תעזרו לי להבין את מה שבעל ההגדה כותב
אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים דיינו מה יעזור לנו כל הממון של המצרים אם הוא לא היה קורע לנו את הים הרי המצרים מאחורינו
הים לפנינו ואין לאן ללכת אז מה יהיה קורה המצרים היו שובים אותנו ומחזירים אותנו למצרים או...
תנסו לפתור את הקושייא אני עדיין מחפש תשובות אם אמצא אביא אותן
נשלח ב-11/4/2009 21:27
בס"ד
התשובה נמצאת בהגדה עם הסבריו של האדמו"ר מליובאוויטש והנה הציטוט:
"ולא קרע לנו את הים - ואז לא היה מצוום לשוב ולחנות על ים ולחכות לפרעה, ולא היה מחזק לב פרעה לרדוף אחריהם, כי כל זה נעשה בשביל נס דקריעת ים סוף, וכמו שנאמר בתחילת פרשת בשלח (וסרו קושיות המפרשים)"
הסימנים של הסדר (קדש ורחץ וכו' )מונים י"ה תיבות. (אלו שלא נוהגים להגיד זמירות כחסידות חב"ד, הסימן נרצה אינו סימן, כי הוא רק מורה שהסדר התקבל, אך אינו סימן למשהו ממשי שצריך לעשות)
השם י"ה מורה בקבלה וחסידות לחכמה ובינה, וההוראה היא שאפילו פסח, שהינו עניין של אמונה וקבלת עול, צריך להיות מובן בשכלנו.
בארבעת הקושיות שהילד שואל, הוא אומר: שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים. ולכאורה אנו טובלים שלוש פעמים: בכרפס, במרור ובחזרת, וטובלים שלושה פעמים! אלא שטבילת המרור והחזרת חשובים כטבילה אחת. (הרבי מליובאוויטש)
וכל המרבה לספר לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח - אפילו כהנים ולווים צריכים לספר אע"פ שלא היו משועבדים, שהרי "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע (לוי) ורבי אלעזר בן עזריה (כהן) ורבי עקיבא (בן גרים) ורבי טרפון (כהן).
ההקדמה של רבי אלעזר לרבי עקיבא, הייתה מפני שהיה ממשפחה מיוחסת ונשיא (תוס' כתובות שם)
וזה שמקדים רבי עקיבא לרבי טרפון, מפני שהיה מרא דאתרא בבני ברק. (סנהדרין לב, ב)
ובכל זאת אין מקדימין את רבי עקיבא לרבי יהושע, ומכל שכן לרבי אליעזר, כי רבי יהושע היה רבו של רבי עקיבא, מה שאין כן רבי טרפון, שאף שהיה רבו, אבל אחר כך.
"אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו" - ולכאורה מהי התכלית בקריבה לפני הר סיני ללא קבלת התורה?
אלא יש לומר כך: אילו קרבנו לפני הר סיני - והיו שומעים גם כן את עשרת הדיברות - ולא נתן לנו את התורה - אחר כך, היינו הלוחות והתורה והמצווה - דיינו.
על כל כוס וכוס מברכים ברכה ראשונה בפני עצמה, משום שכל כוס נחשבת מצווה וחירות בפני עצמה, אבל לעניין ברכה אחרונה, אפילו הסח הדעת אין מזקיק לברכה זו שתהא מיד אחרי האכילה ושתיה, ויכול להמתין עד שיהא נמלך לאכול או לשתות ויברך אחריהם ויפטור גם את זו.
מוציא ואחר כך מצא, מפני שתדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.
וכתב רבי עמרם גאון בסידורו: "ואורחא דמילתא לברוכי לקודשא בריך הוא דאפיק לחמא מן ארעא והדר לברוכי על מצה דמתעביד מינה מצה"
שניאורב
אני פתחתי את האשכול הזה לא בשביל שדדחוף לי פה את כל חב''ד לכאן
יש לך שאלות עניינים לשאול אז בכבוד אם לא פשוט תפסיק להדביק פה דברים
נשלח ב-11/4/2009 22:48
א. על איזה "דחיפת חב"ד" אתה מדבר? רק בחידוש אחד שכתבתי מוזכרת המילה חב"ד.
ב. הכותרת של האכול היא לא שאלות בהגדה אלא עיונים בהגדה אז מה הבעיה בעיונים שהבאתי?
