| נשלח ב-10/4/2009 02:07 |
 |
| |
סיפור מעניין - שידוך
ובכן, אחרי בירורים של שבוע וחצי, אחרי בירורים מתישים ומוכנות נפשית להתארס עוד מעט, נפגשתי איתה. הפגישה הייתה אצל הסבא, בית ישן בשכונת יוקרה. (ממנו הרי מגיע הכסף...). אני יוצא מהישיבה מגולח ומעונב, ו... פוף – נחשפתי. ביציאה לרחוב הולכים מולי כמה חבר'ה מהישיבה . בסדר. הסמקתי, הם צחקו, והמשכתי הלאה. אחרי שעתיים נסיעה אני מגיע באיחור של רבע שעה, אל הכתובת המדוברת. דפקתי על דלת עץ שרוטה, פותח לי האבא, שלום שלום, ערב טוב , איך עברה הנסיעה. אני עונה בנחמדות, רוצה להיות ג'נטלמן, אדיב אבל לא ביישן, מצחיק אבל עדין... בקיצר, עברתי את המבחן. הבחורה נכנסת לחדר, קצת נמוכה (אמרו לי בבירורים), מאופרת בעדינות, חמודה. מספרת על האבא, על הסמינר. כן , המסלול מאוד קשה. כן, הישיבה מאוד מוצלחת. כל הבירבורים של פגישה ראשונה. בלה בלה בלה. טוב, אני מסתכל על השעון, נראה לי שאפשר לסיים. היה לי מאוד נחמד, תודה על האירוח. היא מסתכלת לי בעיניים לשניה, רוצה לתפוס רגע של איניטימיות. אני לא נותן, לא מפרגן עדיין. חכי חכי גברת, זה עוד יגיע. אחרי חצי שעה השדכן מתקשר, נו מה אתה אומר, היא מוכנה להמשיך. טוב, תשובה בעוד רבע שעה. ו.. הולכים לפגישה שניה.
שבע וחצי במלון. שלוש שעות של בירבורים, עכשיו משום מה היא יותר יפה מפעם שעברה, הגיעה חגיגי, יותר מאופרת. עגילים יותר ארוכים. מדברת יחסית לענין. יש קטעים משעממים. אני מסביר לה ככה, ומסביר לה ככה. ופה ושם. וחברות וחברים, וזוגות צעירים וככה ואחרת. טוב, אפשר לסיים. במונית אנחנו מדברים על שירים ועל מוזיקה ועל תזמורות. הגענו מתחת הבית שלה. היה לי מאוד נעים, היא אומרת. גם לי. גם לי. אני מפרגן לה את הערב טוב בעיניים... אחרי שעה טלפון מהשדכן, הם רוצים תשובה ממך קודם. בסדר. קלטתי את המשחק. תשובה מחר בצהריים אני אומר לו. רוצים לשחק? אין בעיה. שתשב על גחלים עוד כמה שעות.
באחד וחצי בצהריים אני שולח חיובי. אחרי חצי שעה טלפון חוזר. הולכים לשלישית.
פגישה שלישית זה כבר רציני. נפגשים אחרי הצהריים, באור יום. היא מגיעה ספורטיבי. לא כ"כ נמוכה כמו שחשבתי. מדברים על עצמנו, מתחילים הפירגונים העדינים. מתחילה הרומנטיקה. ויושבים והולכים ופוגשים מכרים ומתפדחים ביחד. קונים קולה, צוחקים. הבושם שלה מדי מתקתק. שולחת לי חיוכים. מקבלת פידבקים. בסוף הפגישה אני שואל אותה – את רוצה להמשיך הלאה דרך השדכן או בינינו. היא יעני מתלבטת, מסמיקה קצת, בסוף נותנת לי את המספר שלה ואני מתקשר אליה עכשיו והיא קצת מתרגשת. הגענו הביתה. ערב טוב אני אומר. להתראות. ועוד פעם הסומק החמוד בלחיים. להתראות היא אומרת, חצי בלחישה. ועכשיו מתחילה לכאוב לי קצת הבטן. היא ככה היא אחרת. אני מתקשר לאמא, מקטר. זה כבר רציני. תבררי לי כך וכך וכך. הנהג אומר לי, בואנ'ה אחי, אם אתה לא שלם אל תלך על זה. בסוף תקלל את עצמך כל החיים.
