|
|
| נשלח ב-23/4/2009 15:19 |
 |
| |
דברי רזייא נותנים לי פתח להזכיר שוב את תורת הרב י"ש זילברמן.
בשיחה על הספר קול התור [דקה 24:10] מביא לפניו אחד משומעי לקחו את טענותיו של אליאך שלא להזכיר בספרו את הספר קול התור בפרט ורעיון היישוב בא"י ע"פ הגר"א בכלל [כנראה מדובר עוד בזמן שהספר היה בשלבי עריכה התחלתיים שכן הוא מדבר על שני כרכים בלבד אם כי בהמשך הוא אומר שאליאך אמר לו שהספר עומד לצאת לאור בזמן הקרוב]
הרב זילברמן משיב על כך בחריפות רבה, שבהמשך דבריו מתפשטת על כלל מנהיגי הציבור החרדי ועל התעלמותם מגישת הגאולה ע"פ הגר"א.
באמת אומר שאיני מבין כלל איך השתרבבו לכאן דברים אלו שהם עניני קץ וגאולה ולא העמדת משיח וכפי שדקדקו קודמי. אלא שאנצל זאת להביא ציטטה מעניינת מדברי החת"ס בהגה לדברי הרמ"א [חו"מ סז א]" יהיה שמיטה שנת תקפ"א[ו]הבעל"ט תקצ"ג. ויה"ר שיבנה ביהמ"ק בשנת ת"ר הבעל"ט" [הבאתי זאת בעבר ולנידחות האשכול לא זכו הדברים ליחס]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 15:43 |
|
| |
האם השירה הכמו־כנסייתית היא גם מנהג אשכנזי קדום, או שנתקנה בקהילות מסויימות כקונטרה לטמפלים הרפורמיים?
האם הזמרים הגריגוריאניים בבתי הכנסת דקהל עדת ישורון חושבים על המילים אותן הם מזמרים, או שרים כמי שכפאו המבורגר?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 15:47 |
|
| |
| אתנחתא כתב: |  | שריפת ספרים והחרמתם שמעתי רק מחוג אחד והא שריפת והחרמת ספריו של ר' נתן קמנצקי. לא שמעתי ששרפו את הגאון או שהחרימו את ספריו כמו שהחרימו את ספר קמנצקי שאף יהודי חרדי לא מכרם והוא משך אותם מחניות. אמנות שריפת ספרים יש לכם מאז שריפת ספרי החסידות ראשונים אינכם זקוקים לשום מחנכים
|
|
תמונות כ"ק אדמו"ר מצאנז ארה"ב בשריפת הבויך 'הגאון' של המשכיל אליאך שר"י.
יש צורך לסרוק את כתבי היושר והמליצה בצחות לשון שכתבו הגה"צ על הבויך?
תוקן על ידי פטרוזא ב- 23/04/2009 16:02:39
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 15:50 |
|
| |
| פטרוזא כתב: | | נקודת מבט זו, ההשוואה בין מה שהתרחש ומתרחש שם, לבין טשערנוביל רוז'ין ופרחי החסידים ביח"ל, היא בטילה ומבוטלת וחסרת כל ערך.
|
|
ובכן, כעת אתה חוקר "דגול" כמעט כמו המבורגר....
"פרחי החסידים ביח"ל".... שיין שיין...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 15:54 |
|
| |
למי שלא מתמצא:
יח"ל הוקמה למעלה מ100 שנה אחר פטירת הרבי מלובלין...
אבל כך קורה כשהונגרי אותנטי הופך ל"יקה" ומחזיר את מורשת אשכנז ליושנה... ומחווה דעתו בנושאים שאין לו ידע מינימליסטי בהם...
טוב לו לו יתרפק בחיקם החמים של זקניו הוויז'ניצאים...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 16:15 |
|
| |
לא, לא מספיק.
רוצים עוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 16:16 |
|
| |
למשל ולשנינה. אני מודה לך על על האבחנה המאלפת בין יח"ל לבין חצר לובלין. ('למי שלא מתמצא') בדורנו יש חשיבות רבה לבירור זה. שכן כיום כשמוסרים שמועה בשם מהר"ם מלובלין, שואל העוילם גוילם שטוף התעמולה, שעוד זוכר משהו מגירסא דינקותא, איזה מהר"ם, מהר"ם שפירא או מהר"ם מהר"ם.
