שארית יהודה לאחיו של בעל התניא

רעייתו של ר' חיים יצחק כהן זלאטיפולער, היא בת למשפחת ברימט, נינתו של ר' יעקב מרדכי טווער.

א) מכל האמור לעיל נראה ברור שר' יעקב מרדכי טווער הי' נכדו של מהרי"ל, ועדיין לא ידוע לנו כיצד.
ב) אין לי גישה למסמכי חלקת כולל וואלין.
ג) אולי אצל משפחת שאולזאן מקובל אין הי' ר' יעקב מרדכי טווער נכדו של מהרי"ל.
ד) חוה"מ: הנה לינק לספרו של ידידו מנוער, בו מכנהו פויזנר:
http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/19.htm

השמות 'פויזנער' ו'פעווזנער' משמשים בערבוביה במקורות שונים ומגוונים, ולא דייקו בזה. 

אודות איות שם משפחתו של ר' אברהם דוד, ראה למשל ברשימה על הגרי"א הענקין שנדפסה ב'ישורון' (כ) שלמד בחברותא עם רא"ד הנזכר, בילדותם בקלימוביץ, שנזכר שם כר' אברהם פייזנער (ובהערה: פויזנר).  

להלן תרשים חלקי של צאצאי ר' יעקב מרדכי טווער, רק עד דור רביעי. כל היכול להוסיף (בעיקר בתוך ארבעת הדורות הראשונים) יתברך.

דור ראשון

  התיקונים לרשימה, הנראים לעין:

2) יהודה ליב ברימ"ט, צ"ל: נולד בחברון (ולא במאהליב, כי בתקצ"ב באו לחברון).

בין צאצאיו של של רש"ז ברימ"ט יש להוסיף איטא, כפי שראינו כאן ברשימה מכולל חב"ד משנת תרע"ג שהביא *הלבן*.

בדור רביעי מובן שיש להוסיף עוד יהודים רבים בלעה"ר (כמו אחיו ואחיותיו של הגה"ח ר"י גרוסמן).
שלא לדבר על כך שלר' יעקב מרדכי זינגר (אחיה של פעריל) היו יותר מעשרה בנות ובנים (שני בניו: שניאור זלמן, ברוך) ולהם עשרות רבות של ילדים (שהם דור רביעי).

סבתי היתה בת הזקונים של רי"מ זינגר (ונולדו לה ארבעה בנים, אחד עשר נכדים, יותר משלושים נינים, ועשרה בני נינים). אני בנו של בן הזקונים שלה וגם לי כבר יש נכדים ב"ה...

שמה היה שושנה ב"ר יעקב מרדכי, ונפטרה בגיל מאה לפני עשר שנים בבריאות שלימה ודעה צלולה.
תמיד אמרה שאביה בירך אותה באריכות ימים משום שטיפלה בו במסירות לעת זקנתו, ובמיוחד שהיתה
מקפידה למלאות בקשתו ולסייע לו בהנחת תפילין דר"ת אחר התפילה למרות שהיתה מטופלת בתינוקות.

אביא כאן את תמונת רבי יעקב מרדכי זינגר זצ"ל (כ' אדר תרפ"ח) ואת תמונת מצבתו (בבית החיים הישן בראשל"צ)

תוקן על ידי עין_הקורא ב- 15/05/2009 18:02:29

היות שאשכול זה עוסק בגינאולוגיה פנים-חב"דית, ושהוזכרה רשימתו של הגרי"א הענקין על שלמד בחברותא עם הרה"ח רא"ד פויזנר (פייזנער, לא ראיתי שיקראו לו פעווזנער ואולי טעות בידי). באותה רשימה מבואר גם שהשתתף "בשיעורים של רצ"פ ז"ל ורא"ח נ"י". רצ"פ הנ"ל הוא השו"ב ר' צבי פויזנר, אביו של הרא"ד הנ"ל; ובינתיים נתברר שרא"ח הנ"ל פירושו: ר' אלעזר חאווקין.
ניסיתי למצוא פרטים על ת"ח בשם זה בעיירה קלימוביץ' בתקופה האמורה (תחילת שנות התר"נ), ולא עלה בידי. אולם שם המשפחה נשמע לכאורה כשם חב"די. האם מישהו מהגולשים הנכבדים שמע פעם על אדם כזה?