אני מה זה מאמין לו.
כל אותו הלילה אני לא נרדם. מתפלל ותיקין והולך לישון. בישיבה גל של שמועות. מענין את הסבתא שלי עכשיו. אחרי הצהריים אני ניגש למשגיח. מתייעץ. יש לי בעיה כזאת וככה ואחרת. הוא כמובן דוחף אותי. לך תיפגש. אף אחד לא ביקש ממך לסגור. למחרת בערב אני מתקשר אליה. מעביר איתה שיחה של שבע עשרה דקות ועשרים שניות. קצת נרגעתי. אולי היא כן תהיה אישתי.
פגעשה רביעית. בבוקר. בפארק. קונים ספרייט דיאט. שותים. חיוכים. אני מודרני. היא פחות. מפריע. לא מפריע. לא איכפת לה. הרב שלהם אמר שבחורים יותר מודרנים. העיקר שמענין אותך הלימוד. טוב. עברו ארבע שעות. אני מנסה לצנן לה את ההתלהבות. יקח לי עוד זמן. כבר יצא לי להיפגש חמש שש פגישות. אני טיפוס כבד. היא מסתכלת עלי, מנסה למדוד את המסר. טוב.. אז בא נמשיך להיפגש עד שנחליט.
בפגישה הבאה זה כבר הופך להיות מעיק. אמרתי לשדכן שאין עדיין מה לדבר על סגירה. היא תוקעת לי בפרצוף – נו מה קורה איתך. אני כבר החלטתי. אמרתי לה יקח לי זמן. אני יתן לך תשובה מחר בערב. למחרת אני מתקשר. בעצת המשגיח . בואי נמשיך להיפגש. לא מתחייב על שום דבר.
פגישה שישית. כבר כמעט מאורסים. נורות אזהרה אצלי בבטן משתוללות בכל הכח. אין כבר לאיפה להמשיך את הפגישות. הגענו למקסימום. הפירגונים אחד לשני כבר גלוים וכך גם הפערים. היא רוצה לסגור. אני רוצה להוריד. אין לי סיבה מספיק מוגדרת. היא מנסה לסחוט ממני מה מפריע לי. לא הולך לה. גם אני מנסה לסחוט מעצמי. גם לי לא הולך.
אחרי 24 שעות מגיעה תשובה שלילית ממני. אני לוקח הפסקה. נראה עוד שבועיים.
עוד שידוך ירד.
עכשיו עוד פעם מהתחלה..
תוקן על ידי שומר_משקל ב- 10/04/2009 2:08:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 02:19 |
|
| |
בס"ד
מה אני יכול לומר.סיפור באמת מעניין ובעיקר מסקרן... למה בסופו של דבר הורדת את השידוך הזה?
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 02:22 |
|
| |
"אין לי מספיק סיבה מוגדרת". זה המשפט שתפס אותי.
קרה לי, מוכר לי, ואני התפללתי הרבה לפני שהחלטתי באיזה שביל לצעוד.
אם עשית הפסקה לשבועיים, למה זה "עוד שידוך שירד"?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 03:10 |
|
| |
תיארת יפה את השתלשלות הדברים והרגשות שלך במהלך הפגישות. יש לי כמה הערות:
- לא כל כך אהבתי את המשפט: רוצים לשחק? אין בעיה וכו'. בסה"כ מקובל שהבחור עונה קודם, במיוחד אם הוא רוצה להיות ג'נטלמן..
