ואהבת לרעך כמוך !!!
בפרשת השבוע מופיע הפסוק המוכר:
ויקרא יט,יח: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'.
הפסוק מוכר וידוע, מצוטט ומושר בפי כל. רוב המפרשים פירשו את הפסוק כחובה חברתית.
ככה גם הסבירו את גם אמירתו של ר' עקיבא במדרש תורת כהנים:
ואהבת לרעך כמוך - אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה. שהחלק של היחסים בין אדם לחברו, המצוות החברתיות, הם כלל גדול בתורה. כלומר, התורה היא לא רק בין אדם לאלוהים (בין אדם למקום) אלא גם בין אדם לחברו, ו"ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה, גם הוא חשוב.
בשבת עלה לי חידוש על המדרש הזה ואני מבקש לשתף אתכם.
המשנה הראשונה של פרקי אבות מתחילה, במשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו'.
על הפתיחה הזו שואל ר' עובדיה מברטנורא, מפרש המשנה, מדוע אנו צריכים את ההקדמה על השתלשלות התורה שבעל פה, במסכת שאיננה מדברת על הלכות אלא על תיקון מידות והנהגות חברתיות?
ועונה ר' עובדיה מברטנורא, שגם לאומות העולם יש ספרים וחיבורים על נימוסים והתנהגויות. אבל ההדרכות המוסריות של עם ישראל שונות. בעוד שאת הנימוסים של אומות העולם, הגו והסיקו בני אנוש, הרי שאת ההדרכות החברתיות וההנהגות בין אדם לחברו בעם ישראל, קיבלנו מאת הקב"ה. לכן כדי להראות שגם המוסר החברתי בעם ישראל בא מהקב"ה, הקדים ר' יהודה הנשיא למסכת אבות, את השתלשלות התורה שבעל פה.
וכעת אחרי שלמדנו את דברי ר' עובדיה מברטנורא, נחזור לדברי ר' עקיבא. כל המפרשים של הפסוק, לקחו בדברי ר' עקיבא רק את המילים "ואהבת לרעך כמוך", אבל אם נסתכל בהמשך הפסוק, מובאות שם המילים "אני ה' ". ר' עקיבא לא התייחס רק למילים "ואהבת לרעך כמוך", אלא לכל הפסוק:
"ואהבת לרעך כמוך אני ה' "- זה כלל גדול בתורה.
כלומר, גם המצוות החברתיות שיש לעם ישראל, שלכאורה יכולנו להגות ולחברם לבד, גם הם מאת הקב"ה, זה הכלל הגדול שבתורה. כל ההדרכות של התורה, גם בין אדם לחברו וגם בין אדם למקום, הם לא תוצאה של חשיבה אנושית, אלא הם הדרכות אלוהיות. כלומר המוסר שמדריך את עם ישראל בהנהגותיו, נובע מהמוסר האלוהי, והמצוות אותן הוא מקיים באות מצו אלוהי שהוא גבוה יותר, עמוק יותר ומושלם יותר מאשר חשיבה אנושית
http://rotter.name/kolot/prime/20682.shtml
 |
|
|