|
|
| נשלח ב-1/5/2009 00:07 |
 |
| |
בכלל הנני מתפלא כיצד בפורום כזה באשכול על ספר כזה, עוסקים בעיקר בפיקנטריה של ההקדמה. גם אם רוב הספר מבחינת מספר עמודים הוא מתורתו שלו, הרי בכ"ז מה שכתב פטרוזא שיש בו"מעט מחידושי זקניו הגדולים הבית הלוי ור' משה" אינו מדוייק - הרי לכאורה יש כאן קרוב למאה (!) עמודים מכתב ידו של ה'בית הלוי'! (ולא רק כעשרה עמודים מכת"י הגר"ח).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 00:37 |
|
| |
אילפא,
שמא תועיל להגדיר את אופיו של המאפיין השונה והנדיר שהיה לגרי"ז?
תכלת,
עסקנו בעיקר בהקדמה, כיון שרק היא הועלתה בסריקה.
בנתיים קיבלתי באישי קישור לשאר חלקי הספר, ואקוה שאוכל להעלותו בקרוב על גבי האתר, באישור המקשר.
תוקן על ידי ישר_דרך ב- 01/05/2009 0:43:09
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 00:44 |
|
| |
ישר_דרך. אינני עוסק בהגדרות שרבים וטובים ממני כבר יגעו בהם. [יש לציין את חידושו של הגרי"ז בסוגיית 'נר שכבתה' מנחות פח ב. ניתן לומר שקטע זה מלמד על אופיו הייחודי של הגרי"ז.]
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 00:52 |
|
| |
אילפא,
הרשהנא לי לתמוה, מה חושש הנך להגדיר מאפיין שלדעתך ניכר בקלות?
לכל הפחות זכנו נא במראי מקורות לאותם רבים וטובים ממך.
הלא תסכים שמעשה מתמיה הוא לכתוב בפשטות רעיון מסוים ולאחר מכן להתחמק מלהציגו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 00:57 |
|
| |
מקובלנו מרבותינו: בבריסק יודעים "וואס שטייט דא".
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 01:03 |
|
| |
י"ד. אני לא נוהג לכתוב הודעות פעמיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 01:18 |
|
| |
גם אני לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 01:22 |
|
| |
לגבי בני ר"מ לעומת בני רי"ז, הרי מעולם לא עלה על דעת מישהו בצורת אחרת, אך מכיון שבני רי"ז, במיוחד רי"ד, פיתחו את הקנאות הלגלגנית המושחזת ואת הציניות הבוטה והגסה (כפי ההגדרה הנכונה בקול בריסק) אז זה חיפה על שאר החסרונות, או בעצם זה נבע משאר החסרונות. וד"ל. ככל שהלמדנות פחות כך ההשקפה עולה בחשיבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 01:28 |
|
| |
אי אפשר לזלזל במקומה המכובד של ההשקפה בבריסק שבבוסטון, למרות שזו אינה נקראת בשם זה. החל מאיש האמונה וכלה בעשרות ספרי הגות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 02:22 |
|
| |
כמדומני שיש הבדל עצום בין הגות לבין השקפה ואינם הבדלי שמות לבד. (וגם לגבי השקפה הרי פשיטא שלא התכוונתי לעצם השקפה רק דרשות חומש רש"י שעוסקים יותר בדמיות ובאישים עכשווים בלעג מושחז ובועט וד"ל מאשר בדמיות המקרא שזה גם "סודי")
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 10:07 |
|
| |
כמדומני שהממחבר הנ"ל לא הזכיר את דודו הגרי"ד זצ"ל אף פעם בההקדמה המוזרה הזאת. ולא זו בלבד אלא בסיפור על "ראש ישיבה אחד בתחילת דרכו" הוא מו"ר הגה"ר אהרן ליכטנשטיין שליט"א בעל בת דוד המחבר. גם שמו הוא לא הוזכר.
