותו רשע אתה למד מה הי' בלבו, בקש לומר שלא יהי' להם בתי כנסיות ובתי מדרשות, אמר מה טבו אהליך יעקב, בקש לומר לא תשרה שכינה עליהם, אמר משכנותיך ישראל. והנה אהלים קאי על אהלי תורה ותפלה כמ"ש ויעקב איש תם יושב אהלים, וצ"ל למה מחלק בתי כנסיות ומדרשים, והשראת השכינה לשני ענינים, ומיחס בתי כנסיות ומדרשים ליעקב, והשראת השכינה לישראל, דבאמת הם ענין אחד, דבתי כנסיות הם מקדש מעט ועל כל בי עשרה שכינתא שריא, ובתי מדרש הם אהלי תורה ושכינה שרוי' שם, א"כ למה מחלקם בב' ענינים מיוחדים. ולהבין זה ילה"ת מ"ש נתתה ליראיך נס להתנוסס, מפני קשט סלה, ופרש"י נתתה ליראיך נס, נסיונות של צרות הרבה, להתנוסס, להיות מנוסים בהם אם יעמדו ביראתך, והיינו דפי' נס מל' נסיון. ובמצו"ד פי' נס מל' הגבהה והרמה כנס הגבוה, ופי' נתתה ליראיך נס להתנוסס, מעתה תתן ליראיך הרמה להתרומם בעולם. דשני הפירושים הוא מהמדרש (בראשית פנ"ה) שמפרש נס להתנוסס נסיון אחר נסיון, וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה. והפי' השלישי בנס הוא מל' נפלאות דענינו הוא מה שגבוה ומרומם

מן הטבע. דלפי"ז פירש הכתוב הוא נתתה ליראיך נס, נסיונות של צרות הרבה והוא בכדי להתנוסס, לגדלן בעולם כנס של ספינה שהיא נראית למרחוק, והיינו דגם במים רבים של מי הים המטיל חרדה על היושבים בספינה, הנה כשם שהנס של הספינה היא עומדת בבטחון וחוזק שמורה על הרוממות וההגבהה, כך יראי הוי' שהם יראיך עומדים חזק בעבודתם בתומ"צ מגודל בטחונם שהוא בכח שלמעלה מן הטבע וכמ"ש ויקרא שמו הוי' נסי, הוי' הוא נס שלנו.

ב) וביאור הענין הוא, דהנה כתיב כי מנסה הוי' אלקיכם אתכם לדעת דע"י הנסיונות באים לבחי' דעת והיינו דע"י שמתגבר על כל הדברים המונעים ומעכבים מעבודת השי"ת בתורה ותפלה וקיום המצות הנה עי"ז מגיעים לדעת את הוי', דאלקים בגימט' הטבע, ועפ"י הטבע הרי הזמן הוא בסדר דעבר הוה ועתיד, הי' הוה ויהי' וע"י הנסיונות מגיעים לדעת את הוי', דהוי' הוא הי' הוה ויהי' כאחד שהוא למעלה מן הטבע. וידוע שהנסיון הוא שהניצוץ האלקי הוא מוסתר ונעלם ביותר וכהכלל הידוע דהניצוצות שנפלו למטה יותר הרי שרשן הוא למעלה יותר, וכמו כותל של אבנים, הנה האבן שבראש הכותל כשנופל ה"ה נופל למרחוק יותר מן הכותל מכמו האבן שהוא בתחתית הכותל דכשהוא נופל, הרי הוא בסמוך אל הכותל. והנה האותיות נקראים אבנים וכמ"ש בספר יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים דכשם שהבית נבנה מאבנים, וכפי ריבוי האבנים וסדרם, כן יהי' גודל הבית בארכו רחבו וגבהו, וכן הוא בתיבה אשר לפי רוב האותיות שבו וסדרן בצירופיהן, כן יהי' פירוש התיבה ההיא, וב' אותיות בונות שתי בתים, כמו א ב שהם ב' אותיות, ובונות שתי בתים הם שני צירופים, אב בא, ושלשה אותיות בונות ששה בתים כמו אותיות הצ"ר, שיש לו ששה צירופים וידוע בקבלה רבי מפי רבי ממורינו הבעש"ט נ"ע דבצירוף זה הרי יש בו ג' עקרים וג' מסתעפים העקרים הם הצר, רצה, צהר, ואמר מורינו הבעש"ט נ"ע דע"י האותיות דתורה ותפלה שהו"ע בא אל התיבה,

