הרב ניר בן ארצי שליט"א

בבית המשפט העליון

רע"א 3023/09
<><>

בפני:
כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:
1. עמותת תלמי גאולת עם ישראל


2. הרב שמואל שוקרון


3. שמעון קטורזה


4. צבי ויצמן

נ ג ד

המשיבים:
1. מיכאל טפלו


2. רונן קריסטל


3. בנק הפועלים בע"מ - סניף ראשי


4. בנק הפועלים בע"מ - סניף אשקלון


5. בנק הפועלים בע"מ - סניף נהורה


6. בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף ראשי


7. בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף שדרות 9


8. רשם העמותות

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע בבש"א 3144/09 מיום 22.3.09 ובבש"א 3141/09 מיום 26.3.09 שניתנו ע"י כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי

בשם המבקשים: עו"ד דניאל הרשקו

עו"ד דרור ברוטפלד

עו"ד דיקלה סלע

החלטה

דעתי היא, כי צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו ליתן סעד זמני. מן הנתונים שנחשפו בדיון בפני בית משפט קמא עולים סימני שאלה משמעותיים באשר לאופן בו נוהלה המבקשת 1 (להלן - העמותה) ומצטיירת תמונה לכאורית של התנהלות לא תקינה. די אם אציין, כי המבקשים לא הכחישו שהתקבלה החלטה לרכוש שני רכבי פאר אשר מחירו של כל אחד מהם הוא 500,000 ש"ח (אם כי, לפי הטענה, הרכישה נעשתה במסגרת עסקת Trade in כך שהעלות הכספית מבחינת העמותה נמוכה יותר). ההסבר שניתן לרכישת הרכבים אינו מניח את הדעת בלשון המעטה. המבקשים אף אינם מכחישים, מכל מקום לא בפה מלא, טענות נוספות, כגון תשלום משכורת גבוהה למי שלכאורה אינה עובדת באופן מסודר בעמותה. ההסדר שקבע בית המשפט נותן מענה מידתי ומתון למצב שנוצר. התנהלותה השוטפת של העמותה לא אמורה להיפגע, אך הוצאות גבוהות צריכות לקבל את אישורה של ועדת הביקורת. למותר לציין, כי ככל שתהיינה השגות בנוגע לאי אישורה של הוצאה זו או אחרת, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה מתאימה. עוד יוער, כי מן החומר שבתיק עולה שהוגשה לרשם העמותות (המשיב 8) בקשה למינוי חוקר. אין זה ברור האם התקבלה החלטה בבקשה. ברי, כי ככל שייקבעו על ידי רשם העמותות או על ידי חוקר מטעמו ממצאים אשר המבקשים יסברו שיש בהם כדי להביא לשינוי ההחלטה בעניין הסעד הזמני, או שיחול שינוי אחר בנסיבות, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי.

הבקשה לרשות ערעור נדחית בלא שהמשיבים נדרשים להשיב.

ניתנה היום, י"ג באייר התשס"ט (‏7.5.09).

1

בתי המשפט

<><>
בשא003141/09
<><> בית משפט מחוזי באר שבע
<><>

<><>
26/03/2009
<><> תאריך:
<><> כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי
<><> בפני:
<><>

<><> 1. מיכאל טפלו

2 רונן קריסטל
<><> בעניין:
<><>

המבקשים
<><> הראל
<><> ע"י ב"כ עו"ד
<><>
<><>


<><> נ ג ד
<><>
<><>


<><> 1. עמותת תלמי גאולת עם ישראל ואח'
<><>
<><>

משיב
<><> ברוטפלד
<><> ע"י ב"כ עו"ד
<><>
<><>



<><>
<><>

החלטה

בתאריך 22.3.2009, ניתן צו מניעה זמני לבקשת המבקשים, במעמד צד אחד.

תוקפו של הצו הוגבל עד היום – מועד בו התקיים דיון במעמד הצדדים.

עסקינן בבקשתם של חברי ועדת הביקורת של עמותת "תלמי גאולת עם ישראל", אשר נוסדה בשנת 97, ועוסקת בהפצת היהדות ובקירוב הלבבות, בפעילות חינוך, צדקה וגמילות חסדים.

