אני מנסה לחשוב איך התמודדו המקובלים האחרונים לסוגיהם עם שאלת 'קדמות הזוהר'. האם היא לא הפריע להם ללהט שלהבת הקודש ביחס ליום ל"ג בעומר/מירון/זוהר וכו'?
והנה הראשון שהתייחסותו לנושא מעניינת היא הריא"ז מרגליות. מחד אין כמוהו קנאי 'חשוך' (ראה ערך מלחמתו בבעל הסולם – נושא שלא ראיתי שיעסקו בו כלל בפורום כאן [ואגב בכלל דמותו של הסולם וספריו ראויים לביקורת ספרותית נרחבת עד מאד! יהודי בן זמננו שראה לעצמו לנכון לסדר מחדש את כתבי ר"ח וויטאל ועוד, לא ראיתי בספריו של אביבי האם התייחס אליו. לא הספקתי לעבור על כל שלשת הכרכים] ובכל מה שקשור למדינה ומודרנה ובראש ספריו מתנוססת הסכמתו של ר' יואליש) ולאידך בספרו "כחו דרשב"י" מערכה א' מתייחס לנושא תוך שמציין לספרו של הרד"ל 'קדמות הזוהר' ועוסק בכל הנושא, אלא שבשפה משלו. עיי"ש.
נקודת הענין: את כל השאלה הזו הוא לא רואה במשקפים מדעיות כ"בעיה" המאיימת על נאמנות ספר הזוהר, אלא כעוד שאלה תורנית שיש לדון בה כבכל שאלה שעולה בגמרא וכד'. אף הוא כמובן מייחס כל זה לרוחניות ורוח הקודש של הזוהר, אבל מסכים שהוא נערך כולו על ידי מסדר ש"ודאי אדם גדול היה דבאו לידו הקונטריסים, ומן השמים זכו אותו להוציאו לאור".
זכורני שהרב מונדשיין באחד הקובצים לפני כמה שנים הביא ציטוטים מבית קומרנא וכן ציטוט מבעל התניא שאף הם נגעו בנושא, כולם מאותו כיוון שהזהר כבר ראה את האמוראים ולכן נכתבו דברים שעוד לא היו בזמנו.
היינו שגם הם 'התמודדו' עם השאלה ולא התעלמו, אלא שבסגנון שלהם, מתוך אמונה.
מכאן למדתי שהשאלות עצמם לא אמורות 'להפריע' כלל וכלל, השאלה רק מהי הגישה שלנו לכל דבר.
ואגב מקובלי זמננו כמו בניהו [לפחות במבוא שנכתב שם לתרגומו לזוהר, ועד"ז מקובלי אשלג לסוגיהם] כבר כותבים במין פשטות שהזוהר לא נכתב ע"י רשב"י ותלמידיו אלא בדור מאוחר [כולם הלא שואבים מהערך באנציקלופדיה העברית].
האם יש חומר נוסף? מה למשל חשב על זה השפת אמת? או ר' צדוק?
אגב, מאגרתו של בעל התניא ש"הזוהר היה יכול ללמוד בבג' וג' חודשים" משמע שסבור שכל הזוהר המצוי בידינו כיום הוא יצירת הזוהר של רשב"י ולכן חומר ספציפי זה הוא מעריך אותו בבג' וג' חודשים. זה אומר שלדבריו גם העריכה נעשתה בידי רשב"י?
נשלח ב-12/5/2009 12:28
הטבת לבטא את השאלה, אבל תסביר לי מה זה "אמוני הגיגים"?
נשלח ב-12/5/2009 12:52
היכן ומתי כתב הרשב"י את הזוהר? ________________
הרב יהושע מונדשיין
"על חיבור הזוהר הק' ותוספות מאוחרות שנשתרבבו לתוכו"
זכרוני שראית בשו"ת רי"א חבר שהכריע כנגד רש"י על סמך דברי הזוהר שהם לרשב"י. ופלא.
נשלח ב-12/5/2009 13:33
מעניין לציין לתשובת בעל המטפחת ספרים (שאילת יעב"ץ ח"א מ"ז) שבה הוא מתייחס לזוהר כחיבור של רשב"י (אם כי הוא נזהר לכתוב "שהחבור הקדוש ההוא מיוחס אחריו", אכתי חידוש הוא בגברא תקיפא כולי האי).
[טז] אדמו"ר הזקן בעל ה'תניא' אמר: רשב"י בעת שחיבר ספרו הי' בג"ע, ושם הוא למעלה מהזמן, לכן ראה מאמרים שנא' אחר זמנו כמו מאמרים דרבה בר בר חנה. עכ"ל.
