העיתון 'שעה טובה' מביא היום דברים חריפים בשם הרב דוד דרוקמן, רבה של קרית מוצקין, כנגד מאמר שפורסם בעיתון 'מקור ראשון', הטוען כי ל"ג בעומר איננו יום ההילולא דרשב"י.
הרב דרוקמן שיגר מחאה חריפה למערכת העיתון, וניהל התכתבות ממושכת עם העורך, והדברים פורסמו במלואם ב'שעה טובה'. לקריאת הכתבה לחצו על התמונה להגדלה.
להרחבת הנושא, הננו מצרפים בזה את התמליל המלא שנמסר על ידי הרב דרוקמן לעיתון 'שעה טובה':
בעתון "מקור ראשון" דהיום, י"ז אייר תשס"ו ("דיוקן", עמ' 21)
- יש כתבה של חגי סגל שהמראיין איזה רב בשם קוסמן ("מחנך בישיבה לצעירים שליד מרכז הרב ואחד מרבני בית המדרש של בית הכנסת ישורון" כעדות חגי סגל), המטיל ספק אודות הקשר בין ל"ג בעומר לבין "הילולא דרשב"י" יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.
אותו קוסמן (עפרא לפומיה!) מייחס, לא פחות, טעויות לקדושי עליון ארזי הלבנון הסומכים על הגירסא שב"שער הכוונות" לרבינו חיים ויטאל והאר"י הקדוש.
"פשיטא": הכתב יד הנדיר והעלום שקוסמן גילה היא-היא הגירסא הנכונה ואין בילתה, וכל מלאכים עלי אדמות פשוט "טעו" ותלו את עצמם בכתב יד מוטעה.
אגב, בכתבה הנ"ל נחשף כי "המחנך" בישיבת מרכז הרב לצעירים הוא יש לו גם גירסא מעניינת לגבי קריעת ים סוף וגם זה שווה "קריעה" בפני עצמה...
וכאן הגענו לשיא חדש: רב-חוקר "מטפל" במלאכי אלוקים עלי אדמות כמו הרח"ו (ובנו המוהר"ש) והאריז"ל (שבספר תניא קדישא מבואר שהגיע בהשגותיו הק' אף למעלה מרעיא מהימנא!!!) ונושאי דיגלם - כל רבותינו הגדולים בנגלה ובנסתר שאת מימיהם אנו שותים - כאילו היו עמיתים שלו באקדמיה!!
רוב מנין ורוב בנין של מצוקי ארץ בעלי רוח הקודש סמכו על מה שכתוב בשער הכוונות של רבינו חיים ויטאל שכתב שהאריז"ל עלה על ציון הרשב"י בל"ג בעומר (עין עוד ב"כף החיים" סימן צת"ג ס"ק כ"ו, ה שהביא מ; מהרי"ל, ומ"שער הכוונות" ו"ברכי יוסף," להחיד"א, וסידור הרב בעל התניא, מבני יששכר ועוד, ועיין עוד ב"חיי אדם" כל קל"א דין י"א, ועדיין לא הזכרנו את כל רשימת רבני קשישאי גדולי עולם חכמי הספרדים והאשכנזים מירושלים, צפת וטבריה שבמשך מאות שנים עלו בדחילו ורחימו לציון הרשב"י ביום ל"ג בעומר. וידוע המעשה הנורא המובא גם ב"מגן אברהם" אודות העונש שקיבל מי שאמר תפילת "נחם" בל"ג בעומר יום שמחתו של הרשב"י).
"הרב" קוסמן באמצעות שופרו חגי סגל מייחסים את כל הצרמוניה של שמחת ל"ג בעומר לאיזה אספסוף שלא זכה ולא נגה עליו כנראה אור האקדמיה - המושפע ממודעות רחוב בני ברקיות בדבר ה"חי" רוטל" ושאר סגולות מירון וכו'.
הוא אמנם מזכיר שהרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע קנה את זכות "ההדלקה" במירון (ובציניות הוא מוסיף: "וכך התקבע לו סופית דפוס החגיגות האור-קולי של ימינו") ; נו, באמת, מיהו הרוז'ינאי הקדוש לעומת "הרב החוקר" המגדיר את שמחת הקודש בחצר הרשב"י כ"דפוס חגיגות אור-קולי").
ומערבב אותו "רב" מין בשאינו מינו עם תשובה מפורסמת מהחת"ס שכבר השיבו עליה מספר "משנת חסידים" שיש לשמוח ביום פטירתו של הרשב"י כי הוא ציווה על כך ו"מצוה לקיים דברי המת" וכותב: "וביום ל"ג בעומר אין להתאבל, ואלא מצוה לשמוח שמחת רשב"י, ואם דר בארץ ישראל ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה".(בכל מקרה החת"ס היה בודאי קורע "קריעה" בראותו מי הם דובריו הבלתי קרואים).
שומו שמים!!
מה נאמר ומה נדבר ? אני מתחיל להבין יותר ויותר את האלרגיה בחלק מהקהל החרדי מהציבור שדמויות כאלה לכאורה מייצגות אותו (להזכרינו, שהקוסמן הנ"ל מתואר כ"מחנך בישיבת מרכז לצעירים", ואני עדיין מקווה שזו טעות!)
וגם עימי מקום למחות, נגד רב נוסף מאותם חוגים (שמו שמור עימי) שלפני כשנה בכנס מנהלי בתי ספר של החמ"ד באזור הצפון עירער, לא פחות, על קדמות ספר הזהר הק'!