דתיבה הם אותיות התורה ותפלה ובא אל התיבה הוא הכניסה בתוך האותיות של התורה ותפלה, לערנען מיט א חיות און דאוונען מיט א חיות, דהחיות מורה על פנימית הרצון שהו"ע רצה, הנה עי"ז נעשה צה"ר לתיבה, דבכח זה מהפכים את הצר"ה של הצ"ר הצורר ר"ל, לצה"ר וע"ד דכתיב ועת צרה היא ליעקב, וממנה יושע, דלא זו בלבד שיפטר מן הצרה, אלא עוד כי וממנה יושע, דמן הצרה ההיא תצא לו עוד ישועה, דזהו"ע צהר שמאיר אור רב, וכמו בצהרים שהוא תוקף זריחת השמש כן כתיב ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

ג) והענין בזה הוא דהנה בכל האותיות הנה לפי אופן הצירופים כן יהי' האור שכל והתוכן פנימי הממלא אותם והסובב אותם, וכמו בתיבות אב, הרי יש לו פירושו במובנו ויש לו במה שהוא חוץ ממנו ומסובב מאתו, וכן בתיבת בא דהמסובב ממנו הוא מאין בא ולאן בא, וכן הוא בכל התיבות שיש להם מה שממלא אותם ומה שסובב אותם, ולכן האותיות נקראים כלים, וכשם שהכלים ה"ה מקבלים בתוכם את הנתון בהם וישנם כלים מקבלים אוכל, וישנם כלים מקבלים משקה הנה כמו"כ האותיות ה"ה מקבלים את האור שכל שבהם, וכפי אופן צירופי האותיות כן יהי' התיבה ההיא, בדוגמת ציור הבית בארכו רחבו וגבהו שהוא לפי מספר האבנים וסדרם, והנה התהוות עולמות בי"ע הוא משבה"כ דתהו, שהן האותיות דתהו שנתפרדו ומהן הוא הרפ"ח ניצוצים שצריכים להתברר בהד' גליות, אשר ר"ב ניצוצות נתבררו בגלות מצרים וכמ"ש וגם ערב ר"ב עלה אתם, ופ"ו ניצוצות בגימט' הטבע צריכים להתברר בהג' גליות, והעיקר הוא בגלות זה האחרון, העולה בקושיו על השני גליות שקדמו לו, דהנה טבע הרי פירושו צלילה ושקיעה, וכן מל' עיגול וטבעת, דענין הטבע הוא מה שהאמת אינו נראה, והשקר נראה לאמת, וכמו ע"ד דבר הנטבע במים, שהמים מכסים אותו מכל צד ופנה הרי באמת הרי דבר הנטבע ישנו במציאות, כמו שהוא בגלוי, אלא שהוא נעלם ונגנז תוך המים המכסים אותו

כטבעת הסובב בהשואה מכל צד, אבל לעין הרואה נדמה שהדבר הנטבע איננו כלל במציאות, ולא זו בלבד שהרואה איננו רואה את האמת, אלא עוד רואה את השקר המכסה על האמת, ונדמה לו שהוא האמת, ובזה הוא יתרון החשך ר"ל של הריבוי העלמות וההסתרים בגלות האחרון על מה שקדמו לו דאז הנה הגם שהיו _ ל"ע _ ריבוי העלמות והסתרים של גזירות רעות ר"ל, אבל עכ"פ הי' נראה האמת מתוך השקר והיינו דעניני העולם לא הטרידו כ"כ מכמו בגלות זה האחרון בעקבות משיחא דכל הקושי והכבד ר"ל הוא בהגברת הטבע, שהשקר נראה לאמת, וסובב את הכל כעיגול הסובב ומקיף קטן וגדול.

