|
|
| נשלח ב-19/4/2012 22:59 |
 |
| |
סתם ככה, מאיפה הבאתם כלכך הרבה דעות מה נקרא/לא נקרא כלי זמר, אם אין כמעט ספרים שמדברים על האיסור??
(סתם ככה, משום מה מקפידים על האיסור הזה הרבה מאיסורים הרבה יותר חמורים, וכבר שמענו על כאלה שבספירת העומר לא שומעים שירים חילונים/נשים/שירי עגבים, כי אסור לשמוע שירים בספירת העומר ......)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:12 |
|
| |
| whisper_s כתב: |  |
יש בעיה לשמוע אפילו פרקי תהילים או הרצאות שיש מוזיקה ברקע!
|
|
יש כאן איזה רב מהידברות שחולק עלייך:
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:18 |
|
| |
וואו איזה "ריתחא דאורייתא"
אשריכם אשריכם אשריכם ישראל !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:26 |
|
| |
העתקתי את הדיון ל'פשוט מוזיקה' לאשכול מיוחד הדיון ממשיך שם:
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:30 |
|
| |
| עטT כתב: | |
יש בעיה לשמוע אפילו פרקי תהילים או הרצאות שיש מוזיקה ברקע!
אני לא כזה בטוח, יכול להיות שבזה יהיה מותר, כי זה רק ברקע, ולא העיקר.
לא אמרתי את זה על דעתי, אלא לפי תשובה שקראתי.
מצאתי באתר הידברות תשובה בנושא שכתבתי לעיל:
אל תביא לי תשובות מהדברות. הרבה פעמים התשובות שם בדיעבד בהתאם לקהל היעד.
שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן לד בסיכום: אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה דרך הרדיו ורשם - קול שירי קודש המלווים כלי נגינה, אבל בימי הספירה וכן בימי בין המצרים יש להימנע מלשומעם. ומכל מקום בשמחת מצוה כגון מילה, או פדיון הבן, או סיום מסכתא, או בר מצוה, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, שכל שהיא שמחת מצוה יש להקל בדבר. ושירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך, בלי כלי נגינה, מותרת אף בימים אלה, ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפלה, או בשעה שעוסק בתורה, וכל שכן בשבתות שבתוך ימי הספירה או ימי בין המצרים, ואין להחמיר בזה כלל.
נתון למחלוקת.
סימון שני:
הכוונה היא לנעימה בפה, כן? אחרת למה כותב 'וכל שכן בשבתות' ?
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:32 |
|
| |
הבאתי את זה בתור מקורות איפה כתוב שאסור, זה ציטוטים מספרים ידועים וחשובים.
ברור שבפה, אלא מה ?
------
כמו שכתבתי קודם, הדיון עובר לפשוט
תוקן על ידי עטT ב- 19/04/2012 23:35:44
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:35 |
|
| |
| עטT כתב: | | סתם ככה, מאיפה הבאתם כלכך הרבה דעות מה נקרא/לא נקרא כלי זמר, אם אין כמעט ספרים שמדברים על האיסור??
הרני להכריז בזאת, על פתיחת מחקר מעמיק החל מהסיבות לאבלות בימים אלו וכלה בטעמם של המנהגים.
תוצאות המחקר יוצגו כאן לפניכם, ב"נ.
(סתם ככה, משום מה מקפידים על האיסור הזה הרבה מאיסורים הרבה יותר חמורים, וכבר שמענו על כאלה שבספירת העומר לא שומעים שירים חילונים/נשים/שירי עגבים, כי אסור לשמוע שירים בספירת העומר ......)
חחח
זה מזכיר לי שבתחילת השבוע שמעתי אחת באוטובוס, חילוניה למהדרין- וגם נראית ככה, שהיא לא הולכת לים כי זה ספירת העומר.... דור מבולבל!
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:39 |
|
| |
| עטT כתב: | | הבאתי את זה בתור מקורות איפה כתוב שאסור, זה ציטוטים מספרים ידועים וחשובים.
זה ברור.
ברור שבפה, אלא מה ?
