מצווה לספור 49 ימים מיום אחרי ליל הסדר עד שבועות שהוא היום ה- 50.
סופרים 7 שבתות.
7 שבועות.
49 ימים.
חג שבועות הוא היום החמישים.
מצד אחד זה ימים של קטנות, ימי אבל, ימי דין. האבל הוא על תלמידיו של רבי עקיבא - 24 אלף תנאים שלא נהגו כבוד זה בזה, ומתו במגפה. עוצמה רוחנית אדירה שאבדה לעם ישראל (יש בזה סודות עמוקים). משנתו של רבי עקיבא היא - "ואהבת לרעך כמוך". משום שהיו התנאים בדרגה מאוד גבוהה, מכך נפילתם היתה קשה.
בימים אלו נוהגים בדיני אבלות - לא מסתפרים, לא מתחדשים, לא הולכים לים, וכדומה.
מצד שני זה זמן של בניין, התפתחות וגדילה. ימים של טהרה ובניין קומה רוחנית. השיא - השגת החרות. יציאת מצריים. בדרך לחרות - 49 שערים. מהלכים בנפש האדם. אלה כל כוחות הנפש של האדם ברובד המידות. מיציאת מצריים דרך המדבר, עד מתן תורה- שבועות. אפשרות לחרות שער ה -50.
כל יום השתחררות ממידה. תהליך שקורה כשהאדם משתחרר ויש לו בחירה לגבי המידה. אין היא שולטת בו, אלא הוא שולט בה. (המידה לא מפעילה ומפילה אותו).
גאולה אמיתית מתקיימת כאשר האדם מגיע לזיכוך ודבקות בבורא. הספירה היא כמה משתוקקים להגיע . רצון חזק להגיע.
כל הימים האלו הם ימי טהרה. כמו 7 ימים נקיים. ימי ליבון מצריים נחשב לטומאה.
ספירת העומר - שורש לכל השנה.
עבודה בימים אלו עבודת התבוננות, עבודת מידות, חשבון נפש, טהרת המידות, לבדוק כל יום מחשבות, דיבורים, מעשים, תירוצים, כנות, בחירה.
ימים של תשובה (לשוב לעצמנו) ימי מבחן, נסיונות, ימים של קטנות. מצד שני כל יום סופרים מנקים ומוסיפים.
ידוע בתורת הסוד שבשביל לבנות כלים צריך לבנות 7 שלבים. 7 דרגות.
אור קשור ל - 3 חכמה בינה דעת (ויש הסופרים גם כתר).
כלי קשור ל - 7 חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.
כל יום מקבלים הארה לאורות חדשים בכלים חדשים. כלי אמיתי שהנאצל (האדם) משתוקק לאור. נקרא רצון. אם אני רוצה משהו משמע היה לי
אותו פעם, והשאיר רושם. נקרא "רשימו".
בליל הסדר היתה לנו הארה גדולה על מנת להוציא אותנו ממצריים (קליפות). אחרי ליל הסדר האורות מסתלקים ומשאירים רושם, בשביל להשיג את האורות האלו שיהיו שלנו בקביעות, אנו בונים את הכלי ב- 49 ימים (כל אחד לפי דרגתו ורמת ההשתדלות שלו), כל דבר שמושג בלי יגיעה, אין הוא אמיתי. (אין מתנות חינם - לחם ביזיון). צריך לעבוד על זה יום אחר יום בכדי שיהיה בקביעות.
ספירת העומר הכנת כלים המידות זה הלבשה.
מידות - ספירות.
ראש - חוכמה בינה - מוחין גדולים
דעת - אורות בליל הסדר
גוף - התפשטות לתוך הגוף - בספירות:
מידות, רגשות, לב, התנהגות, עשייה.
חסד גבורה
תפארת
נצח הוד
יסוד
מלכות
את הראש אנחנו מקבלים בליל הסדר, ואת המידות - מקבלים בספירת העומר.
דעת היא החוליה המקשרת בין אורות לכלים. ראש למידות. דעת תמיד זה חיבור, קשר, זיווג. לפי דרגת הדעת כך המידות מתוקנות. לכל אדם יש אפשרות וחובה לתקן ולפתח את הדעת שלו.
דעת של קדושה - חיבור של מוח ולב בצורה מתוקנת. אם מידה מסויימת הולכת למקום לא נכון היא מזיקה.
פרעה דעת מצד הטומאה. כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה במידות שלו.
משה דעת מצד הקדושה. כל דבר יש לו את הזמן שלו והמידה שלו.
מידות חשובות אף יותר מקיום מצוות (רבי חיים ויטל, הרשש והספרים הקדושים). שכן -
"דרך ארץ קדמה לתורה". דרך ארץ = תיקון המידות. תורה= אור.
זה נקרא תיקון הקומה - התנהגות במשפחה, בחברה, במחשבות, דיבורים ומעשים. עיקר העבודה של האדם - תיקון המידות - ספירות - כלים.
