הטוב מוליד טוב, הרע מוליד רע. וגם אם הטוב שאתה נותן נתקל ברע, אין לך ברירה אלא להמשיך ולתת יותר ממה שאתה
מקבל. אחרת - בשביל מה לטרוח ולהמשיך לחיות ?
נשלח ב-12/4/2009 21:55
אם הטוב שאני שופע נתקל ברע למה אין לי ברירה אלא להמשיך לתת יותר? למה להפסיק לתת, למשל, זה לא ברירה?
ובשביל מה לטרוח ולהמשיך לחיות? יש מספיק סיבות אחרות לחיים.
נשלח ב-12/4/2009 22:25
הסיבה המרכזית לחיים היא נתינה. לא קבלה. אם מישהו חולק אשתדל לפרט בלי נדר.
נשלח ב-13/4/2009 13:16
בס"ד
'אם הטוב שאתה נותן נתקל ברע'- חלק מהטוב שאתה נותן נתקל ברע וחלק לא. תמיד זה יהיה כך.
ומדוע זאת סיבה להמשיך ולתת יותר ממה שאתה מקבל?
נשלח ב-13/4/2009 21:06
נראה לי שהוא התכוון - נתקל ברע - כלומר - אתה לא מקבל שום דבר בחזרה על הטוב הזה - ומכיוון שהאדם רוצה להמשיך ולהיטיב - צריך להיטיב יותר ממה שמקבל כי המציאות היא שהוא נותן ולא מקבל דבר בתמורה.
נשלח ב-14/4/2009 15:35
אם אדם רוצה להיטיב ולהיות שלם עם הטבתו בלי להתאכזב, שיתן בלי לצפות לתמורה!!
נשלח ב-14/4/2009 16:17
זו נתינה אמיתית - כל השאר הם נתינה שיש עימה גם קבלה - נתינה מיתוך אינטרסים אישיים...כמו אהבת אישה על חיצוניותה...
נשלח ב-16/4/2009 10:57
חלפימרוח,
אם הנתינה שלנו היא כדי לקבל תגמול
ועוד למען אידיאל זה לחיות,
אז אנחנו יצורים אומללים ביותר שתלויים אחד בשני בשלשלאות חנק...
בנ"א צריך לחיות לעצמו לפני שהוא חי למען כולם.
חוצמזה-
דווקא שווה לתת מבלי לקבל, הנתינה יותר מושלמת,
ההרגשה הזו אמורה למלא אותך הרבה יותר מקבלת טובות מאחרים...
נשלח ב-16/4/2009 11:07
הסתבכתי עם מה שכתבת.
בהתחלה - אם הנתינה היא בשביל לקבל - אנו אומללים.
אח"כ - אדם צריך לדאוג קודם כל לעצמו.
ואז - נתינה בלי רצון לקבל גמול היא הנתינה המושלמת.
בכל מקרה, אולי התכוונת לזה:
אדם צריך לתת לאחר מיתוך אהבה אמיתית ולא מיתוך אינטרס אישי, וממילא אין לו עניין בגמול. (בדיוק ההיפך מלדאוג לעצמו - לדאוג אך ורק לאחר בלי שום אינטרס אישי!)
נשלח ב-16/4/2009 11:14
אין כזה דבר בעולם לתת לאחר בלי שום אינטרס אישי!!!
זה תמיד יהיה כדי להשביע את הרצון שלך לתת.
נשלח ב-16/4/2009 11:15
בימינו יש הרבה מפעלי חסד בסדר גודל ענק שבאמת נותנים בלי לצפות לתמורה אך דא עקא בנתינה כזאת גדולה יש לאדם התפעלות ג"כ גדולה מעצמו, שנותן כ"כ הרבה בלי לצפות לתמורה... וממילא יוצא לכאורה שהנתינה המושלמת שעליה מדברת אופק היא לא רק לתת בלי לקבל, שזה ודאי נכון, אלא גם שלא תהיה הרגשה לאדם שהוא עושה משהו גדול כי לפעמים זה גם יכול להיות סוג של גמול.
תוקן על ידי חזןגדול ב- 16/04/2009 11:13:35
נשלח ב-16/4/2009 11:20
אם תרצה או לא תרצה יהיה לך גמול,
ואין בכך כל פסול להרגיש סיפוק, רק להיזהר שלא להתגאות...
נשלח ב-16/4/2009 11:36
אופק20 כתב:
אין כזה דבר בעולם לתת לאחר בלי שום אינטרס אישי!!!
זה תמיד יהיה כדי להשביע את הרצון שלך לתת.
סלחי לי, אבל זה לא נכון. ממש לא. אפשר לתת בלי קשר לתחושת הסיפוק. יש דבר כזה נתינה אמיתית. קשה אבל אפשרי.
אי אפשר להוכיח את זה ואי אפשר להוכיח ההיפך אבל זה נכון.
נשלח ב-16/4/2009 11:40
סולחת, אבל זה נכון מאוד.
בנ"א לא יכול לעשות בחיים משהו נגד הרצון שלו.
נשלח ב-16/4/2009 11:41
אכתוב לך כאן מה ששמעתי בקצרה מאדם גדול, הגמ' במסכת ב"ב טו: מביאה את הפסוק שאומר על איוב איש תם וישר ירא אלוקים וסר מרע, והגמ' מספרת למה זכה לכאלה כינויים חשובים כי איוב וותרן בממונו היה מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני ואיוב ויתרה משלו. ומסביר רש"י שם שמי שהיתה לו מלאכה מועטת בחצי פרוטה לתת לפועל היה קונה כיכר או ביצים בפרוטה וחולק עם הפועל ואיוב ויתרה משלו שהיה רע בעיניו לדקדק בדבר קל שאינו ממון.
וזה תמוה מאד כי איוב ידוע בכל הנתינות הגדולות והחסד העצום שהיה עושה ובכ"ז משבחים אותו כ"כ רק בגלל הנתינה הזאת של חצי פרוטה?!
אלא הענין כי בויתור הזה הוא בעצמו אפילו לא הרגיש שעושה משהו מיוחד ולכן לא היה לו את הגמול של ההתפעלות, וזה הנתינה המושלמת ביותר.
נשלח ב-16/4/2009 11:59
לאופק - נכון שלא יכול לעשות בניגוד לרצונו.(בניגוד לרצונו העכשווי...) - אבל רצונו לעזור לאחר - אבל הוא לא עוזר לאחר בגלל שהוא מקבל מזה תחושת סיפוק - אלא כי הוא חושב שטוב לעזור לאחר וכי הוא אוהב את האחר הזה!
את עוזרת לאמא בבית כי את מקבלת מזה משהו? את עוזרת לה כי את אוהבת אותה - ולא בגלל התחושת סיפוק שיש לך מזה - גם אם לא תהיה לך תחושת סיפוק תמשיכי לעזור לה.