אז זה לא סותר שאסור לשמוע הרצאות עם מנגינה ברקע.
------
כמו שכתבתי קודם, הדיון עובר לפשוט
לא רוצה!  תוקן על ידי עטT ב- 19/04/2012 23:35:44 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:45 |
|
| |
א.לא באתי לסתור אותך, אלא להמשיך את דברי בעניין המקור לאיסור.
(אחרי זה הבאתי תשובה שמותר)
ב. לדיון הזה מגיע אשכול משלו, ומקומו, ככל הנראה, בפשוט.
בבקשה לא להגיב כאן יותר, אין לי כח להעתיק עוד. ........
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2012 23:45 |
|
| |
תוקן על ידי סטריאו ב- 19/04/2012 23:52:07
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2012 14:59 |
|
| |
מתוך אתר ישיבה:
ריקודים וכלי זמר
כיוון שנהגו בימי הספירה שלא להרבות בשמחות יתירות, כתבו האחרונים שבכלל זה יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות (מ"א תצג, א). וכן נהגו לאסור נגינה ושמיעת כלי זמר.
למנהג הספרדים, אמנם ימי האבלות נמשכים עד ל"ד בעומר בבוקר, אלא שבל"ג בעומר, לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי, מותר לנגן ולרקוד. ואחר ל"ג בעומר נמשך האיסור בליל ל"ד בעומר, ומיד לאחר תחילת בוקר ל"ד בעומר נפסקים מנהגי האבלות.
למנהג אשכנזים, האיסור נמשך עד סוף יום ל"ב לעומר, ומתחילת ליל ל"ג בעומר מותר לנגן ולרקוד ולשמוח לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי. ולאחר מכן המנהג הרווח בקרב יוצאי אשכנז להימנע עד חג השבועות מקיום שמחות גדולות, כגון ערבי ריקוד שמחים, אבל מותר לנגן ולשמוע כלי נגינה. וכן מותר לקיים חוג אירובי, שעיקר מגמתו התעמלות ולא ריקוד שמחה. 10
בחול המועד פסח נוהגים לנגן ולרקוד, מפני שמצווה לשמוח בחול המועד (מ"ב תקכט, טז; עיין פס"ת תצג, ו). אלא שנישואין אין עורכים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה (שו"ע או"ח תקמו, א). וכן אסרו חכמים להסתפר בחול המועד, כדי שיסתפרו לפני החג (שם תקלא, ב).
מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן במסיבות של גויים לצורך פרנסתו. וכן מותר ללמוד וללמד לנגן בימי הספירה, הואיל ואין בזה שמחה (ספ"כ יב, טז; וע' פס"ת תצג, ד). אבל תלמיד שממילא אינו רגיל ללמוד ברצף כל השנה, אם אפשר טוב שההפסקה תהיה בימי האבלות שבספירת העומר. ואם בכוונתו לעשות הפסקה אחת בשנה, עדיף שיעשה אותה בשלושת השבועות (ועיין להלן ח, ב).
דיון נוסף באתר ישיבה(לא כל כך קשור אבל העניין מוזכר):
חכמים תיקנו כמה מנהגי אבלות בימים שבין פסח לעצרת, בין חג הפסח לחג השבועות. ובשולחן-ערוך נאמר (אורח-חיים תצג, א): "נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. אבל לארס ולקדש, מותר". והאחרונים כתבו: ומותר לעשות סעודת ארוסין אבל לעשות ריקודים ומחולות נהגו איסור, וכל-שכן ריקודין ומחולות של רשות, שודאי יש להיזהר. ועוד כתוב בשולחן-ערוך (סעיף ב): "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות".
ומה בדבר שמיעת שירים ומנגינות בלא ריקודים ומחולות, אלא שמיעה בלבד? בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים לא נזכר שנהגו איסור. אולם בין חכמי דורנו, יש שכתבו שגם בזה יש לנהוג איסור.
