בית פורומים חבלי משיח

מדבר שקר תרחק !! על מידת האמת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/4/2009 11:16 לינק ישיר 
מדבר שקר תרחק !! על מידת האמת

על כל יהודי מקיים מצוות לדעת, שעבודה על מידת האמת, שהיא מידתו של הקב"ה, מחייבת כל יהודי, שאם הוא
מוציא דבר שקר מפיו, חי בשקר, או כשליבו ושפתיו אינם שווים, המצוות שהוא עושה שווים כקליפת השום, ודבר
שקר מוביל לדברים רעים מאד.

אחת המידות הלא כל כך מדוברות במציאות של היום, ואשר מופיעה בכל ספרי המידות היא מידת האמת. כל ספרי הקודש
המוכרים לנו כספרי מוסר מעלים נושא זה כעולה בחשיבותו, אם לא הראשון בסדר העבודה על המידות.

הפעם בחרתי בספר פחות מוכר: האריה ששאג, ספרו של אריה ליבש הלברשטאם מבסס הרבה מדבריו על חובות
הלבבות וספרי מוסר אחרים, ומביא חידושים של עצמו, והנה מה שכתב על מידת האמת (אריה ששאג רסו'):

'ודע והבין מה דאיתה בסה"ק ששקר צריך להיות חמור יותר מעריות ומסבירים זה כי איתא בתנא דבי אליהו העושה עצמו
לכחש ולשקר מוסרין לו מלאך שמכחש ומשקר ואומר לו על מצות עבירות ועבירות מצות, ולכן במילא מובן ש
השקרן אין עושה
תשובה לעולם
, כי וכי משוגע הוא שיעלה על מחשבתו להתחרט ולעשות תשובה על מצות, ובמילא מת בלי תשובה מה שאין
כן בעריות שיכול לבוא לתשובה;
לכן בגלל הנ"ל כשהעתיר והתפלל דוד המעה"ש על תורה ביקש (תהלים קיט) העבר עיני מראות שוא (מראות שוא היינו
שלא ימצא חן השוא) בדרכך חייני, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי למשפטיך יחלתי, דרך אמונה בחרתי משפטיך
שויתי, שקר שנאתי ואתעבה ותורתך אהבתי, מפקודך אתבונן על כן שנאתי כל אורח שקר, וביקש דרך שקר הסר ממני
ותורתך חנני כי אמר שאם ח"ו אתפס בשקר למה לי ללמוד, הלא למודי יהיה מן מלאך מכחש ומשקר, ואם לא שיהיה
לאמיתו ולידע איך עושים עבודתו יתברך כצורך באמת, הלא אוכל לרמות עצמי שהנני עושה עבודת ד', ובאמת יהיה ההיפך
ל"ע;
ובמדרש (תהילים קב) הצילה נפשי משפת שקר, אמרו ישראל לפני הקב"ה כשם שהצלתנו מן הכל כך תצילנו מזו ואין לנו צרה
אחרת עוד כי שפת שקר הוא הצרה עכ"ל;

ובעלי מוסר כתבו שיותר טוב שהנשמה תצא מן האדם מן שיצא דבר שקר מפיו.
ובמדרש (ילקוט בראשית ג') עושה אדם עצמו לדבר אמת מוסרים לו מלאך מדבר אמת, ובספר ארחות צדיקים כתב, שמי
שמרגיל עצמו שיהיו כל מחשבותיו אמת, גם בלילה יראה מראות אמת, וידע העתידות כמו המלאכים, ובספר מדרש פנחס
מב"ק הרה"ק מקאריץ איתא משמו שמי שהולך תמיד במידת האמת, אז הנשמה תלמד אותו:
וכתב בספר חסידים - אין למעלה במקום קדשי הקדשים שקר אלא הכל אמת שנאמר (ירמיה י')
אלוקים אמת, וכל
הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב שקר אפילו דברים שאין מתכוון להם, כל דבריו ומחשבותיו יתקיימו כנאמר
(איוב
כ"ב) ותגזר אומר ויקם לך;

* * *
עוד אביא מדברי המוסר היקרים האלה, בענין האמת שמחייבת כל יהודי ויהודי, שאיך יכול להיות שיהודי יחיה בשקר, ידבר
שקר ואחר כך ישא תפילה לאבינו שבשמים שכולו אמת ?

אשמח לדיון בנושא (שיהיה לי זמן אמשיך להביא מדברי האריה ששאג וספרי מוסר נוספים)..



תוקן על ידי 3ברית ב- 26/04/2009 19:21:40




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/4/2009 11:37 לינק ישיר 
צברית יקרה! אני מאד שמחה שבחרת לפתוח אשכול על מידת האמת

בע"ה אצטרף לדיון כשאוכל.

