|
|
| נשלח ב-17/9/2010 13:50 |
|
| |
השטיקל זוהר שנדפס קודם לתפילת כל נדרי "קם רבי שמעון" מרמז במנהג גבוהות ונצורות על ענין התרת נדרו של הקב"ה כביכול שנדר להגלותינו ר"ל. וכידוע לכל. הייתי מעוניין לשמוע עוד עניינים בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 06:57 |
|
| |
| ספרות כתב: |  | הודעה של *שנות_חיים1*
מזמור של יום, של יוהכ"פיאירו עיני הקוראים הנכבדים, מהו מזמור של יום של יוהכ"פ, דהנה של שבת אומרים מזמור שיר ליום וכו', של פסח בצאת ישראל וכו' של סוכות כאיל תערוג וכו', ראש השנה למנצח על הגתית, (ויש קהילות שאומרות כל מועד מזמורו לפני תפילת ערבית), והנה בכיפור לא איתפרש לן
***
הודעה של *asher177*
תהילים לב א לְדָוִד, מַשְׂכִּיל: אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע; כְּסוּי חֲטָאָה. ב אַשְׁרֵי אָדָם--לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֹן; וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה. ג כִּי-הֶחֱרַשְׁתִּי, בָּלוּ עֲצָמָי-- בְּשַׁאֲגָתִי, כָּל-הַיּוֹם. ד כִּי, יוֹמָם וָלַיְלָה-- תִּכְבַּד עָלַי, יָדֶךָ: נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי-- בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה. ה חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, וַעֲוֹנִי לֹא-כִסִּיתִי-- אָמַרְתִּי, אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה; וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה. ו עַל-זֹאת, יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ-- לְעֵת מְצֹא: רַק, לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים-- אֵלָיו, לֹא יַגִּיעוּ. ז אַתָּה, סֵתֶר לִי-- מִצַּר תִּצְּרֵנִי: רָנֵּי פַלֵּט; תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. ח אַשְׂכִּילְךָ, וְאוֹרְךָ--בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ; אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי. ט אַל-תִּהְיוּ, כְּסוּס כְּפֶרֶד-- אֵין הָבִין: בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם; בַּל, קְרֹב אֵלֶיךָ. י רַבִּים מַכְאוֹבִים, לָרָשָׁע: וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה--חֶסֶד, יְסוֹבְבֶנּוּ. יא שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ, צַדִּיקִים; וְהַרְנִינוּ, כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב. |
|
הודעה של *הרואה13*
שיר של יום ביום הכיפוריםמדי עוברי על כמה וכמה ספרים ביום הקדוש באחת מהנה ספר מועד לכל חי (להגר"ח פאלאג'י סימן יט) מצאתי חידוש לא ידוע שכתב מהו שיר של יום של יום הכיפורים וז"ל, "ומצאתי באורחות חיים סימן טל דף קז ע"ג, דכתב דהשיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש ביום הכפורים, הוא מזמור ברכי נפשי את ה' וכל קרבי וכו', וממעמקים, יעוין שם, ולפי זה ראוי לומר בבקר קודם אין כאלקינו, מזמור ברכי נפשי, ולמה שהבאתי בקונטרס כף החיים סימן יט אות טז כאשר יעוין שם, הוא דגם בערב ראוי לאומרו, ומה טוב ומה נעים לפי זה מה שסידר הרמב"ן ז"ל, לומר ביום הכפורים אחר המנחה, נוסח ברכי נפשי על סדר א"ב, ונדפס במחזורים, ורוח ה' דיבר בו לתקן את זאת מעין השיר שהיו הלויים אומרים ביום הזה וברור. עכ"ל. ולפי זה בין נבין למה בפיוטי שחרית ומוסף לפני מוסף בחזרה סידר הפייט את שירתו על ברכו ה' גיבורי כח עושי דברו וכו שהוא סיומא דברכי נפשי. אמנם בהגר"א כתב דשיר של יום הוא פרק לב, ואדרבא ישוטטו רבים ותתרבה הדעת.
***
הודעה של *menashe99*
ביוה"כ שחל בשבת שיר של יום: מזמור שיר ליום השבת (כמו בשבת ר"ח).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 23:54 |
|
| |
הודעה של *נצל*
תנ"ך בלא ניקודהאם מישהו יוכל להפנות אותי לטקסט התנ"ך ברשת, לא מנוקד?
***
הודעה של *קאטאוועס*
באתר להלן תוכל למצוא את התנ"ך בניקוד ולא בניקודאתה פותח פרק כלשהו באחד הספרים ואז מתגלה אפשרות לראות את הפרק בלי ניקוד.
***
הודעה של *מקסוול*
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 07:03 |
|
| |
הודעה של *הרואה13*
זמן שמחתנו אתמהה????ביום שמחת תורה שמיני עצרת אומרים בתפילה 'זמן שמחתינו', והנה בהתורה לא נזכר שהוא יום שמחה רק בסוכות כתוב ושמחת בחגך וכו' ושמחתם וכו' שבעת ימים, ומאיפה המקור שצריך לשמוח ביום השמיני? ואולי מדרבנן משום סיומה של תורה, אבל מן התורה לכאורה לא הוזכר, והמאיר סוגיא זו תע"ב.
***
הודעה של *מלח_הארץ*
ש"ע רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 11:11 |
|
| |
חז"ל דורשים מ"והיית אך שמח" לרבות ליל שמיני (וכ"ש יומו - רש"י) לשמחה. (סוכה מח.)