ואם בעסקי משפחה עסקינן, מאבות אבותי היו שהחזיקו את ישיבת יח"ל ככתוב הדר בספרו של מנדלבוים. דמי הקדוש בלול מבני ארצות הרבה, ואין הונגריה ואשכנז בכללם. ולדאבון נפשי גם איני משתלשל מחסידי ויז'ניץ. כנראה שהעדר חיקם החמים הוא שהיה בעוכרי. ואכן אני מודה באשמה שלא דקדקתי בדברי הכותב, וסברתי לחרפתי כי כונתו לישיבת לובלין. והו"ר יכפר עוון.
תוקן על ידי פטרוזא ב- 23/04/2009 16:18:51
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 16:27 |
|
| |
אינני יודע מי אתה, אך המבורגר בראיון חג שנערך עמו באחד השבועונים (דומני בסוכות האחרון) אמר כי מוצא אביו מאונגרין, ואמו מראמעני"ן ממשפחת חסידי וויזדנישץ. ואפשר תרי המבורגרים הוו, או לא דק בלישניה, או ניצוד ברשת המכשפים המצוווחין בלילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 16:47 |
|
| |
אליעזר יישר כח על ההקלטה מענין מאוד. יש מה להעיר את דבריו ובעיקר על סיבותיו ("שונאי ציון" או "דיקטטורה של שנאת חנם"). אך לא כעת.
אם לא הובנתי דיי, אדגיש כי פשוט שלכל משיחיסט יש גם משיח. אם נערוך טבלה קטנה וקצרה של רשימת המוחרמים באותה תקופה, נמצא כי הדרך למשיח קצרה. החסידים מוחרמים. עם הספרדים לא ממש הלך בלשון המעטה. מי נשאר? לא רחוק בעיני, ואי אפשר להתעלם כלל ממציאות ב' ראשים הטוענים לכתר בתקופה המדוברת. ודי בזה.
הרצון להשתיק באגרסביות מרובה את הפרשיה הלא מוצלחת הזו, מאז ועד היום, עד כדי הוצאתו של ר' זילברמן מחוץ לקונצנזוס וכו'. גם היא מעידה משהו על אופי ודברים, שכנראה בהחלט יש מה להסתיר. גם מי שאיני נברן הסטוריה גדול ודאי מבחין בכך.
במקום שבוחרים למהר להציג חוגים אחרים כמשיחי שקר, טוב להזכיר לקורא מה מתבשל תחת הסיר. וכבר הכביר במילים הרב זילברמן על כך שקבוצה זו פשוט שכחה מהו משיח...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 18:43 |
|
| |
האם מישהו יכול להעלות סריקה של מאמר ההתקפה על המבורגר בכפר חב"ד גליון 389, בו נטען כי עצם העיסוק במשיחיות שקר מצביעה על נטיות משכיליות?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 19:58 |
|
| |
אכן כעת נזכרתי שאחרי שנים רבות שהופיע 'הגאון' נזכר איזה אדמור או שניים ועשה מעשה קוריוזי ושרף את הספר, אך לפועל עד ימינו הספר הגאון אפשר לקנות ברוב חניות ושלשה כרכים לא עולים יותר משיווי הספרים, אך משום מה הספר בימינו שעולה אלף דולר הינו ספרו קמינצקי, וברגע שזה הופיע, שרפו משפחת הרב קוטלר את הספר ומקיר אל קיר יצא חרם נגד הספר שאי אפשר לקנותו כלל רק באלף דולר או יותר (נראה שהאלימות החסידית מחויירה לעומת משטרת המחשבות הליטאית).
יעקב, אתה ממש זוכר את הטיעון בכפ"ח גליון ?????. כזה מאמיר אדיר שהשתיק את המבורגר, וזכרו לא מש מחסידיו. (בודאי אתה מכיר שטיעון השכלה נגד כל מה שזז הינו משהו שגרתי במחוזתינו. ויש להודות שלמשל אצל דויד ברגר שרואה את המשיחיות ביהדות נטע זר במאמריו האקדמיים בוודאי זה נובע ממשכיליות טיפוסית)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 20:59 |
|
| |
האם גם במהדורה זו המבורגר לא מוצא את יש"ו כמסית ומדיח אלא כמי שהקדיח תבשילו רק משום ש(נעבעך..)עסק בגיל צעיר בקבלה?