ד) וזהו כי מנסה הוי' אלקיכם אתכם לדעת, כי כל ענין הנסיונות הוא לעלות ולהגיע ע"י העבודה דוקא לבחי' דעת את הוי' שהוא למעלה מן הטבע, דהניצוצות שבגלות האחרון ובפרט בעקבות משיחא הם ניצוצות של נסיונות שהניצוץ האלקי מוסתר ונעלים בהם ביותר, דזה גופא הוא הוראה על גודל שרש מעלתן למעלה מעלה יותר, וכמשל האבן שבראש הכותל דכשנופל למטה הוא נופל בריחוק מן הכותל, וכן הוא בהניצוצות דתהו שנפלו למטה יותר, הנה הניצוצות שבנסיונות הם גבוהים ביותר ונפלו למטה יותר, דהנה ענין הנסיון אינו כמו שארי דברים הגשמיים המתבררים, וכמו מאכל הגשמי או שתי' גשמית שהניצוץ הוא בהמאכל המתברר וכאשר האדם אוכל את המאכל ההוא עפ"י מצות התורה שמברך עליו תחלה וסוף, וגוף ועצם אכילתו הוא כדבעי הנה עי"ז מברר את המאכל, והיינו שהבירור הוא ע"י התעסקות של האדם עם המאכל לברך עליו ולאכול אותו כראוי באכילת אדם שאוכל לש"ש וע"י המאכל ההוא מתחזק כחו, ובכח האכילה ההיא לומד ומתפלל ועוסק בגמילות חסדים וקיום המצות הנה עי"ז מתברר הניצוץ שבהמאכל ועולה ונכלל באלקות, וכן הוא בכל הדברים הגשמיים דאופן הבירור הוא שמתעסק בהם ועי"ז מתברר הניצוץ שבהם. וטעם הדבר הוא לפי שהניצוץ נמצא בהדבר הגשמי ולזאת הנה אופן בירורו הוא ע"י ההתעסקות בהדבר הגשמי שע"ז עולה הניצוץ ונכלל באלקות, משא"כ בנסיון דאופן הבירור הוא לא בההתעסקות בו בעצמו, כ"א בההתעסקות האדם עם עצמו להתגבר על הנסיון, דהנסיון אינו דבר מצ"ע כלל, ואינו דומה לשארי הדברים הגשמיים שהם מציאות לעצמם ויש בהם ניצוץ, ולזאת הנה בירור הניצוץ הוא ע"י ההתעסקות בהדבר הגשמי שיהי' עפ"י מצות התורה, אבל הנסיון אינו דבר לעצמו כלל רק שהועמד דבר להעלים ולמנוע, וזהו כח מציאותו מה שהוא מעלים ומסתיר ולזאת הנה כל ההתעסקות צריך להיות בהאדם בעצמו להתגבר ולדחות את ההסתר והוא ע"י שמעורר כח העצמי שהוא תוקף הנשמה, והוא נקודת היהדות שישנו בכל אחד מישראל, לעמוד בתוקף נגד כל מונע ומעכב.

ה) והנה זאת היא עבודת כל ישראל בגלות האחרון בעקבות משיחא לעורר את נקודת היהדות אשר נמצא עמוק עמוק בלב כל איש ישראל, ובכח עזוז גבורת נקודת לבבו זו, יכול הוא לעמוד חזק בכל תוקף עוז נגד כל מונע ומעכב מללמוד את התורה ולקיים את המצות, ולהתגבר על הנסיון וילמוד תורה ויקיים את המצות מבלי לשום לב כלל אל המונעים והמעכבים, ולא להתחשב עמהם כלל וכלל, שהרי אינו דומה להניצוץ שבדבר הגשמי שצריכים לבררו ע"י העבודה, אבל כאן הבירור הוא ע"י דחי' דוקא, והיינו דההתגברות בענין הנסיונות לנצח אותם הרי אין זה ע"י העבודה דמוח ולב בתורה ותפילה בלבד, כ"א בכח העצמי שבנפש שהוא ענין התגלות עצם היחידה ודביקותה של הנפש באלקות, ולזאת הנה כל העבודה הוא לעמוד בנסיון בפועל, וכמו כאשר מונעים מללמוד או להתפלל צריכים לעמוד בנסיון בפועל, ולא בדרך מלחמה היינו לא בדרך טענה ומענה כ"א ללמוד ולהתפלל ולהתנהג בדרכי התורה ומצוה, וכ"ז בתוקף גדול ובחיות פנימי שהוא תוקף העצמי בלי שום טענה ומענה כלל שבזה דוקא מתגברים על הנסיונות דהנה כל ישראל מאמינים בני מאמינים באמונה פשוטה דהוא ית' לבדו הוא ואין זולתו, והתורה ומצות נצחיים המה ולזאת הנה בתוקף זה יעמוד חזק לקיים מצות ד' בלי להרהר אחר מדותיו ית' כי למה היתה כזאת מלפניו ית' דדוקא בעקבות משיחא בנשמות נמוכות יהיו נסיונות גדולות כאלו, אלא יודע ברור כי בו בחר הוי' להוריד נשמתו בזמן זה ובמקום זה לטובתו, והוא ית' נתן בו כח ועוז לעמוד בנסיון, ואדרבא כחו אתן עמו לבררו ולזככו ולהוסיף אור וכמאמר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא כפי כוחן וכשהוא נותן הוא נותן כפי כחו ית', היינו דכאשר האדם עושה כפי כחו, אז נותן לו הקב"ה כפי כחו כבי' באופן שלמעלה מן הטבע, ואי לזאת הרי ודאי הדבר אשר הקב"ה נתן לו כח להתגבר על כל המניעות ועיכובים ולהשלים הכוונה העליונה, וא"כ הרי אין הדבר תלוי אלא בעבודתו והתעסקותו עם עצמו לעורר כח תוקף נקודת נפשו לעמוד בנסיון להתקשר בלימוד התורה וקיום המצות וזהו מה טבו אהליך יעקב שהם הבתי כנסיות ובתי מדרשים דע"י השקידה באותיות התורה בשיעורי ערב ובקר ברבים דוקא, ומשכנותיך ישראל שהם האהבת רעים וקנין המדות טובות הבא מלימוד פנימיות התורה הנה עי"ז נתת ליראיך נס להתנוסס, לעמוד חזק להתגבר על כל הנסיונות.

