בלעדי : מאמר קבלה מעשית

סיפורו של יוסף דלרינה

מעשה גדול ונורא מיוסף דלרינה שהיה אדם גדול וחכם ובקיא בתורת הקבלה והיה יושב בארץ הגליל ובצפת. ויהי היום וייתן אל ליבו להביא את הגאולה ולהעביר ממשלת זדון מן הארץ. היו לו לרבי יוסף דלרינה חמישה תלמידים שהיו עמו יומם ולילה שמעו לכל בקשתו וגם היו בקיאים בחכמה ההיא חכמת הקבלה כמו שלמדו ממנו, ויאמרו חמשת תלמידיו כולם פה אחד "אדונינו מורינו ורבנו הננו מוכנים לכל אשר תצוונו ואת כל אשר תחפוץ נעשה כי השם אלוקים עמך אנחנו עבדיך ותלמידיך נעשה ככל אוות נפשך". ויאמר אליהם "אם כן זאת עשו היטהרו והחליפו שמלותיכם והיו נכונים לשלושת ימים וצאו אל השדה אל תיגשו אל אישה והכינו לכם צידה כי לא שוב אל ביתנו עד ינחלו כל בני ישראל איש נחלתו בארץ הקדושה בעזרת נורא עלילה אשר לו הכוח ייתן לי את כוח כי ימין השם בכוח". ויהי בשמוע את דברי רבם קמו בזריזות ובחוזק גדול לבשו בגדים נקיים וטהורים החליפו שמלותיהם לקחו בידם פת ומזון פת נקייה אשר עשו אותה בטהרה ולא נגעה בהם אישה ויבואו אליו ביום השלישי והנה גם הוא ניצב לבדו בבית מדרשו בקדושה ובטהרה גדולה ומתבודד בפרישות גדולה וראשו בין ברכיו ויהי בבואם הרים ראשו ויאמר אליהם:"בואו בני ברוכי השם ויהי נועם השם אלוקינו עלינו יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידינו ויסכים עמנו הקב"ה ויעזרנו על שם כבוד שמו" ויענו ויאמרו ייאמן כן יאמר השם וחפץ השם בידך יצליח". אחר הדברים האלה לקח רבי יוסף כל מיני מרקחות וקסת הסופר במותניו ויאמר אליהם "קומו ונצא" ויצאו ויבואו אל מירון ויבואו אל קבר רשב"י וישתטחו על קברו וילונו שם בלילה ההוא וכל הלילה לא ישנו רק שנת עראי ויהי לעת הבוקר קודם עלות השחר התנמנם רבי יוסף ויבואו אליו בחלום רשב"י ובנו רבי אלעזר ויאמרו לו: "למה תכניס ראשך במשא כבד אשר לא יעלה בידך ואף אם כוונתך רצויה ואם יעלה בידך בכל זאת עליך להיזהר ולהישמר מאוד על נפשך". ויאמר אליהם "כי אלוקים יודע כוונתי ורחמנא ליבא בעי יעזרנו בדבר כבוד שמו המחולל' ויאמרו לו "השם אלוקיך ירצך". ויהי בבוקר הלכו לעיר טבריה וילכו אל השדה אשר בה אילנות הרבה וישבו שם כל היום ההוא ולא פסקו מגרסא ומתענית ולא היו מסתכלים ולא רואים שום אדם ולא בהמה רק עופות השמיים והיו עוסקים בצירוף השמות הקדושים ובייחודים הנודעים רק להם בקדושה ובמורא גדול ובכל בוקר היו הולכים לטבול בים טבריה והיו מכוונים על כל טבילה צירוף וייחוד שהיה ידוע להם. כמשפט הזה עשו שלושה ימים ושלושה לילות רצופים בתענית לילה ויום ובלילה לא היו אוכלים שום בעל חי לא בשר ולא דגים לא יין ולא שיכר ויהי לעת ערב ובעלות המנחה קמו רבי יוסף ותלמידיו והתפללו מנחה בקול ערב ובכוונה גדולה ועיניהם סגורות וכשהגיעו ל'שמע קולנו' אמרו "עננו" ובמקום שמזכירים שם הקב"ה בכינויו הם היו מזכירים את השם הגדול ככתבו בנקודות הידועות ובייחודים הצריכים והרבה הפצירו בתפילה גדולה ובהשבעות גדולות לכל מלאכי עליון הנודעים עד שבסוף אמר את שם המפורש לפי סוד נעלם וגנוז בכוח השם הגדול הזה השביע את אליהו הנביא שיבוא מיד אליו כי חפץ לדבר איתו להורות לו את אשר ה' יעשה להוציא מחשבתו אל הפועל בגמר תפילתו נפלו על פניהם בנפילת אפיים, מיד אחרי נפילת אפיים בא במרוצה אליהו הנביא ולפתע פתאום נגלה אליהם ויאמר "הנה באתי עתה ומה אעשה לכם ומה