האם אתם/ן מסכימים להיפגש עם בעלי/ות תשובה ?

קודם כל, שלום לכולם ונעים מאוד.

יש לי שאלה חשובה שתהיתי עליה: 

האם הייתם מסכימים לנסות ולהפגש עם בעל/ת תשובה או בחור/ה שבאים ממשפחה בעלת תשובה?  
האם אתם חושבים שכיום במשפחות חרדיות  יש יותר פתיחות והדבר יותר מקובל מבעבר?

אני לא מעט פעמים שמעתי ששידוך בין בעלי תשובה עם חרדים מבית, ברוב המקרים נעשה רק אם החרדי הוא בעל מום כלשהו מכיוון שאותו בעל תשובה נחשב "כסוג ב'" (לא שיש משהו רע בבעלי מומים).

לי רק עולה בראש הפתגם "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"
אך מדוע בפועל זה ממש לא ככה?

אשמח לדעת מה דעתכם בנושא.  

אני גם לא הייתי רוצה להיפגש עם חוזר בתשובה מאותה סיבה שציינה חיה.
וליאורר, הכוונה בקיצוניות זה לא הצמאות לה', זה משו הרבה מעבר לזה.
ובאמת יש משו יפה בעבודת ה' שלא מתוך הרגל אצל החוזרים בתשובה.

אבל מצד שני מוזר לי שיורדים לי שידוכים כי אבא שלי חוזר בתשובה....
ואצלינו במשפחה הכל הכי נורמלי ובריא שאפשר!
אז אולי אם אני ישמע על בחור שחלק בכל הקטעים של החוזרים בתשובה, נחשוב על זה. אבל זה צריך ברור טוב!

והכי קטע זה לראות את הבחורים שרק תוך כדי פגישה קולטים שאבא שלי חוזר בתשובה...
אחד אפילו היה ממש בהלם! אמא שלו בטוח לא הייתה נותנת לו להיפגש איתי אם היא היתה יודעת!
(בסוף הוא אפילו ממש רצה אותי, אבל עוד יותר בסוף הוא לא רצה... )

תעשו לי טובה,

כל מקרה לגופו!!!

היום אני יכולה למצוא בבחור שחוזר בתשובה[אם הוא מסה נכבדת של שנים בדת..] בדיוק את כל מה שאני לא מוצאת ולא אמצא בבחורי ישיבות סטנדרטיים-מה ששווה לי את כל העולם!

ומצד שני -ב אמת הקיצונייות שלפעמים הם נוקטים בה, הו... המחשבות המתסכלות אותי-על "מעניין מה כבר הוא הספיק"...אם זה ממש טרי-גם כן לא נותנות מנוח...

בסופו של דבר, רב הרבנים הגדולים וה-משפיעים- בדורינו היו מתחזקים או חוזרים בתשובה,
עבודת ה'-זו עבודה.

וה"קיצונייות" שלהם,שאנחנו מכנים אותה כך, היא בעצם הפחד של כולנו מן האמת. קשה לנו להתחייב לסטנדרט כזה אבל עמוק בלב ברור לנו שכך היינו צריכים להיות. אלא שאנחנו וכל הדור כ"כ רחוק ממה שצריך להיות באמת, שהם אילו שנראים לנו משוגעים....


אז זה שאנחנו לא נתחתן עם חוזרים בתשובה זה לא כי אנחנו לא רוצים, אלא זה כי אנחנו לא ראויים. ואני מדברת על כאלו רציניים וטובים שהלכו על כל הקופה.

כנראה שלא הובנתי כראוי:
הקיצוניות שדברתי עליה היא התמימות האמיתית של החוזרים בתשובה, כזו שמכניסה אותם לבועה. זה מקסים בעיני, אבל מי שנולד בבית חרדי ועושה הכל כהרגל לא מצליח להבין את התמימות הזו, את ההתלהבות.
(ולצערי, גם לבעלי התשובה עצמם הבועה הזו מתנפצת במוקדם או במאוחר.)

_________________

פעם שמעתי מאיזה אישיות תורנית דגולה פשט מעניין.
"במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".
ולמה? מפני הסירחון.
ככה אמר אותו גדול בתורה ולא יסף.
ויתפעם הליטאי, וימשיך לדרכו.

ותתפעם ד. שחר , ותאמר "הבנאדם דפוק"

חיה, קוראים לזה "אורות".

_________________

"תורת אמת היא תמיד מעניינת, אך אין מגייעים אליה אלא אחרי שמואסים בגשמיות שעלי האדמות" [ד. ז.]

אני לא נפגשת איתם כי הסגנון שלהם שונה
ואין לי בעיה איתם בכלל.
ואין לי שום בעיה אם אחד ההורים חזר בתשובה, או שחזרו בתשובה כשהיה קטן
בגדול הם בדרך כלל סגורים וקיצוניים מדי בשבילי
ואם הם פתוחים אז זה מפחיד אותי שאולי הם לא נעולים על המקום שלהם.

ליטאי, עם כל הכבוד אבל "הפירוש" שהבאת כאן מערער את כל יסודות התורה והיהדות. מה ז"א? אם הקב"ה מוחל וסולח על העבר ברגע שאדם עושה תשובה גמורה אז אדם בשר ודם יערער על כך? תשובה זה לא בהכרח אדם חילוני שנהפך לדתי, תשובה שייכת גם לחרדים, לא כולם טלית שכולה תכלת! רק בגלל שתשובה של חילוני (אפילו אם אורח חייו זהה לחרדי) פחותה רק כי אצלו השינוי מתבטא גם בחיצוניות אז יש הבדל? וכי מישהו יכול באמת לדעת איזו עבירה עבר כל יהודי בעל חזות חרדית מלידה? וכי אם הוא התחרט עליה זאת לא נקראית תשובה?  { כמו שאמרו (ברכות י"ט ע"א) אם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה}. התשובה שייכת לכלל ישראל אף אם עברו של החילוני "עשיר" מזה של החרדי.
ובזה אני מצטרפת לעץ השדה ומסכימה עם כל מילה שלו, כולם מתפפלים שכל עמך ישראל החוטאים יחזרו בתשובה אך מצד שני שמים חוצץ ברור ומבהירים שיש שני צדדים (גם אם אורח החיים אחרי התשובה זהה לזה של החרדי) .
לדעתי, להבדיל כמו שעדיין יש הסתייגות מסויימת מנישואים של ספרדים עם אשכנזים, כך יש הסתייגות מבעלי תשובה. אני אישית לא רואה סיבה למה לא לנסות (כמובן אם אותו בעל תשובה באמת השתנה לגמרי והמשפחה מכבדת).