נשלח ב-12/5/2009 18:53
(אותי אף אחד לא מזכיר )
לדעתי ברור שנוספו קטעים מאוחרים בזוהר, כמ"ש היעב"ץ, וכן שמעתי שסבר הרב זילברמן, אך עיקר הספר קדמון מאוד. יש גם קטעים ארוכים מתורגמים לעברית של ימי הביניים (בפרט במד' הנעלם), והתרגום ניכר בהם. גם בזוהר העיקרי מתורגמים מונחים שונים לעברית, כאשר הראיתי באשכול קדמות הזוהר בעצכ"ח.
הזוהר מורכב מעשרה ספרים לפחות, ויש לדון בכל אחד מהם לגופו. תמוה הדבר שחוקרים כתשבי האמונים על הפרדת מקורות, ומפרידים בין ספרי הזוהר כאשר באים לדון בתכניהם, מתייחסים לכל הזוהר כאל יחידה אחת, כאשר דנים על קדמותו.
לסיום אעיר, שחלק גדול מקושיות היעב"ץ אינן מתחילות כלל, ונובעות ממתודה שגויה, במחילת כבודו.
צ'וטנג,
<זכרוני שראית בשו"ת רי"א חבר שהכריע כנגד רש"י על סמך דברי הזוהר שהם לרשב"י. ופלא.
>
מה הפלא הגדול? את 'מגן וצינה' קראת?
תוקן על ידי לוצאטי ב- 12/05/2009 18:59:14
נשלח ב-12/5/2009 20:44
קושיות היעב"ץ אינן נובעות ממתודה שגויה אלא ממגמתיות. הוא ידע טוב מאד שגם בש"ס יש פסוקים רבים שאינם כנוסח המסורה שלנו, אבל כשהפסוקים בזוהר שונים מנוסח המסורה הוא בונה על כך את מעליותיו. כמדומני שתשבי עצמו מביא את מחקרו של ראבי"ה (המילזאגי) שמיוסד על הפרדת הזוהר לספרים רבים. ומתבטא שם שמחקר הזוהר היה נראה אחרת אילו הכירו את מחקרו של ראבי"ה. אקוה להו"ל בעתיד הקרוב בעז"ה את ספרו זה של ראבי"ה.
נשלח ב-12/5/2009 21:07
לבנוני, אל תחטוף לי, בבקשה. [יד על הלב, עד כמה "בעתיד הקרוב" ?]
ואגב, לא היה זה תשבי אלא שולם שאמר שאילו היה נדפס בזמנו היה מכוון את הויכוחים המדעיים בכיוון פורה יותר.
[ואם כבר הזכרנוהו, כשקראתי בזמנו את ספר הראביה התרשמתי מהערות טובות שלו, ולפלא הוא בעיני שלמעט אזכור אחד בהערת שוליים, אלבק התעלם מביקורתו על צונץ].
נשלח ב-12/5/2009 22:47
אין זו "אמירה" של שלום אלא כך כתב בקטלוג כתה"י בקבלה, עמ' 40. תשבי הכיר היטב את החיבור ומתייחס אליו בספרו, ואף לפרט זה של השכבות שממנו עשוי הזוהר.
נשלח ב-13/5/2009 03:14
י_לבנוני כתב:
קושיות היעב"ץ אינן נובעות ממתודה שגויה אלא ממגמתיות.
הוא ידע טוב מאד שגם בש"ס יש פסוקים רבים שאינם כנוסח המסורה שלנו, אבל כשהפסוקים בזוהר שונים מנוסח המסורה הוא בונה על כך את מעליותיו.
הדברים הנ"ל הם מגמתיים בעליל, לא יותר מדמגוגיה זולה.
אם טענות היעב"ץ היו מסתכמות בכמה שינויים בנוסחי פסוקים, היה טעם בדברים.
אך למעשה זה חלק טפל ביותר מתוך כל הראיות.
אם מישהו רוצה להגן על רעיון קדמות הזוהר מפני טענות היעב"ץ כדאי שיתחיל מהתחלה טענה אחר טענה ולא ימצא איזו טענה אחת או שתים שבפני עצמן הן אינן מכריעות ועל פי זה ישפוט את כל הטענות ל"מגמתיות".
לבנוני, לשם האתגר, כדאי שתישב את הטענה הראשונה במטפחת ספרים על "אשנגה"
אחר כך נמשיך לטענה הבאה.
הגירסא של עשרה ספרים מהם מורכב הזוהר וביניהם אחד מרשב"י היא מגוחכת ביותר.
הלא אין לנו שום מקור על קדמוניות הזוהר. אין לך דבר פלא גדול מזה שיצוץ פתאום לאחר יותר מאלף שנה, בדרך מסתורית, ספר שאיש לא שמע עליו ולא על דברים הדומים במשהו לתכנו ולסגנונו. הספר כולו כאילו צווח ואומר: מחבר ספרדי בן התקופה כתבני! ואנו נברור איזה חלקיק קטן מכל החיבור הזה שבמקרה אין בו שום ראיה ניצחת לאיחורו ונתלה שהוא החלק המוקדם מימי התנאים.