בקשתכם אשר הפצרתם בתפילה? ויקם רבי יוסף על רגליו הוא ותלמידו וישתתו אפיים ארצה ויאמר רבי יוסף "שלום לאדוננו אבי אבי רכב ישראל ופרשיו נביא אמת קדוש השם מבשר טוב משמיע ישועה אל נא ירע בעיני אדוני כי הפצרתי להביאך אלי כי גלוי וידוע לפני אלוקינו כי לא לכבודי ולעצמי הטרחתי עליך רק קנוא קינאתי לכבוד הקב"ה ושכינתו ועתה לך ראוי לקנא קנאת השם כי כך אמונתך ולכן תיפול נא תחינתי לפניך והראני הדרך כיצד אוכל לכבוש סיטרא אחרא ולהגביר ולחזק סיטרא דקדושא? ויען אליהו הנביא ויאמר לו "דע לך כי הדבר אשר אתה חושב לעשות כבד ממך ולא יעלה בידך כי בגלל העוונות גברו מאוד כוחות הקליפות והס"מ וסיעתו ולא תוכל להם כי צריך תוספת טהרה קדושה ופרישות גדולה ולהיבדל מענייני העולם הזה ולהוסיף סיגופים ותביעות כי לא תוכל להם בלא זה אולי יפגעו בך ויזיקוך אבל דע כי כוונתך רצויה ואם תוציא מחשבתך אל הפועל אשריך וטוב חלקך אבל עצתי חדל לך פן יפגעו בך ס"מ וסיעתו כי לא תוכל להם". כשמוע אליהו הנביא דבריו כי חירף נפשו למות לכבוד הקב"ה ושכינתיה אז אמר לו "מה אוסיף לדבר אליך ואם יעלה בידך ותוכל לעמוד כנגד צבא ס"מ וסיעתו ותשמור את אשר אנוכי מצווך היום מה טוב חלקך ומה נעים גורלך עתה זה הדבר אשר תעשה אתה ותלמידיך תשבו בשדה רחוק מן היישוב אשר ישבתם עד עתה ולא ייראה ולא יימצא עמכם מאדם עד בהמה ותשבו שם עשרים ואחד ימים לא תאכלו ולא תשתו מלילה ללילה ומאכל שלכם יהיה מים ולחם בלבד לא תאכלו לשובע רק כפי אשר תדעו עצמכם כמה שתצטרכו בשביל לחיות ובכל לילה תמעטו מעט באכילה עד שתרגילו את עצמכם לאכילה מעט מזער ותרגילו עצמכם להריח בבשמים כדי שתהיה החומריות שלכם זכה ונקייה ותוכלו לסבול מלאכי עליון אשר אוריד אותם לדבר עמכם כן תעשו כך בכל יום לטבילות כמניין נקיים ובסוף עשרים יום תעשו הפסקה ותקבלו תענית שלושה ימים רצופים לילה ויום כל יום תעשו עשרים ואחת טבילות כנזכר למעלה וביום השלישי אחר תפילת המנחה תזכיר את השם הגדול שם המלאך שאתה יודע עם הצירופים והכוונות שלו ותזכיר את השם הגדול היוצא מהפסוק "שרפים עומדים מעל לו אשר אתה יודע ניקודו ומקורו וכאשר תעשו כן תהיו עטופים בטלית ובתפילין ותכסו את פניכם ותשמיעו באלו השמות הקדושים את המלאך הוא ומחנהו שיבוא עמכם וכאשר יבואו ויתחזקו כי יהיה לכם פחד ורעדה וחולשה גדולה ומיד השליכו עצמכם לארץ ותאמרו בקול רם מאוד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד המלאך ההוא וסיעתו יאמרו אליכם למה עשיתם הדבר הזה ומיד בדוברו אליכם מכל הרעש הגדול מכוח דיבורו תצא נשמתכם ותישארו בלא כוח וניסתתמו דבריכם ולא תוכלו להשיבו מרוב הפחד והחולשה ולכן באותו רגע תהיה לכם לבונה זכה להריח בה ותבקשו מהמלאך הנזכר בבקשה ובתחנונים שיחזיק אתכם ויחלק בכוח שיהיה לכם כוח שתוכלו לדבר והוא יאמר לכם את שיחזק אתכם וייתן לכם כוח שתוכלו לדבר והוא יאמר לכם את אשר תעשו יען והוא שומר הדרך והנתיב ושוב לא ייכנס ס"מ במקומות הקדושה כי בתחבולותיו יודע מקומות שהוא מתחזק בו ובמה תלוי כוחם כדי שנוכל להילחם עמו והשם אלוקיך ירצך לשלום לשמור את הנתיב אשר לא ייכנס הס"מ למקומות הקדושה". מיד כשהלך אליהו הנביא לדרכו התאזרו והתחזקו רבי יוסף ותלמידיו יחד בלב אחד הוסיפו קדושה יתרה על קדושתם ועשו ככל אשר אמר אליהם אליהו ולא הפילו דבר מכל אשר ציווה אותם ולא פסקו מגרסא ביום ובלילה