| נשלח ב-24/4/2009 14:13 |
|
| |
מי מכיר טוב יותר את האדם ?
מי מכיר טוב יותר את האדם, הוא עצמו או זולתו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2009 16:44 |
|
| |
תלוי באדם ובזולת. אני חושבת שהאדם, הוא יודע מתי הוא צבוע ושקרן והזולת רואה רק את הפאסדה.
ומסע לגילוי עצמי רק אתה יכול לעשות. כמובן יהיו כמה דברים שרק מבחוץ רואים אבל, לדעתי, הם בטלים לעומת מה שאתה
יכול לדעת על עצמך.
אגב יש כאן שאלה נוספת. מה מגדיר אותך מעשים או כוונות.
לדוגמא: אמא שלי יכולה לחשוב שאני עצלנית בגלל שאני לא עובדת או לא משקיע בלימודים.
בעוד אני אגיד לעצמי שאילו הלימודים היו מעניינים הייתי משקיעה שעות בלי הפסקה, או אילו היו משלמים לי 30 ש"ח לשעה
הייתי מוכנה לעבוד בסבלנות.
דוגמא קצת שונה היא, אם אני הולכת ברחוב ורואה קבצן ולא זורקת לו שקל, הזולת - הסביבה יכולה לחשוב שאני קמצנית,
ובעצם אני אישית יודעת שלא נתתי מסיבות אחרות ולא קמצנות.
וכל שאר העניין של ההשפעה עלינו תוך כדי ההשתקפות שלנו באחרים ובענינו.
תוקן על ידי חלףyםהרוח ב- 24/04/2009 16:42:41
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2009 17:58 |
|
| |
מסכים פחות או יותר. לאדם יש פוטנציאל להכיר את עצמו יותר מזולתו, אם הוא לא מנצל את זה זולתו יכול להכירו טוב יותר מאשר הוא עצמו.
לגבי המעשים והכוונות - שניהם מגדירים את אישיותו. אם הוא לא עושה כי הוא חושב שזה לא חשוב, מהבחינה הזאת ברור שזה בסדר, במידה והוא נייטרלי וחושב בלי נגיעות...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2009 11:32 |
|
| |
יש אימרה, אדם יכול לחיות שבעים שנה ולא להכיר את עצמו בכלל, לא זוכר מי אמר אותה, נראה לי ר' ישראל סלנטר אבל לא בטוח. לא יודע מה בדיוק הוא התכוון אבל יתכן באמת שזולתו יותר אובייקטיבי ממנו עצמו.
תוקן על ידי חזןגדול ב- 26/04/2009 11:42:20
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2009 12:37 |
|
| |
לדעתי באדם יש מורכבויות שהוא יכול להרגיש אבל להגדיר אותם צריך אדם שלא חווה אותם כי החוויה נושאת בחובה מטען רגשי שמקשה על הגדרת הדבר כך בנימה קצת אישית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 12:15 |
|
| |
כל אחת מכירה את עצמה יותר מזולתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 14:13 |
|
| |
כמו שציינו תלוי לגבי מה הוא מכיר ועד כמה היכולות שלו להכיר את עצמו לעמת זולתו וכמה היכולות של זולתו להכיר אותו וכל אחד וכלי ההכרה שלו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 17:41 |
|
| |
אשתו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2009 11:00 |
|
| |
יפה.
לא נראה לי שזה עובד גם בכיוון ההפוך....
גבר אף פעם לא מכיר את אשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2009 18:33 |
|
| |
"קטע בשיר" בחנת לבות משנאים ואין שונא אותי כנפשי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2009 23:49 |
|
| |
אני כשלעצמי, לא הבנתי את השאלה, האם ניתן להגדיר? מכיר את מה? תכונות? אופי? רגשות? מידות?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 00:21 |
|
| |
אישיות האדם נחלקת לשלוש.
כלומר שבאותו זמן הוא נראה בשלושה אופנים, 1) מה שהוא חושב שמכיר את עצמו 2) מה שהחברה חושבת עליו 3) מה שהוא באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 00:40 |
|
| |
בקיצור, לדעתך יש אופציה שלישית לשאלה, והיא - אף אחד לא מכיר את האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 04:56 |
|
| |
| המחשבון כתב: |  | |
בקיצור, לדעתך יש אופציה שלישית לשאלה, והיא - אף אחד לא מכיר את האדם.
|
|
אכן, אף אחד לא מכיר את האדם באופן מוחלט, הכרת אישיותו נחלקת, ולכן יש משמעות בדעה החברתית על האדם כמו"ש
במשנה באבות (פרק ג' משנה י"ג) 'הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות
נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2009 08:27 |
|
| |
אם אך אחד לא מכיר את האדם באופן מוחלט, אז מה הטעם בבריאת אותו חלק שאף אחד לא מכיר?..
ואולי באמת אינו קיים?...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2009 07:31 |
|
| |
| הגיוניי כתב: |  | אם אך אחד לא מכיר את האדם באופן מוחלט, אז מה הטעם בבריאת אותו חלק שאף אחד לא מכיר?..
ואולי באמת אינו קיים?... |
|
אין עניין במוחלטות הכרת האדם, וככל שהאדם עמל להכיר את עצמו כך יכיר יותר, ולכן הכרת האדם היא למעשה עיקר עבודתינו בעולמינו, ובשילוב מחשבותיו האישיים עם מחשבות החברה יבוא האדם לידי הכרת עצמו.
|
|
|
|
|