ג. כל זה אפ2 אם רק במקרה סיפר גנות חברו אבל אם ח"והורגל בעוון זה בתמדות כמו אלו
שרגילים תמיד לישב ולספר כך וכך מעשי פלוני כך וכך עשו אבותיו והוא דברים של גנות אנשים
כאלה נקראים לפי חז"ל: 'בעלי לשוה"ר' ועונשם הרבה יותר גדול אחרי שבשאט נפשם וזדון
בם עוברים על תורת ד' ונעשה זה אצלם כהפקר, כמו המבואר לעייל ועליהם
נאמר :" יכרת ד' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות"
ד. ואמרו חז"ל: על 3 עבירות נפרעים מין האדם בעוה"ז ואין לו חלק לעוה"ב ואלו הן: ע"ז, גילוי
עריות, ושפיכות דמים ולשוה"ר כנגד כולם והביאו חז"לעל זה ראיה מין הכתובים ופרשו
ראשונים שהכונה על אלו שהורגלו בעוון זה בתמידות ואין מקבלים על עצמם להישמר ממנו
מפני שנעשה הדבר אצלם כהתר
המשך יומקסים!
נשלח ב-10/5/2009 22:09
הפכת מרקדנית למורה חח...
אין מה להגיד יוזמה ברוכה להכניס קצת אור במחשכי האינטרנט...
נשלח ב-11/5/2009 01:11
תודה רקדנית ישר כוח... נחמדניק אפשר ליהות גם רקדנית וגם מורה...
נשלח ב-11/5/2009 10:23
תודה רקדנית !
את מזכה פה את כולנו ...
נשלח ב-11/5/2009 17:56
בזכותך סווטי , אין לי כוח וזמן היום אולי מישהו יכול להמשיך??
נשלח ב-11/5/2009 18:04
לא,אף אחד לא יכול!
קדימה לעבודה...
נשלח ב-11/5/2009 19:07
ה. לשון הרע מתוך אונס
אין כל הבדל בין המספר לשון הרע מרצונו החופשי לבין המספר מתוך הכרח כלשהו , אם יפתה אותך אדם לטעום מאכל לא כשר ,היהיה מותר לך לאכול ממנו ? ודאי שלט ! אותו עקרון חל גם לגבי לשון הרע .
ו . לסרב להורים או למורה
מי שהוריו ,רבו או מורו ,שואלים אותו על מקרה כלשהו ,והוא יודע שבתשובתו יוכרח לבוא לידי לשון הרע ,אסור לו להשיב להם על אף חובתו לכבד אותם .מובן שעליו להיות זהיר בכבודם ולסרב באדיבות ,נימוס ודרך ארץ . לעומת זאת ,אם הדברים שהוא נדרש לספר עשויים להביא תועלת ולמנוע נזק או רעה כולשהי ,והוא עצמו אינו מסוגל לנזוף בעושה הרעה או למנוע אותה ,מותר לו לספר את הידוע לו .