- כל האווירה של הסיפור משדרת לחץ. אולי זה בגלל הסגנון המהיר והמרתק שבו הוא כתוב אבל איכשהו נשמע שבקושי היה זמן להכיר ולחשוב, וכבר הסתיים העניין. השדכן מתקשר אחרי שעה. תשובה תוך רבע שעה. זבנג וגמרנו. חבל שהמצב הוא כזה שאם מישהו צריך יותר מ-3 פגישות להחליט, הוא כבר צריך לתרץ ולקטלג את עצמו כ"טיפוס כבד". אני לא מאשים את הבחור כי ברור לי שיש סגנונות שונים בעניין ויש מה שמקובל בכל תת-מגזר, אדרבא, אני מלין על הנורמה שקובעת שצריך להחליט כל כך מהר. הסיפור הזה מראה את הבעייתיות שבעניין - ברור שהלחץ היה גורם מפריע.
- אולי לא רצית לספר לבחורה מה מפריע לך (מובן מאד) ואולי גם לא רצית לכתוב פה בפורום את הסיבות שבגללם הורדת (אפילו את זה אפשר להבין), אבל אני מקווה שלפחות עם עצמך תהיה כן, ותגדיר מה לא היה בסדר. אגב, אני לא ממעיט בערכם של תחושות בטן, אבל אם אפשר, רצוי לברר מה עומד מאחריהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 03:15 |
|
| |
סיפור כתוב מרתק.
זה רק נשמע שלא ברור למה הורדת,ואם יש סיבה למה המשכת?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 03:28 |
|
| |
פשש בחור קשוח.
חתן להשגה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 08:57 |
|
| |
באמת סיפור מעניין,
אבל אני לא חושבת שתחושות בטן גורמות לך להקרא טיפוס כבד.
בסה"כ לא הרגשת התאמה- וזה טבעי ונורמלי..
אבל, אולי כדאי שתסביר לעצמך את תחושות הבטן,
כדי שעוד כמה זמן לא תתחרט- למה הורדת את השידוך הזה...
_________________
"כל העולם כולו- גשר צר מאד..."
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 09:12 |
|
| |
סיפור טוב. מעביר את החוויה.
מצטרף בהחלט לתגובה של תרי ושרונת.
ושומר משקל, ראה באשכול הספרים, יש שם מה שעשוי מאוד לעזור לך (במיוחד הספר האחרון
שפורסם).
יהיה ה' בעזרך!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 13:24 |
|
| |
מי שמוריד ללא סיבה , ובלי לדעת למה,
בסופו של דבר הוא יגיע לגיל מאוחר וישאל את עצמו למה לא סגרנו את הצעת השידוך?!?!ויתחרט.
אנשים חושבים שיקבלו את המושלמים,אין אדם מושלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 13:36 |
|
| |
סך הכל, כתיבה יפה.
רק סלח לי, נורא ואיום בעייני הקטע ההוא של "רוצה לשחק" וכו'...
או שתתבגר מהר או שתאריך את תקופת הרגיעה בת השבועיים שלקחת על עצמך.
בחור שחושב שיכול לשחק ברגשות של מישהי בתקופה עדינה כזו, צריך ללמוד עוד קצת על התנהלות בין בני זוג לפני שיחשוב ברצינות על הקמת בית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 16:14 |
|
| |
ניהנתי מאוד לקרא, תודה על השיתוף מצידך.
הערה קטנה, אני מאמין שוהיה אם היא תתארס עוד תקופת מה, ואתה תהיה מודע לכך, אני מאמין שיבואו חרטות אכזבות ודיכאונות מצידך.
מאחל לך בכל מקרה זיווג מהיר וקל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 16:22 |
|
| |
| נועה_האחת כתב: |  | סך הכל, כתיבה יפה.
רק סלח לי, נורא ואיום בעייני הקטע ההוא של "רוצה לשחק" וכו'...
