אליהו - נביא, קוסם או אולי כימיקאי.....

ואיך הוא עלה בסערה השמימה, יש לזה הסבר מדעי, כימי כלשהו?

רחל

על פי פשט אין שום מניעה לומר שהעלייה בסערה השמימה היתה מראה נבואי שראה אלישע תלמידו. כמו שבמקום אחר אלישע ראה מלאכים בדמות רכב אש וסוסי אש שבאו להצילו במלחמה, אך נערו, כלומר משרתו, לא ראה אותם - ופחד מהאויבים - עד שאלישע התפלל ונעשה נס ו"נפקחו" עיניו של המשרת - וגם הוא ראה.
ובמעשה השני מוכרחים לפרש שזה היה נבואה, שאם לא כן - איך האויבים לא ראו אותם?


לייבוביץ אמר - שהקב"ה עשה איתנו חסד שהעלים את קברו של משה רבינו - שלא יבואו להתפלל על קברו.

ובכן, מה יאמר כבודו, על כך שלא נודע מקום קברו של אליהו הנביא?

לצערי, איני יכול לצפות בסרטונים הנחמדים (אני מקווה), ועל כן נמנע ממני להגיב להם. אבל בל"נ אעשה זאת בהזדמנות.

מיכה,

ההבדל בין מה שאתה מביא משמו של ליבוביץ לבין מה שאמר המרחק רב.  לליבוביץ לא היתה שום בעיה והוא לא ראה שום פסול עם הליכה לקבר כדי להתפלל אם הדבר נעשה מתוך אמונה צרופה ותמימה שהיא לשם זכרון - 

הקדוש ברוך הוא עשה לישראל חסד גדול בכך שהעלים מאיתנו את קברו של משה רבנו, שהרי אילו היה מקום קבורתו ידוע ומפורסם, אין ספק שהיה הופך למקום קדוש ואתר עליה לרגל
כל אותה אלילות של פולחן הקברים הידוע מאז ימי עולם, מאז מצרים הקדומה ואתריה שנשתמרו עד עצם היום הזה, אמונה אלילית שדבקה כספחת גם בעולמה של היהדות, בהפיכתם הסיטונית של קברי צדיקים למקומות קדושים, היו מקבלות ממדים שאין לשערם, אילו היה אפשר להכילן על קבר משה

"הצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות"
(הרמב"ם משנה תורה, ספר שופטים הלכות אבל פ' ד, סוף הלכה ד)

ועיין כאן
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=134932&forum_id=1364

כעת לא יהיה  קשה לך לשער מה היה אומר על כך שמקום קבורתו של אליהו לא נודע.  גם על קברו הדברים תקפים, במיוחד לאור העובדה שכל גילויי סודות הקבלה והזוהר תלויים במוצא פיו המתגלה לחכמים מסויימים ( לרמב"ן כן, לרמב"ם לא) שהוא בוחר לגלות  ושהם ראויים לגילוייו.

כל אחד יכול לחולל נס כזה של ההופך לאש,

פשוט קונים- נתרן - natrium -בחנות כימיכלים'  שופכים על זה מיים וזה מתלקח ,

_________________

מודה ועוזב

ירוחם

אכן כן. אבל היכן בדיוק קנה אליהו את הנתרן ששימש אותו? סמיילי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מיימוני כתב:

אכן כן. אבל היכן בדיוק קנה אליהו את הנתרן ששימש אותו? סמיילי.

שוב אנו רואים, ששורה אחת עונה על הכל.
השורה הזאת מזכירה לנו שלא היה לאליהו איפה לקנות.
ושהוא השיג זאת בכל זאת.
שלא היה מי שידע דברים אלו בין עובדי הבעל.
וכן היה מי שידע דברים אלו בין עובדי ה'.
(ואת שתי השורות האחרונות, אני לא ממשיך)

ולאיזה מרפאה המטפלת בפוריות נשים עקרות בגיל 90 הלכה שרה אמנו כדי להרות?

השורה הזאת מזכירה לנו שלא היה לשרה איפה לקבל את אותו השרות 
ושהיא השיגה זאת בכל זאת.

_________________

מיימוני,

בסרטון מראים איך יוצרים את הפעולה הכימית הפשוטה הזאת באמצעות חומרים שנמצאו בתקופתו של אליהו הנביא ובסביבתו הגאוגרפית. חומרים פשוטים אגב. זו לא חוכמה ליצור תופעות כימיות בעזרת חומרים הנמצאים היום וייתכן ולא היו נמצאים בזמנו. זה לא היה מעניין אם כך.

מה שמתמיה אותי בכל הסיפור הוא, השימוש שעשה אליהו בתופעה הזאת. אליהו השתמש בזה בכדי להוכיח שאלוהים הוא האל האמיתי ולא הבעל. אליהו רימה. הוא נקט באמצעים טבעיים בכדי לרמות את העם (הוא כנראה ידע עם מי יש לו עסק....)

אפשר כמובן לשלול הנחה מוקדמת זו ועדיין לדבוק בכך שזה היה נס. למי שצריך את הניסים מסיבות פסיכולוגיות אין לי מה להגיד.

רק לדמיין את ההצגה הגדולה שאליהו בטח עשה סביב כל הטקס... שופכים מים והופה... אש.... וכולם כורעים משתחווים ומודים: ה' הוא האלוהים..... גאד, הוא בטח נחנק מצחוק.