לענין החזרת עטרת ליושנה, יש לי חבר שיש לו איזה עיסוק עם הפרויקט להחזיר נוסח אשכנז ליושנה בדפוס (סידור), והדבר קשה מאוד עד בלתי אפשרי, משום הנוסחאות הרבות והשינויים התמידיים. הוא אומר, " תגיד לי איזה שנה ובאיזה עיר, ואני אשחזר הנוסח; אבל תשנה הנתונים,וזה כבר לא רלוונטי."
מובא בא' מספרי הנהגות הגר"א שהגר"א רצה לעלות לא"י בפרט כדי ליפטר ממנהג פוילי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 22:20 |
|
| |
| פטרוזא כתב: | | בית הקהל. סיפרו לך על אקשן מיהרת לבוא ולהוסיף נופך מדילך?
הישיבות הקדושות אכן אינם בהכרח מקום שימור כל מנהגי הקהילות, (= צ"ל הם מקום עקירת המנהגים באופן טוטאלי) (והדוגמא מפיוטים ויוצרות היא לא מדויקת, כי גם בבהמ"ד של הגר"א לא היו נאמרים ככל הנראה)
עוד עם הארצות ובורות מצדך - הגר"א שפיר אמר את כל היוצרות (הקרוב"ץ) כי אם לא במקומם הראוי באמצע חזרת הש"ץ (ומשום שחשש להפסק) והיה נוהג לאומרם לאחר חזרת הש"ץ והלל לפני קדיש תתקבל, עי' בזה מפורש במעשה רב סי' קס"ג !
(בסילוק של שחרית פ' שקלים אפ' יש הגהה ונוסח מהגר"א)
עקירת אמירת היוצרות אצל הבני תורה בישיבותיהם אינו נובע כלל מהגר"א ח"ו והתחיל מאוחר יותר
ודרך הפסיקה הליטאית מעדיפה את עיקר הדין על פני מנהג קדמון, אבל עם כל זה ברור שיסוד המנהג קיים במידה פחותה בהרבה אצל חסידים.
מעוניין לדעת מיהו זה שבכלל קבע את "הדרך הפסיקה הליטאית" - אם בכלל קיים דבר כזה ....
הרי החפץ חיים זצ"ל כתב את המשנ"ב הרבה שנים אחר הגר"א ותלמידיו ומכל תורת ... לא יוצא אף פסק אחד הנוגע להלכה.
מ"מ כנראה שה"קובע הנ"ל" נעלם ממנו כשבחר לעקור את המנהגים הקדמונים משום מה נעלם ממנו ש"מנהג עוקר הלכה" ....
נקוט האי כללא בידך כאשר אומרים אצל חסידים 'מנהג' הכונה מנהג שנהגו בו צדיקים במאתים שנה האחרונות מעלה מטה ולא יותר. (וצא ולמד מכל מנהגי פסח של חסידים שכולם לא שערום אבותינו - אבותיכם).
יש ויש, משא"כ אצל בני הישיבות שעקרו גם את מנהגי הקדמונים
הרי אצל בני הישיבות בכלל לא קיים המילה והמושג של "מנהג" בלכסיקון שלהם
והרי אין לך ענין התלוי בנוי ומיוסד על מנהגים כתפילה ומנהגותיה, ואיך בדיוק החלפת נוסח אבותינו מאשכנז לנוסח שעטנז חדש עולה בקנה עם חיזוק המנהג? ואיך קהילות שקרו לעצמם ספרדיים יכולות להחשב כנוטרי מנהג האשכנזים? [עם הארצות - הרי הכינוי הזה התקיים בעיקר בהונגריה ובכדי להבדיל בין השאכנזים מתפללי נוסח אשכנז והחסידים מתפללי נוסח ספרד] (וכבר תמצא אצל המנח"א בחמשה מאמרות שצווח על הנוטשים מנהג אבותינו בהפטרות כי לדעתם בכל מקום שיש מנהג אשכנזים וספרדים העדיפות למנהג הספרדים שהרי בנוסחתם (נוסח 'האר"י' מתפללים)
סילוף של דבריו הק' - הוא מדבר רק על ענין ההפטורות שאני כאשכנזים נוהגים כהרמ"א ולא כהבית יוסף ולהוציא מטעותם של אלו שחשבו שמנהג הספרדי הוא ע"פ האריז"ל, והרי הוא עצמו הקפיד לדקדק ולהתפלל כנוסח נוסח האריז"ל שהוא שער הי"ג שער הכולל - וע"פ האריז"ל שינו מנוסח אשכנז (הגם שלמעשה אין הרבה חילוקים בין נוסח השמו"ע בנוסח אשכנז לנוסח האריז"ל ע"פ הכוונות)
דוגמא קטנה: רושמי המנהגים תיעדו בערך ח' מנהגים קדמונים מתי אומרים בש"ק במה מדליקין, ואצל החסידים שומרי המנהג אין אומרים כלל. ומי יודע טעם הדבר. וככלל בכל הנוגע לתפילה ולמנהגותיה, הרי שהחלפת הנוסח ושבירת מסורת אבות ביטלו את רובי המנהגים התלוים בה, עד שהפכה התפילה לחומה פרוצה לגמר, שכן המנהג הקדום היה נראה כבלתי מחייב עוד לגמרי.