זו אני, t-t
יום טוב ומבורך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2009 12:21 לינק ישיר 

אכן האדם השומר פיו ומדבר רק אמת

יש לו זכות גדולה מאוד

אך מצינו בענין שלום בית שמפני דרכי שלום
מותר לשנות מן האמת
וכן בגמרא מובא בענין כיצד מרקדין לפני הכלה
יש אומרים עליה "כלה נאה וחסודה"
אף אם אינה כזאת והרי זה שקר

לעומת זאת (וזה קשור לפרשת השבוע הקודמת - לשון הרע)
אם אני מתארח אצל אדם שממטיר עלי אוכל ומארח אותי בצורה נפלאה ביותר
האם כשאשאל על כך עלי לומר משהו בסגנון - המארח נותן הכל ומארח מדהים
או שעלי לעדן זאת ולומר שהוא אדם ראוי ונעים להתאח אצלו?

מובא מהחפץ חיים שצריך לעדן את הדברים (לשנות מהאמת) על מנת 
שלא ירוצו אליו כל הארחי פרחי, לדרוש להתארח אצלו
שהרי כך הוא יתרושש

לפיכך אנו נדרשים לפסוק "האמת והשלום אהבו"
רק כאשר האמת מביא לשלום אומרים זאת
אך אם על ידי שינוי מן האמת ניתן להביא תועלת חיוביות
המקדשת שם שמיים, כגון בשלום בית
אזי מותר ואף חובה לשנות מן האמת
עם כל זאת ודאי שרצוי תמיד למצוא את הדרך לומר רק
את האמת ולא לסלף אותה בשום צורה

לסיום סיפור קצר על החפץ חיים

מעשה בשני יהודים ישבו זה בסמוך לזה ברכבת הנוסעת לראדין: האחד מהם ידוע ומפורסם בקרב העולם היהודי היה זה מרן ה"חפץ חיים", אשר שב אל ביתו שבראדין. ואולם, היהודי שישב לצידו, כלל לא הכיר את מראה פניו של ה"חפץ חיים", כיוון שהתגורר בעיר מרוחקת.

כדרכם של נוסעים. היושבים זה לצד חברו משך שעות רבות, נקשרה שיחה בין השנים. ובמהלך השיחה סח אותו יהודי לשכנו: "היודע אתה, נוסע אני לראיין להתברך מפי פאר דורנו, ה'חפץ חיים'!"

שכנו לספסל לא הגיב על כך.

אך הדובר המשיך: "אתה, כתושב ראדין, בודאי שמעת על הצדיק המופלא הזה, הלא כן? ואולי זכית לראותו אי פעם"...

מה הופתע האיש, בשמעו את שכנו אומר: "אין הוא צדיק כלל...הוא יהודי פשוט, ממש כמו כל היהודים".

אחוז כעס קם השכן ממקומו וקרא: "כיצד תעז לומר דברים שכאלה?"

"אמרתי לך את האמת לאמיתה", השיב לו ה"חפץ חיים", "מכיר אני היטב את ה'חפץ חיים'", הוסיף.

התשובה הזו זעזעה לחלוטין את היהודי. "חצוף שכמוך!" קרא לעבר שכנו, הלא הוא ה"חפץ חיים". ואל שאר הנוסעים בקרון הפטיר: "הראיתם מימיכם אדם עלוב שכמוהו? מעז הוא לזלזל בפאר הדור, ב'חפץ חיים'! לא, איני מסוגל לשבת ליד אדם שכזה!" קרא בשאט נפש ועזב את הקרון.

כשהגיעה הרכבת ליעדה ועצרה בבית הנתיבות אשר בראדין, מיהר האיש לרדת מהקרון בו עשה את שארית הדרך. 'אינני חפץ להתקל שוב באותו יהודי עלוב, המעז פנים נגד ה'חפץ חיים!, הרהר, ועל כן חמק חיש מהר, עזב את שטח התחנה ופנה לעבר ביתו של מרן ה"חפץ חיים".

"אבינו איננו בבית", אמרו לו בני משפחתו של ה"חפץ חיים", כשהגיע אל הבית, "הואל נא להמתין, ר' יהודי, עוד מעט מן הסתם הוא יגיע הביתה".

נרגש וקצר רוח המתין האורח לבוא בעל הבית.

בהתרגשות הרבה לא יכול לשבת על מקומו, והלך אנה ואנה בחדר. הן עוד מעט יפגוש פנים אל פנים את גדול הדור...ליבו החיש את פעימותיו. וכשנפתחה דלת הבית ונשמע קולו של מרן ה"חפץ חיים" הלם ליבו של האיש הממתין בכל עוז...עוד רגע, עוד רגע קט ויראה את ה"חפץ חיים"...

והנה הרואות עיניו נכונה? ההוזה הוא בהקיץ? אל החדר נכנס לא אחר מאשר אותו יהודי שישב לצידו ברכבת בראשית הנסיעה, אותו יהודי שבעטיו נאלץ לעבור לקרון אחר...ויהודי זה אינו אלא בעל הבית, ה"חפץ חיים"!