ולכתוב כל כך הרבה דפים על מי מה הממשיכי דרכו של בריסק ולא להיכנס ביחסו לגר"ח, הגר"ם וצאצאיו, לגרי"ז וצאצאיו, לציונות בתקופות השונות קצת תמוה בעיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 11:38 |
|
| |
| אתנחתא כתב: |  | לגבי בני ר"מ לעומת בני רי"ז, הרי מעולם לא עלה על דעת מישהו בצורת אחרת, אך מכיון שבני רי"ז, במיוחד רי"ד, פיתחו את הקנאות הלגלגנית המושחזת ואת הציניות הבוטה והגסה (כפי ההגדרה הנכונה בקול בריסק) אז זה חיפה על שאר החסרונות, או בעצם זה נבע משאר החסרונות. וד"ל. ככל שהלמדנות פחות כך ההשקפה עולה בחשיבות.
|
|
הרשה נא לי לשאול מי אמר את המשפט הבא, "וואס דער לובביצ'ר זאגט אין 7 שעה זאגט ר' משה (פיינשטיין) אין 7 מינוט, און איך זאגט דאס בכלל נישט"!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 16:25 |
|
| |
ראשית תודה לאילפא שהבטיח להביא הערות על הספר, וקיים בהערה חשובה על מה שלא כתוב בו... (וכידוע שבבריסק מתפארים בעצמם על יכולת הקריאה שלהם בין השורות) ובזכותו הוסב האשכול לפולמוס החשוב על הגרי"ז והגר"מ. זכות הרבים תלויה בו.
וכיון שניתן האות לקרב התרנגלות אוסיף גם אני הק' מעט נופך.
לגבי הגר"מ והגרי"ז קטנותי כמובן מלחלק להם ציונים לתורתם ודמותם. אכן ברור שההכרה בגדלותו של הגרי"ז וההערצה הכבירה שהיתה סביבו לא נבעה רק מהאמונה בדבר היותו גאון הדור.
הזכירו כאן את אהלי שם. אבל כמדומה שאת המקור דלהלן לא ראיתי שמביאים:
נאמר כאן כי לגבי הצאצאים אין מה להשוות. אכן בכל הנוגע להעתקת השמועה של תורת בריסק, אין מה להשוות בין צאצאי הגרי"ז לגרי"ד (מפרח מטה אהרן לא הצלחתי לדלות שיטה מיוחדת שאפשר לאפיין) אף כי מן הסתם הגרי"ד היה העילוי שבין נכדי הגר"ח.
כידוע המליצו על אחד מגאוני הדור ומגדולי רה"י, שהחילוק בינו לבין הגרח"ס ששניהם אומרים אותו דבר אבל הגרח"ס לא אומר מקצת מן הדברים שההוא אומר.
ובכן הרבה למדתי מכתבי הגרי"ד (ההלכתיים). שיעורים לזכר אבא מארי, בשיעורים של רייכמן ובתורתיו הקצרות שהתפרסמו בספרי תלמידיו ר' צבי שכטר (הכוללים את נפש הרב ופניני הרב) ר' מנחם גנק, ר' מיכל שורקין ובחוברות מסורה.
מה נאמר ומה נדבר, תורותיו של הגרי"ד, לצד מערכות נפלאות ומוצקות, כוללות דברים שאם ילד בישיבה קטנה היה אומר היו נוזפים בו ומשתיקין אותו, ואם הר"מ היה אומר היו מפטרים אותו לאלתר. דברים שהישרות מהם והלאה. סברות מוגזמות גסות ובלתי מתקבלות על הדעת. את כל אלה לא תמצא אצל כל בני הגרי"ז לא הגרי"ד לא הגרמ"ד ולא הגר"מ. וזו גדולתם והיא תפארתם.
[ומי החושב שקביעתי אינה נכונה, לא כלפיו אמורים הדברים. איש איש וסגנונו איש ואיש ודרך לימודו. יתכן שבמקומות ובארצות אחרות הדברים מופלאים, נאים ומתקבלים. ואני את הנראה לענ"ד - ולדעת רבים וכן שלימים - כתבתי].
תוקן על ידי פטרוזא ב- 01/05/2009 16:24:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 16:29 |
|
| |
צבע,
איך ליובאוויטש נכנסת לתמונה (בגלל שאני חסיד חב"ד? זה כל הקשר?). אכן האימרה, שבפשטות מעולם לא נאמרה, מיוחסת לרי"ד. (וכמו כל דבר שלא נאמר זה פושט צורה ולובש צורה, פעם זה הרב הוטנר ופעם ר' משה פיינשטיין) ואז מה? האט ער געזאגט?
(בכלל לגבי הרי"ד הרי בניגוד לרי"ז שכל ענינים הוא לומר רק הדבר הישר ביותר כסרגל, הרי רי"ד היה מאד יצירתי ומלא מעוף ודמיון, ואמר הרבה הרבה דברים שבבריסק ירושלים היו אומרים ש"איני אינו אומרו כלל" וד"ל
תוקן על ידי אתנחתא ב- 01/05/2009 16:26:59
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 17:38 |
|
| |
אכן חוסר הביסוס שברבות מסברות הגרי"ד מביך.
|
|
|
|
|