תוקן על ידי הבנשק ב- 01/10/2010 11:13:48
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2010 19:52 |
|
| |
האם מישהו יודע היכן ישנם מאמרים השקפתיים של מובילי המאבק בציונות בזמנו כהאדמו"ר ממונקאטש ומהרי"ץ דושינסקי ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 10:37 |
|
| |
הודעה של *סגסג*
שליחת מכתבי שאלות לרבניםחשקה נפשי לשלוח מכתבי שאלות בהלכה ובלימוד לרבנים. רציתי לשאול,האם נהוג לשלוח ביחד עם השאלה גם מעטפה עם בול,כי מצד אחד למה שהרב העונה יצטרך להוציא מכיסו בשביל זה,בפרט אם יש הרבה ששולחים לו מכתבים שכאלו,זה יכול להגיע לסכום מכובד,מצד שני,בזה שאני שולח לו מעטפה עם בול,אני כאילו מאלץ אותו להחזיר לי תשובה,על אף שמצד הדין אינו חייב להחזיר לי את המעטפה והבול,אבל בכ"ז זה יוצר לחץ מסוים. פעם שמעתי,שלהגר"ח קנייבסקי שליט"א,יש מישהו שמממן את כל המכתבים שהוא מחזיר. עוד שאלה,האם אתם מכירים רבנים שרגילים להחזיר תשובות,או רבנים שרגילים לא להחזיר,ככה שאין מה לשלוח אליהם? אשמח לקבל מידע בנידון. בתודה מראש
***
הודעה של *chouteng*
כשאני בקשתי תשובה מר' חיים קנייבסקי השארתי לו מעטפה מבויילת עם הכתובת שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 10:41 |
|
| |
הנוהגים כן שלא לצורך עניני, יוצאים מתוך הנחה -רווחת לצערנו- כי זמנם של הרבנים הפקר הוא לכל!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2010 11:56 |
|
| |
סגסג. עד שאתה מבקש חדשות שמא יש בידך מכתבים מהגר"ח גריינימן שליט"א אשר כפי שכתבת כאן הנך מתלמידיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 12:29 |
|
| |
| ספרות כתב: |  | הודעה של *סגסג*
שליחת מכתבי שאלות לרבנים
חשקה נפשי לשלוח מכתבי שאלות בהלכה ובלימוד לרבנים.
רציתי לשאול,האם נהוג לשלוח ביחד עם השאלה גם מעטפה עם בול,כי מצד אחד למה שהרב העונה יצטרך להוציא מכיסו בשביל זה,בפרט אם יש הרבה ששולחים לו מכתבים שכאלו,זה יכול להגיע לסכום מכובד,מצד שני,בזה שאני שולח לו מעטפה עם בול,אני כאילו מאלץ אותו להחזיר לי תשובה,על אף שמצד הדין אינו חייב להחזיר לי את המעטפה והבול,אבל בכ"ז זה יוצר לחץ מסוים.
|
|
צדקו דברי הכותב שבאמת אין צריך לענות אף ששולח מעטפה מבוילת וכפי שכתב בשו"ת מהרש"ם ח"ב רי שנשאל ע"כ מהגאון האדר"ת.
אמנם עי"ש שטוב יותר לרשום לזיכרון ששלח לו בול ואם יתבע ישיב לו. ונמצא דס"ל שאין כאן מחילה מצד השולח אלא שהמשיב א"צ לטרוח בעבור זה שעשה שלא כהוגן.
כ"ז מן הדין. אבל ראו כאן סיפור מחריד באחד שהעיז ותבע את דמי בולו מאת אביר הגאונים השו"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 19:40 |
|
| |
אבקש את עזרת העוזרים למי שיש תחת ידו 'ילקוט שמעוני' מהדורת מכון י-ם, בזית רענן הנדפס שם בסוף הספר, פרשת כי תשא רמז שצג כתוב כן: "קשה אחרים היינו רבי מאיר. וכיוצא בזה הקשו תוספות פרק ב' דסנהדרין". מענין אותי לידע מה הם השלימו במראה מקום הנזכר של תוספות פרק ב' דסנהדרין. תודה וברכה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:14 |
|
| |
לכאו' צ"ל פ"ק דסוטה עי"ש י"ב ע"א
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 18:55 |
|
| |
הודעה של *ננח1*
בירור על אחד מזקני ברסלב מיהו ר' דוד רב דאסטר, מחסידי ברסלב בדור הקודם? והאם יש פרטים ידועים עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 15:52 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 16:46 |
|
| |
| התעוררי כתב: |  | אבקש את עזרת העוזרים למי שיש תחת ידו 'ילקוט שמעוני' מהדורת מכון י-ם, בזית רענן הנדפס שם בסוף הספר, פרשת כי תשא רמז שצג כתוב כן: "קשה אחרים היינו רבי מאיר. וכיוצא בזה הקשו תוספות פרק ב' דסנהדרין".
מענין אותי לידע מה הם השלימו במראה מקום הנזכר של תוספות פרק ב' דסנהדרין.
תודה וברכה מראש |
|
הז"ר נדפס עה"ג ושם לא הוסיפו כלום.
בסוף כל חומש הדפיסו שם חיבור הקרוי עלי זית מאת הרב משה יעקב קנר (ת"ח מובהק. מיקרי קרתא בעיר טורנטו. וביודעו ומכירו קאמינא) ושם עמד ע"כ שבפ"ב דסנהדרין ל"מ כלום. וציין לתוס' בסוטה האמור על יד אליהוא. וכן לע"ז סד ע"ב. ולברכות ט ע"ב.
ואני כאשר ראיתי כן כתבתי ולא בדקתי אחריו.
|
|
|
|
|