רחליף,

אליהו עלה השמיימה בדרך מאוד פשוטה. יש לו כרכרה הרתומה לשנים עשר יעלים שהטיסו אותו לשמיים. אני לא צוחקת כשאני אומרת את זה. אני לגמרי בטוחה שהמקור לסיפורי סנטה קלאוס ולסיפורי אליהו הנביא הוא אותו המקור הפגאני, אבל תרבויות שונות לקחו את זה למקומות שונים. ההבדל בין אליהו הנביא לסנטה קלאוס, זה שסנטה קלאוס מביא מתנות ואילו אליהו הנביא שותה לנו את היין. זה הכל.

נאחז בקש

"כעת לא יהיה  קשה לך לשער מה היה אומר על כך שמקום קבורתו של אליהו לא נודע.  גם על קברו הדברים תקפים,"

עלי להסביר את דברי - התכוונתי, שאצל אליהו הבעיה קשה יותר: אם אי אפשר להתפלל היכן שהוא מת, כי לא יודעים היכן הוא מת - אזי ניתן להסיק,לפחות לכאורה, שהוא באמת לא מת: אז מביאים אותו אלינו חי - "בדמייך חיי" - דם פסח ודם ברית, מביאים אותו בסדר פסח, מביאים אותו בברית, מביאים אותו אל כל הצדיקים, מביאים אותו אל כל המעשיות, על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן, על כל איש צדיק ואצל כל איש עני. ותלמידיו של אליהו המלאך החי, יגלו לנו גם על צדיקים נוספים שבאים אלינו לבקר, כולל משה רבינו.

ובכן, כעת, יעמוד לייבוביץ בפני בעיה גדולה ביותר. ושמא דווקא מתנגדיו. אבל בעצם לשניהם יש בעיה. כל השאלה איך פותרים אותה. לייבוביץ יגיד שכוח השקר והדמגוגיה גדול מכוח האמת, ומתנגדיו יגידו, בדרך כלל, שבאמת הקב"ה עשה איתנו חסד, בכך שלא קבר את אליהו הנביא. עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

(אגב, הרמב"ם בסוף הלכות מלכים מזכיר את "אליה" הנביא, אך בדבריו משתמע שהוא איננו מדבר בדווקא על אליהו הידוע. וגם הוא מדגיש שביממות המשיח לא ישתנה דבר ממנהג העולם. וחשבתי, אם כן מהו שמרבים הנביאים לכתוב על ימות המשיח, ולדבריו הכל משל. וחשבתי, ע"פ מה שכתב הרמב"ן בכהן משוח מלחמה, שהכהן מבטיח באמונתו ובבטחונו, והשוטרים מדברים כשוטרים על דרך הטבע. וגם כאן, הנביאים מבטיחים בנבואתם וחזונם והשגת הרוה"ק שלהם, והרמב"ם כפוסק, חייב להתחשב במציאות הפיזית. ורצונו לומר, שלא יהיה שינוי במציאות הפיזית שיצריך שינוי בהלכה.)

לעוף

"ההבדל בין אליהו הנביא לסנטה קלאוס, זה שסנטה קלאוס מביא מתנות ואילו אליהו הנביא שותה לנו את היין. זה הכל. "

אני חושב שזה האחרון הוא עניין רציני יותר.

מיכה,

כתבת:  התכוונתי, שאצל אליהו הבעיה קשה יותר: אם אי אפשר להתפלל היכן שהוא מת, כי לא יודעים היכן הוא מת - אזי ניתן להסיק,לפחות לכאורה, שהוא באמת לא מת: אז מביאים אותו אלינו חי -

גם אצל חנוך בן ירד אבי מתושלח הרבה לפני אליהו מתעוררת כביכול אותה הבעיה כי גם עליו אי אפשר להתפלל היכן שהוא מת, הוא סתם נעלם בוקר אחד בהיר, וגם עליו ניתן להסיק שהוא באמת לא מת: אז למה אותו לא מביאים אלינו חי ? (וראה ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים פ"א מימי האדם הראשון ועד לזמנו של אברהם אבינו "צור העולמים לא היה שום אדם מכירו, ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון: חנוך ומתושלח נח שם ועבר)
"ויהי כל ימי חנוך חמש ושישים שנה ושלוש מאות שנה ויתהלך חנוך את האלוהים ואיננו כי לקח אותו האלוהים"( בראשית ה כד)

כתבת: ובכן, כעת, יעמוד לייבוביץ בפני בעיה גדולה ביותר. ושמא דווקא מתנגדיו. אבל בעצם לשניהם יש בעיה. כל השאלה איך פותרים אותה. לייבוביץ יגיד שכוח השקר והדמגוגיה גדול מכוח האמת, ומתנגדיו יגידו, בדרך כלל, שבאמת הקב"ה עשה איתנו חסד, בכך שלא קבר את אליהו הנביא. עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן.

לייבוביץ ודאי היה נתלה על דברי הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק בנושא תחיית המתים, בהנחה שגם משה גם אליהו וגם חנוך היו בגדר אדם בהיותם 'שכל בחומר' וככל חומר הוא הולך ומתכלה - "ודע, כי האדם יש לו למות בהכרח, ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו" ומה שנכון לגבי כל אדם שבא מן העפר ואל העפר הוא שב נכון גם לגבי אותם בני אדם שהגיעו לידי הכרת אלוהים.

 ( - לא השבת בעניין עקרותה של שרה אמנו )