ולא היו מהרהרים בדברי עולם רק במושכלות ובמעשה מרכבה עד שכמעט הופשט מהם טבע החומר כשהשלימו הימים הנזכרים ככל אשר ציווה אותם אליהו. ומיד במנחה גדולה קם רבי יוסף ותלמידיו במורא גדול בפחד ובאימה התעטפו בטלית ובתפילין וכיסו את ראשם התפללו תפילת מנחה בכוונה גדולה ואמרו "עננו" ובמקום השם הרגיל של הקב"ה היו אומרים את השם המפורש ככתבו וכניקודו בניגון ובנעימה כשגמרו את התפילה נפלו על פניהם בתפילת אפיים מכוסים וקמו על רגליהם אמרו וידוי על עוונותיהם ועל עוון כל בית ישראל לאחר זה זעקו בקול רם בכל כוחם "עננו אלוקי המרכבה ענננו" ועשו השבעה בשם הקב"ה ובשם נוסף שגילה לפניהם אליהו יוצא מפסוק "שרפים עומדים ממעל לו" והשביעו את המלאך ההוא שיתגלה עתה אליהם הוא וכל סיעתו הקדושים בכל השמות הקדושים ויהי ככלותם נפתחו השמים ויבוא אליהם פתאום המלאך ההוא המלאך וכל מחנהו והנה רכב אש וסוסו אש מחנה גדול ואש להבה מלאה כל הארץ רעש גדול קול גדול ולא יסף ויחרד רבי יוסף חרדה גדולה עד מאוד ורוח לא נשארה בקירבו הוא ותלמידיו וייפלו על פניהם ארצה ויפג ליבם ורעדה אחזתם ויתחזקו ויריחו בלבונה אשר בידם ותשב רוחם אך אימה וחולשה ורעדה גדולה נשארה עליהם עד כי לא יכלו לדבר והנה בא אליהם המלאך ההוא עם מחנהו ואמר "מה לך בן אדם רימה ותולעה איך מלאך לבך להרעיש עליונים ותחתונים ולא תשגיח ותראה ערכך השפל ותכבד ותשב בביתך פן יפגעו בך חילותי וישרפוך בהבל פיהם". ויען רבי יוסף בקול נמוך ונשבר מרוב חולשה וירעד בכל גופו ויאמר "אדוני מלאך האלוקים קדוש מה יוכל עבדך זה לדבר לפניך הנה נשארתי בלי רוח ונשמה כמת מרוב פחדך ואימה ורעדה גדולה נפלה עלי כי יראתי מפני האש הגדולה הזאת ואינני יכול לענות לאדוני כי בחסדן חזקני ואמצני ותן רשות לדבר לפני אדוני" מיד כשמוע המלאך את דבריו וייגע בו ויאמר "קום ודבר דבריך ראה החזקתי אותך ויהי כאשר נגע בו המלאך קם והתחזק וישתחווה על אפיו ארצה וכל תלמידיו טמנו עדיין פניהם בארץ ולא יכלו לקום. ויאמר רבי יוסף "שלום לך ושלום בואך מלאך השם צבאות ושלום לכל מחניך הקדושים בבקשה ממך חזקני ואמצני ועזרני למלאות את רצוני כי גלוי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כי לא לכבודי ולכבוד בית אבי אני עושה רק לכבוד אלוקים היים מלך מלכי המלכים אשר לו הממלכה אתה קדוש וחייליך קדושים ומבקש אני כי יסכימו עמי להילחם בעמלק וזרעו ויראוני הדרך אשר אעשה להעביר ממשלת זדון מן הארץ ואיך ובמה אוכל להוריד ס"מ ממעונו ולהרבות מחנות וצבאות קדושים ולהאדירם על רמים כאשר היו בימים קדמוניים" ויען המלאך את רבי יוסף ויאמר לו "הלא דבריך טובים ונכונים ומי יתן שומע לך ויהיה אלוקים עמך כי כל חמדת המון קדושים שרפים ואראלים וכל מחנות קדושים יושבים ומצפים מתי תביא נקמת השם אלוקים נקמת השכינה הקדושה אשר בעוונותינו מושפלת עד שאול תחתית אבל דע לך בן אדם כי כל אשר עשית עד עתה אינו כלום ואילו היית יודע המקום אשר עתה הס"מ ומחנהו לא היית נכנס בדבר הזה כי מי יוכל לו זולת הקב"ה לבדו בעצמו עד עת בוא דברו ואני הנה עתה באתי  אליך בעבור שמו הגדול אשר זכרת אבל מה אני יכול לעשות לך כי אין להשיג  ולדעת במה כוחו גדול של ס"מ ומחנהו ובמה גדולה ירידתו ועלייתו זולתי המלאך הגדול וחילותיו שאילולא הם היה נכנס והיה כוח בידו לעשות כליה לשונאיהם של ישראל וחילותיו שומרים על עם