בראש העמותה עמד במשך מספר שנים, הרב ניר בן-ארצי, הדמות הרוחנית שסביבה נאספו מתנדבים ומאמינים רבים. במשך שלוש השנים האחרונות, שהה הרב בן-ארצי בעיר טבריה ולא בביתו במושב תלמים, כאשר לדברי המבקשים, נאמר להם כל העת, כי יצא לתקופת התבודדות. ימים ספורים לפני הגשת הבקשה, "התפוצצה" בקול רעש גדול פרשת האשמותיו של הרב בן-ארצי, כי במשך כל התקופה בה שהה כביכול בהתבודדות, הוא הוגלה מביתו ונכלא על ידי מנהלי העמותה בעיר טבריה, בתנאים לא תנאים.

בעקבות חשיפת הפרשה נודע למבקשים, לדבריהם, כי מנהלי העמות השתלטו על כספיה והשתמשו בהם למטרות זרות: נרכשו שני כלי רכב מפוארים לשימושם של מנהלי העמותה, שולמו משכורות במזומן לאנשים שאינם עובדים בעמותה, ובכלל הרישומים בספרים אינם מייצגים את הוצאות העמותה.

המבקשים עתרו למתן צו, אשר יורה לעמותה ולמנהליה להימנע מביצוע פעולות בכספי העמותה, העולות על סך של 10,000 ₪ לפעולה יחידה, וכן להימנע מפעולות כספיות בסך מצטבר, העולה על סך של 25,000 ₪ ליום עסקים, אלא אם כן יתקבל בגין הפעולות כאמור, אישור מראש ובכתב של חברי ועדת הביקורת (המבקשים).

הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש 1, עו"ד מיכאל טפלו.

לקראת הדיון, הגישו המשיבים כתב תשובה, הנתמך בתצהירו של מר צבי וייצמן - אחד המנהלים בעמותה.

טענות המשיבים

המשיבים טוענים, כי הסעד הזמני המבוקש, אינו מהווה הקפאת מצב אלא שינוי מצב. לדבריהם, הצו התבקש בדרך לא דרך, תוך הסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט, ותוך הסתמכות על דברי רכיל, אשר נועדו לשתק את פעילות העמותה.

עוד נטען, כי הסעד המבוקש אינו תומך כלל ועיקר בסעד הסופי המבוקש, קרי, חקירה על ידי חוקר שימונה מטעם רשם העמותות, של אופן ניהול הכספים בעמותה, שכן ברור למשיבים, כי רשם העמותות יידחה את בקשת המשיבים למינוי חוקר לעמותה.

הדיון

במהלך הדיון, ביקש ב"כ המשיבים לחקור את עו"ד מיכאל טפלו, ומבוקשו ניתן לו.

מהחקירה עולה, כי עו"ד טפלו ומר קריסטל, המשמשים יחדיו כחברי ועדת הביקורת של העמותה, לא בדקו במשך שלוש שנים, לעומק, את ספרי העמותה, לא דרשו להציג בפניהם תלושי שכר של העובדים בעמותה, ולמעשה לא ידעו על פעילותה של העמותה בתחום הכספים, מעבר לאמור בדוחות השנתיים, שהוגשו לעיונם.

עו"ד טפלו ציין, כי לראשונה נודע לו על אי-הסדרים בעמותה, כשבוע לפני הגשת הבקשה לצו מניעה, וזאת בעקבות שיחה שהתקיימה בביתו של הרב ניר בן-ארצי, וכן מדברים שנאמרו לו על ידי תורמים שונים.

התורמים טענו, כי התבקשו לתרום סכומי כסף נכבדים למטרות שונות, בנימוק שהרב מבקש מהם לעשות כן, אך מפי הרב נאמר להם, כי לא היו דברים מעולם (עמ' 8 לפרוטוקול).

לדברי עו"ד טפלו, נמסר לו כי במשך 3 שנים בהם נעדר הרב בן ארצי מביתו, הוא שהה בטבריה לצורך התבודדות – דבר שאיננו נדיר בחסידות. לדבריו, אמנם פגש אותו פעם פעמיים באירועים משפחתיים במשך אותה תקופה, אך פרט לדברי שלום, לא החליף עמו דברים. רק לאחרונה, ביום שישי לפני כשבועיים, הרב בן ארצי הסביר לו, ששהה בטבריה כל אותה עת, כי פחד מאיומים ומסחיטה.