אם אין מידות - אין כלים: אין אור בלי כלי.
זו הכנה למתן תורה - חג שבועות.
ללכת להר סיני זה האדם. לצאת ממצריים זה משה.
יש באדם מוחין מוח - חכמה בינה דעת. ויש באדם מידות - חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. המידות נקראות כך כי מודדים את המוחין.
כל מידה ומידה יש לה אופי אחר. מידה זו צורת התנהגות, תכונות, רגשות, נסיונות, שיעורים. צריך שהמידות יהיו מתוקנות, כי הן מעורבבות טוב ורע, אי אפשר להתחיל את עבודת הנפש בלי תיקון המידות.
ארבעה שלבים בעבודת האדם.
בן אדם - מידות מתוקנות.
יהודי - אי אפשר להיות יהודי בלי קיום מצוות.
שומר מצוות - כוונה ומעשה - מצווה מלשון צוותא - חיבור.
אידיאליסט - חסידות, עבודה פרטית.
אי אפשר לקפוץ (לדלג) על אחת המדרגות.
עבודת מידות קודמת למצוות. דרך ארץ קדמה לתורה. המידות הן ההיכל שבו האור יכול להתלבש בתוכו. קיום מצוות בלי תיקון מידות זו בריחה לרוח. על מנת לעבוד על המידות צריך להיות אקטיבי, אי אפשר להיות פסיבי כי נדרשת הרבה עבודת התגברות ויגיעה.
יש לנו 4 כוחות נפש :
הטבע של האדם - הנפש הבהמית שלו.
כל אחד נולד בתבנית של היסודות שלו. היסודות הם -אש, אויר, מים, ועפר - אדמה. (אצל יהודי אש לפני אויר). יש יסודות שהם דומיננטיים, ויש מיזוג ביניהם. הטבע של המידות מושפע מכוחות הנפש וממבנה היסודות שמשפיעים על האדם.
כשכוחות הנפש חסומים והיסודות לא מאוזנים, המידות מושפעות מכך.
חיות האדם מגיעה מהנפש הבהמית. יש לה כוח כמו של חיה, משמע יש לאדם טבע בסיסי, טבע נמוך כשל חיה, שאם הוא לא יודע לאלף את עצמו, אותן מידות נמוכות - תאוות נמוכות - יכולות לשלוט בו, לכן עבודה של המידות זו עבודת חינוך.
אדם צריך לחנך את עצמו ולדעת איך להשתמש במידות המוטבעות בובצורה נכונה. למשל אם אדם שהטבע שלו זה יסוד העפר (אדמה), אם הוא שולט ביסוד זה יוציא ממנו יציבות ופוריות - שכן העפר יכול להצמיח, אך אם העפר שולט באדם אז יש בו עצלות, עצבות כבדות ומופנמות. המידות מושפעות מכל "רוח שנושבת", פנימית או חיצונית. למשל כשיסוד האש משתלט יצאו גאווה וכעס. אך אדם שהוא אדון לרצונו הוא כמו סלע, לא נעשה טרף קל לכל אחד וגם לא עבד של התאוות שלו. יש באדם את כל החיות כולן (גן חיות): עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, גיבור כארי. כל הכוחות האלו לשעבד ולחבר ולתעל. אם לא - כל פעם תאווה אחרת מושכת למקום אחר. החיות שולטות.
תנאי ראשון לתיקון המידות - התבטלות. ביטול היש. (ביטול של הגאווה, הגאוותנות, התדמית).
בכל מידה - ספירה, יש את כל המידות. כל הספירות.
שבוע 1 - חסד - אברהם. קו ימין.
השפעה, נתינה, אהבה, התחשבות, אכפתיות, רגישות.
שבוע 2 - גבורה - יצחק. קו שמאל. דין.
יראה, עצירה, גבולות.
סדר יום - גבולות בחינוך לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת.
שבוע 3 - תפארת - יעקב. אמצע.
רחמים, איזון, שילוב של חסד וגבורה ואיזון בינהם, חמלה, רגישות לזולת.
שבוע 4 - נצח - משה. קו ימין.
ביטחון. לבטוח בבורא, בבריאה, להאמין, לסמוך.
הכל לטובה - גם אם לא מיד אנו יכולים לראות את הכל
ולהבין את הנסיונות והשיעורים.
נצחון מול כוחות המנגדים את הקדושה (קליפות). עזות.
שבוע 5 - הוד - אהרון. קו שמאל. תמימות.
הודיה - להודות על כל השפע. בשביל להודות צריך להוריד גאווה.
תודה - כשאני מודה לפני שאני מקבל, אני מושך שפע יותר גדול.
הודאה - שיש בורא ולהכיר בו.
וידוי - על העבר, הכנעה, ושיפלות. בפנימיות זה מוביל לתמימות.
שבוע 6 - יסוד - יוסף. אמצע. אמת.
הולך בדרך האמת, דבק במטרה, אין סטייה מהדרך.
