זהירות - מרעילים אותנו
לאחרונה פורסם בתקשורת שנתגלה ארסן בעופות ודגים אותם הציבור רוכש ו... אוכל. החומרים שהתגלו מסכנים אם
חיינו, מביאים למחלות שונות כשהקשה בהם - סרטן.
קראתי היום חומר בנושא הזה, מצמרר, חיי אדם הפכו להפקר בגלל שיקולים כלכליים. הנה על הארסן והאוכל שאנחנו
אוכלים:
ארסן
הדו"ח כולל דיון נרחב בשימוש ברעל ארסן (זרניך, arsenic) בתור תוסף מזון לבעלי-חיים. התוסף נועד לדכא מחלת מעיים בעופות ובמקביל לכך לגרום לכך שיזדקקו לפחות מזון כדי לגדול (נצילות מזון גבוהה יותר ב-3 עד 5 אחוזים). ארסן משמש גם כרעל בהדברה חקלאית, והוא "יכול להזיק מאוד לבריאות, וגם חשיפה למינון נמוך למשך זמן עלולה לגרום לסרטן. הארסן אינו מתפרק אלא מצטבר בגוף – עד כדי ריכוז גבוה מהמותר." (עמ' 804) הארסן הניתן לחיות מגיע לגוף האדם הן דרך צריכת בשר והן דרך מי התהום, לשם הגיע לאחר שהופרש בלשלשת העופות שהוזנו בארסן, והלשלשת פוזרה כדשן.
 בישראל אסור להאכיל עופות בחומר המכיל ארסן, לפי "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עופות שהורמנו או הוזנו בחומרים כימיים), התש"ך-1959." למרות זאת, בסוף שנת 2003 התיר מנהל השה"צ את השימוש בתוספי מזון "רוקסרזון", המכילים ארסן, בתור זרזי גדילה לעופות ולחזירים בישראל (משמאל: נוסחת רוקסרזון). בוועדה המייעצת לאישור הרוקסרזון לא השתתפו נציגים מהמשרד להגנת הסביבה ולא ניתנה חוות-דעת מקצועית בעניין הסכנות שבחדירת רוקסרזון למי התהום. מחברי הדו"ח מעריכים, שכ-9 טונות של ארסן אורגני הופרשו בלשלשת העופות בכל שנה. מלבד זיהום הקרקע, בשנים 2005 ו-2006 נמצאו שאריות ארסן בבשר עופות. ביולי 2006 קבעה ועדת ההיגוי לשאריות (בתוך השו"ט) שנוכחות ארסן בקרקע עלולה לזהם את מי התהום ולפגוע בבריאות הציבור, ולכן מומלץ שלא לחדש את היתר השימוש ברוקסרזון, שתוקפו יסתיים בסוף אותה שנה. למרות זאת, חידשו השה"צ את ההיתר.
"מסיכום הדברים שפורטו לעיל מסתמן שהנהלת משרד החקלאות והשירותים להגנת הצומח העדיפו את עמדת החקלאים, ששיקולים כלכליים היו לנגד עיניהם. הדבר נעשה מתוך התעלמות מהדין, מהעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה ומעמדתם של השו"ט, ששללו את המשך השימוש בתכשירים המכילים ארסן. [...] בדיון שהתקיים בפברואר 2007 בלשכתה של מנכ"לית משרד החקלאות, וכן בדיונים אחרים שהתקיימו במשרד החקלאות, השתתף נציג מכוני התערובת, להם אינטרס כלכלי מובהק להמשיך ולשווק את הרוקסרזון. בדיונים אלה הדגיש הנציג את התועלת הכלכלית שמפיקים החקלאים מהשימוש בחומר. משרד החקלאות לא מצא לנכון לשתף בדיונים אלה שום נציג של ארגון צרכנים כלשהו ולשמוע גם את דעתו בנושא." (עמ' 806)
פירוט הדו"ח בעניין ארסן מסתיים בגילוי שחברה אחת המשיכה לשווק לאחרונה רוקסרזון למרות האיסור שנקבע.
אנטיביוטיקה
צו הפיקוח מאפשר לרשום חומרים אנטיביוטיים כזרזי גדילה. חמישה חומרים כאלה מוגדרים בצו הפיקוח כתרופות שלא לצורך ריפוי. חומרים אלה נאסרו לשמש כתוספי מזון (זרזי גדילה) באירופה, החל מ-1.1.06, ומשרד הבריאות מעוניין לאסור את השימוש בהם גם בישראל. בנוסף לכך,
"אנשי מקצוע בשו"ט ציינו במסמכים ובשיחות עם הביקורת שאף על פי שמדובר באנטיביוטיקה לכל דבר, ניפוק התכשירים – שרשומים כזרזי גדילה – אינו דורש מרשם רופא, והם מוספים לתערובות ללא פיקוח ובדרך קבע. תכשירים אלה ניתנים במקרים רבים במינון גבוה פי כמה מהמותר ומשמשים לטיפול רפואי." (עמ' 807)
שימוש אחר באנטיביוטיקה נפוץ נגד המחלה הטפילית קוקסידיוזיס, שעלולה להיות קטלנית בעופות. במשרד הבריאות רשומות 18 תרופות (קוקסידיוססטים) למחלה, חלקן עם פעילות אנטיביוטית:
"פטמים מקבלים קוקסידיוסטטים מהיום הראשון לחייהם ועד למועד שיווקם – במגבלה של זמן המתנה לפני שחיטה לחלק מהתכשירים. [...]
