שבט לוי, לפי הגדרת החזו"א

שאלת תם:אולי מוטב שתתמה קודם על היעדר הלימודים בתחום מחשבת ישראל,בתוככי המגזר החרדי עצמו?!
נ.ב. כיצד פותחים אשכול ?

מלח
האם לשיטתם מחשבת ישראל היא תורה?
ומאידך, האם אתה מצפה מחרדי דהאידנא שילמד בתיכון דתי?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 22/04/2009 22:01:47

בקשת תם:שמא תסבר את אוזנינו,על מה ולמה מחשבת ישראל איננה תורה?

במקום מחשבת ישראל לומדים 'מוס'ר בשפתיים דולקות.. מישהו בכלל קרא את רס"ג? רמב"ם? דרשות ר"ן? עקדת יצחק?

זו הסתת הדיון. על שני דברים אין עוררין (אני מקווה): הפרנסה בציבור החרדי היא במצב מאוד בעייתי, אין ספק (למעט רמב"מיסטים מובהקים) שעדיף להתפרנס תוך כדי תחום תורני, מאשר בעבודה שמכבדת פחות את בעליה.
האם אדם חרדי שצריך לפרנס את בני משפחתו לא יעדיף ללמד ספרים של גדולי הדורות (כרס"ג, רמב"ם וכו' שהוזכרו לעיל), גם אם זה לא ממש מה שהיה מלמד בישיבה קטנה כזו או אחרת?

בסופו של דבר, את מחשבת ישראל לא מלמדים תמיד האנשים המתאימים, והתהליך מוכר. התלמידים משילים בהדרגה את כיפתם, לאחר כמה שנים נמשכים לשיחה רדודה של אמנון יצחק, ומתפעלים מהעומק הקיים ביהדות ("עומק שלא סיפרו לנו עליו עד עכשו"...).
אז אולי הכל מוכוון מראש בעניין?

מלח,
עד שמגיע יהודי חרדי ומנסה ללמד מחשבת ישראל (=אמנון יצחק, כמובן), הוא מקבל ממך מקלחת של צוננין? אתמהה!
לשון אחר: מה שאתה מציע הוא שיהיו הרבה אמנון יצחקים כדי שלא יהיו אמנון יצחקים. מעניין...

למלח הארץ

"אז אולי הכל מוכוון מראש בעניין?"
 
כך שאלת.

הכל מוכוון על ידי מי?ומה היתה מטרתו?

ולעצם הנושא הרי דווקא בשנים האחרונות ידוע שהציבור הדל"י איננו מעוניין במורים מהמגזר  החרדי ולכן ה"קיטור"של אותו רכז נשמע לי תמוה .

אמנון יצחק   --   ומחשבת ישראל???????

ירוחם, אבי כל תופס כינור ועוגב. כתר לי זעיר. בד"כ חידודים אין צורך להסביר לך.
אבל מדאתינן להכי, כוונתי היתה שאם ייתנו לחרדים ללמד חשבת ישראל, מה שתקבל תהיינה הרצאות של אמנון יצחק, ולכן קשה לי לראות כיצד זה ימנע את ההיזקקות לאמנון יצחק. כך בדיוק נראה חרדי מצוי שמלמד מחשבת ישראל.

אה, התכוונתי לאנשים קצת יותר רציניים מאמנון יצחק.
חוץ מזה, מאדם כמוך הייתי מצפה שתבין שכל עוד אין מי שילמד מחשבת, המקצוע נראה כמו החוברת שמוציא 'מכון הרטמן' וד"ל.

למען האמת, החוברות שמוציאים במכון הרטמן נראות בד"כ הרבה יותר טוב מהחוברות שיוצאות בבני ברק. לא תמיד אני מסכים עם מה שכתוב בהן, אבל כדי שבני ברק תוכל להתחרות היא צריכה עוד הרבה להשתפר.

ברור, הנימה היתה צינית. בצורה יותר עמוקה הכוונה לא היתה לקנטר את הציבור החרדי, אלא לשאול מדוע זנח הציבור החריד את המגמה הזו. גם כשחרדים הלכו ללמד בישיבות ציוניות, הם לא עשו זאת מתוך אידיאל, אלא מסיבה כלכלית נטו.
הציבור הדתי לאומי אכן כלל לא יאהב רעיון כזה, אבל אם יש צורך במורים, מדוע לא ינצלו זאת נושאי דגל החזו"א (אדאתינן להכי, הציבור הדת"ל אכן חוטא חטא כבד בכך, כשהוא מנופף ב'הפצות' למיניהן, אך לא הולך לדברים פחות בומבסטיים מאלה).

"נודע ביהודה אלוקים
בישראל גדול שמו"

יהודה - היה נחשב לשבט בפני עצמו במקרים רבים - וגם בפסוק זה.

פסוק זה מבטא הבדל מסויים שהיה בין בני שבט יהודה לבני שאר השבטים - בני שבט יהודה היו יודעים את אלוקים. אצלם "מחשבת ישראל" היא "מחשבת" כפשוטו, חשיבה, הסקת מסקנות, ידיעה. שאר השבטים, לעומת זאת, לא עבדו את ה' ע"י הידיעה והמחשבה - אלא ע"י התבוננות בגדולת הבורא - סיפורי מופתים וכד' "בישראל גדול שמו".

המתבונן בספרי הנביאים ימצא - שאליהו ואלישע - נביאי המופתים, גדלו בממלכת ישראל דווקא, גם יונה מגיד העתידות משם היה, ביהודה גדלו נביאים אחרים - כישעיהו למשל, שהיה מטיף למוסר (אם כי קשה להחליט אם זה נובע מעודף מוסר של שבטו או להפך. וע"ע ספר עמוס המכוון דווקא לממלכת ישראל), וכיחזקאל המחוקק (וכמו כן המלכים דוד ושלמה בעלי רוה"ק, שכתבו ספרי מוסר וחכמה)

הֶוֵי "נודע ביהודה אלוקים בישראל גדול שמו".

החלוקה בין נביאי מופתים לנביאים (ל' ניב שפתיים), ידועה, בהחלט לא גסה כפי שעשית (שמואל? ירמיה? וכו'), וכלל לא קשורה לענין. מילא.