עו"ד טפלו אישר, כי אמנם הרב בן ארצי היה בביתו בשמונת החודשים האחרונים, לאחר שחזר מטבריה, אך טען כי לא שוחח עמו במהלך אותה תקופה, ולא ראה אותו אלא לפרקים, כאשר הגיע לבית הכנסת.

בסמוך למועד הגשת הבקשה, קיבל עו"ד טפלו מסמכים שונים מהעמותה, שלא באמצעות המנהלים. לדבריו "המסמכים מעלים שאלות קשות ואין לי ספק שהצעד הנכון והישר, יהיה לתת לרשם העמותות לבדוק את העניין" (עמ' 9 שורה 25).

נסיבות היעדרותו של הרב בן ארצי מביתו, במשך 3 שנים, סיבת שהייתו בטבריה והתנאים בהם שהה - אינם נושא לדיון הנוכחי שבפניי, ולא צוינו על ידי המבקשים, אלא כרקע והסבר לכך, שאי הסדרים הכספיים הנטענים, התגלו להם רק לאחרונה.

רכישת שני רכבי פאר מסוג אאודי
עו"ד טפלו העיד, כי נודע לו שהעמותה רכשה זה עתה, שני כלי רכב ג'יפ מסוג אאודי, שעלות כל אחד מהם כ – 500,000 ₪. כלי הרכב הוזמנו על ידי אחד ממנהלי העמותה, על חשבון העמותה, כעולה מטופסי ההזמנה, שצורפו כנספח ה' לבקשה.

שמו של המזמין לא נחשף בבקשה עצמה, ולדברי עו"ד טפלו, הדבר נעשה מטעמי זהירות. אך במהלך הדיון התברר, כי ההזמנה בוצעה על שמו של מר צבי וייצמן, שהוא המצהיר מטעם המשיבה.

מר וייצמן נחקר על כך בבית המשפט ואישר, כי כלי הרכב הוזמנו על שמו, אך טען כי הכוונה היתה לרושמם על שם מנהלים אחרים, כאשר יגיעו לישראל. מר וייצמן אישר, כי מדובר בכלי רכב שנרכשו במקום שני כלי רכב מסוג פיג'ו 607, שנקנו שנתיים קודם לכן, וכי היה על העמותה להוסיף על מחירם, לאחר מכירת רכבי הפיג'ו, סכום כולל של 500,000 ₪.

כאשר נשאל מר וייצמן, מדוע נבחרו רכבי ג'יפ מסוג אאודי דווקא, למרות שניתן לרכוש כלי רכב מסוג זול יותר, ציין כי בנו של הרב בן ארצי, ברק בן ארצי, היה שותף להחלטה, מאחר שהוא מבין בכלי רכב ובתוספות. כאשר נשאל מדוע נזקקת העמותה לכלי רכב מפוארים מסוג זה, השיב "יש לנו משימות שאנחנו צריכים לבצע, להגיע לכל מיני מקומות.... דוד המלך הסתובב במדבר יהודה הרבה מאוד זמן, אנחנו צריכים לדעת איפה זה היה, אנחנו הולכים לשטח ובודקים על סמך הכתובים...." (עמ' 21 שורה 15).

תשובה מעניינת זו מלמדת, כי לכאורה צודקים המבקשים בטענתם, שמדובר ברכישת כלי רכב מפוארים בנסיבות תמוהות, שראוי לבדקה.

תשלום משכורות למי שאינם עובדים בעמותה
עו"ד טפלו ציין במהלך עדותו, כי שולמו משכורות במזומן, שלא נרשמו ברישומי העמותה, וכי נמסר לו כי אשתו של אחד המנהלים, מקבלת שכר עתק בסך של 18,000 ₪ לחודש, מבלי שהיא מבצעת עבודה בפועל עבור העמותה.

במהלך חקירתו הנגדית, חזר עו"ד טפלו על הדברים וציין, כי ברק בן ארצי, בנו של הרב, סיפר לו על תשלומים במזומן ואישר כי באחד המקרים ביצע את התשלומים בעצמו, למי שהתבקש.

עו"ד טפלו טען, כי המבקשים היו זהירים בהעלאת טענות בנוגע לתשלומי משכורות, ולכן לא ביקשו בשלב זה, כי תשלום המשכורות יופסק, והם מסכימים כי כל נושא המשכורות, לרבות המשכורת בסך 18,000 ₪, תיבדק על ידי החוקר שימונה מטעם רשם העמותות.