ליבו של האיש החסיר פעימה. פניו חורו ולשונו דבקה לחיכו. חלפו רגעים אחדים עד אשר התאושש. או אז קרב אל ה"חפץ חיים", השפיל מבטו ואמר: "עכשיו מבין אני את הכל. אנא, רבנו, מחל נא לי על הדברים הקשים שטענתי נגדך!"

"אל תבקש ממני מחילה", נשמע קולו של ה"חפץ חיים", "נהפוך הוא: אני הוא שצריך לבקש את סליחתך, כיון שהדברים שאמרתי לך צערו אותך. ובאותה שעה למדתי דבר חשוב: ליהודי אסור לדבר לשון הרע אפילו על עצמו""...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2009 14:37 לינק ישיר 
פלפלונה..

פלפלממולא כתב:
בע"ה אצטרף לדיון כשאוכל.

זו אני, t-t
יום טוב ומבורך.


סוף סוף, אני מחכה לך ! ברוך בואך נשמה טובה !



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/4/2009 15:47 לינק ישיר 

לאדמק,

תודה על הסיפור שהבאת, אין הוא קשור למידת האמת, אלא מידת הענווה ולשון הרע.

ספרי המוסר והמידות מתייחסים למידת האמת כמידה פנימית שעלינו לעבוד עליה, כל מה שהבאת הוא ענפים שיוצאים
משורש שאינו אמת, שהרי אין חוכמה אלוקית נמצאת ביהודי אלא אם יש אמת בליבו ופיו.

יש דרך לא לאמר דבר שקר ע"י שתיקה, וגם על ידי אמירה אמיתית רכה.

כאשר יש אמת פנימית - לא תמיד צריכים להגיב ובוודאי לא לאמר דברים כדי "להחמיא" או לנהוג ב'ערמומיות', ולגבי זה
אומר האריה ששאג:

עליך לזכור מה שאמרו חז"ל (סנהדרין צב) שלאו דווקא שקר ממש הוא כעובד עכו"ם, כי אם
אפילו המחליף דבריו (ברש"י ז"ל משנה בדבורו שלא יהא ניכר) הוי כאילו עובד עבודה זרה
דכתיב הבא (במשנה דיבורו) והייתי בעיניו כמתעתע כמו שכתוב אצל עבדים (פי' דמבואר
בסוף מכות שיעקב אעה"ש רצה למחול כל הברכות, כל טובות שבעולם לו ולכל דורותיו כדי
שלא ישנה בדיבורו, הגם שלא הי' הענין שיאמר שקר ממש כי רק אמר אנכי (הנני מי
שהנני) ועשו בכורך, עשיתי כאשר דברת אלי (עשיתי ומלאתי דבריך כאשר פי' כאילו דיברת
אלי, אף שדברת לעשיו) עכ"ז אמר והייתי בעיניו כמתעתע) הלשון שכתוב אצל עובד עבודה
זרה דכתיב שם הבל המה מעשה תעתועים, הרי שאפילו רק משנה דברים הוא כעובד
עכו"ם מחמת חוסר עניין העבירה הלז שמנער את איש ישראל מכל עבדות השי"ת עד שילך
לשאול תחתיות כמבואר להלן:
ורב אחד גאון וצדיק ניסה לאברך שהיה מפורסם לירא שמים מרבים אם ראוי שיקח אותו
לשו"ב בעירו, ובתוך הדברים החליף דבריו (שדיבר שקר) תיכף שלח אותו ממנו ופסלו
והעבירו מלהיות שוחט בעירו, והסביר זאת עם הגמרא הנ"ל, ואמר שזה הוא שאמרו בגמרא
(חולין יז) רבה בדק בלישניה, שהכוונה שבדק אם השוחט אינו מחליף בלשונו שזה העיקר
אשר בו יודעים אם יש בו יראת שמים לאמיתו.



תוקן על ידי 3ברית ב- 26/04/2009 15:45:41




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/4/2009 17:11 לינק ישיר 

ודאי שהסיפור שהבאתי הוא ממידת האמת

הרי החפץ חיים אמר על עצמו שהוא יהודי פשוט
לפי דעתו זו אמת לאמיתה
אך השומע דבר זה אינו מקבל זאת ורואה בו גדול ישראל
לכן עליו לקבל את דעת השמוע על אף שאינו אמת על פי תפיסתו

שינוי מן האמת מופיע במפורש בתורה
ועוד הקב"ה עושה זאת בעצמו
בספר בראשית (י"ח, י"ג) נכתב: "ותצחק שרה, בקרבה לאמור: אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן", אך מיד בפסוק שלאחריו אומר ה' לאברהם: "למה זה צחקה שרה לאמור, האף אומנם אלד--ואני זקנתי". מפרש רש"י: "ואני זקנתי - שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן".

