אפשר לתת הסבר עמוק:
המצוות ניתנו ע"מ שהטוב שה' ייתן יהיה שלם - שנקבלו בזכות ולא בחסד. - שלא תהיה לנו בושה בטוב ובכך יהיה הטוב - טוב מושלם.
רמח"ל: כדי שיהיה ניסיון - נברא הגוף שמסתיר את הנשמה שמתביישת לחטוא - אחרת, לא תהיה בחירה. איך יחטא האדם - הרי מתבייש מהקב"ה.
ברגע שאדם עושה מצווה, או מתגבר על היצר, נעשה ראוי יותר לקבל את הטוב. ממילא נשמתו יכולה להאיר יותר, כיוון שעכשיו כשזכאי לטוב מתבייש פחות, והגוף נועד רק למנוע את תחושת הבושה לצורך הבחירה החופשית.
אך כאשר הנשמה עדיין לא מתחילה להאיר יותר - האדם נמצא ב"+"...הוא מרגיש שמגיע לו משהו, ולכאורב יתכן שבנק' זו ירשה לעצמו לחטוא.
|
|