ללמדך, שאפשר ללמוד תורה, לקיים מצוות, להתנוענע בתפילת עמידה כמו לולב, להתהדר בתואר "רב", אבל תולעת הדעות כוזבות עדיין מכרסמת במוח ובלב!
תחי "האינטלגינציה הדתית" בת זמננו, ואוי לנו שכך עלתה בימינו עכשיו שמתי לב לעוד "פנינים" שבאותה כתבה;
קוסמן מערער על קביעת חז"ל שלמידי רבי עקיבא מתו באסכרה (יבמות ס"ב ע"ב)"והיה העולם שמם" כדברי הגמרא (שם) הוא "מוכיח" שהם בכלל שהם הנו חיילי בר כוכבא ונהרגו בקרבות בר כוכבא...
ומדוע לדידהו הם בכלל לא היו תלמידי רבי עקיבא? כי "אפילו בעידן הרמקולים והבטון של ימינו אין בית מדרש עם 24,000 תלמידים...ולכן כמעט בטוח שמדובר בלוחמי בר כוכבא, בן טיפוחיו של רבי עקיבא", עכ"ל הזהב.
ובכלל, ל"ג בעומר לדידהו הוא יום שמחה על התחלת בנין בתי המקדש ב..ירושלים ותו לא.
ניתנה ראש ונשובה ל"הוכחותיו" כי הילולא דרשב"י אין לה על מה לסמוך (עפ"ל) :
שאלת תם: מי קבע שגדולי ישראל שקבעו את יום ל"ג בעומר כהילולא דרשב"י תלו את עצמם באופן בלעדי בגירסא של הפע"ח עליו סובבת הולכת תיאוריית הרב קוסמן?
עצם הדבר שב"פרי עץ חיים" לא נאמר שנסתלק רשב"י בל"ג בעומר אינו "תגלית חדשה" כלל. וכה כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאווטיש באגרת לפני כ-60 שנה (הו"ד ב"שערי המועדים" - ל"ג בעומר עמ' שי"ג" ות"ח לידי"נ הגה"ח ר' י. ד. קלויזנר שליט"א שהסב ליבי לזאת) –
"...הפרי עץ חיים (דפוס דובראוונע ודפוס לאשצוב)שער ספירת העומר פ"ז בהערה...וז"ל: והטעם שמת רש"י ביום ל"ג בעומר כי הוא מתלמידי> רע"ק שמתו בספרה"ע.
והנה ידוע, אשר קטע זה מוקשה הן בנגלה, כי רשב"י הוא מהחמשה תלמידים שסמך רע"ק אח"כ, והן מצד הנסתר בפע"ח שם ובסידור האריז"ל, מדריגת הכ"ד אלף תלמידים שמתו ומדריגת ה' תלמידים הנ"ל. וכבר עמדו ע"ז בשו"ת דברי נחמיה חאו"ח סל"ד סק"ז. וסיים אולי יש ט"ס בפע"ח שם במ"ש הוא כו' כנ"ל וצ"ע בדפוס קארעץ ששמעתי ששם נשמט זה.
ואמת כן הוא, אשר בפע"ח דפוס קארעץ לא נמצא קטע הנ"ל, וכן בסידורי האריז"ל ובשני פע"ח כת"י שישנם באוסף הכת"י אשר לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (נ"ע), חסר כל ענין זה. כן לא מצאתי לביאור הנ"ל בכל דרושי דא"ח שראיתי לע"ע.
וז"ל ספר הכוונות (ענין ספרה"ע דרוש יב) בטעמי מנהג ל"ג בעומר: כי הרשב"י ע"ה הוא מחמישה תלמידים הגדולים של רע"ק ולכן שמחת שמחתו ביום ל"ג בעומר. ועד"ז הוא במשנת חסידים".
והנה למרות שגם הרבי זי"ע (כאמור, עוד לפני עשרות שנים!) לא תומך את יתדות הל"ג בעומר בגירסא של פע"ח (וממילא אין כאן שום גילוי וחשיפה מיוחדת), אעפ"כ לא עלה על לב שום חצוף לערער ולהרהר על קדושי עליון בתוככי רבבות אלפי ישראל ' בדביקותם ביום הילולא דרשב"י אשר תורתו מגן עלינו היא מאירת עינינו.
ועוד נקודה בענין:
אילו היה כתוב בפע"ח מפורש כי הרשב"י הסתלק בל"ג בעומר, זה היה כן מקובל על הרב קוסמן (כך יוצא עכ"פ מדבריו),
וכל כך למה? וכי זו הוכחה מדעית? לא! אלא מאי? סומכים על רוח הקודש של האר"י!
ועתה, לבעל התניא, ל"חוזה" מלובלין, להרה"ק מרוז'ין, ל"בני יששכר" מדינוב לרלו"יצ מברדישטוב, לר"י אייבשיץ, ל"בן איש חי" וכל ממשיכי דרכם בקודש ורבבות החונים על דיגלם שבכל הדורות קבעו בשיא הפשיטות של"ג בעומר הוא-הוא "הילולא דרשב"י" - לא היה רוח הקודש?
סוף דבר: אנו נמשיך להלך לאור רבותינו הק' אשר לאורם אנו הולכים ואת מימיהם אנו שותים, ועד כי יבא שילה נאמץ לליבותינו את דברי הזוה"ק באידרא זוטא בקשר ליום פטירתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ; "עולו..ואתכנשו להילולא דרשב"י" ונמשיך באפן דמוסיף והולך ואור לשיר ברטט של קדושה:
ואמרתם כה לחי בהילולא דבר יוחאי!