ואכן בשנה הראשונה להקמת "ערוץ 7", התעוררה השאלה כיצד יש לנהוג, האם להמנע מלהשמיע שירים ומנגינות, הווי אומר, להפסיק את שדורי הערוץ בימי הספירה, - שכן תכניות השידורים מבוססות בעיקרן על מנגינות ושירים שבהם משולבים דברי מלל קצרים, - או מפני החשיבות של שידורי הערוץ, גם של הדברים הנאמרים בו וגם של סוג השירים המושמעים בו, - האם בגלל המסר הייחודי של הערוץ השונה מכל רשתות השידור האחרות, אסור להפסיק את שדורי הערוץ לתקופה כה ארוכה, ויש להמשיך ולשדר גם בימי הספירה.
אחרי שיקול דעת מעמיק והתייעצות עם תלמידי-חכמים גדולים, הוחלט שלא להפסיק את השידורים בימי הספירה. במשך השנים, לאחר ש"ערוץ 7" קנה את מקומו בלב קהל גדול של מאזינים, נתברר יותר ויותר עד כמה חשוב ערוץ השידור הזה. כיום ברור הדבר שאי-אפשר לוותר על שדורי הערוץ בימי הספירה. תלמידי-חכמים רבים אינם מבינים מה בכלל השאלה.
אכן כמובן אותם הרוצים להחמיר על עצמם ולהמנע מלשמוע זמר בימי הספירה, ימשיכו במנהגם. בימי הספירה לא ישודרו בערוץ תכניות שירים של ריקודי-עם וכן לא ישודרו "מצעדי הזמירות", החסידי והמזרחי. התוכניות ישתנו בהתאם לאופי הימים, אבל הערוץ ימשיך למלא את שליחותו המיוחדת.
את הימים האלו נהגו לייחד לתיקון המדות, לחיזוק היחס שבין אדם לחבירו, שכן מותם של תלמידי רבי עקיבא נגרם מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. וכדברי התלמוד: "שנים-עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם" ו"כולם מתו מפסח ועד עצרת" (יבמות סב, ב).
האסון הגדול הזה שבו מתו במגפה רעה אלפים רבים של תלמידי רבי עקיבא זיעזע את כל ישראל, ועם ישראל קיבל על עצמו לנהוג אבלות בכל שנה, על-מנת לזכור ולהתבונן עד כמה צריך להיזהר בכבוד הבריות ובכבוד תלמידי-חכמים. יתכן שהם לא נהגו כבוד זה בזה מתוך כוונה לשם-שמים כביכול, מתוך קנאות של יראת-שמים, שכל אחד ביקר את השני על שאינו מדקדק כמותו. לכל קבוצה היה הכשר ובד"ץ לעצמה, כל קבוצה זלזלה בתלמידי-חכמים של הקבוצה האחרת. וכל זה היה כמובן לשם שמים. אך מזה נחרב כל בית-מדרשו של רבי עקיבא, והיה העולם שמם. הלקח ברור: "'ואהבת לרעך כמוך' - רבי עקיבה אומר: זהו כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט, ד).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2012 15:36 |
|
| |
הדיון עבר לפורום פשוט מוזיקה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2012 15:57 |
|
| |
מחילה ממעלת כבוד תורתכם, בלי להעליב או לפגוע- יש לי בעיה לקבל ראיות מאתר המביא פסק שאיסורי ספירת העומר נדחים ביום העצמאות וכן שיעורים מפי ""הרב"" יובל שרלו.
אך, מאחר ומובאים שם רבנים חשובים אחרים, נשאלת השאלה מי כתב את הציטוט שהבאת לעיל?
אגב, שאלה לי אליך, מייבין- למה דווקא בל"ג בעומר נפסקים מנהגי האבלות ורוקדים ושרים ושמחים?
------
במאמר מוסגר, עט, לפני ו' החיבור אין צורך בפסיק.... ;)
(עיין סעיף ב' בתגובת הקודמת..)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2012 16:00 |
|
| |
<<< הפינג-פונג הזה יגמר מתישהו?
העברתי את ההודעה שלי לשם >>>
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2012 16:05 |
|
| |
הפינג פונג הזה יגמר כשתפסיקו להגיב כאן ........
|
|
|
|
|