והנה עוד דוגמא - הלכה מפורש בשו"ע ובכל הפוסקים ורושמי המנהגים הקדמונים - אמירת סדר הקרבנות לפני פסוד"ז בשחרית (ולפני אשרי במנחה) שאין שום חולק או מפקפק על הלכה המחייבת אמירתם, ומשום מה עד היום נדפס בכל הסידורים, ורק בישיבות בטל לגמרי עצם אמירתם
ורק כשמגיעים לתחנון נזכרים ש.....אכן אצל "החסידים" מקילים באמירת תחנון ........
משום מה נעלם מהם שתחנון כלל אינו "הלכה" כי אם "מנהג"
אמת שאי אפשר לכלול את כל החסידים בנשימה אחת כאשר מדברים על היחס והמשקל של מנהג. בבעלז לדוגמא יש שימור מדוקדק של מנהגי גאליצייא שקדמו לחסידות (סליחות לכ' סיוון ועוד) [לידיעתך - סליחות לכ' סיון אינו "גאליצאנער מנהג"] ואולי ההקפדה על המנהג היא גם העומדת מאחרי מנהגם להתפלל שמו"ע בנוסח אשכנז. אבל אצל רוב המקומות, אין למנהג קדמון משמעות גדולה, (אפילו אם לא נמצא בו פגם הלכתי [מה זה בכלל "הלכה" ......?] כל שהוא) אם אינו מקויים מצדיקים, וצדיקים של מקומם דייקא.
מה רצית ? שגם אנחנו נעקור את חצי הסידור והמחזור כמו בליטא ?!?!
|
|
נמחקו לשונות מכוערות שאינן מכבדות את הכותב ואת הפורום.
זו התראה לפני חסימה!!
תוקן על ידי ספרות ב- 23/04/2009 23:36:04
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2009 22:28 |
|
| |
| אתנחתא כתב: | | ראיתי את המהדורה החדשה המוקדשת לרבינו הגדול מרן הרב שך שמכחו התחבר ספר זה (כלומר מלחמתו עם חב"ד) . כמו כל ספריו שהם מלאים וגדושים מקורות (ומשום כך מעניינים) אך נעדר כל חוש ביקורת והבחנה, אף ספר זה כך, הספר הינו נעדר כל הבחנה ומטרתו הפוליטית ברורה ללחום עם חב"ד.
|
|
כמעט לא ניתן רשות ויכולת לבר אנש לעקוב אחרי המתרחש כאן, מרוב מהירות התגובות בבחינת רצוא ושוב. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, כמו שאומרת הקלישאה.
בעל בעמיו. ברור שכל מנהג נוצר היכן שהוא ומתי שהוא. הכוונה ל"שמירת המנהגים", שהיא בעצם יצירה ומושג שטבעו האשכנזים הראשונים, הוא שמירה על מנהג אבות ולא על מנהג שהמצאת או אביך או רבך. כמו בכל דבר אחר בחיים, יש התפתחות וקיימת דינמיקה ונוצרים שינויים כל הזמן, אבל לא שינויים דרסטיים ופתאומיים, אלא שינויים שאין מהם מנוס. לפיכך, כאשר תשווה את מנהג ימינו למנהג ימי מהרי"ל – מובטח לך שתמצא כמה שינויים שתרצה בכל תחום שתחפש. אבל לכשתעקוב אחרי היווצרות השינויים בעין יפה ובנפש חפצה, תיווכח שלא כוונת זדון היתה כאן ולא רצון לשנות, אלא הכרח המציאות. לא כן בנוגע לשינוי המנהגים החסידיים (בדומה לשינויי המקובלים בשנות הש'): הללו שינוי בתהליך הרסני ופתאומי – שינוי לשם שינוי. לכך אי אפשר בשום אופן לקרוא 'מנהג'. השימוש המניפולטיבי בטרמינולוגיה זו אינה נובעת מתום לב. ומדאיג הדבר שבימינו כמעט אי אפשר להבדיל בין מנהג לבין הנהגה. מה שהמבורגר מנסה לחדש במנהג ארץ ישראל, למרות שאני חולק מכל וכל על הקריטריונים שלו (ועל מה שאין לו כל כך קריטריון ברור), ברור הדבר שדבר זה נובע מכורח התקופה וכורח המקום. אילו היה חי בגרמניה במאה העשרים – מובטח אני שלא היה משנה ולא כלום.