ישראל שאילמלא הם וכוחם הס"מ היה מתגבר ופוגע חס ושלום בעם ישראל לי אין כוח בידי לעשות רק  לשמור נתיבות הקדושים אשר בעולם העשייה שמשם עוברים תפילות ישראל אני שומר אותם עד אשר אני מוסר אותם ואלו המלאכים היודעים יוכלו להגיד במה תלוי כוחו הגדול של ס"מ ומי יכול לעמוד בפני אלו המלאכים האדירים לא תוכל לסבול המראה הגדול והמורא הגדול והאש אוכלת אם אלו המלאכים אשר הם למטה ממחיצתם ואם נבהלת מפני איך תוכל לסבול ולעמוד ולהתקיים בפניהם וכן בעניין הפרישות על אשר עשית צריך שתוסיף כהנה וכהנה ועתה אחר כל דברי פרוש וקבל שכר אבל האמת אילו היית יכול לעשות הדבר אל נכון שכרך רב מאד  ומי יכול לעמוד במחיצתך. וירא רבי יוסף ויאמר: צעיר אני וקטן ויודע אני בעצמי שאיני ראוי לעשות את הדבר הזה כי מי אני שאבוא לפני המלך אבל יודע אני כי "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" "כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני" ואני גמרתי בדעתי למסור נפשי ורוחי על קדושת הקב"ה קדושא בריך הוא ושכינתיה ולייחדו ביחוד שלם וכל אשר צריך אעשה ואשפוך את נפשי דמי ובשרי קורבן לפני הקב"ה ולכן מלאך השרת קדוש השם הוריני מה אעשה כדי להורידו ומה פרישות אוסיף בקדושה ובטהרה ובאיזה שם אשביע אותם כי אמרתי אמותה הפעם אחרי ראותי פני מלאכים קדושי עליונים כי בזה היו לי חיים נצחיים"ויוסף המלאך ויאמר: "שמע דברי ויהיה אלוקים עמך את הדבר הזה עשה וצוק אלוקים יכולת עמוד ויהי רצון מלפניו להצליח ולהוציא מחשבתך לפועל זה הדבר אשר תעשה ככל אשר עשית עד עתה מהטבילות ומהתעניות וטהרת המחשבה כן תעשה ארבעים יום נוספים ולא יזוז מחשבותיכם בכל יום מן המושכלות אפילו רגע ותגרעו כל יום דבר מה מהמאכל עד שתרגילו באכילה דבר מועט ותוסיפו בהנאת הריח היא עיקר חיות הנשמה ארבעים יום תזכיר שם המפורש של בן ע"ב עם כל כוונותיו ונקודותיו ממקורו הידוע לך ובו תשביע שני המלאכים הגדולים והאדירים וקודם ההשבעה תתפללו ותתחננו בבקשה מלפני האל שיעזור אתכם ויתן לכם כוח לסבול המורא הגדול והאש הגדולה שלא תמותו ואחרי כן תתחננו אל המלאכים שיעשו למען כבוד השם המפורש ויבואו אליך והתחזק כאשר עשית ושאב מהם כוח ועוז לדבריך כי הם מלאכים אדירים וגדולים והם יודיעו לך דרכי ס"מ ובמה תוכל להורידו חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו והשם ישמרך מכל רע וישמור את נפשך. וילך מלאך השם בסערה השמימה ועדיין היו התלמידים מושלכים ארצה מרוב הפחד והאימה. ויהי כאשר נסע המלאך ההוא ומחנהו ויקומו על פניהם ויאמר להם רבי יוסף: "בניי ברוכי השם חיזקו ואימצו ונעשה בזריזות ככל אשר ציווני המלאך". ויאמרו "הננו מוכנים ומוזמנים ואשרינו ראינו מראות אלוהים ושמענו קול דבריהם כאילו נופלים ארצה ועתה כל אשר תעשה אדוננו ורבנו נעשה". ויאמר: "ברוכים אתם לה'" ויקומו משם וילכו דרך המדבר קרוב למירון וימצאו שם מערה וישבו בה ויעשו כל הארבעים יום בקדושה ובטהרה ככל אשר נצטוו לא ראו דבר עד כי לא היו מרגישים בעצמם שום דבר מדברי העולם ולא ראו כל אותם הימים לא אדם ולא בהמה והיו כאשר השלימו ארבעים הימים יצאו אל המדבר מקום אשר עובר שם נחל קישון מלמעלה מצד מקורו כי שם היו טובלים כל אותם הארבעים יום ויכינו עצמם להתפלל תפילת מנחה גדולה ויאמרו תפילת 'עננו' ויתפללו לפני השם על כך בתפילה ובתחינה ובבכייה והוסיפו לעשות מעגל