חיפשתי בהיסטורית הפורום ולמערי לא מצאתי אשכול הדן בתופעה הזו.
אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לכתוב כאן לאחר שנים שלי צפייה ללא כתיבה בפורומכם הנכבד.
במאמר לפניכם מובאות דעותי בנושא זה. הייתי שמח לשמוע מחברים נוספים את דעתם על נושא בוער זה.
יהדות חילונית. לכאורה זה נשמע צמד מלים מעניין מאד. אך מאחורי צמד מלים אלו ישנו אבסורד גדול כ"כ, שלאחר עיון מעמיק בסוגיה זו, צחקתי על ממציא המושג הטיפשי הזה. ובכדי להבין למה המושג הזה הוא מנותק מהמציאות נצטרך תחילה לבאר את שני המושגים הכלולים בצמד 'יהדות חילונית'.
יהדות. יסוד היהדות התחילה בחשיבתו המחודשת של אברהם אבינו. אאע"ה היה הראשון לחשוב שמאחורי היקום עומד גורם עליוני (וכך מתחיל הרמב"ם בהלכות יסוד התורה: "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא"). אותו גורם הבטיח לאברהם "ואעשך לגוי גדול", ואף ציווה אותו בהמשך למול עצמו ואת ילדיו כאות לברית ביניהם. רק בהר סיני נהיו'בני ישראל' לעם יהודי. ידוע המדרששהקב"ה הלך לכל העמים והציע להם את התורה, כל עם סירב לקבל את התורה מסיבתו שלו (הישמעאלים בגלל רצח וכו'). היהודים הם היחידים שהסכימו לקבל את התורה ומצוותי', כמו שכתוב "ויענו כל העם יחדו ויאמרו, כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות י"ט, פס' ח') כלומר, אם היו מסרבים ולו למצווה אחת – לא היה נותן להם את התורה.
חילוניות. בזמן הקצר שהיה לי, עיינתי בכמה מקורות המנסים להסביר מיהו ומהו חילוני. ישנם הרבה חילוקי דעות בעניין זה. לענ"ד, חילוני הוא אדם החושב שהוא ריבון על גופו, עולמו, מעשיו ומחשבותיו. בדיוק ההיפך מהדתי (ולא משנה באיזה דת), שמאמין שכל דבר הקורה בעולמו ובעולם כלל מונהג ע"י גורם על-אנושי, אלוהים, שהוא מעל לכל השגה אנושית. [ככלל, אנו צריכים לדעת שרוב רובם של אחינו שאינם שומרים תורה ומצוות אינם חילונים, אלא שומרי מסורת שמאמינים בא-ל אחד ובתורתו, אך לצערנו מסיבות שונות הם אינם מקיימים את כלל מצוותיו.]
אם כך, ממילא מובן מדוע לא יכולה להיות 'יהדות חילונית'. חילונית היא עקירת עיקרי הדת. כלומר, הוצאת הדת מהחיים. כל מהותה היא האמונה בעולם הזה, ובהשלכות מחשבותיי ומעשיי עליו. אם כן, מה לחילוניות וליהדות? הרי מדובר כאן בשתי הפכים גמורים. האחד מאמין בגורם עליון – השני אינו מאמין. האחד מאמין שכל מעשיו משפיעים על מעמדו בעולם הבא – והשני מאמין שמעשיו משפיעים אך ורק לעולם הזה, וכן על זה הדרך.
הרמב"ם בהקדמהלפירושו לפרק 'חלק' במסכת סנהדרין, מביא את עיקרי האמונה ומעמידם על שלושה עשר (אגב, הפיוט 'יגדל אלוהים חי' חובר על שלושה עשר עיקרים אלו). עיקרים אלו, כל יהודי צריך להאמין בהם. אך כמובן, יהודי שלא מאמין בהם, התואר 'יהודי' לא נשלל ממנו. באה החילוניות ושוללת את כל העיקרים האלו לחלוטין. כיצד רוצים אנשים מוזרים אלו לטעון שישנה הגדרה חדשה של 'יהדות חילונית'?
'עצבות שמחה', 'ארץאווירית', 'אשמימית', 'פחדן אמיץ', 'חזק חלש' וכו'. כל אלו הם הפכים גמורים שאפי' בטעות לא היינו מנסים לכתוב אותם ביחד. אם כן, מדוע 'יהדות חילונית' הולך ביחד?
בכדי להמחיש את גיחוך העניין אמשול משל. למה הדבר דומה, למלך שמאס בבני ממלכתו והחליט לאחר התייעצות עם מקורביו לקחת חלק קטן מהעם ולרומם אותם. בשביל שידעו כולם מיהם הנבחרים אשר בחר החליט לתת סימן בכולם, כריתת זרת. כמו כן, נתן להם תורה שבה חוקים ומשפטים אשר הם מצווים לעשות. עם ה'קיצ'ים', כך קרא להם. לאחר מאות ואלפי שנים, חלק מצאצאיהם של אותם קיצ'ים החליטו שאינם מאמינים כלל בהיסטורית עמם. וכל עניין שמירת המצוות והאמונה במלכם הלא נודע, אינה מעניינת אותם יותר. אבל רובם של אותם קיצ'ים החליטו להמשיך ולכרות את הזרת כמעשה אבותיהם.
עכשיו אשאל אתכם, האם הם נקראים קיצ'ים או לאו? האם ישנה קיצ'יות חילונית? ברור לכולם שהם קיצ'ים, מכיוון שהם נולדו לאם קיצ'ית (כך קבע המלך בחוקתו). אך גם כן ברור הוא שלא יכולה להיות קיצ'יות חילונית, בניגוד לדעת מייסדה, אשר קבע כי קיצ'יות היא אורח חיים דתי הכולל בתוכו ציות לתורתו ומצוותיו של המלך. הנמשל, אם כן, ברור לכולם.
לסיכום המאמר: יהודי (שנולד לאם יהודיה) חילוני – קיים. יהדות חילונית – אינה קיימת.
בתורה הקדושה נאמר: "כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ו', פס' ו'). כלומר, הזהות והחכמה היהודית היא אך ורק ע"י התורה ומצוותי', ולא ח"ו באלה שמנסים לעקור אותה ע"י יצירת זהויות חדשות על בסיס היהדות האמיתית.
נשלח ב-7/5/2009 08:42
מדוע יהדות ע"ש שבט יהודה, לא היה מן הראוי לשאול על ישראליות?
ממתי יש לנו מושג של יהדות? בתנ"ך, בחז"ל?
נשלח ב-7/5/2009 10:11
סקופי
נראה שיש מקום אמצעי בין שני הקצוות שתיארת ושם מסתובב רוב העולם שלא נתקל לחינוך/עיצוב/אילוף קיצוני. בהקשר היהדות תקרא לזה יהדות שפויה, אידיאלית או כל כינוי אחר.
אתה מגדיר חילוני כאדם החושב שהוא ריבון על גופו, עולמו, מעשיו ומחשבותיו. את הדתי אתה מגדיר כאדם שמאמין שכל דבר הקורה בעולמו ובעולם כלל מונהג ע"י גורם על-אנושי.
לגבי רוב רובם של הדתיים אתה כנראה צודק אבל בין הלא דתיים נראה שהרוב הוא כזה שלא נזקק לחשוב על גורם-על אבל הוא מכיר שריבונותו על עולמו תלויה במתת ההויה.
נשלח ב-7/5/2009 10:19
"אבל הוא מכיר שריבונותו על עולמו תלויה במתת ההויה"
התואיל לפרט ? והאם הדבר מספיק ?
נשלח ב-7/5/2009 10:29
אתה צודק לפי השקפתך, ההשקפה הדתית- אין אמת אחרת ואין הוויה אחרת זולת האמונה הדתית- מימילא אין אפשרות ליהודי חילוני.
אבל יש אנשים שחושבים אחרת, והוייתם היא אחרת ויש להם תרבות עשירה מאד מאד, והם חילונים והם יהודים לפי השקפתם, והם כן חושבים שיש יהדות חילונית.
והמענין כי היהודים החילונים האלה הם רוב רובה של היהדות.
עולה מרוסיה נכנס לגן החיות וראה את הגירפה, הסתכל ואמר --אין חיה כזאת.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-7/5/2009 10:31
כנראה שזה דבר אישי שיש מי שזה מספיק לו ויש מי שזה לא מספיק לו ובכל אופן גם מי שזה לא מספיק לו לא כל כך בטוח שבהפיכתו לדתי לא יצא שכרו בהפסדו.
מה שהתכונתי בעיקר הוא שהתיאור הקיצוני של סקופי את הדתי כצדיק העניו ואת החילוני כרשע הגאוותן הוא ילדותי מהגדה של פסח עם ציורים לילדים חרדים. הדת היא כלי כמו סכין, זכה מיישר לא זכה משחית. אם ההוראות לשימוש בכלי בא ממי שהשתלט על הדת, עדיף לפעמים בלי הכלי.
נשלח ב-7/5/2009 11:22
אם יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה אז למה לא יכול להיות יהודי חילוני?
ואם יש יהודי חילוני אז יש גם יהדות חילונית.
בחו"ל יהדות כזאת לא החזיקה מעמד והיהודים מתמעטים והולכים..
גם כאן עם הגלובליזציה והגלוגליזציה מתרבים נישואי התערובת(ולא רק של יהודיות לערבים)..
שאלה אחרת היא האם לתרבות יהודית חילונית ניתן לקרוא יהודית.
הדיון הזה מוזר משהו, מפני שאין זה ברור כלל מה מושלך לתוך הגדרת היהדות החילונית הזאת, בין שהיא קיימת ובין אם לאו.
מצד אחד - היהודים האורתודוכסים (אני מניחה שזה כולל חרדים ומיזרוחניקים, או שמא אף לא את האחרונים??). מה עם מגזרי יהדות אחרים המגדירים את עצמם, כמו המסורתיים, הקונסרבטיביים, הרפורמים, הרקונסרוקטיבים, הליברלים? אני משוכנעת למעלה מכל ספק שאף אדם המשתייך לאחד מאלה לא יסכים עם הרעיון שהוא חילוני, ויטען שהוא דתי, בצדק רב או מסויים (תלוי בעיני המסתכל והמגדיר).
יש לי הרגשה, ותקנו אותי אם אני טועה, שמי ששואל אם יש יהדות חילונית, יגדיר יהדות כזאת ככל מה שאינו יהודי אורתודוכסי.
אם כך, למה לטרוח? לדיון היוצא מנקודת מבט כה סובייקטיבית אין סיכוי להיות ראוי אינטלקטואלית.
שבת שלום.
נשלח ב-8/5/2009 15:20
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.- כל ישראל הם יהודים וחיים לפי רוח היהדות.
יש יהודים חרדים מאד מאד
יש יהודים חרדים מאד
יש יהודים חרדים
יש יהודים
יש יהודים מאמינים
יש יהודים מאמינים ומסורתיים
יש יהודים מאמינים קונסרוטיבים ורפורמים
ויש את רוב עם ישראל, שהם יהודים מכיון שהם יהודים, ולא עוסקים כל היום בשאלה למה? ובמה? הם יהודים.
והם היהודים בעלי היהדות השורשית והטבעית הבריאה, אין להם כל התלבטות ביהדותם, וזו היא היהדות. הנכונה,
נשלח ב-8/5/2009 15:34
לחבצל_ת,
האם לדעתך הגדרתו של ר' סעדיה גאון " שאין אומתינו אומה אלא בתורותיה" איננה רלוונטית בימינו? בהגדרה הזו הוא השתמש כנגד "המגזר" הקראי שהלך והתחזק באותה התקופה ואיים על מה שאת מכנה היהדות האורטודוכסית - גם הם לא היו מסכימים עם הרעיון שהם לא דתיים, אז מה?
תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 08/05/2009 15:35:27
נשלח ב-8/5/2009 15:59
[חבצלת,
ברוכה השבה! (גם אם רק לרגע...)]
נאחז,
א. נדמה לי שרבים מבין אלה המגדירים עצמם חילונים (ובודאי בין אלה המגדירים עצמם רפורמים, קונסרבטיבים או רקונסטרקציוניסטים) יסכימו להגדרת רס"ג. גם בעיניהם היהדות היא דת שיש לה תורה. ההבדלים נעוצים בתחולת ההגדרה של המושג "תורה" ובנגזרות שלו.
ב. אחרי השואה (ייתכן שגם לפניה, אבל בודאי ובודאי שלאחריה) קשה לרבים - גם אורתודוקסים ואפילו חרדים - להתעלם מכך שיהדות אינה רק דת והגדרתו של יהודי אינה תלויה רק במספר המצוות שהוא מקיים. העובדה שאנשים ונשים שהתרחקו מאוד מקיום המצוות, נרדפו ונטבחו בשל היותם יהודים (בעיני הנאצים, לפחות), גרמה ליהודים רבים להגדיר מחדש את מהות היהדות, (לפחות גם, אם לא רק) על בסיס לאומי, "משפחתי" וכד'.
תוקן על ידי אמשלום ב- 08/05/2009 15:56:40
נשלח ב-8/5/2009 16:35
אמשלום,
א.רס"ג לא הגדיר את היהדות כדת שיש לה תורה- אלא כדת שיש לה שתי תורות "תורותיה" שבכתב ושבע"פ, והבע"פ כוללת את קיום המצוות וקבלת סמכות חכמי התורה לקבוע מהי אותה ה"תורה" וזו היא מהות היהדות -
ב. לי באופן אין שום בעיה לקבל שישנם חילונים המגדירים עצמם כיהודים על בסיס לאומי משפחתי וכד' - המושג "יהדות חילונית" הוא בעייתי מכיוון שהוא סותר להגדרת מהות היהדות כפי שרס"ג מגדיר אותה - וכאן הבן שואל, האם הגדרת היהדות צריכה להשתנות בגלל העובדה שיהודים נטבחו למרות שהתרחקו מהמצוות ?
_________________
נשלח ב-8/5/2009 16:48
נאחז,
א. זה לא משנה מאומה לדברי. עדיין, ההבדל הוא בהבנת תחולת המושג ולא בעצם הקבלה שלו.
ב. ייתכן שהמושג "יהדות חילונית" סותר את הגדרת רס"ג, אבל האם בכך הוא סותר את הגדרת היהדות? האם יש עקרון-על יהודי שמחייב לקבל את כל דברי רס"ג, ודוקא לפי פרשנות מסויימת?
ג. מעבר לעובדה שיש יהודים המגדירים כך את עצמם (למשל על בסיס לאומי, משפחתי וכד'), יש כאלה המגדירים כך את היהדות (נניח - היהדות היא אוסף העמדות והדעות של כל מי שהם יהודים מבחינה "משפחתית"). אתה לא חייב להסכים לעמדתם או לקבל אותה, אבל להכריז עליהם כ"לא קיימים" זו סתם שטות, לענ"ד.
נשלח ב-8/5/2009 17:29
לנאחז בקש
האם רס"ג לא קיבל את עמדת ההלכה שיהודי הוא זה שנולד לאם יהודיה?
כדי לקדם את הדיון צריך להפריד בין לאום יהודי,,דת יהודית ותרבות יהודית.
כל מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה שייך ללאום היהודי.ומבחינה זאת קיימת יהדות חילונית.
מכיוון שדתי חילוני לא יכל להיות כשם שלא יכול להיות כפור חם לכן אין דתי חילוני.
תרבות יהודית קיימת ולקטגוריה זאת נכנסים כל אלה שאינם מחויבים להלכה.(כולל הרפורמים)אם יש טעם לתרבות הזאת זו כבר שאלה של טעם.
תוקן על ידי צענערענע ב- 08/05/2009 17:36:08
נשלח ב-8/5/2009 17:42
נאחז בקש,
וכי לדעתך התכוון רס"ג הרציונליסט לחוקק אקסיומה אוקולטיסטית לפיה יהודי(הנולד לאם יהודיה)איננו יהודי במידה ואינו דתי, ואפילו אם הוא עצמו יוצק תוכן רחב יותר ל"יהדות"? הלא דומה הדבר לאמירה כי יווני איננו יווני במידה ואינו ספורטאי?!
ברי שהרס"ג התכוון לתופעה "יהדות" האינווריאנטית(=לא משתנה), ושאליה התיימרו הקראים להשתייך, אולם הרשות ביד כל דכפין ליתן הגדרה שונה ל"יהדות", ובלבד שלא ל"יהדות" הנושנה.