מחקירתו של מר וייצמן עולה, כי בכל הנוגע לרישומי הכנסות, לרבות הכנסות זקופות בגין החזקת רכב, נהגה העמותה בדרך שאינה מתאפיינת בשקיפות מלאה.

כך למשל, מר וייצמן אישר כי חלק מאנשי העמותה והמנהלים, שעל פי הדיווחים לא קיבלו שכר, החזיקו ברשותם כלי רכב ומכשירי פלאפון. לדבריו, "הלבשנו את שווי הרכב על מי שכן קיבל שכר, אני לא זוכר לאיזה תלוש ייחסנו את הרכב של מרדכי..." (עמ' 18 שורה 12).

כאשר נתבקש מר וייצמן לאשר כי ההכנסה הזקופה בגין כלי הרכב, הוצמדה לבעלי משכורות נמוכות יחסית, אישר לגבי תלושים של מספר עובדים שהוצגו לו, כי אכן כך הדבר נעשה.

ייתכן, שאין פגם בהתנהלות מעין זו, אשר לדברי מר וייצמן בוצעה בהמלצת רואי החשבון של העמותה, אך אין ספק שהדבר מעורר תמיהות המצדיקות בירור מעמיק, כמבוקש על ידי המבקשים.

שיתוק העמותה

למעשה, הבקשה אינה מיועדת לפגוע בתשלומים השוטפים ובפעילות השוטפת של העמותה, אלא רק לגרום לכך שכל תשלום מעבר לסך של 10,000 ₪ לכל תשלום או 25,000 ₪ ליום עסקים, יבוצעו לאחר קבלת אישור של המבקשים.

לדבריו, תשלומים לספקים ייבדקו על ידו באופן אישי, כדי לוודא שמדובר בתשלומים הנחוצים לפעילותה של העמותה, ואם כך יוברר, התשלומים יאושרו.

המשיבים טענו בתגובתם לבקשה, כי מתן הצו ישתק את פעילותה של העמותה, במיוחד לקראת חג הפסח, כאשר על שולחנה של העמותה סמוכות אלפי משפחות נזקקות, שהמשפחה עוזרת להם ברכישת מוצרי מזון בסיסיים.

לא שוכנעתי כלל כי כך הם פני הדברים.

עו"ד טפלו הבהיר חד משמעית, שהעמותה תמשיך בפעילות כסדרה, וכי המבקשים מעוניינים כי כל הגורמים אשר נהגו לקבל מהעמותה תשלומים באופן סדיר, ימשיכו לקבלם, אלא שבתקופה בה יהיה צו המניעה בתוקפו, יהיה על מנהלי העמותה לקבל את אישורם של המבקשים מראש, לביצוע התשלומים.

שוכנעתי, כי המבקשים, אשר ציינו את הסכומים אשר מעבר להם נדרש אישור מראש, עשו כן לאחר שבדקו את ספרי העמותה, והשתכנעו כי סכומים אלה משקפים את פעילותה השוטפת של העמותה.

עו"ד טפלו ציין, כי המבקשים התלבטו בטרם הוגשה הבקשה, ובשלב זה איננו מאשים איש מהמנהלים, שאותם הוא מכיר מזה 10 שנים, בביצוע מעשים חמורים, אלא מבקש כי הנושא ייבדק על ידי חוקר שימונה לצורך כך.

טענתם של המשיבים, כי המבקשים, חברי ועדת הביקורת, העדיפו שלא לבצע את תפקידם, אלא לבוא בטענות שווא למשיבים, ולדרוש לנהל את העמותה על ידי קבלת זכות וטו, על כספים במסגרת צווים שניתנו על ידי בית המשפט – אינה מקובלת עליי.

ייתכן שהיה על המבקשים להעמיק חקר, עוד לפני שהתפוצצה הפרשה של חטיפתו הנטענת של הרב בן ארצי. אולם, משהתגלו למבקשים העובדות המפורטות בבקשה ובתצהיר הנלווה אליה, טוב עשו כאשר פנו תחילה לרשם העמותות, בבקשה שימנה חוקר מטעמו לבירור העניין.