בארץ ונכנסו בתוך העיגול ויתנו כל אחד ידו לחברו עד אשר נקשרו בידיהם זה עם זה בעיגול ויצעקו אל השם אחר נפילת אפיים והזכירו השם המפורש והשביעו את המלאך ההוא ומחנהו ואת המלאך השני ומחנהו ויהי בהזכירם שם הגדול ותגעש ותרעש הארץ ויהיו קולות וברקים וייפתחו השמים וירדו המלאכים עם כל מחנותיהם ויבקשו לפגוע ברבי יוסף ובתלמידיו לולא נתפרדו ידיהם והתחזקו בכוונות ובשמות הידועים אצלם במחשבתם אבל לא בדיבור כי לא היה להם כוח לדבר בנפלם על הארץ וידיהם משולבות זה עם זה ולא נפרדו ומיד כאשר ירדו המלאכים הנזכרים התחילו בחרי אף גדול ואמרו "מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו ליבו להשתמש בשרביטו של מלך ואיך מלאך ליבך לדבר הזה אתה בשר ודם תיפח רוחך רימה ותולעה ומי אתה כי קראת אל המלאך ? כראות רבי יוסף את המראה הגדול הזה נפלו עליו אימה ופחד גדול מקול הרעש הגדול ומהאש הגדולה רכבי אש וסוסי אש מלאכים ושרפים מלאה כל הארץ רוח סערה מפרק הרים ומשבר סלעים בחרי אף גדול של המלאכים אשר ביקשו לפגוע בו ובתלמידיו ולא נשארה בהם נשמה ולא יכלו לעמוד לפני המלאכים כי נבהלו מפניהם ויוסף המלאך מט"ט וייגע בו ויאמר "דבר ענה טיפה סרוחה מה החרדה הגדולה אשר חרדת ואוי לך כי לא חששת לכבוד קונך" כאשר נגע בו המלאך פתח את פיו בשפה רפה וחולשה גדולה ועיניו סתומות ויאמר "מה יוכל העבד הגרוע והשפל לדבר בפני המלאכים הקדושים הטהורים כאבן דומם נפשו רוחו ונשמתו" והושיט המלאך את ידו וייגע בו ויאמר: "ראה חזק לדבר דבריך". ויתחזק רבי יוסף ויפתח את פיו ויען רבי יוסף ויאמר: "אל אלוקים הוא יודע אם במרד ואם במעל עשיתי המעשים האלה כי אם לכבוד הקב"ה ושכינתו להקים אותה מעפרה אשר היא מושפלת בעוונותינו ועתה מלאכים עילאין קדישין אליכם המצווה הזאת ולא תקרא תפארתי על הפעולה הזאת ולכם המלאכים ראוי להיות המקנאים קנאת השם צבאות ולכן בבקשה מכם מלאכי השרת מכח השם הגדול הקדוש הזה קרואים ועומדים עליונים ותחתונים תנו כבוד לשמו והורוני במה כוחו של ס"'מ ומחנהו ובמה אוכל להורידו ויענו המלאכים יחדיו "הקשית לשאול אם היית מכיר בעוונותיו של ישראל כמה הוא תקיף וכמה הוא חזק ואין מי שיכיר אותו בלעדינו כי אנחנו שומרים נתיבות עליונים ממחנות ס"מ וסיעתו והוא חזק מאוד ואין מי שיוכל להורידו כי בין כוכבים קינו ושם מושבו מוקף בג' מחיצות מחמת עוון ישראל וחזק הוא מאוד ולא תוכל לו בלעדי הקב"ה בעצמו עד עת בא דברו. ויוסף עוד רבי יוסף ויאמר: "כבר חרדתי נפשי על כבוד קודשא בריך הוא שכינתיה ואחרי אשר ראיתי מחנות קדושים ותינצל נפשי בטחתי בחסדי האל שיעזור לי ויעלה בידי וייעורו בי דבריכם הטהורים כדת מה לעשות וכל אשר תאמרו לי אשמור מאוד לעשות". ויענו המלאכים ויאמרו "שמע יוסף את דבר השם עד הנה לא נעלם בפני מי שאמר והיה העולם כי מחשבתך רצויה אבל עדיין לא הגיעה השעה וכבר נגזר אם תעוררו את האהבה, ואתה מצד החכמה והמדע אשר חננך צור אלוקים וגם אנו מוכרחים לכבוד שמו הגדול והמפורש לאמור לך לחשות על זה דע לך כי לא תוכל לו, ולכן אל תיכנס במקום שאינו ראוי לך ועד פה תבוא ולא תוסיף אבל אם תרצה להפציר בדבר אנו נאמר לך מה תעשה והאמת אם יעלה בידך מה טוב חלקך ומה נעים גורלך" ויען רבי יוסף ויאמר: "קדישין עילאין דבריכם טובים ונכוחים אבל חם ליבי בקרבי בראותי שכינת עוזו מושפלת וקינאתי בציון קנאה גדולה והשם