|
|
| נשלח ב-10/5/2009 15:06 |
 |
| |
ענתיק
ע"י מי הוסמכת להעניק מדור לר' משה בלוי בקולמוס של משפחה?
לגוף הענין, מאמרו המקיף של בלוי בענין נדפס במדור קולמוס והספר שב"ישורון" חלק ט"ו, כמה שנים קודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 10:22 |
|
| |
[רציתי להוסיף זאת לפני הרגל אלא שנטרפה שעה וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך בשעת הדחק על פסקו של רי"מ היבנר (נחלה לישראל סי' נא) כי שלושה ימים קודם ההילולא ושלושה ימים לאחריה כיום ההילולא דמייא]
ר"מ בלוי במאמרו שם מעיר כי המקור הכתוב הראשון לקביעת יום פטירת רשב"י בל"ג בעומר הוא ספר חמדת ימים [עומר פ"ב] שם כתב "ונמצא כתוב בספרי הקדמונים שיום ל"ג לעומר הוא יומא דאתפטר רשב"י ע"ה מן עולמא"
בלוי משער כי החיד"א שכתב [ברכ"י או"ח תצ"ג ד] שיש מי שכתב שהוא יום פטירתו כיוון לחמ"י אלא שלא רצה להזכירו בשמו.
עתה יבואו נא הבקיאים דכאן ויודיעונו האם אכן כך דרכו של החיד"א לסתום את מבואותיו מהחמ"י.
_________________________________________
מקור אכזב נוסף שהתקבל בצבור לקביעת ל"ג בעומר כיום הפטירה הוא אגרת הרע"ב לאחיו שנשלחה מירושלים באלול שנת רמ"ט וכאילו הוא מספר שם על ההילולה שנהוגה בקבר רשב"י בל"ג בעומר יום פטירתו.
על כך מעיר ר"מ בלוי שבאיגרת לא נכתב כלל התאריך ל"ג בעומר ואף לא מוזכר בה כלל ציון רשב"י אלא קבר שמואל הנביא.
ובזה וודאי דבריו נכונים שכן איזכור זה נוסף ע"י המו"ל של קונטרס האיגרות "דרכי ציון" קולמיה תרמ"ו [אייזנשטיין באוצר מסעות כתב תרל"ז וחוששני לו מט"ס] שנזדמן לו נוסח חסר של האיגרת והוסיף יום אחר מדעתו
בעוד שבנוסח המתוקן שנדפס אצל אייזנשטיין באוצר מסעות נ"י תרפז [עמ' 121] ובההדרה מחודשת באגרות א"י של יערי ת"א תש"ג [עמ' 139] מופיע בפירוש שמדובר בכ"ח אייר ובקברו של שמואל הרמתי [שהוא יום פטירתו כמובאר בשו"ע (דפו"ר וכ"ה בטור וכ"פ האחרונים) או"ח תק"פ]
[מתוך אגרות א"י. יערי]
הפלא הוא שטעות זו הטעתה גם את הבקי הגדול בתולדות הארץ וגלילותיה, זאב וילנאי. שמציין לאיגרת הרע"ב כמקור ביניימי לקביעת י"ח אייר כיום פטירת רשב"י [מצבות קודש בא"י תשמ"ה ח"ב עמ' 134]
וראוי להדגיש כי הציטוט שהוא מביא אינו תואם לשום נוסח איגרת שלפנינו וצ"ע
[תוקן בעקבות הערה באישי ותשוח"ח]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 14/05/2009 11:08:22
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2009 06:17 |
|
| |
היום ג' סיון יום היא"צ של רבנו עובדיה מברטנורא?
לאחרונה נפוצו שמעות הקובעות את יום פטירתו של רע"ב לג' סיון ואף מוסיפות לקברו סגולות מסגולות שונות תוך הסתמכות מופרכת על מכתבו שנזכר לעיל.
על כך ועוד במאמרו של הרב יהושע מונדשיין "תעלומת מערת הפלאות השכוחה" [סיפורים וגילגוליהם פרק נ"ה]
ולאלה שזמנם קצר. ציטוט ממובחר מגוף המאמר
להלן לוח-הזמנים לפקידת הקברים בעונת תיירות הקברים וה"הילולות", שרובן ככולן (לאפוקי הילולת הרשב"י והילולת שמואל הנביא) בדויות מן הלב ונתחדשו בדורות האחרונים:
ה' באייר עלייה לקברו של חוני המעגל בחצור (התאריך ה' באייר נקבע, מן הסתם, מפני שהוא "יומא דפגרא").
י"ד באייר עלייה לקברו של רבי מאיר בעל הנס בטבריה (ראה ב'שדי חמד', שם, שנתחדשה עלייה זו באותו הדור, בתאריך שאין לו שום קשר לר' מאיר בעל הנס. וראה את הדברים הנוקבים והחריפים שנאמרו בענין זה, בספר 'טעמי המנהגים' מהדורת "אשכול", עמ' רסב בהערה).
ח"י באייר (ל"ג בעומר) עלייה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון.
כ"ח וכ"ט באייר עלייה לקברו של שמואל הנביא אשר ברמה.
ג' בסיון עלייה לקברו של רבי עובדיה מברטנורא בשיפולי הר הזיתים.
כ"ו בסיון עלייה לקברו של רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה.
להשתחל באלגנטיות שכזו לתוך מערך "ימי הזיכרון", בעונה הבוערת של ה"הילולות"! האם יש לך הצלחה גדולה מזו?...
ומדוע מכל הימים ה"פנויים" נבחר דוקא יום ג' בסיון? גם זה פשוט ומובן: ג' בסיון לעולם לא יחול ביום השבת, לפיכך תתמיד ה"הילולא" להתקיים במועדה "האמיתי", ולא ייאלצו לדחותה ליום אחר שעלול – ברבות הימים – להתנגש ב"הילולא" אחרת.
ואם תאמר: בגליון "תגלית" (עמ' 4) מובאים "סיפורי ישועות" של אנשים, שבשנת תשס"ה פקדו את הציון בימים חמישי ושישי, מפני שג' בסיון חל אותה שנה ביום השבת-קודש; והא אנן קיימא לן שג' בסיון אינו יכול לחול ביום השבת?!תשובתך: כשם שסיפוריהם של "נושעים" אלו בדויים מלבו של הלבלר עורך הגליון, כך גם תאריך עלייתם ועצם עלייתם בדויים מן הלב.
| אלייעזר כתב: |  | | האם אכן כך דרכו של החיד"א לסתום את מבואותיו מהחמ"י. |
|
מצאתי כי רבן של בקיאים הרב יעקב חיים סופר במאמרו על ספרים וסופרים ב' שהתפרסם בישורון כרך כ' [ניסן תשס"ח] עוסק בשאלת הזדקקותו של החיד"א לספר חמדת ימים ולדבריו החמ"י מוזכר בחיד"א רק ב' וג' פעמים ואף בהם כיסה את שמו בסוללת ראשי תיבות [כסח"י או מספרח"י]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2009 07:27 |
|
| |
ביומנו של החיד"א מציין לשנים רבות שלרגל ימים ומועדים (ובעיקר ימים נוראים) היה הוגה בספר חמדת ימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2009 23:50 |
|
| |
אגב, אחרי הכתבה עם הרב קוסמן, כתב הרב קוסמן מכתב למערכת שדבריו הוצאו מהקשרם. בתגובה כתבה המערכת כי באופן חריג הם אפשרו לרב קוסמן לעבור על הכתבה (אולי אפילו פעמיים, אינני זוכר). כנראה, כך כתבו, נבהל הרב קוסמן מדברים שבעצמו אמר או ממה ההלם שיצר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 09:10 |
|
| |
לרשימת הזייארות של ימי הקיץ יש להוסיף את קביעתם של מסדרי הלוחות שט"ו סיון הוא יום פטירת יהודה בן יעקב.
[בילקו"ש ר"פ שמות (רמז קסב) כתב שנולד ביום זה (ומקורו ככה"נ מן המדרש תדשא פ"ח ששאב זאת מספר יובלים פכ"ח) ר"מ גנוט מציין לדברי היעב"ץ בסידורו (שער המזרח ליום זה) אולם אין בדבריו יותר מאשר בדברי המדרש. מקור אחר לכך איני יודע]
ע"פ מודעות רחוב שראיתי יש נסיון קלוש לעשות עליה המונית לקברו ביהוד אבל נראה שההמון "לא קונה" את זה. [אגב וילנאי בספרו מצבות קודש בא"י מציע כמה מסורות שונות לקביעת מקום קבורתו של יהודה בן יעקב. וזאת שביהוד היא המאוחרת מביניהם]
ואגב. על הלשון זייארות הערני חכ"א לדבריו של בן יהודה [הערה למאמר מערכת. הצבי כ"ו אדר תרמ"ח עמ' 1] שהיא מלשון סיור שבארמית [סייר נכסיה] ומשמעותה פקידה וראיה.
_______________________________
יחסו של החיד"א לספר חמדת ימים נידון בארוכה בספר חמדת יוסף [עמ' 40-45].
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 13:09 |
|
| |
בבן איש חי כתוב שנוהגים להדליק נר לע"נ רבי מאיר בעל הנס בר"ח טבת!!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 00:22 |
|
| |
יש להעיר שזמן לידת ופטירת בני יעקב, כפי המוזכרים במדרש תדשא, אינו מסתדר עם המקרא שכולם נולדו תוך ז' שנים. [וספר היובלים שפורש הכל על פני כמה שבועות יובל, ודאי אין לו עם המקרא כלום].
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 00:45 |
|
| |
מדרש תדשא מקביל לחלוטין בתאריכיו ל'צוואות השבטים'. אגב, אפשר להזכיר כי היארצייט של רחל אמנו (ובאותה הזדמנות גם לידת בנימין) קצת מוקשה עם ההבנה כי 'בעוד כברת ארץ' זה בזמן שהארץ נעשית ככברה, כלומר סוף הקיץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 02:56 |
|
| |
חמדת יוסף לא הוסיף כלום בסוגית החיד"א וחמ"י. כל ידיעותיו גנובות מספרו של בניהו. לדעתו בזה שהוא הזכיר את בניהו בהקדמת הקונטרס יצא יד"ח ומעתה מותר לו להעתיק את כל דבריו על לשונותיהם.
תוקן על ידי היכיני ב- 12/06/2009 2:53:24
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 01:08 |
|
| |
ברצוני לשאול עוד את חברי הפורום, מה המקור בכלל שרשב''י ור''א בנו קבורים באותו מערה, הרי לא היה רצף של יהודים באיזור זה כל השנים, ולא מסתבר שנשתמרה מסורת על ידי הנוצרים [מה שכנראה קרה בקבר רחל, והר הבית]
בתודה אם תחכימוני בזה,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 10:52 |
|
| |
המקור הוא מהאר"י הקדוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 11:17 |
|
| |
פופולארי, בשער הגלגולים נאמר "בכפר מירון שם קבור הרשב"י ע"ה ור"א בנו, כמו שאומרים העולם.", משמע שהיא מסורת קדומה יותר. אמנם ברשימות מטודלה ור' פתחיה לא נזכרו במירון קברי רשב"י ובנו, אך נזכרו במסע ר' יעקב ב"ר נתנאל הכהן (המאה ה-12, קודם מסע הצלב) שנדפס באוצר מסעות עמ' 60 ("ושם במירון קבורים ר' שמעון בן יוחאי עם בנו ועליהם שני ציונים, ובבית המדרש שלו עדיין הוא קיים").
תוקן על ידי יעקב135 ב- 10/05/2011 11:27:53
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 11:30 |
|
| |
ברור, אבל האר"י הק' אישר שהמסורת אכן נכונה.
|
|
|
|
|