וכן בני יוסף בדברם אל אביהם לאחר שחזרו ממצרים
בספר בראשית (מ"ב, ל"ד), מספרים בני יעקב לאביהם על פגישתם עם יוסף (שאותו לא הכירו) במצרים: "והביאו את אחיכם הקטון, אליי, ואדעה כי לא מרגלים אתם, כי כנים אתם; את-אחיכם אתן לכם, ואת הארץ תסחרו". על המילים "ואת הארץ תסחרו", שאותן לא אמר יוסף כותב הרמב"ן: "שינו לו בדבר מפני השלום, כדי שישמע אליהם לשלח אתם בנימין, כי ברצונם מיד היו חוזרים לולי שאמר לא ילך בני עמכם".

וכמובן מה שהזכרתי בענין ריקוד לפני הכלה
כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה.

אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"!
אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו.
מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.

– כתובות טז, ב'

ברור "שמדבר שקר תרחק" ומידת האמת עולה על הכל
אבל ה"אריה ששאג" מדבר על דברים שאינם מביאים תועלת או מזיקים
בתכלית שלהם.
אך אם בתכלית התוצאה תהיה כזו שיוכלה לקדש שם שמיים
כפי המקרה של חתן עם כלתו
או הקב"ה עם אברהם על דברי שרה
זה מקרב את השלום ואינו נחשב לעבודה זרה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2009 18:59 לינק ישיר 

אלה שקשה להם עם האמת ימצאו דרך להצדיק את השקר בהם הם חיים .לפעמים צריך לשקר בשביל להצדיק מעשים לא מוסריים ,או לא נעימים ,אנחנו חיים בעולם של הרבה שקרים ולהיות אמיתי קשה קשה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2009 19:19 לינק ישיר 
מדבר שקר תרחק !!! - מסילת ישרים

מתוך מסילת ישרים:

"כך הוא עונשו של בדאי, שאפילו אומר אמת, אין שומעין לו, שכבר הטביעו בהם הרעה הזאת שלא יוכלו לצאת דבריהם נקיים מן הכזב מתוך פיהם. הוא מה שהנביא מצטער ואומר (ירמיה ט):

למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו:

ויש עוד אחרים שחליים קל מחולי הראשונים, והם אותם שאינם קבועים כל כך בשקר, אלא שלא יחושו להתרחק ממנו, ואם יזדמן להם יאמרוהו, ופעמים רבות יאמרוהו דרך שחוק או כיוצא בזה בלא כוונה רעה. ואמנם החכם הודיענו, שכל זה הוא היפך רצון הבורא ברוך הוא ומדת חסידיו, הוא מה שכתוב (משלי יג):

דבר שקר ישנא צדיק, והוא מה שבאה עליו האזהרה (שמות כג):

מדבר שקר תרחק. ותראה שלא אמר משקר תשמר, אלא מדבר שקר תרחק, להעיר אותנו על ההרחק הגדול והבריחה הרבה שצריך לברוח מזה. וכבר נאמר (צפניה ג):

שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית:

וחכמים זכרונם לברכה אמרו (שבת נה):

חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. ובודאי שאם האמת הוא מה שבחר בו הקדוש ברוך הוא לקחתו לחותם לו, כמה יהיה הפכו מתועב לפניו. והזהיר הקדוש ברוך הוא על האמת אזהרה רבה ואמר (זכריה ח):

דברו אמת איש את רעהו. ואמר (ישעיה טז):

והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, ואמר (שם סג):

ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו. הא למדת, שזה תלוי בזה. ואמר (זכריה ח):

ונקראה ירושלים עיר האמת, להגדיל חשיבותה. וכבר אמרו ז"ל (מכות כד):

ודובר אמת בלבבו, כגון רב ספרא וכו', להודיעך עד היכן חובת האמת מגעת. וכבר אסרו לתלמיד חכם לשנות בדבורו חוץ משלשה דברים. ואחד מן העמודים שהעולם עומד עליו הוא האמת, אם כן מי שדובר שקר כאלו נוטל יסודו של עולם, וההפך מזה, מי שזהיר באמת כאילו מקיים יסודו של עולם. וכבר ספרו חכמים ז"ל (סנהדרין צז):

מאותו המקום שהיו זהירים באמת שלא היה מלאך המות שולט שם, ולפי שאשתו של רבי פלוני שינתה בדבריה אף על פי שהיה לכונה טובה, גירתה בהם מלאך המות עד שגירשוה משם בעבור זה, וחזרו לשלותם. ואין צריך להאריך בדבר הזה שהשכל מחייבו והדעת מכריחו:




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > חבלי משיח > מדבר שקר תרחק !! על מידת האמת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext