ס' 'מעשה רב' החדש ולוח מנהגי קלויז הגר"א

לפני תקופה קצרה י"ל ספר 'מעשה רב' במהדורה חדשה ומפוארת, מוגהת מושלמת ומאירה, עם ליקוטים, קיבוץ מפרשים, מקורות וביאורים ומילואים, בידי הרב יעקב זלושינסקי מירושלים (בהר"ר מרדכי זלושינסקי זללה"ה מהדיר 'מע"ר השלם' (תשמ"ז)).

מן הסתם יורחב עוד רבות על מעלותיה וחסרונותיה של מהדורה זו, ואני לא באתי אלא להעיר:

א. כבר הוזכר בעבר העימוד המסורבל והמוזר בתבנית צורת הדף של הש"סין. העיצוב בולט בזרותו בעיקר מאחר ובמרבית העמודים יש בין שורה לארבע שורות, מה שמקשה על הקריאה ברצף, ובפרט בספר שבנוי מפיסקאות קצרות.

ב. המהדיר הסיר את מעלתה המשובחת ביותר של מהדורת אביו, נוסחת מע"ר החדש ותומע"ר וכת"י בשולי העמודים ושילב אותה בצורה לא שיטתית על פי שיקול דעתו בין המקורות וביאורים, הליקוטים, והמילואים. כך שהקורא שאינו מעיין בכל המדורים לא ימצא ידיו ורגליו בנוסחאות השונות.

ג. ולקינוח, מיני-צנזורה שנעשתה לאחר ההדפסה. במבוא הספר (עמ' 10 הערה 7) נתבאר כי 'ברשות מכון הגר"א (הר"נ פעפער. הוספה שלי) נמצא בכת"י רי"צ הלוי חתנו של הגרנ"ה העתק המנהגים שהיו כתובים על לוח הקלויז בווילנא משנת תקס"ה בהם מופיעים הנהגות שמופיעות במעשה רב שאינם נמצאים בכתבי ר' סעדיה ור' מנחם מנדל'.

מעלעול מהיר בספר לא מצאתי שום ציטוט מהלוח הנ"ל, ויהי הדבר בעיני לפלא. והנה האיר ה' את עיני שבחלק המילואים (עמ' שמא טור א, סימן קטז, ועמ' שנג טור ב סימן קלח) הודבקה מדבקה על הנדפס ובה נוסח חדש של המילואים, ולאחר עמל עלה בידי לפענח את הכתוב, ולתועלת החברים דכאן הריני מעתיק את שני הקטעים.

סימן קטז (עמ' שמא טור א), הנוסח שבמדבקה:

ערבית בשבת. עיי' בליקוטי הגר"א בענין זמן
אמירת במה מדליקין. ועיי' בערוך השולחן
[סי' ע"ר, ב] מש"כ דעכשיו שמתפללים ממש
סמוך לשקיעת החמה ומקבלים שבת באמירת
"מזמור שיר ליום השבת", לא נהגו לאמרו.

והנוסח המוסתר:

ערבית בשבת. עי' מש"כ בליקוטי הגר"א
בענין אמירת במה מדליקין שאין
לאמרו קודם שמקבל שבת. ובמנהגי קלויז
הגר"א כ' "אין אומרים בשבת במה
מדליקין".


סימן קלח (עמ' שננ סוף טור א ותחילת טור ב), הנוסח שבמדבקה:

וכשמברכין החודש. באזור אליהו כתב,
שעפ"י הגר"א אין אומרים את ה"יהי
רצון" הנדפס בסידורים, דהוי הוספת תחינות
בשבת. ועיי' בערוך השולחן [סי' תיז, ט]
שכתב וז"ל: אך מה שאומרים ה"יהי רצון"
מקודם, תמיהני היאך מותר להתפלל בשבת
תפילה חדשה מה שאינה בטופס ברכות, אלא
תפילה בפני עצמה ומבקשים על פרנסה ושארי
צרכים, והאיך מותר בשבת, ואי איישר חיילי
אבטליניה, אך קשה לבטל המנהג, עכ"ל. ועיי'
בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קכד.