הטוב בעיניו יעשה ואם יקטלני לא אוכל לא אסיר מחשבתי ממנו אתם מלאכי עליון חזקוני במיטב ההיגיון ויהי לי לזיכרון ולא אסור ימין ושמאל ובטחתי בשמו הגדול,  שלא יהיה לי למכשול. אחרי כן פתח המלאך ואמר "דע לך כי מצד אחד יש לו לס"מ שתי מחיצות חזקות אחת חומת ברזל מן הארץ עד מעמים ואחת מחיצה גדולה לים אוקינוס זה הים גדול ורחב ידיים וכן הוסיף ואמר המלאך מט"ט כי מצדו יש לס"מ מחיצה של הר גדול של שלג וראשו מגיע השמימה ואתה שים נא עיניך ולבך לכל אשר אומר אליך וחזק ואמץ כי אתה צריך להשפיל ולהעביר את שלוש המחיצות האלו כדי להעלות עליו שעיר הוא אדום לשפוט את הר עשיו וזה אשר תעשה בצאתך מהמקום הזה שים דרכך ולך דרך הר שעיר ואנו נקדימך שם בהר שעיר למעלה ודיוקן נשמתך למעלה עמנו בכל פעולתך וכל אשר תעשה אתה למטה כפי אשר אומר לך כן נעשה למעלה ולכן הזהר הישמר אל תפל דבר מכל אשר נאמר לך והיה בבואך דרך הר שעיר תזהר בקדושה ובמיעוט אכילה ובקידושין כאשר עשיתם עד עתה כי כבר עלתה נשמתכם במעלה עד אשר כמעט בגדר מלאכים ונשכח מכם דרכי העולם הוא שכבר אמרתי לכם ובזה תתמידו ולא תיפרד מחשבתכם מן המושכלות אפילו רגע אחד והנה שם בדרך יבוא עליכם כח גדול של כלבים שחורים והם כיתות של ס"מ אשר ישלח לבלבל כוונתכם ולא תפחדו ולכן הוא ישלח לכם פחד לבלבל את הכוונות מכה בצינור של האדם ואם עדיין יאחוז בחסד ישלח לו משהו לבלבל אותו שלא יעסוק בחסד ולא תפחדו ותזכירו עליהם שם של הויה במילוי שהוא כמנין 'כלב' (הכוונה לשם ב"ן כזה יוד הה וו הה) ותכוונו בניקודו וביחודו ואז יברחו מפניכם "ומשם תלכו לעלות להר ותמצאו הר גדול של שלג עד השמים ואין דרך לנטות ימין ושמאל ותזכירו שם היוצא מפסוק (איוב לח, כב) "הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה"  הנודע לך בניקודו וביחודו וייעקר ההר ממקומו ותזכיר השם של השלג בצלמון כאשר אתה יודע ניקודו ויחודו יתבטל ההר לגמרי ותלך בכוונות אלו בידיך ולא תזוז במחשבותיך עד אשר תגיע למחיצה אחרת של ים אוקיינוס אשר גליו יעלו עד השמים ותזכיר עליו שמות היוצאים ממזמור "הבו לה' בני אלים" עם אזכרות שלו ככתבם ונקודתם וצירופם ומקורם ותעבור ביבשה "ואחרי כן תלך ותמצא חומה גדולה של ברזל מן הארץ עד לשמים ותיקח בידך סכין ותכתוב עליהם שם היוצא מפסוק "חרב לה' ולגדעון" עם ניקודו ומקורו ותחתוך הברזל ותעשה פתח ותיכנס ותיזהרו שתחזיקו הפתח עד אשר תעבור אתה ותלמידיך שלא יסגר יען כי אחרי אשר תעברו יחזור הפתח ויסגר. "אחרי כן תלכו ותגיעו עד הר שעיר ובאותו הפעם אנו משליכים הס"מ ממקומו וכבר הוא בידך יימסר ואז יהיה בידך מוכן שם המפורש כתוב וחרוט על טס של עופרת וכן יהיה לך טס אחר ותכתוב עליו בחריטה שם המפורש היוצא מפסוק של זכריה "ויאמר זאת הרישעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה" ותכתוב השם היוצא מן הפסוק עם ניקודו ומקורו אחרי כן תלך בכל אוות נפשך בהר שעיר ושם תמצא ס"'מ  אנשיו וזוגתו הפלונית ותחוש אחריהם כי הם יברחו מפניך ונחבאו בחורבה אחת ותמצא אותם בדמות שני כלבים שחורים זכר ונקבה ותקרב אליהם ולא תפחד מפניהם ותשים על הכלב הזכר הטס של השם המפורש ועל הנקבה הטס האחר ומיד תשים חבל או שלשלת בצווארם והטסים עליהם והם יבואו אחריך עם כל חילותיו ואז חפץ השם כבר עלה בידך ותביא אותו לדין על הר שעיר שעברת שם ושם ייתקע בשופר גדול ויתגלה