או שתתבגר מהר או שתאריך את תקופת הרגיעה בת השבועיים שלקחת על עצמך.
בחור שחושב שיכול לשחק ברגשות של מישהי בתקופה עדינה כזו, צריך ללמוד עוד קצת על התנהלות בין בני זוג לפני שיחשוב ברצינות על הקמת בית. |
|
אני איתך!
גמאני לא אהבתי תקטעים האלה, יותר מידי משחקי אגו, אין לזה מקום בזוגיות
_________________
אחים יקרים,
יש מי ששומע, יש מי שמקשיב,
יש אבא שלעולם לא יעזוב.
במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 16:59 |
|
| |
אומנם זה נכתב בצורה שמשקפת קלילות מסויימת,
אך בטוחני שבפועל זה היה יותר כבד ויותר מעיק ועל כן הוא הוריד.
בכל-אופן המון הצלחה שיהיה לך ולכולנו בדרך להקים את ה-בית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 00:09 |
|
| |
חכמה אחת - כתבת תגובה שבאמת מצדיקה את הכינוי שלך. 
ולכל התוקפים אותי פה בפורום - על פזיזות יתירה, ועל משחקי כבוד וקלות דעת,
חבר'ה, אתם באמת חושבים שמה שהיה הוא שכתוב?
הרי אנחנו לא יכולים להסביר את עצמנו לאף אחד כשאנחנו עסוקים באמצע משהו, אז כאן בפורום, בכתיבה, לנסות לפרוס את ה כ ל?
תדונו אותי לכף זכות, שהמשחקי כבוד אכן היו במקומם לתועלת הענין, שההפרעה אכן הוגדרה בקווים כללים, ( ושהפרטים מטושטשים ורחוקים מאוד ממה שהיה באמת...).
אני מאחל לכולנו חג שמח, וזיווג הגון במהרה ובקלות.
תוקן על ידי שומר_משקל ב- 12/04/2009 0:07:35
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 15:02 |
|
| |
סיפור יפה, מעניין, וכתוב בצורה זורמת וקולחת.
קצת קשה להבין מהתוכן את כל התרחשות המקרה, (ובצדק)
ואשתדל לדון אותך לכף זכות.
אבל..
אם כבר בפגישה החמישית הרגשת מועקה, לא היית צריך להמשיך סתם,
ובטח שלא להמשיך עם 'הפירגונים הגלויים',
במיוחד כשאתה רואה פערים מודגשים.
שים לב שלא תיכנס להתנהלות של משחק ברגשות של הבחורה.
גם אם תאמר לה בפירוש, ותשוב ותאמר, שאתה לא מעוניין לסגור,
ברגע שאתה נותן תחושה מידי נעימה, שכוללת פירגונים מחמאות וכדו',
היא תעדיף להתעלם ממה שאתה אומר, ותתייחס יותר לתחושה שאתה משדר.
אני לא אומר שלא צריך לתת מחמאות או לפרגן בפגישות,
אבל צריך להיות רגיש במיוחד בנושא הזה, לדעת איך לומר,
לדעת איפה בדיוק אתם עומדים,
לדעת איך היא/הוא יפרשו את הדברים.
ושוב אומר, אינני דן אותך, משום שאיני יודע את התרחשות העיניינים המדויקת,
אך ראיתי לנכון לציין זאת לכולנו. (ובעיקר לי)
נ.ב.
אל תיבהל מהביקורות, תמשיך לכתוב לנו, זה יפה.
בהצלחה.
הכוונה.
_________________
תוקן על ידי הכוונה ב- 12/04/2009 15:00:18
 דברי חכמים, בנחת...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 15:43 |
|
| |
שומר, תודה, הסמקתי.
------
הכוונה,
מחזקת מאד את דבריך.
מה גם, בל נשכח שעניין הרגש אצל נשים עובד שעות נוספות ....
|
|
|
|
|