ו) ובזה יובן מה שמחלק אהלי יעקב ומשכנות ישראל לשני ענינים מיוחדים, דהנה אהל הוא דירת עראי ומשכן הוא דירת קבע, וביעקב אמר אהל, ובישראל אמר משכן דהנה יש ב' אופני עבודה, עבודת הבעלי עסקים ועבודת יושבי

אהל, כי הבעלי עסקים נקראים יעקב שהוא יו"ד עקב, וכשם שהעקב הוא סוף הגוף, כך הם לכאו' מדריגות התחתונות שבקומת ישראל לפי שטרודים תמיד בפרנסתם ועבודתם ביגיעה עצומה ביגיעת נפש ויגיעת בשר, אבל באמת הנה בהם ועל ידם דוקא הוא קיום כל קומת ישראל וזהו יו"ד עקב שממשיכים היו"ד שהוא נקודת היהדות גם בהעקב והיינו דגם בהענינים הפשוטים דמסחר וקנין ממשיכים מדות טובות וגמילות חסדים ונתינת צדקה ואהבת רעים, וכאשר הם קובעים עתים לתורה הנה מזה נעשה נחת רוח גדול למעלה מעלה עד אין סוף ב"ה, וכידוע ומפורסם מפי ספרים ומפי סופרים במעלת הלימוד ברבים וגודל הזכות של אמירת תהלים ולימוד הלכה ואגדה, ומ"מ נקרא זה דירת עראי, אבל יושבי אהל והם הת"ח שעוסקים תמיד בתורה בקביעות נק' תורתם דירת קבע, וזהו דכתיב ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל שהתורה עצמה שהיא חכמה עילאה הנק' היכלא עילאה דקוב"ה שאור א"ס ב"ה מתגלה שם בתמידות הוא מתגלה בבחי' ישראל, אבל עדות אינו אלא רק הארה מבחי' חכמה עילאה הוא נמשך ביעקב ולכן נק' דירת עראי וזהו מה טובו אהליך יעקב דאהלי יעקב הם טובים וכמאמר אין טוב אלא תורה, אבל מ"מ הוא רק דירת עראי בלבד, אבל ההתעסקות תמיד בתורה שהם משכנות ישראל הוא נעלה יותר שהוא דירת קבע, ולזאת מחלקם בב' מדריגות וענינים חלוקים זמ"ז, אמנם כל זה הוא בהעבודה דסדר והדרגה דאז יש חילוקי מדרי' עליון ותחתון, אבל כאשר העבודה בזמה"ג הוא בהבירור ניצוצות דנסיונות ובמס"נ אז הנה אהלי יעקב הם כמו משכנות ישראל, וזהו מה טובו אהליך יעקב, דע"י העבודה בבחי' מה וביטול היש שלו, ומעורר נקודת היהדות ועומד בנסיון הנה אז טובו אהליך יעקב כמו משכנות ישראל, והנה בלעם חפץ לקלל את ישראל וכתיב ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה שיהיו בתי כנסיות ובתי מדרשים, והשראת השכינה בישראל, והיינו דההנהגה עם ישראל הוא למעלה מן הטבע וזהו הוי' נסי דע"י בירור ניצוצי הנסיונות, הנה הוי', הוא נס שלנו שיתגלה האמת והכל יכירו דהטבע עצמו הוא אלקות.

_________________