|
|
| נשלח ב-1/9/2009 02:47 |
 |
| |
אליהוא, כמדומה שלא נענו מעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2009 02:52 |
|
| |
למען הדיוק: אדה"ז אינו כותב שנכון לעשות כן, אלא: "יישר כחם של בני א"י וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום".
למעשה מספר כמה פעמים אדמו"ר, שאדה"ז הי' רוצה להחזירה שתהי' בכל יום, אבל נמנע מלהנהיג כן, ומסיים: ולכן הנהגתי בזה כהוראת חז"ל הנח להם לבנ"י כו':
וכאן, בסוף הטור הראשון:
וכ"ה למעשה אצל אנ"ש בארה"ק, שבמקום שנוהגים לישא כפים בכל יום ממשיכים כן, ובמקום שרגילים רק בשבת - ממשיכים כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 01:18 |
|
| |
הלבן.
א. לא קיבלתי תשובה על שאלתי. בספר המלך במסיבו הנ"ל כתוב בשם הרבי כדלהלן:
בליל א' דחג הסוכות תשכ"א שאל אחד הרבנים המסובים את הרבי, על-פי דברי אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך ובסידור אודות מנהג "כל מדינות אלו" לשאת כפיים רק ביום-טוב, ומאידך "בארץ-הקודש ת"ו יש חילוקי מנהגים: יש נושאים כפיים בכל יום; יש שעושים כן בראש-חודש, שבת-קודש ויום-טוב. ובין הנ"ל עצמם יש הנושאים כפיים רק במוסף, ויש שעושים כן אף בשחרית. כיצד עלינו לנהוג? [וכן שאל בעניין השינה בסוכה].
וענה הרבי:
"חז"ל מדגישים בכמה מקומות את גודל העניין שתלמיד צריך לנהוג כרבו, וממילא יש להשתדל לנהוג כמנהגי רבותינו נשיאינו [כולל הנהגות שנהגו בד' אמות שלהם – ובהסכמתם, וכידוע בגודל העניין ד"מעשה רב"].
"בעניין נשיאת-כפיים – באמת צריך חיפוש ועיון המקור דהפוסקים לחילוקי המנהגים שיש בזה בארה"ק ת"ו, שבצפון אין נשיאת-כפיים אלא בשבת, ובשאר מקומות נושאים כפיים בכל יום.
"ואולי הטעם של המחמירים לנשיאת-כפיים גם בשבת הוא משום דאיתא בספרי "וביום שמחתכם – אלו השבתות" וכן מבואר בתשובות הגאונים, שבשבת יש עניין השמחה, שהוא הטעם לנשיאת-כפיים ביום-טוב דווקא, בחו"ל.
"באמת היה צריך להיות בארה"ק כמו בחו"ל – נשיאת-כפיים ביום-טוב בלבד. אולם כיוון שכבר נושאים כפיים בזמנים אחרים – יהיה על-כל-פנים בשבת, ראש-חודש וחול-המועד, אך לא בכל יום. האומנם שמחים בארה"ק יותר מבחו"ל?
"כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר – כך עלינו לנהוג בכל אתר ואתר, וגם בארה"ק ת"ו" [וממשיך, שהוא הדין בנוגע לשינה בסוכה, שהרבי הקודם לא ישן בסוכה (על-אף שבשולחן-ערוך כתוב אחרת) ועל כל ההולכים בעקבותיו לנהוג כמותו. כמו כן בקשר להדלקת נרות חנוכה בפתח הפנימי ולא על אדן חלון חדרו שפנה לרשות-הרבים. ומסיים] בנוגע לענייננו:
"גם בעניין נשיאת-כפיים יש לנהוג כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לשאת כפיים רק ביום-טוב למוסף, אלא שמאחר וכבר נהגו כו' – יהיה באופן האמור".
ושוב, האם ספר זה אינו אמין? או שהרבי שינה את דעתו?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 01:20 |
|
| |
ב. בנוגע לסיפור שהובא לעיל אודות הגר"ז. האם סיפור זה ידוע במקורות חב"ד שלפני הרבי האחרון?
ג. לכאורה יש סתירה בשני המקורות שהבאת, בראשון כתוב שהוא עצמו לא הורה כן ולא ידוע הטעם. ובשני כתוב שהורה ולא שמעו לו!
תוקן על ידי אליהוא ב- 03/09/2009 1:17:07
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 03:01 |
|
| |
מסופר בכמה מקומות (ראה שמועות וסיפורים ח"ב עמ' 42 אות יג. לקוטי סיפורים עמ' עג אות פה), שאדמו"ר הזקן אמר: אי איישר חילי הייתי מנהיג ברכת כהנים בכל יום.
