הערצה - סגידה או אלילות?

שמתי לב שתופעה זו קיימת אבל לא באופן חריג. זה משתנה בכל תקופה לפי הלהיטים שעולים או החדשנות שפורצת.. אבל לא נשאר לאורך זמן.
בגדול, אני לא רואה בזה שום בעיה, אם זה בגדר סביר. זה נורמלי.

לדעתי, לפני מס' שנים שהיתה יותר תעמולה סביב זמר כזה או אחר, ע"י שדרני רדיו, היתה הרבה יותר הערצה והילה סביב אנשי- ציבור כאלה ואחרים. אבל היום זה הרבה פחות בצורה משמעותית.

לדעתי זו רעה חולה מאד בדורינו ומי שאחראי לה באופן ישיר הם אכן שדרני הרדיו ומוציאי עלוני הזמר למינהם.
זו רעה חולה שגורמת להרבה צעירים וצעירות חרדיים לגמרי להוריד את הרמה שלהם ולשכוח קצת מהרוחניות שלהם בהערצת 'כוכבים' רדודים מהם שבבניקים רבים וכמעט לא חרדיים (ובודאי לא אפילו 'ישיבע לייט'...)

_________________

פעם אחת הערצתי מישהו,
ואחותי אמרה לי , עשית אותו כבר אליל,
ואז באמת לאט לאט הפנמתי את מה שהיא אמרה לי את זה,
ולאט לאט זה יורד,
בדר"כ זה בגיל ההתבגרות שמעריצים מישהו ורוצים לחקות אותו,
אבל אח"כ יורדים מזה,
מנסיון.

גם אני סגדתי לאללי זמר והפסקתי

יוסיש, שים לב לשאלה.. "מה דעתך בענין?"
זה לא סקר של 'כן/לא'

מי שאומרת שהפסיקה הוי אומר שהיא נגד. לא? (הבנת הנ..)

_________________

שובב, דווקא מי שהיה והפסיק. אמור להיות לו יותר דיעה בענין.
והיה מעניין לשמוע את דעתו בהרחבה.

קוטבית  לא הבעתי דעה על השאלה אלא הצטרפתי למה שכתבה נעמי
 ואם שאלת מה דעתי אז זה תלוי הנושא לכשעצמו הוא לא בעייתי השאלה למה זה מביא את הסוגד יש תמיד את הגבול כל עוד זה חודר לרמה האישית של חייו אבל לא משפיע על תפקודו של הסוגד אז זה בסדר אבל אם זה מפריע לתיפקודו של הסוגד זה רע  

סגידה נשמע מגעיל נורא.
גם הערצה נראית לי איומה נורא,
אני אישית אפילו לא מחבב

להעריץ זמר על מה? על הקול שלו? זה רדוד!
להעריץ מישהו על משהו שהוא עבד וטרח עליו,זה כן.
מגיע לו ההערכה הזאת,הערצה זה כביכול שרוצים לחקות מישהו,ואם זה משהו טוב,למה לא?

הערכה והערצה הם שני דברים שונים ואולי אפילו נוגדים

פעם.... כשהייתי קטנה, באה אלינו הביתה אישה מבוגרת, אבל לא סתם. היא היתה 'אישה של פעם'.. היה אפשר לראות את זה דרך הבגדים הישנים(ולא מוזנחים) והדיבור המיוחד לה.. ועוד כל מיני סממנים. תמיד היינו שואלים את אמא שלי -למה היא שונה כ"כ..? וממש מוזרה..!
למה אני מספרת לכם..?? כי היא היתה כ"כ מיוחדת..
כששיחקנו, ואמרנו אחד לשני:'כל הכבוד לך!'.. היא היתה תמיד מזדעזעת וממלמלת, ספק לעצמה ספק לנו: "הכבוד לד' ".. ואם היינו אומרים, 'אני לא אוהבת תאוכל..' וכד', היא שוב היתה זועקת בלחש(משו פנימי ממש יצא ממנה) 'לאהוב- זה רק את ד' '.
אז, ממש אבל ממש לא הבנו אותה. היינו ילדים קטנים, שלא ידענו כבר איך לדבר כשהיא בסביבה.. אבל זה משו שא"א לשכוח(!). אישה פשוטה עם המוון יראת שמים ואהבת ד', שלא היתה מסוגלת אפילו לומר(או לשמוע) מלל שאינו ראוי לאומרו על שום דבר גשמי.

זה רק נותן לנו פורפורציה לחיים, איך לפעמים אפשר להיגרר אחרי הילה וכוכבים.. ולהתבדות בהערצה עיוורת אחרי חומריות שאין לה בסיס.

למה?אם מעריצים מישוּ חיובי וזה רק גורם לנו לחקות אותו בדברים טובים לא אמורה להיות עם זה בעיה!מה שאין כן הערצה לזמר וכד' אם הוא לא מהווה דוגמא חיובית עדיף לנסות להתנתק מזה

_________________

טראכט גוט וועט זיין גוט!

השאלה מופנית ספציפית כמעט כלפי זמרים,
מקווה שאת גדולי ישראל מומלץ ואולי אפילו חובה להעריץ

קוטבית,
אבד דור דעה, חבל.
חיזקת אותנו (אותי בכל אופן)

הערכה והערצה זה מנוגד?
הערצה למישהו באה מתוך הערכה אליו,אולי הערכה לא כשרה אבל בכל זאת הערכה.