המשיח מן הארץ והקב"ה ישחוט אותו לפני הצדיקים ותהיה הגאולה שלמה והיתה להשם המלוכה "אם את הדבר הזה תעשה כתיקונו אשריך ומה טוב חלקך ומה נעים גורלך אך היזהר והישמר בכוונות האמורות אתה ותלמידיך ולא תפסיקו בכוונות אפילו רגע וגם היזהר מאוד כי כאשר יהיו בידיך ס"מ זוגתו ויבכו ויתחננו לפניך שתיתן להם דבר מה לאכול או לשתות לצורך קיום גופם לא תשמע להם ולא תיתן להם שום דבר כי יחנן קולו אל תאמין לו והיזהר מאוד על זה וגם על הכוונות כי אפילו שיהיה בידך צריך שמירה גדולה מאוד ולא תגרע מכל אשר אמרתי לך והשם יהיה בעזרך וישמור עליך מלוכד" לאחר מכן עלו שני המלאכים הקדושים בסערה השמימה. ורבי יוסף רואה וכורע ומשתחווה אבל תלמידיו עדיין היו נופלים על פניהם ולא יוכלו להרים ראשם עד אשר עלו כאשר עלו המלאכים קמו גם הם בשמחה רבה ובזריזות וסידרו סדרי השמות והאזכרות והכוונות אשר צוו ושני טסי העופרת וישימו פניהם לעבר הר שעיר. בהיותם בדרך באו לקראתם כתות כלבים שחורים ויקומו עליהם ויסובבו עליהם מכל צד ומיד הזכירו שם השם כאשר צוו ונפוצו הכלבים מעליהם ויברחו ולא נראו עוד לאחר מכן הלכו הלוך ועלו עוד מהלך יום ולעת ערב מצאו הר גדול של שלג עצום מאוד מן הארץ ועד השמים ומיד נתחזקו בשמות ובצירופים הנזכרים למעלה וייעקר ממקומו ובצירוף השם הנזכר למעלה התבטל לגמרי, וילונו שם בלילה ההוא ואחר כך בבוקר השכימו והלכו עוד שני ימים אחרים וביום השלישי בטרם עלות השחר והנה ראו לפניהם ים גדול ורחב ידים אשר היה הולך וסוער וגליו עולים עד השמים מיד הזכירו את השמות כמו שנזכר למעלה ועברו בתוך הים ביבשה באמצע היום הגיעו לחומת ברזל גדולה מן הארץ עד ויקח רבי יוסף את הסכין אשר כתב עליו השם הנזכר למעלה ויחתוך בחומת הברזל עד אשר היה פתח ויחזיקו את הפתח עד אשר עברו כל חמשת התלמידים ובעת עוברם התעצל אחד מהתלמידים אשר היה אחרון ונשמטה הדלת מידי רבי יוסף ונסגרה על רגל התלמיד ונלכדה רגלו ויצעק "רבי ומורי הצילני כי נלכדה רגלי" מיד הוציא רבי יוסף את הסכין וחתך בברזל סביב רגלו ויעבור התלמיד והדלת חזרה למקומה. ויעלו לראש הר שעיר וילכו לשם עד ערב וימצאו בקעה והנה שם כמה חורבות וישמע קול כלבים צועקים ויבואו לתוך החורבה והנה שם נחבאים שני כלבים גדולים מאוד זכר ונקבה וכאשר קרבו אליהם ויקפצו עליהם לבלוע אותם והיה ביד רבי יוסף הטסים ומיד הרגיש כי הוא ס"מ ופלונית והושיט ידו הימנית ויתן הטס בצוואר הכלב הזכר והשנית בצוואר הנקבה ויקשרו אותם התלמידים בחבלים שבידיהם והטס עליהם מיד כאשר ראה הס"מ כי כלתה אליו הרעה נפשטו מצורת כלב ונתלבשו לצורתם צורת אדם ולהם כנפיים ועיניים כמו אש בוערת ויתחננו ויבקשו מרבי יוסף שיתן להן לחם ומים להתקיים ולעמוד ואמרו "אדוננו אתה הנה אנחנו וכל מחננו כפופים לידיך ואין לנו כוח עוד ועשה בנו כטוב בעיניך רק תן לנו במה לחיות בו כי הושלכנו ממחיצותינו כי היינו נהנים מזיו השכינה מאחורי הפרגוד ועתה למה נמות תן לנו מזון להחיותנו עד בואנו להר שעיר" וימהר רבי יוסף כאשר צווה ולא רצה לתת להם מאומה ויהי המה הולכים בדרך ורבי יוסף ותלמידיו שמחים וטובי לב ופניהם פני להבים וס"מ ופלונית עם כל מחנותיהם הולכים ובוכים, וישמח רבי יוסף והתחילה דעתו לזוח עליו ויאמר "מי הם שהיו אומרים שלא יעלה בידינו? והנה זה היום ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו הגויים השם מלך אז ענה ס"מ ואמר "ידעתי כי יכול תוכל ולא ייבצר ממך מאומה" ויבכו בכייה גדולה. ויאמר "אדוני מה תפחד ממני ומכל מחנותי אין לנו עוד שם כוח וחוזק והננו תחת ידיך לעשות רצונך אלא תן לנו דבר מה להחזיק רוחנו כי במה נעמוד ונתקיים עד בואנו שמה.  