וכעת כמה מילים על תוכן הספר, תשובות ופסקים של מהרי"ל, אחיו של בעל התניא, ובו גם עשרות פסקים בהלכה שאמר לו בעל פה - אחיו בעל התניא.
נערך ויצא לאור עם ציונים ומראי מקומות, מפתחות וסיכומים.
האם יש דרך להודיע על כך לכל צאצאיו הנ"ל של מהרי"ל, על מנת שכל אחד מהם ירכוש את הספר של ראש המשפחה הזאת!?

עוד בענין ה"גנאולוגיה פנים חבדית":

שלחו לי בתיבה הפרטית ששם אשתו של רש"ז ברימ"ט היה רחל בת ברוך (וממילא ברור ששם דו"ז ברוך בן הרב זינגר נקרא ע"ש סבו מצד אימו).

ועוד שלחו לי סיפור מעניין:
ר' אליהו ב"ר גרשון פרוש בספרו שערי צדק עמודים מט-נ מספר, שאמו פעריל היתה בתו של ר' ישראל ברימ"ט ונכדת ר' מנחם מנדל [בוים] מקמניץ בעל קורות העתים, והגביר ששון גבאי היה נשוי לאחות זקנתו, ששתיהן היו בנותיו של ר' מנחם מנדל זה. 
ממילא יוצא שר' ישראל ברימ"ט היה גיסו של הגביר מהודו. ומזה מובן כיצד הגיע זקני ר' יעקב מרדכי זינגר להיות שו"ב בהודו אצל הגביר ששון, כפי שציינתי קודם.  כי דודתו, אשת ר' ישראל ברימ"ט, היתה אחות אשתו של הגביר.

ומכיון שאנחנו בפורום סופרים וספרים, אולי יוכל מישהו להשמיענו פרטים בדבר הספרים "שערי צדק" מאת ר' אליהו פרוש, והספר "קורות העתים" מאת ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ.

האם הביאו את דבריו של החזו"א בקונ' השיעורים (או"ח לט ריש אות טו) על פסקו של המהרי"ל בסי' יא בשם אחיו האדמו"ר לענין שיעור הגריס?

המענין הוא שעל אף ידיעותיו הדלות ביותר של החזו"א בחב"ד ובספרותה, מ"מ ראה את ספר השו"ת הזה ואף השיג עליו..

על ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ ראה בויקיפדיה ובהפניות שם בסוף הערך. הוא היה המלונאי הראשון, וספרו קורות העתים מתאר את הקורות בצפת בשנים תקצ"ד-תקצ"ח.

ר' אליהו ור' מנחם מנדל גליקמן - פורוש היו אחים, בניו של ר' גרשון, שהיה בנו של ר' נפתלי צבי פרוש (הראשון). שני האחים חיברו ספרים ובהם פרטים רבים על משפחותיהם, ספרו של אליהו נקרא שערי צדק, וספרו של מנחם מנדל נקרא בתוך החומות. נראה שהיו להם קשרים כאלה ואחרים עם המזרחי.

ר' מנחם מנדל היה חתן דודו ר' שלמה זלמן פרוש. ר' גרשון הרב נפטר בצעירותו, ודודם רש"ז תמך בהם רבות.

רביעי, הדרך היותר פשוטה להודיע ענין זה לכל הצאצאים, היא על ידי פריצת דרך בתחום היוחסין שתפורסם בהמודיע במדור "ויתיילדו", שהיא תעלה למודעות הנכדים את קיומו של סבם, ובתוך כך יוכלו גם לספר על הספר וכו'.

אלא שלשם כך צריך אכן למצוא את החוליות החסרות...

אגב, נראה מהנכתב כאן למעלה שלחב"ד היו "שלוחים" שעסקו בהפצת יהדות במומביי עוד במאה הקודמת.

ברור שהי' קשר בין משפחת ששון מהודו לבין חב"ד, שהרי כבר בשנת תרי"ח תרמה משפחת ששון תרומה גדולה לקניית ביהכ"נ חב"ד בעיר העתיקה, שנקראת עד היום בשם ביהכ"נ צמח צדק.
ראה כאן:
http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/28/3.htm