יש אנשים שמוכנים לעקם את ההגיון עד בלי די ובלבד שכל מילה ששמעו מאימותיהם וזקנותיהם תשאר נכונה.
אחרים, מעמדם הציבורי מחייבם להצהיר על אמונה בדוגמות השולטות פן יבולע להם ולבני משפחותיהם.
(אולי אם הרב לבנוני היה כותב כאן בעילום שם מוחלט היינו זוכים למעט יותר אמת ופחות מגמתיות...)
נשלח ב-13/5/2009 06:47
אמנון, לא בדעת תדבר. ניכר שאינך מכיר את הזוהר.
א. הטענות על שינויי פסוקים, שינויי מימרות ושינויי דינים מן הגמ' הן חלק עיקרי במטפחת ספרים. לו נניח שהזוהר קדמון, הרי אלו אינן ראיות כלל, מפני שהדברים הללו כולם מצויים גם במשניות ובגמ', והם מטבעה של תורה שבע"פ.
ב. אין בזוהר 'אשנוגה'. יש 'אש נגה'. ומלבד זאת המילה Synagoga עתיקה מאוד, ונמצאת בכתבים קיסריים עוד מלפני זמנו של רשב"י. גם טענת היעב"ץ כאילו בפורטוגזית נקרא ביכ"נ 'אשנוגה' אינה נכונה. ביכ"נ נקרא בספרדית ובפורטוגזית sinagoga. מדובר כנראה בניב של היהודים הפורטוגזים באמסטרדם, אותו הכיר היעב"ץ, כפי שהובא כאן בעבר (ואולי הבעיה באוזנו האשכנזית).
ג. חלוקת הזוהר לספרים ברורה מתוכו, ואין אף לומד או חוקר שחולק עליה.
ד. בחלקים מן הזוהר ניכר עיבוד הכולל תרגום מונחים ומשפטים, ופירוש. עיבוד זה מורה בבירור על היות הספר קדמון. על הגניזה הקהירית שמעת? גם שם נמצאו חיבורים רבים שצצו פתאום לאחר אלף שנה.
יש אנשים שמוכנים לעקם את ההגיון עד בלי די, ובלבד שלא יימצא ספר קדמון הנוגד את השקפותיהם.
הערה קטנה לפותח האשכול: יש הבדל גדול בין "הזוהר לא נכתב ע"י רשב"י ותלמידיו אלא בדור מאוחר", לבין "הזוהר נכתב במאה ה13".
תוקן על ידי לוצאטי ב- 13/05/2009 7:08:16
נשלח ב-13/5/2009 12:54
זה מכבר סיכמתי באחד הפורומים , חלק מטענות היעב"ץ במטפחתו. אני מעתיקם כאן , בכדי שיוכל מי שיכול לתרץ וליישב את הדברים, ושכמ"ה.
אנאכרוניזם
• מופיע בו התואר אמוראים שכמובן לא היה בזמן רשב"י ואף מזכיר את התואר "גאונים" שבודאי לא היה בזמן חז"ל.
• מוזכר בו "כל נדרי" שכידוע הותקן רק בימי הגאונים.
• בית הכנסת שקרוי סינגוגה ודורשו 'אש נוגה' והיא מילה ספרדית שודאי לא היתה בזמן רשב"י.
• מזכיר את שמות התנועות, קמץ, סגול ותנועה גדולה. וידוע כי כל עניני הדקדוק ושמות הנקודות נתחדשו לאחר תקופת הגאונים ר' יהודה חיוג מפאס ,ובן אשר ובן נפתלי.
• מזכיר לשונות מטרמינולוגיה של הפילוסופיה והרפואה של ימי הבינים כגון "עילת העילות" "מרה ירוקה" "צורה השכלית" וכו'
• מזכיר כ"פ מלכות ישמעאל וידוע כי מלכות ישמעאל עדין לא התפשטה בזמן חז"ל.
• מביא את הביטוי "חמור נושא ספרים" והוא מס' "חובת הלבבות" - והמקור הוא בקוראן סורה 62 פס' 5.
• 'ובגין דלא בקיאין אלין אילין דדרא בתרא עושין תרי זוגי דתפילין' גם מזה ראיה ניצחת על חיבור תקוני זוהר שהוא מאוחר שבמאוחרים. ומש"כ שכן איתא בתלמודא דבני מערבא יש לבדוק אם אכן כ"כ בירושלמי, וא"כ אמאי לא הביא אף אחד ראיה מהירושלמי לשיטת ר"ת. ואני הקטן אוסיף ע"ז מה שהיעב"ץ עדיין לא ראה בימיו, שאכן מזייף הירושלמי על קדשים הכניס שם עניין "הויות להדדי" וידוע שהח"ח החל בסוף ימיו להניח תפילין דר"ת בזכות ה"ירושלמי" הזה...