למעשה לא הנהיג כן, בחו"ל. ונשאר המנהג שנושאים כפים רק ביו"ט.
וע"ז אומר הרבי: לפועל צריך לנהוג כפי שנהגו רבותינו, ולא להתחשב עם מה שאדמו"ר הזקן רצה לתקן נשיאות כפים בכל יום, שהרי למעשה לא תיקן.
ובעקרון לא נראה שיש סיבה לחלק בזה בין חו"ל לבין ארץ ישראל. וא"כ גם בארה"ק היה צריך להנהיג כפי שנהגו רבותינו.
אלא שנהגו בארה"ק נשיאות כפים בשבת. ואולי הטעם לזה כי גם שבת הוא ביום שמחתכם. וכיון שכן נהגו, ימשיכו לנהוג כן.
ומזה מובן שבמקומות שנוהגים נשיאות כפים בכל יום בארה"ק, ימשיכו כן.
שכיון שאדמו"ר הזקן רצה לתקן ולא תיקן, לכן אין לשנות, ויש לנהוג בכל מקום כפי שנהגו שם.
זהו תורף הדברים שם ושם. אף שהדברים האלו והאלו נאמרו בשיחה אישית, בעת סעודת יו"ט או בעת שיחה עם הרב מרדכי אליהו, ואנשים ששמעו מהצד רשמו את תוכן הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 05:28 |
|
| |
בהחלט מה שנדפס בהמלך במסיבו לא אמין כלל בדרגת האמינות של הרשימה עם הרב מדרכי אליהו (שנרשם מקלטת) ומכתב שנכתב בכתי"ק. (התוכן של המלך במסיבו נאמרו לפני קהל מאד קטן ולרוב לא נרשם בידי הרושמים הרשמיים והאחראים אלא בידי רושמים פרטיים שקשה לדעת מי הם ומהי מידת האמינות שלהם והם נדפסו על ידי אדם פרטי) . (איני אומר שיש שם המצאות , אלא מידת האמינות של הספר היא הרבה הפחות מרשימות שיחות שדיבר לפני כלל קהל ועדה)
ופשוט שהרבי עצמו כותב בשנת תשל"ט שהוא מתלבט בזה, וממילא מובן שקשה לקבל מה שנדפסו בהמלך במסיבו כדבר החלטי.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 03/09/2009 5:24:34
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:17 |
|
| |
בספר המלך במסיבו נראה שיש השמטה מכוונת על המנהג ליש"כ כל יום. [וכך מבינים חלק מחסידי חב"ד].
יתכן כי הרבי לא היה מעונין שחסידי חב"ד ינהגו מנהג שהונהג ע"י תלמידי הגר"א, גם אם הגר"ז כותב שכן ראוי לעשות והוא עצמו משבח מנהג זה.
לפי האמור להגר"מ אליהו הרי בכלל לא מובן, אם הוא חפץ לתקן זאת והציבור [חסידי חב"ד?] לא הסכימו, א"כ בכל מקום שמסכימים למה לא ינהגו כן.
וכבר כתבתי שזה סותר לגרסה השניה שהוא עצמו החליט לבסוף לא להנהיג כך. [אף שלא חת מפני כל].
וממילא כל סיפור זה מפוקפק מכמה טעמים:
א. שינוי גרסאותיו.
ב. העובדה שלא הוזכר בספרי וסיפורי חב"ד עד הדור האחרון.
ג. לפי הגרסה השניה האם יעלה על הדעת שחסידי חב"ד לא יצייתו לרבם?
ד. והעיקר שסיפור זה מזכיר באופן מוזר סיפור דומה על הגר"א שעיכבוהו מן השמים עי' תשו' משיב דבר ח"ב סי' ק"ד ומעלות הסולם י"ג. ויתכן שמשם מקורו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:24 |
|
| |
הפירוש באמור להגר"מ אליהו הוא, שבסוף הגיע רבנו הזקן למסקנא שלא להתקין תקנה זו. אבסורדי הוא לומר שהחסידים לא יצייתו לרבנו הזקן. ועוד יותר אבסורדי הוא לומר שכך אמר הרבי.