הנוסח המוסתר:

וכשמברכין החודש. באזור אליהו כתב,
שעפ"י הגר"א אין אומרים את ה"יהי
רצון" הנדפס בסידורים, דהוי הוספת
תחינות בשבת. ובאמת כ"כ בלוח
ההנהגות שבקלויז הגר"א: כשמברכין
החודש אין אומרים יהי רצון ולא אב
הרחמים [ועיי' בערוך השולחן סי' תיז
ס"ט שתמה טובא על תפילה זו וכתב ואי
איישר חיילי אבטליניה, אך קשה לבטל
המנהג, עכ"ל. ועיי' בשאילת יעב"ץ ח"ב
סי' קכד].


וכאן הבן תמה, מה הבעיה בציטוט ממנהגי הקלויז? בשיחה קצרה שערכתי עם המו"ל השיב הלה תשובה קצרצרה ומגומגמת לפיה 'לא יכל לקחת אחריות' על הקטע הנ"ל מאחר ולא ראה אותו בעיניו. שמא יש היודע האם קמו מערערים על אמינות הכת"י הנ"ל?

תוקן קישור לבקשת הכותב

זה מעניין, כי בתחילת הספר (אחרי 'דברים אחדים' ולפני ההסכמות), יש במוסגר 'תודות' לכל המסייעים והראשון והמודגש שבהם הוא לפעפער.

הוא ניסה להשקיע בו משום "שלח לחמך"....
לא בטוח שזה עזר.

אגב, יעקב, אני קניתי את המהדורה האחרונה (שנת ה'תשס"ט לפ"ג פעיה"ק ירושלם תובב"א), ושם אין שום מדבקה, אלא זה כבר מודפס כך בתוך הספר.

תבדוק שוב, יש בינתיים רק הדפסה אחת אבל באמת קצת קשה לראות שזה מדבקה, תמשש מסביב ותראה שזו מדבקה.

גם בעותק שבידי ליכא מדבקה, אך כפי ששמעתי בחנות הספרים [גרסא] ההדפסה הראשונה אזלה והודפס בשנית וכנראה יש כאן הבדלים והרי זה ענין לביביליוגרפים של המאות הבאות.
לעיקר הענין יש להעיר כי צריך לידע מאיזה שנה העתק  מנהגי הקלוז כי כנראה ברבות השנים חלו שם קלקולים כמו המתואר בתומע"ר ס"ק ל"ד (איזור אליהו לפני קריאת התורה בשבת) לענין מכירת עליות בשבת, וראה עוד במעשה רב הנ"ל [השם 'מע"ר החדש' כבר קנאו ר"מ שטרנבוך ואכמ"ל] עמ' ת' הערה 81 ודו"ק.
לענין שיטת העריכה יש להעיר ג"כ שאין כללים ברורים מה נכנס בקובץ מפרשים ומה יורד למקורות וביאורים ומה נדחה למילואים.
אך כמו שכתב כמ"פ מחבר ה'ספרים וסופרים' הראשון [הגרשי"ז] עד שנתלונן על מה שיש להתלונן, נודה על מה שיש להודות, שהרי המהדיר [האב ובנו] עשו עבודה נפלאה ולקטו מכל מרחבי הספרות התורנית חומר עשיר ורב שיהיה לתועלת רבה לכל מעיין, ירבו כמותם בישראל.

יעקב. אין. אין מדבקה. אצלי זה אורגינל על נייר קרם.

המלים האחרונות של מעשה רב בנוסח ספר תוספת מעשה רב (ירושלים שנת ששון - תרנ"ו): שמעתי מהרב יעקב כהנא ששמע הדברים כזו יוצאים מפי אדמו"ר החסיד לו יתן ה' שאזכה לשבת באה"ק וכדאי הוא לי שאפטר לכה"פ ממנהגי פוליש

התכוון אולי לחסידים?

יש אגרת הר"ש סלנט שתוכנית הגר"א לבוא לא"י היה כדי לייסד הסנהדרין (ואולי הייתה מגמתו ע"י כך לפעול כנגד מנהגי החסידים). האגרת יצאה בסיני בשנות החמישים. מקווה שהיא אוטנטית.

זה לא החסידים אלא מנהגי הרמ"א, מנהגי פולין בעהמין מעהרין.

ממנהגי החסידים לא היה צריך להפטר, כיון שמעולם לא דבקו בו.
כידוע רוב הגלויות נתייסדו ע"י מי שאינם בני תורה ונשתרשו בהם מנהגים משובשים, [שפעמים הליצו עליהם גדולי הדורות מתוך הדחק], ולשרש המנהג קשה מאוד. ואכן תלמיד הגר"א מיסדי היישוב בירושלים יסדוהו ברובו הגדול על הדין והאמת.
המכתב בחתימת ש"ס הוא מזוייף מתחילה ועד סוף וכבר הוכיח זאת אליאך בספרו.

פשיטא שרוב מנהגי פוליש המוזכרים ברמ"א יסודותם בהררי קודש ואינם מנהגים של אינם בני תורה חלילה (יש כמה מנהגים כאלו ולא על אלו דיבר הגר"א שהיה יכול לבטלם גם בחו"ל)

ברור שהכוונה למנהגי פולין, שבדברים רבים שינו ממנהג אשכנז.
בורות היא לומר שגדולי האחרונים בשנות השי"ן בפולין לא היו בני תורה, כי כל התורה הנלמדת בישיבות זמננו מיוסדת על אותם גדולים של אותה תקופה ממש: מהרש"ל, רמ"א, מהרש"א, מהר"ם מלובלין, ב"ח, ט"ז, מג"א, סמ"ע, ש"ך, חלקת מחוקק, ועוד רבים אחרים.
בורות קשה יותר היא לומר שהמנהגים הירושלמיים (טוקצינסקי וכדו') הם מנהגים שייסדום. תלמידי הגר"א לא יסדו מנהגים (ועכ"פ אין לכך כל עדות שטרחו ליסד מנהגים), והמנהגים שנוצרו הם תערובת משונה שנצורה עם הזמן, בין השאר כפשרות עם הספרדים והחסידים וההונגרים בירושלים. לסיכום: לא דין ולא אמת, ובד"כ אין למנהגי ירושלים כל זיקה להכרעות הגר"א.

זוטות
איני יודע אם הבעיתיות שמצא הגר"א במנהגי פולין היא מפני ששינו מנהג אשכנז. יותר נראה שרצה להתפלל וכד' ע"פ דעתו והכרעתו בלא להיכפף למנהגים קדומים.

במבוא לסידור אזור אליהו (מהדורה שביעית, תשס"ח) עמ' 25 הערה 20: "אף שמובא בשמו [של הגר"א] שאמר 'לו יתן ה' שאזכה לשבת בארץ הקדש וכדאי הוא לי שאפטר לכה"פ ממנהגי פוליש' (כך הובא בסוף תומע"ר בשם חתן אחיו הג"ר יעקב כהנא) עם כל זאת לא מצאנו עדות בנוסח תפילתו על העדפת נוסח אשכנז המערבי פרט למיקום ברכות התורה". עכ"ל.
הכרעותיו של הגר"א, כמה שחתר "בחזרה אל התלמוד" (מטבע לשונו של רב צעיר), מעניקים יחס רב ומקום רב למנהג הראשונים באשכנז, דבר הנלמד כסדר מהגהותיו לשו"ע. וכמעט לא מצאנו שנמלט לגמרי מן המנהג הקדום, וגם זאת רק כנגד תלמוד ערוך וכדומה.

זוטות. הגע אזניך מה שפיך ממלל. גדולי תורה בפולין מצאת החל מהרמ"א ומהרש"ל (בליטא), והרי הישוב שם החל מאות שנים קודם. והא לך תשובת ר"א מביהם המובאת באו"ז סי' קי"ג ובתשו' מהר"ם מרוטנבורג "הנה ברוב מקומות שבפולין ורוסייא ואונגרין שאין שם לומדי תורה מתוך דוחקם. ושוכרים להם אדם מבין מאשר ימצאו והוא להם שליח צבור ומורה צדק ומלמד ביניהם ומבטיחים אותו על כל אלה ומשתבטלם לא יספיק שכרם למחייתם וירדו (מחומתם) [מחזנותם] וישארו בלי תורה ובלא תפלה ובלא מורה צדק",  ועוד במקומות רבים.