• מביא ציטוטים ממבוא התלמוד לר' שמואל הנגיד ועליו בנה טירות רמזי סודות , וכן גיבב דברים רבים מס' הכוזרי וכן לקח מדברי הרמב"ם בס' אהבה וממו"נ ומחברים ספרדים נוספים,ועשה מהם עיסה בלולה ולשה בדבש חכמת הקבלה.
• מתייחס לפ' איזהו מקומן כחלק מהתפילה, וידוע שאמירת פ' א"מ לפני התפילה הותקן ע"י ר"ע גאון ואין לזה רמז בתלמוד לפיכך א"א שיהא זה דברי רשב"י התנא.
• "ונוהגין למעבד ...ואיתקראת שמחת תורה" (רע"מ פינחס רנו/ב) שם זה של יו"ט שני של שמיני עצרת התחדש רק לפני כמה מאות שנים ואינו נמצא אפי' בראשונים הקדמונים.
• "וליחדא לון במהלך האמצעי" . לשון זה לא נמצא לו שום רמז בגמ' ולקחו מה' קדה"ח ברמב"ם.
• "על התעודה זה תלמוד ירושלמי, ועל התעודה זה תלמוד בבלי". זו ג"כ ראיה גמורה שחובר אחר התלמוד -שהרי בזמן חז"ל ברור שלא השתמשו בשמות תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי-אבל זה הלשון עלה כולו קמשון בודאי אינו מדברי חכם כלשהוא שחלפו הלשון והדת. בושני מדברים הללו, אוי לעינים שכך רואות, אשרי הפתאים העוורים וברוך ה' שהכה אויבי הדת בסנוורים, יגידו נא מבקשי ה' אוהבי נפשותם באמת , היאות לנו להניח כל אבני מכשול שטמנו לנו ספרים חיצונים .
"• ואוקמוה דמאן דמתעסק בגמ' כאילו התעסק בכולא" . הם דברי ר"ח בתוס' -ע"ז יט/ב אההיא דלעולם ישלש אדם שנותיו.
טעויות ושיבושים
• טעות במהות נדר ושבועה שכ' ששבועה חל על החפץ ונדר גם על דבר שאין בו ממש. והוא להיפך.
• מובא בו המליצה "עני – ר"ת עירובין נדה יבמות". בנה סוד על הלצה בעלמא שהיתה מצויה בפי עוסקי התלמוד בישיבות.-היאומן שדברים כאילה יצאו מפי תנא אצ"ל מפי משרע"ה או משאר נשמותמעולם הנעלם. • • מאריך בגודל וחומר סכנה לשאת אלמנה ובאמת שזה נראה מתנגד ממש לתלמודנו בכ"מ
• "אר"ח כל מאן דקרי לחבריה רשע נחתין לעלעוי". נראה זר ומר כאלו היה שונה מ"ש חז"ל הקורא לחברו רשע יורד עמו לחייו-ללחייו מל' לחי שבמקרא דמתרגמינן לועא וכ"ז רחוק נלעג לשון אין בינה.
• ברע"מ פר' כי תצא כותב על ליקוי הלבנה "כד לקיא במילואה סימן רע לישראל וכד לקיא בחסרונה סימן רע לאו"ה" הרי ידוע שלקוי הלבנה שייך להיות רק בעת הניגוד דהיינו במולואה ול"ש כלל לקוי לבנה בחסרונה.
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 13/05/2009 13:24:48
נשלח ב-13/5/2009 14:19
על הסינגוגה כתבו כאן בעבר. [ובהמשך הדברים האריכו לעסוק בטענתו של המקו"ב על היעב"ץ]
דרך מקרה דנו כאן אמש בדעת החת"ס על יחוס הזוהר לרשב"י, והובא שם עדות תלמידו רא"ל נייאזץ בספרו מי מנוחות שאילו היה עולה ביד אדם להסיר מהזוהר כל מה שאינו לרשב"י היה עולה דפים בודדים
וראוי להוסיף כאן את לשונו של החת"ס [שו"ת ח"ו נט] "הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה הלא ישתוממו רואיו" ["ענין זה" שבו עוסק החת"ס אינו נוגע במישרין לשאלת קדמות הזוהר אלא לתלית חידוש עצמי באדם גדול]
[ומכיון שמשנתו של החת"ס בלולה ומורכבת ממושגים קבליים הרי שיש לדבריו מקום רב בשאלת "קדמות הזוהר ממבט אמוני"]
נשלח ב-13/5/2009 15:18
<"וא"כ אמאי לא הביא אף אחד ראיה מהירושלמי לשיטת ר"ת">
)