גם בשלחן ערוך שלו נראה כן, שהוא משבח את הנוהגים כן בארה"ק, אבל אינו קובע שכך צריך לנהוג. וכבר הבאתי שסיפור הובא בכמה מקומות מהדורות הקודמים, שאמר אילו איישר חילי הייתי מנהיג כו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:29 |
|
| |
נבצר מבינתי איך המילים "לא עלתה בידו שהציבור יקבל תקנה זו" [שלדברי אתנחתא מקורם בהקלטה] מורים שהגיע למסקנא לא להנהיג כן.
האם הספרים שהבאת ['שמועות וסיפורים' 'ליקוטי סיפורים'] נכתבו לפני הרבי האחרון?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:45 |
|
| |
א) כבר כתבתי בתחלה שמדובר בשיחה בינו לבין הגרא"מ, ולא בסגנון המיועד לקהל. ופירוש הדברים הוא "לא עלתה בידו להורות כן לציבור שיקבלו תקנה זו". וכבר כתבתי שכך נראה גם בשלחן ערוך שלו, שמסיבות שלא ידועות לנו, לא רצה לתקן זאת, ולכן כתב בסגנון לגמרי לא רגיל אצלו, שמשבח את אנשי ארה"ק שנוהגים כן, ובעצמו אינו מורה לנהוג כן.
ב) שני הספרים הם מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, בסביבות השנה עת"ר. ושניהם מספרים ממה שהמשפיע סיפר בליובאוויטש בשם אביו וזקנו - תלמידי אדמו"ר הזקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 05:53 |
|
| |
נשי"כ בארץ הקודש התחילה מתלמידי הגר"א, או הספרדים כבר קדמם, וכך נהגו בירושלים בעקבות הספרדים? וכמובן הקונספרציה של אליהוא יכול להעלות על הדעת, שהרבי לא רצה שיש"כ בגלל שבער בעצמותיו שזה מנהג שהנהיגו מנהגי הגר"א ודבר זה הפריע לו כידוע מאד... (דבר אחד בער בעצמותיו שחסידי חב"ד ינהגו במנהגי חב"ד ומנהגי חב"ד הם מנהגי חותנו, ותו לא. כל הולך ישר שרק מכיר משהו יראה את זה בעליל)
מאידך, תלמידי התמימים הזקנים תלמידי המשפיע ר' גרונם אסתרמן שלמדו בליובאוויטש הוקסמו מאגדה על הגר"א, אגדה מושכת וקוסמת מעולם האגדה המופלאה, ובכל מאדם חשבו לאמצם על אדמור הזקן...)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 12:37 |
|
| |
האומנם מנהג תלמידי הגר"א? הרי אדמו"ר הזקן משבח מנהג זה - עוד לפני שתלמידי הגר"א עלו לארה"ק!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 15:43 |
|
| |
המנהג נזכר כבר בב"י (שמשם מצטט אדמו"ר) ולפני כן כבר מזכירו ר' עובדיה מברטונרא כמנהג נפוץ. אך בוודאי שמנהג שמשבח אדמור הזקן בשלחנו אין להרבי מגמה לבטלו כי גם תלמידי הגר"א אהבו את זה (ממש אבסורד טיפוסי)
רק בגליל שלא נהגו כך הנהיג כך הפאת השלחן, אך מנהגו לא השתרש כלל ולא הצליח (האם הליטאים כיום בגליל נושאים כפיים כל יום?)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 17:10 |
|
| |
קראתי שהרב נתן אדלר הנהיג נש"כ בכל יום
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 14:11 |
|
| |
על מנהג נשי"כ אצל הגר"א ואצל הגר"ז כתבו כאן בעבר.
לגבי מנהגי הפרושים שמקורם דווקא במנהגי הספרדים. זכור לי מאמר של ר' אליהו לוין לפיו גם מנהג א"י שלא לומר במעריב 'ברוך ה' לעולם' ו'יראו עינינו'. הונהג בעקבות בני ספרד ולא מכח דעת הגר"א.
כיון שיצא האשכול מטרתו הראשונית ואינו עוסק שוב בסקירת מהדורת מע"ר החדש אנצל במה זו לברר אם יש לאל ידי החכמים כאן להשיב או לקיים על חידושו של ר' דוד קמנצקי בישורון האחרון ולפיו המע"ר נעשה בעיקר ע"י ר' סעדיה תלמיד הגר"א ולא כפי המקובל שמחברו הוא ר' ישכר בער [שלפי דברי קמנצקי שימש רק כעורך].
[הבהרה: את המאמר הנ"ל קראתי ברפרוף ובמהירות, ואפשר שלא ירדתי לעומקם של דברים. אם טעיתי תקנוני נא ותבורכו ממקור הברכה]
|
|
|
|
|