לא ברור אם למבקשים יש את היכולת והנסיון לערוך את הבירור הכספי בעצמם, ומכל מקום בירור שייערך, אם ייערך, על ידי חוקר מטעם רשם העמותות, נועד להשיג את התכלית של בירור האמת והפרדת המוץ מן התבן.

הטיעון המשפטי
המשיבים טוענים, כי הסעד הזמני המתבקש במקרה דנן, לא יבטיח את הסעד המבוקש בהליך העיקרי, של מינוי חוקר מטעם רשם העמותות. לדבריהם, הבקשה והסעד המבוקש בגדרה, חותרים תחת אושיות חופש ההתאגדות של העמותה כגוף פרט, ואף סותרים את מהות תפקידם של המבקשים, אשר היה עליהם לערוך את הבירור בעצמם.

אמנם מדובר בסעד מניעה זמני, שרק במקרים חריגים יינתן, כאשר יש בו כדי לשנות מהמצב הקיים, אך במקרה דנן, לא שוכנעתי כי כך הם פני הדברים. הצו הזמני מיועד לשמור על המצב הקיים ולמנוע חריגות באופן ניהול הכספים, או ניצולם למטרות שהן זרות למטרות העמותה (ראה א.גורן – סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 520).

מסמכותו של רשם העמותות, להורות ולפעול למניעת שיבוש חקירה המתבצעת על ידו, וסמכותו גם למנוע ממישהו בתוך העמותה הנחקרת מלשבשה (פש"ר (ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ. ארגון השוטרים הבינלאומי).

ייתכן, כי רשם העמותות יהא סבור שאין מקום לקיומו של צו המניעה, וניתן לקיים את החקירה גם בלעדיו. אם יארע כדבר הזה, אין ספק שהחלטה זו תגיע גם לידיעת בית המשפט.

ברם, בשלב זה, כאשר הצו נועד למנוע שימוש לרעה בכספי העמותה, מבלי שהדבר משבש את פעילותה השוטפת - הן בתחומים בהם נדרש תשלום כספי באופן שוטף, והן בתחומים בהם יידרשו תשלומים לצרכים מיוחדים, כמו תשלומים לנזקקים לקראת חג הפסח - אין ספק שגובר האינטרס למנוע פעילות חריגה, על פני האינטרס על שמירת האוטונומיה של המנהלים בעמותה.

שוכנעתי, כי ביטולו של צו המניעה, שניתן במעמד צד אחד, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, העולה על הנזק שייגרם אם הצו יישאר בתוקפו.

שוכנעתי גם, כי הבקשה לא הוגשה מתוך מניעי נקמנות כנגד המנהלים בעמותה, או גורמים אחרים הפועלים במסגרתה, אלא מתוך רצון לשמר בתום לב את המצב הכספי, ולמנוע שימוש בכספים שלא למטרות העמותה.

טענתם של המשיבים, כי המבקשים הסתירו מבית המשפט עובדות רבות ומהותיות, ואף הצהירו הצהרות שאינן אמת ומנוגדות למציאות כהווייתה, לא הוכחה.

אמנם, בבקשה למתן צו מניעה, על המבקש לפעול בנקיון כפיים ובתום לב (בר"א 1565/95 חסר ושירותי ים בע"מ נ. ויינשטיין בע"מ), אך לא שוכנעתי כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב, כנטען.

יתרה מכך, במהלך הדיון הוגשו מסמכים נוספים המבססים את הטענה בדבר אי סדרים כספיים ותשלום במזומן לאנשים שלכאורה אינם מקבלים שכר עבור עבודתם (מב/1, מב/2). חרף העובדה שמסמכים אלה הוצגו בפני העד מר וייצמן, במהלך חקירתו הנגדית, העד טען כי אנשי ששמותיהם צוינו באותם מסמכים כמקבלי שכר, אינם מקבלים שכר עבור עבודתם.

סוף דבר

נראה, כי רב הנסתר על הנגלה, בכל הקשור לענייניה הכספיים של העמותה, ואופן ניהולם.

חקירה מעמיקה של חוקר, אשר ימונה לשם כך, בין אם על ידי רשם העמותות ובין אם על ידי גורם אחר, תפזר את הערפל שבמהלך הדיון לא התפזר, אלא התעבה כענן.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לביטול צו המניעה, וקובעת כי הצו יעמוד בתוקפו, עד להחלטה אחרת.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים, בדחיפות