מידת האמת - כנות, בלי שקר, בלי תרוצים, אובייקטיביות, אמינות, אכפתיות, אחריות.
שבוע 7 - דוד. מלכות אמצע.
כלים - הכלה.
הכנעה, התבטלות, סבלנות - המתנה, דחיית סיפוקים, עמידה מול פיתויים,
הקשבה, לצאת מקורבנות ולקחת אחריות (לא שליטה).
מידת החסד
"עולם חסד יבנה" - העולם הזה נבנה על חסד. בלי חסד אין לו קיום.
הרצון להשפיע זו מידה שקושרת את האדם לבורא. החסד קשור לשורש הבריאה - תכונת הבורא זה להיטיב לנבראיו - חסד, אם האדם לא יודע לקבל את השפע -זה נהפך לפשע. לא יודע לקבל את העונג - זה נהפך לנגע.
תענוג עונג - זו הרגשת הבורא, אדם מקבל מהאור של הבורא ומגיע להרגשת אלוקות. בשביל זה צריך להיזדכך.
ההכרה שהשני זה אתה, זה שורש החסד.
חסד מחבר, מצרף הכל לאחדות.
עם ישראל נולד מכוח החסד, היהודי הראשון - אברהם אבינו - כולו חסד: אוהל עם 4 פתחים לאורחים, באר מים, ומטבח עובד. שלמות של מידת החסד בעולם זה אברהם אבינו. ענק שבענקים (הר). צינור חלול לגמרי שדרכו עובר השפע של העולם.
אדם שעושה מעשה טוב - חסד, הולך נכון עם המהות שלו, ללא אגואיזים, יקבל חזרה פי 500 אם זה חסד של אמת.
עושה רע - חוזר לו אותו הרע.
אדם שמתנהג בחסד, משמיים מתנהגים כלפיו בחסד.
אדם שמתנהג בדין, משמים מתנהגים כלפיו בדין. "מידה כנגד מידה".
נתינה (חסד) - טובה במקום שלה בגבולות שלה ובחוקים שלה, לא כצורך להשתייך, או להשיג כבוד, חשיבות, שליטה.
כל החיים של האדם החיצוני זה שיקוף של מה שקורה לו בפנים.
אם הוא מבקר או שופט - מושך את מידת הדין.
דרגות בחסד אצל האדם:
לב טוב - מול לב רע.
עין טובה מול עין רעה.
לב טוב - זה אומר על האדם מי הוא באמת. שמח בשמחת האחר ורוצה טוב בשביל חברו. המחשבה הראשונה כשרואה טוב אצל חברו - שמחה או כיווץ בלב. המחשבה השניה זו כבר תדמית. חינוך. שופט לכף זכות רואה את המהות של השני ולא את התדמית. מוח טהור. מחשבות נקיות. לב הוא מרכז הגוף. שולח אנרגיה לכל הגוף. אם הלב רע (סגור) כל הגוף רע.
לב רע - מקור המחלות והתקיעויות. לא זורם. שמח כשרע לשני. גיהינום כבד משתולל. תסכולים, חוסר שביעות רצון, דיכאון.
עין טובה - כשהאדם רואה את שלמות הטוב אצל השני. מי שיש לו עין טובה מתברך, מבורך ומברך.
עין רעה - ביקורת, שיפוט. רואה רק את הרע אצל האחר. חוסר אופטימיות, מרמור, קנאה, שמחה לאיד. המושג "עין הרע" היום פחות קיים כי האנשים חלשים, אין להם את הכוח. אבל כשהאדם בחוסר הרמוניה נכנס כוח שמחליש, כוח לא נקי - מפריד.
צורת החשיבה של היום היא - מינימום יגיעה, מקסימום תענוג. לעשות כמה שפחות ולקבל כמה שיותר.
בקדושה אני משקיע אני נותן, ומעצם הנתינה אני מקבל.
כוח של שנאה - כוח שמפריד.
כוח של אהבה - כוח שמחבר ומאחד. לכך נדרשת יותר יגיעה.
כל אחד הוא צינור להעביר משהו לעולם. אנשים שמנתקים את עצמם מונעים שפע מהעולם. מי שהוא צינור אמיתי מזרימים לו כל הזמן שפע. הנותן הוא המקבל האמיתי, הוא כל הזמן מלא.
עבודת החסד - עין טובה, לב טוב, מחשבות חיוביות, מעשים טובים, אופטימיות, אמונה, חמלה, סבלנות, הקשבה, לראות ולהרגיש את החיות מסביב - נופים, צבעים, ריחות טובים.
התחלת העבודה בבית, בסביבה הקרובה. שם קשה יותר. שם המבחן העיקרי.
כל זה עובד על כל אחד מאיתנו לפי הדרגה שבה הוא נמצא- תינוק שנשבה, השתדלות, מחוייבות. רובנו ברמת השתדלות
תוקן על ידי המשקיף ב- 12/04/2009 1:45:55