אף אני אינני רואה בעין טובה את עניין תחיית המתים שרבש"ה עושה למנהגים, אבל הזלזול במנהגים שהם תמוהים בימינו או נראים שוליים ובלתי חשובים – אינו יכול לצאת מפי אדם שמנסה להגן על מנהגי חסידים... כמו כן תמוה בעיני נסיון ההכפשה של יהדות גרמניה לשם פסילת המנהגים הקדומים מימי הראשונים. דרך אגב, צריך להסתייג מעט ולא לכרוך את רבש"ה ואת מנהג אשכנז בכריכה אחת ולראות אותו כנציג רשמי שלה, כמו שאי אפשר לקחת את חב"ד כנציג רשמי של החסידות כולה...
עניין נוסף. ומה בכך שאף אחד לא נלחם בשבתי צבי מלכתחילה ולא היה מי שזיהה את הבעיתיות שבדבר? מה רצונך לומר בזה? אנא פרט כדי שאוכל להרדם הלילה. כמו כן, לשם מה עלינו לעיין בהמספד בירושלים.
ולעניין ההבהרה האשכנזית. זוהי דוגמא מצוינת שיכולה לשמש אותנו להבדיל בין מנהג שהתפתח לבין הנהגה שכפו אותה. האם עולה על דעת מישהו שההברה נשתנתה באופן מודע ובהכוונתו של מישהו? תהליך השינוי היה ארוך והרבה סיבות לדבר. אבל לא זו דרכם של המשנים בימינו. [במאמר המוסגר, אמנם מעולם תמהתי על ההברה הירושלמית, או זו הנפוצה בציבור הישיבתי בימינו. הרי בפולין, גליציה ההבהרה היא הנקראת היום חסידית, בהוגריה משהו דומה, את היגוי הגרמנים כולנו מכירים, וברוסיה וליטא אמרו חולם כמו צירי, כידוע לכולם – ובזה השתוו הרב שך והרב שניאורסהון. אם כן, מהיכן הגיע אותו הברה שהוא המקובל בזמננו?]
רזייא. האם תוכל להעלות רעיון – מיהו אותו 'משיח' שתלמידי הגר"א ציפו להתגלותו? אל תסתר זאת מן החברים. האם יש לך שמץ של רמז לכך שהם שיוו דמות אדם מסוים לנגד עיניהם? כאשר יש לנו עשרות 'קצים' וברובם אף לא משיח אחד מסוים, תצטרך לשקול מחדש את התיזה שלך בנושא.
אין כל כך רצון ולא נסיון להשתיק את הפרשיה ולא להסתיר פרטים, אלא שלא ידעו על כך כמעט מאומה עד לשנים האחרונות. הסיבה לחוסר הידיעה ברורה – מאותה סיבה שאין לנו הרבה ידיעות על בנו המשומד של בעל התניא: לא נעים לדוש בנושא כאוב.
אתנחתא. מדוע אינך מבין את הכללת ר' יהודה החסיד בין המשיחיים? ראשית הרי החוקרים כולם ללא יוצא מן הכלל סבורים שהיו בקבוצתו הרבה שבתאים מוצהרים וגלויים, כגון המלאך. ועוד, הלוא חצי מחסידיו התאסלמו אחרי מיתתו. על מה מצביע הדבר? יתר על כן, אם הרבה סבורים כך – אין זה מתפקידו של רבש"ה לדון על כל אחד בפני עצמו, ובודאי שאין בכך מן התמוה.
אין לי סימפטיה מיוחדת לר' יעקב לייזער, ואיני סבור שהוא ליברל, אבל האם שמעת על שריפת ספרו של ר' נתן קמנצקי או שאתה משער שהדבר קרה?
|
|
|
|
|