המרשמים אמורים להינתן בידי רופאים קליניים המטפלים במשקים. אף על פי שהיה ראוי שלכל משק יינתן מרשם פרטני, הרי שבפועל אין מרשמים פרטניים לכל משק ולכל סוג תערובת. בדרך כלל כל מכון תערובת מקבל מרשם גורף אחת לשישה חודשים ומוכר את המזון הרפואי שהוא מכין לכל דורש.
בסקרים לבדיקת שאריות ביולוגיות שנעשו בשו"ט בשנים 2007-2005 נמצאו חריגות ברמת השאריות של כמה קוקסידיוסטטים." (עמ' 808)
דו"ח מבקר המדינה מגלה גם שמגדלי הבקר נוהגים להשתמש בקוקסידיוסטטים כבזרזי גדילה. השו"ט אינם בודקים שאריות של חומרים אלה בבקר. כך, אף על-פי שבשו"ט ידעו בשנים 2006 ו-2007 שמגדלי הבקר משתמשים בקוקסידיוסטט האסור מוננסין, הם לא בדקו את שאריות התרופה בבשר בקר. השו"ט התערבו וגרמו להפסקת השימוש בתכשיר בסוף 2007, ואילו ב-2008 קיבלו מגדלי הבקר אישור מוגבל להשתמש בו.
עופות בתעשיית הבשר מקבלים קוקסידיוסטטים מהיום הראשון לחייהם ועד למועד ההובלה למשחטה. (צילום מתוך פרסומת למתקני מזון, CTB International)
******* type="text/">just_bottom_corners();
לשלשת
מתוך הדו"ח:
"לשלשת העופות משמשת לדישון ולזיבול וכחלק ממזונם של עגלים לבשר. הלשלשת משמשת תחליף זול למקורות חנקן, והיא ניתנת בכמות של 3-1.5 קילוגרמים ליום לעגל, בתערובת או מוספת לתחמיץ. לשלשת העופות עלולה להכיל את מכלול החומרים שניתנים לעופות במזון: אנטיביוטיקה, קוקסידיוסטטים, תכשירי גדילה כגון תכשירים המכילים ארסן אורגני, ועוד." (עמ' 809)
הדו"ח מציין פנייה לשה"צ מטעם יו"ר ועדת ההיגוי לשאריות בעקבות גילוי רמות גבוהות של ארסן בדגים, בשל הזנת דגים בבריכות דגים בזבל עופות; יו"ר הוועדה פנה גם למנהל השו"ט בבקשה לפעול לאיסור על השימוש בלשלשת במזון של בקר ודגים בגלל "בעיה טוקסיקולוגית". עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, הנושא לא נבחן.
לשלשת שהצטברה מתחת לכלובי סוללה בתעשיית הביצים; הפרשות אלה משמשות להזנת בקר ודגים. (צולם בכפר חיים, דצמבר 2007)
******* type="text/">just_bottom_corners();
תגובות ראשונות
בימים הראשונים לאחר צאת דו"ח מבקר המדינה, זכה הפרק בנושא הפיקוח על מזון לבעלי-חיים לחשיפה נרחבת. אם בדו"ח עצמו הוצנעו למדי ההשלכות השליליות של תוספי המזון לבעלי-חיים על האנשים שאוכלים את בשרם, הרי שהכותרות בעיתונות זעקו שהמוצרים מן החי שנמכרים למאכל אדם כוללים חומרים רעילים ומסרטנים. בוואלה! אפילו הופיע טור הקורא להפסיק לאכול בשר. המגזין מנטה מיהר לשלוח לבדיקה גופות של עופות אורגניים שמשווקות החברות אדמה והרדוף, ומצא רמות ארסן גבוהות במיוחד בשתיים מתוך עשרים דגימות. למחרת פרסום הדו"ח, הגישה נעמי אנוך לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגד תנובה אינטרנשיונל, תנובה גליל, מעדני מזרע, עוף טוב שאן ועוף הגליל, בעקבות ממצאי הדו"ח בעניין החדרת ארסן למזון בעלי-החיים. סכום התביעה, בשם "כמעט כל תושבי המדינה", מוערך במיליארדי שקלים.
|
|