ויען רבי יוסף ויאמר "לא אתן מאומה כאשר צוויתי"י  ויהי בבואם אל הר שעיר ויקח רבי יוסף קורט לבונה להריח בה ויאמר הס"מ "אם לא תיתן לי אכילה תן לי מעט מזה הלבונה אשר בידך להריח בה". וישב רבי יוסף את ידו ויתן לו מעט מהלבונה אשר בידו ויוציא הס"מ ניצוץ אש מפיו וישרוף את הלבונה בעודנה ביד רבי יוסף ויעל עשנו באף ס"'מ וינתק את המוסרות והחבלים וישלך מעליו את טסי העופרת ויתנגד הוא עם חילותיו ויפגעו בתלמידיו וימותו מהם שניים ומקול התרועה אשר הריע הס"מ וחילותיו שני תלמידים נוספים נפגעו ויצאו מדעתם ונשאר רבי יוסף לבדו הוא ותלמיד אחד והוא עייף ויגע ומשתומם ולא ידע כי בנפש נתן לו הלבונה והקטיר לפניו באופן שעשה אותו עבודה זרה ונתבטלו כוחות הקדושה אשר בטסי העופרת בגלל הקטורת בעבור שלא שמר דברי המלאכים ובאותו רגע היה כל ההר עשן חושך ואפלה ובת קול יצאה ואמרה "אוי לך יוסף ואוי לנשמתך שלא שמרת את אשר צווית ועבדת עבודה זרה והקטרת קטורת לס"מ והנה הוא רודף אחריך לאבדך מן העולם הזה ומן העולם הבא והתלמיד שנשאר עם רבי יוסף עייף ונחלש הגיע עד שערי מוות וישב שם תחת אילן כשתי שעות ואחר כך קברו את שני התלמידים וילך רבי יוסף עם תלמידיו לחזור לדרכם ונהפכו תואר פניהם משונים וירוקים וחלשים ביותר ובשניים האחרים נכנס שד וברחו והלכו להם עד אשר לא נודע לאיזה מקום עד כי לבסוף באו לעיר צפת אחר חודש ימים ומתו מחמת צער שהיו מצערים אותם השדים לאחר כל זאת הגיע רבי יוסף לעיר צידון ושם ישב ויצא לתרבות רעה כיוון שראה שלא נעשתה עצתו ובפרט ששמע את בת הקול התייאש מן העולם הבא וכרת ברית עם הפלונית המרשעת ומסר עצמו בידה והיה מטמא עצמו בכל טומאות עד כי בשמות הקודש ובשאר שמות אשר היה יודע היה משתמש בהם לרעה והיה משביע רוחין ושדין בכל לילה להביא לו את אשר יחפוץ. וכה משפטו ימים רבים עד כי אהב מכל הנשים אשת מלך יון והיה מביא אותה כמעט בכל לילה ובבקר היה מצוה להחזירה. ויהי היום ותאמר המלכה אל המלך כי בכל לילה בחלומי מביאים אותי למקום אחד ונזקק לי איש אחד ובבקר אני מוצאת את עצמי במיטתי ואני מלוכלכת משכבת זרע ולא ידעתי מאין יבוא לי זה, אז המלך הרגיש בדבר ושלח לקרוא לחרטומים ושם אותם שומרים בבית המלכה עם נשים אחרות ויאמר להם שיהיו מוכנים וזריזים בהשבעות ושמות הטומאה לעכב אותם שיבואו לקחת את המלכה, וכן עשו וישבו על משמרתם ובלילה ההוא באו השדים כמצות ר' יוסי ומיד הרגישו ועשו פעולות והשביעו אותם לדעת מה זה וועל מה זה, ויאמר השדים אנו שלוחי רבי יוסף אשר יושב בצידון. מיד המלך שלח שר צבא אחד בספרים ומנחה לשר צידון כי מיד ישלח לו לר' יוסף חי להינקם ממנו לעשות לו ייסורים קשים ויהי כאשר ראה יוסף כי כלתה אליו הרעה וייוודע לו הדבר על פי השדים אשר שלח קודם שהגיע הכתב לשר של צידון ומהר יוסף והשליך את עצמו לים למוות ואני התלמיד החמישי נשארתי לבדי מוטל על ערש דווי כל ימי במכוני וכל אברי רותחים מבלי מנוחה מהשדים וכתבתי זה המעשה לזיכרון והשם ירחם עלי ויאמר לצרותי די .כל אלה דברי התלמיד יהודה מאיר אשר היה במעשה הגדול של ר' יוסף דלרינה.