| נשלח ב-16/4/2009 14:28 |
|
| |
סמוך למעשה - בשעת כעס
לא אחת שמעתי את הכלל 'אין להעניש בשעת כעס'.
רציתי לבקש הסבר לדברים, מאחר שלכאורה, הנכון ביותר להעניש את הילד סמוך למעשה שעשה.
(ובשעה זו, סמוך למעשה, הכעס רב יותר...).
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 14:32 |
|
| |
ברור שעדיף להעניש באיחור מאשר להעניש בשעת כעס. כאשר אדם כועס הוא במצב של סערת רגשות וכושר השיפוט שלו לא נכון כלל.. מן הסתם הוא לא ייבחר בעונש ראוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 15:56 |
|
| |
מאותה סיבה שאין דנים את האדם בשעת כעסו, כי בשעת הכעס האדם מאבד כל פרופורציה נורמלית, או לכל הפחות עלול לאבד כמו שכתבה אופק בטוב טעם.
מה שבכל זאת מוקשה אצלי זה ממאמר חז"ל "האדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו" שלכאורה זה סותר למה שכתבת, חלףעםהרוח, וגם למאמר חז"ל שהבאתי שאין דנים את האדם בשעת כעסו, אבל עם הוא ניכר בכעסו אז למה שלא נדון אותו בשעה זו?
תוקן על ידי הגיוניי ב- 16/04/2009 15:53:49
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 17:12 |
|
| |
לא מענישים בשעת הכעס,כי כשאדם כועס ומעניש אז העונש בד"כ הוא כנקמה לזה שגרם את הכעס
וכשרוצים להגיע למצב שהעונש יהיה על המעשה שנעשה ולא בגלל שעצבנים ורוצים להעניש צריך להגיע למצב של אחרי הכעס,ואז העונש הוא בפרופורציה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 17:18 |
|
| |
מבריקה, זה ניתוח יפה ונכון אבל עדיין לא עונה על הסתירה ששאלתי.
וחוץ מזה שלפעמים אחרי שנרגעים כבר לא מרגישים בכלל טעם להעניש, תחשבי גם על זה!
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 17:21 |
|
| |
אולי אדם ניכר בכעסו כי יש כעס ויש כעס... ואם אתה בסדר גמור אז לא יהיה אצלך בכלל כעס, ברור שזה לא אומר שא"א לבחון אותך בכעסך, זה המבחן- מהו מינון הכעס.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 17:26 |
|
| |
"וחוץ מזה שלפעמים אחרי שנרגעים כבר לא מרגישים בכלל טעם להעניש"
זה מחזק את מה שאמרתי,מי שחושב ככה (לא אתה) אז הטעם להעניש אצלו זה ההרגשת נקמה ולא החינוך.
באים להעניש על מעשה רע שנעשה,נכון?
אז מה זה משנה מתי מענישים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 17:35 |
|
| |
אופק, מדברייך התחלתי לחשוב (אני לא יודע אם התכונת לזה, תגידי את) שבעצם אדם ניכר בכעסו לא מחייב שהכוונה היא בפשטות כמו שכולם מבינים שכשאדם כועס אז רואים את הפנימיות האמיתית שלו שמתפרצת ממנו, אלא אדם ניכר בכעסו כלו' ברמת הכעס במינון הכעס, לפי העצמה שהאדם כועס ככה הוא ניכר כמה הוא יודע לשלוט בעצמו.
פירוש יפה מאד, לא חשבתי עליו קודם.
מבריקה, את צודקת אבל גם כשמענישים לפעמים אפשר לוותר על העצמה של העונש באופן שלא מוותרים לגמרי על המעשה הרע וזה יקרה תמיד רק אחרי שהכעס שכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 21:51 |
|
| |
לא מענישים בזמן הכעס, העניין הוא שצריך לדעת לשלוט בכעס כך שלא יארך זמן רב עד ההענשה עצמה. הזמן שיחלוף מהכעס עד לענישה יוכיח עד כמה האדם שולט בכעסו וכמה עבד על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 01:35 |
|
| |
זה כמעט ולא נכון לומר, שכעבור זמן, כבר לא מרגישים טעם להעניש. יותר נכון, לדעתי, שכעבור זמן, רגשות הרחמים מתחילות להשפיע יותר מאשר הצורך להעניש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2009 17:21 |
|
| |
גילי, נכון מאד וגם נראה מדברייך שאת מסגימה עם התירוץ שלי (של אופק).
המחשבון, אין הבדל, אם רגשות הרחמים מתחילים להשפיע יותר מהצורך להעניש אז בעצם לא מרגישים צורך להעניש עד כדי הצורך שהורגש בהתחלה בשעת הכעס.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 16:10 |
|
| |
| חלףyםהרוח כתב: |  | |
רציתי לבקש הסבר לדברים, מאחר שלכאורה, הנכון ביותר להעניש את הילד סמוך למעשה שעשה.
|
|
הסיבה שנכון להעניש את הילד סמוך למעשה זה בגלל שככה הוא מקשר בין המעשה הלא טוב לבין העונש אבל אם יש סיבות להעניש אותו לא סמוך למעשה כגון שאז הכעס נשכך אז אין שום בעיה רק להסביר לו היטב על מה העונש בצורה כזאת שיבין טוב ואז נצא מורווחים מכל הכיוונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 16:29 |
|
| |
חזןגדול, ברור שלא טוב להעניש בשעת כעס, ואם אתה כ''כ דואג לקישור העונש והמעשה אצל הילד, הינך יכול לומר לו ברגע המעשה "עשית מעשה חמור מאוד, אחשוב על עונש מתאים".
כך יצאת ידי חובת הכל.
הגיוניי, אדם ניכר בכעסו, ישנם אנשים הקשים לכעוס ונוחים לרצות ואולי בזה הם ניכרים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 16:52 |
|
| |
רותם, הפתרון שלך נשמע סביר, אבל במקורותינו מובא שאין לאיים על ילד בעונש אלא לבצע, משום מעשה שהיה בילד שאביו איים עליו להענישו ומרוב הפחד [כיוון שזכר טעמו של העונש] קפץ לנהר. אמנם אם העונש ברמה סבירה אולי אין זה כך אבל בכ"ז חז"ל קבעו כך[חשבי על הילד שמסתובב עם המחשבה שהוא ב'המתנה' לעונש]. בפן הפסיכולוגי אני חושש שגם אם תסבירי לילד, אם יחלוף זמן מביצוע המעשה לעונש הילד לא יפרש נכון את ההענשה, ואז יצא שכרו בהפסדו, כיוון שאצל הילד מושגי הזמן והמקום קטנים בהרבה משל המבוגר, לכן קישור הארועים יהיה קשה עליו. בפרקטיקה אולי אפשר לחכות מעט זמן להרגע ואז להעניש.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:11 |
|
| |
דווקא חשבתי שעצם המחשבה על העונש היא חלק ממנו, אך מי אני שאהרהר על חז''ל (עיין אשכול דעת תורה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2009 19:19 |
|
| |
רותם, זה בסדר, גם חז"ל חשבו כך ושינו דעתם מפני מעשה שהיה כמו הרבה דברים מסוג זה.
|
|
|
|
|