"משיחי השקר ומתנגדיהם". מהדורה חדשה

הנה המעשה רב בענין אמירת היוצרות



כמדומני שבישיבת לייקווארד אכן נהיגי הכי, ודלא כעמיתיהם חובשי הפראקים בארה"ק


והנה דברי המנח"א בענין ההפטורה

ולוואי ויניח לנו "בית הקהל" מגיחותיו להתקיף בזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ובפרט שכדי להכניע שה כחוש אין צורך ב"בית הקהל" - בהמון זועם. אלא אם כן למד דרך המתקפה וההחרדה והאיום והגיזום מהחכם שממנו סרק את העמ' האחרון, ואין הדבר בשליטתו. והצריך להבין יבין.

הכותב נחסם!!!

בית_בקהל=בלייקווד רק אומרים קרובץ בימים נורואים ובפורים (בפורים בגלל פרסומי ניסא, וגם מקפידים לעשות חזרת הש"ץ שלימה בחנוכה ובפורים מטע"ם הנ"ל)  וכך נוהגים בכל הישיבות שנווסדו ע"י תלימידי הגר"א קאטלער.  אין שום פיוטים לא ד פרשיות ולא בג' רגלים.
אגב במבוגר הוא קנאי למנהג פרנקפור,.  אפילו בקהל עדת ישורון במנהטן  אומרים יזכור בג' רגלים בגלל שכן נהגו קהילות אחרות בגרמניה חוץ מפרנפורט, מנהג שבמבוגר מתנגד בתוקף. 

Hotwire:
"יצא לאור לפני פסח, חוץ מהוספת כמה ציטטות נגד חב"ד מפי קניבסקי "

אינך ירא לנפשך לבזות גאון כזה? היש ת"ח כזה בליובאוויטש? זה אומר הכל.

קערעסטיר:

בבית מדרש גבוה בלייקווד אומרים יוצרות של ד' פרשיות לאחר חזרת הש"ץ והמוספות באמצע חזרת הש"ץ. אני רואה כמה יש לסמוך על עדיות של מנהגים הנהוגים עדיין ואפשר לברורי, עאכ"ו על עדיות של מנהגי דור העבר.

 <"אינך ירא לנפשך לבזות גאון כזה? היש ת"ח כזה בליובאוויטש? זה אומר הכל">

היה יכול להיות גאון כזה באותו שם,

הידעת שהסטייפער למד בישיבתו של  "מר גוראריה" בקרמנטשוק?

האם שמו אומר לך משהו?

האם ידוע לך מיהו התלמיד?

אם המבורגר לא כתב על ניר בן ארצי, אז הוא לא יכול להתפאר בעדכון המהדורה הראשונה.

ביציאתו מה הוא אומר:

א. בענין הגר"א ויוצרות. טעיתי.

ב. החילוק בין מנהגים לבין שינויים, הובהר היטב ע"י זוטות ואין לי להוסיף על דבריו.

ג. אם לא ראיתי לא האמנתי: חסידים, אשר [מהם ש]העלו את הבדיה למדע, את הגזמנות לדרגת אמנות, שסיפוריהם על צדיקים וסוסיהם,  מפרנסים דורות ע"ג דורות את הפולקלור היהודי העממי. הם, חובשים את כובע הרציונאל ומלגלגים על אמונות חסידי אשכנז.

 ד. ההתיחסות לכל מנהגי אשכנז כאל טקסים ניגונים ומלבושים, היא נגועה בבורות שלא לומר פרמיטביות.

ה. סידור נוסח ספרד אשר נשמט ממנו במה מדליקין, ראיתי. סידור אשכנז שאין בו קרבנות עוד לא. וכבר הובהר הדבר במקו"א, כי מנהגי הישיבות באופן שאינם מתאימים ללכתחילה של ההלכה, אינם מתקדשים כמנהג. צא ולמד שמנחה קצרה אינה נהוגה בשום בית כנסת של יוצאי ישיבת פוניבז'. והו"ה לענין קרבנות. 

ו. אסיים באנקדוטה אחת:  לפני איזה שנים, איכשר דרא, וזכינו להדפסת סידור ב'נוסח ויזניץ'. מהו נוסח ויזניץ? (עד היום ידענו שנוסח ויזניץ שבתפילה עיקרו ופירושו עבודת והתרגשות הלב ופרישת כפים לשמים) ובכן באהבת עולם נטבע מנהגו של האמרי חיים -  שנוהגים אחריו החסידים - לומר: מהר מהר והבא עלינו ברכה חיים ושלום מהרה. וכן בנשמת יש איזו כפילות של 'הן הם הם', ונשמט כרגע ממני הנוסח המדויק של ההמיות בזה. [וצא ולמד מה בין זה לזה: שמעתי פעם מהגאון ר' אלטר כהנא מזידטשוב זצ"ל, שעז רצונו להדפיס סידור כמנהג אבותיו הק', אבל ירא הוא מלשנות הנוסח בתוך מטבע התפילה, כדוגמת על נשמתינו המופקדות לך וכיו"ב, ומשום שהוא נבוך באיזה דרך ישכון אור להציע השינויים שהנהיגו אבותיו, נרפה הוא מזה]  

הראתי את הסידור הנ"ל לאחד מידידי, אברך מופלג חסיד ויז'ניץ מונסי, והוא הבטיח כי בנסיעתו לימים נוראים, יציע הדבר לפני הגבאי של האדמו"ר שלדבריו הוא ת"ח וידען גדול. וישאל למו, האם אכן 'מהר מהר' מקורו טהור באמרי חיים בלבד או שמא למעלה בקודש.  בשובו ארצה מיהר למסור לי, כי היתה תשובת הגבאי המלומד (בשם מי?)  ש'מהר מהר' הרי הוא  נוסח האר"י ! אר"י במסתרים? אר"י ישאג מי לא ישמע?! שואל אני, והוא משיב מה תעשה ליום שידובר כי מפורש  הדבר בפע"ח !
 בזריזות פתח הלז פע"ח, והקריא מתוכו דברי האר"י המפורשים למנהג 'מהר מהר': 'וצ"ל כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה....' 

 מני אז מחכה ומצפה אני, אימתי יודפס נוסח ויזניץ עם מקורותיו  (כדרך החסידים החקרנים דימינו שמפשפשים בראשונים למצוא רמז לברכה על הלל בער"פ, ולא די להם עוד  באליהו הנביא זל"ט) כדי לראות בעיני הצעת מקור נפלא זה. 


 

 

תוקן על ידי פטרוזא ב- 24/04/2009 10:42:48

פטרוזא
ישר כח על הדברים. ודפח"ח!